מפתחים את הדיגיטל של צה"ל
בענף דיגיטל של יחידת שחר באגף התקשוב מפתחים אתרים מותאמים לרווחת המשרתים בצבא. ראיון מיוחד
עמי רוחקס דומבה
| 24/09/2020
צילום: דובר צה"ל
יחידת שחר היא בית התוכנה למערכות ארגוניות לניהול ותמיכת הלחימה של צה"ל תחת יחידת לוטם באגף התקשוב. במסגרת היחידה פועל מדור פיתוח דיגיטל עליו מפקד רס"ן עומר ברוך. במסגרת פעילות היחידה מספקים פתרונות דיגיטציה לעולמות התוכן הרלוונטים לשגרת היום של החייל.
החל מהמטכ"ל ועד אחרון מחסני הלוגיסטיקה של צה"ל. דרך שאלות כמו איך מצמצמים את נשר החיילים בצה"ל. באיזה תפקידים נושרים יותר או פחות. לוגיסטיקה בעולם הרפואי ועוד. "אנו קשובים לצרכי החיילים. חלק מהפתרונות נובעים מפניות של חיילים אלינו, חלק מיוזמה שלנו וחלק מדרישות שמגיעות אלינו מרמות פיקוד שונות", מסביר ברוך בראיון לישראל דיפנס.
צמצום בירוקרטיה
מטרת המדור היא ניהול משאבים וצמצום בירוקרטיה בממשקים של החיילים עם מערכות צה"ליות. בחלק מהמקרים בונים תהליכים אוטומטיים שמחליפים אנשים. אחד מהם הוא דו"ח נוכחות דיגיטלי. "לפני כן, השליש היה צריך לרדוף אחרי אנשים בגדוד. היום כל הגדוד מדווח על הסטטוס דרך הטלפון. הכל בלחיצה על הטאצ'. בעולמות הרפואה פיתחנו מרשם רופא מרחוק. יש גם פתרונות בעולמות הלמידה וההדרכה", אומר ברוך.
"המטרה היא שיפור חווית המשרת. כל הממשקים שיש לצה"ל עם האוכלוסיות השונות - סדיר, קבע, מילואים ומלש"ב. חסכנו המון זמן בלשכת הגיוס. חוסכים זמן בעיבוד הנתונים מאחורי הקלעים במבחנים, אבחונים או שאלונים. ישיקו בקרוב אתר מפקדי מילואים. גם פורשים מצה"ל יקבלו אתר ייעודי."
בעולם הנשירה מצה"ל העיקר הוא מיצוי מידע. להבין מדוע יש נשירה, איפה ומתי. "בונים פרופילים של אנשים ומזהים מגמות במידע הקיים בצה"ל. עוסקים גם בהכשרות מג"דים. איך בונים מסלול נכון יותר למג"ד מתוך המידע. גם התייעלות וחסכון בלוגיסטיקה כמו עלות תחבורה ציבורית, עיתוד ציוד רפואי, כלכלה שיתופית. משרתים גם רוצים לחסוך זמן. הזמנת נופש, החזרים על חינוך, עולם הת"ש, הנגשת שכר", אומר ברוך.
המדור שותף גם בפרויקט "בסיס חכם". "עולה שאלה אילו שירותים אני יכול לקבל מהבסיס. התמקדנו בתקלות אחזקה ובינוי. הראינו שהליך תיקון תקלה התקצר מחמישה ימים - ליום אחד. תהליך עם מדידת SLA. כעת פורסים את היכולות בעוד מחנות של צה"ל. עוד תתי תחומים כוללים אישורי כניסה, כרטיס נסיעה דיגיטלי, תפריטים מקוונים וסקרי שביעות רצון", אומר ברוך.
ענן ציבורי ו-SSO
המדור עובד על כלי דיגיטל שיש בחברות אזרחיות. בין היתר עובדים על ענן ציבורי של מיקרוסופט, AZURE, היות ואלו פרויקטים בלמ"סים. צה"ל גם מנצל את המאגרים ברשותו כאשר ראש אכ"א מנחה בתחום שמירה על פרטיות. כל תהליך פיתוח מלווה עם יועמ"ש רלוונטי. במדור עובדים עם SSO מבוסס על AD של AZURE על מנת להקל על השימוש בשירותים בהיבט הזדהות. בשלב זה טרם עוסקים באימות ביומטרי או LPR.
"אנחנו מבצעים אנונימיזציה של נתונים שיוצאים לענן. בנוסף, מבצעים האחדה של ממשקים. יש גוף אחד בצה"ל שיודע את הרישום של כל אפליקציה בצה"ל וזה אגף התקשוב. לכן כל אפליקציה בצה"ל נאכפת על ידי ממשקים ידועים. עובדה שעוזרת גם לנו וגם למשתמש", מסביר ברוך.
בתקופת הקורונה פיתחו במדור אפליקציה לחלוקת מזון בשם "מערכת חגי". בעולם הרפואה, פיתחו מערכת לניהול צה"לי של מבודדים וחשד לקורונה. "אם יש איכון שב"כ לחייל צה"ל, הוא מתקשר למוקד 'קול הלב' והמוקדנים ממלאים איתו שאלון על בסיס המערכת שלנו. המערכת ממליצה האם יש לבדוק (בדיקת PCR) את החייל", אומר ברוך.
"בדיקה כזו דורשת הרבה לוגיסטיקה. יוצאת רשימת דגימה, ולאחר וידוא הדגימה, המערכת קולטת את התוצאות, ומנתבת את ההוראות לחייל. כולל תיעוד יומי של הרופא את הטיפול בחולה. זו מערכת שו"ב יומי לחולי קורונה בצבא. פיתחנו גם בוט קורונה במוקדי השירות של הצבא. המשתמש גולש לאתר של הבוט, והוא מתושאל. יש גם שיחות וידאו עם רופאים."
שפות תכנות?
"עובדים בעיקר עם אתרי WEB מותאמים. אין פיתוח ייעודי לIOS\ANDROID. בעיקר עם React. יש גם עבודה עם VIEW. בסיסי נתונים מה שמסתדר - SQL\NOSQL. בעולם המחקרי יש העדפה לNOSQL. שאר העבודה ברובה עם רלציוני. כ-80 אחוזים בפיתוח פנימי ללא מיקור חוץ. טלי, מפקדת היחידה, החליטה להפסיק עם מיקור חוץ. יש עתודאים או תכניתנים מבסמ"ח. מכשירים אותם ייעודית ביחידה לשפות שאנחנו צריכים", מסביר ברוך.
שימור ידע?
"אחד האתגרים הוא שימור ידע של פרויקטים. יש לנו כתיבת קוד עם תיעוד. עובדים עם כלי DEVOPS, עושים ניהול מוצר, סיפור משתמש והקוד יחד. כל הזמן משדרגים את הטכנולוגיה. המרה של יישומים לשפות אחרות. כבר בצענו שדרוג למערכת "בסיס חכם" לגרסה חדשה יותר מתוך חשיבה על שימור ידע. בשו"ב קורונה עברנו לSQL Graph. יש לנו עתודאי ותיק שהוא ארכיטקט. יש לנו CTO בענף שמלווה את הפיתוחים. רוצים שבעלי התפקידים יהיו אנשי צבא."
הכשרה בבסמ"ח?
"במדור משקיעים הרבה בUX\UI. כרגע אלו קורסים בענף הדיגיטל באמצעות הכשרה עצמית. גם בסמ"ח צריכים להיכנס לעולמות האלו. התחלנו לעשות הכשרות בבסמ"ח בניהול מוצר, קפ"טים ומנתחי מערכות. יחד עם ראש צוות מוצר."
איך אתם נמדדים כבית תוכנה?
"מספר מדדים, בעיקר חציוניים. כמות משתמשים בכל אפליקציה להראות גידול לאורך זמן. כמות אפליקציות שיושקו כל שנה. בקורונה נמדדנו גם בTTM. הרמנו מערכת שו"ב בשבוע."
בענף דיגיטל של יחידת שחר באגף התקשוב מפתחים אתרים מותאמים לרווחת המשרתים בצבא. ראיון מיוחד
צילום: דובר צה"ל
יחידת שחר היא בית התוכנה למערכות ארגוניות לניהול ותמיכת הלחימה של צה"ל תחת יחידת לוטם באגף התקשוב. במסגרת היחידה פועל מדור פיתוח דיגיטל עליו מפקד רס"ן עומר ברוך. במסגרת פעילות היחידה מספקים פתרונות דיגיטציה לעולמות התוכן הרלוונטים לשגרת היום של החייל.
החל מהמטכ"ל ועד אחרון מחסני הלוגיסטיקה של צה"ל. דרך שאלות כמו איך מצמצמים את נשר החיילים בצה"ל. באיזה תפקידים נושרים יותר או פחות. לוגיסטיקה בעולם הרפואי ועוד. "אנו קשובים לצרכי החיילים. חלק מהפתרונות נובעים מפניות של חיילים אלינו, חלק מיוזמה שלנו וחלק מדרישות שמגיעות אלינו מרמות פיקוד שונות", מסביר ברוך בראיון לישראל דיפנס.
צמצום בירוקרטיה
מטרת המדור היא ניהול משאבים וצמצום בירוקרטיה בממשקים של החיילים עם מערכות צה"ליות. בחלק מהמקרים בונים תהליכים אוטומטיים שמחליפים אנשים. אחד מהם הוא דו"ח נוכחות דיגיטלי. "לפני כן, השליש היה צריך לרדוף אחרי אנשים בגדוד. היום כל הגדוד מדווח על הסטטוס דרך הטלפון. הכל בלחיצה על הטאצ'. בעולמות הרפואה פיתחנו מרשם רופא מרחוק. יש גם פתרונות בעולמות הלמידה וההדרכה", אומר ברוך.
"המטרה היא שיפור חווית המשרת. כל הממשקים שיש לצה"ל עם האוכלוסיות השונות - סדיר, קבע, מילואים ומלש"ב. חסכנו המון זמן בלשכת הגיוס. חוסכים זמן בעיבוד הנתונים מאחורי הקלעים במבחנים, אבחונים או שאלונים. ישיקו בקרוב אתר מפקדי מילואים. גם פורשים מצה"ל יקבלו אתר ייעודי."
בעולם הנשירה מצה"ל העיקר הוא מיצוי מידע. להבין מדוע יש נשירה, איפה ומתי. "בונים פרופילים של אנשים ומזהים מגמות במידע הקיים בצה"ל. עוסקים גם בהכשרות מג"דים. איך בונים מסלול נכון יותר למג"ד מתוך המידע. גם התייעלות וחסכון בלוגיסטיקה כמו עלות תחבורה ציבורית, עיתוד ציוד רפואי, כלכלה שיתופית. משרתים גם רוצים לחסוך זמן. הזמנת נופש, החזרים על חינוך, עולם הת"ש, הנגשת שכר", אומר ברוך.
המדור שותף גם בפרויקט "בסיס חכם". "עולה שאלה אילו שירותים אני יכול לקבל מהבסיס. התמקדנו בתקלות אחזקה ובינוי. הראינו שהליך תיקון תקלה התקצר מחמישה ימים - ליום אחד. תהליך עם מדידת SLA. כעת פורסים את היכולות בעוד מחנות של צה"ל. עוד תתי תחומים כוללים אישורי כניסה, כרטיס נסיעה דיגיטלי, תפריטים מקוונים וסקרי שביעות רצון", אומר ברוך.
ענן ציבורי ו-SSO
המדור עובד על כלי דיגיטל שיש בחברות אזרחיות. בין היתר עובדים על ענן ציבורי של מיקרוסופט, AZURE, היות ואלו פרויקטים בלמ"סים. צה"ל גם מנצל את המאגרים ברשותו כאשר ראש אכ"א מנחה בתחום שמירה על פרטיות. כל תהליך פיתוח מלווה עם יועמ"ש רלוונטי. במדור עובדים עם SSO מבוסס על AD של AZURE על מנת להקל על השימוש בשירותים בהיבט הזדהות. בשלב זה טרם עוסקים באימות ביומטרי או LPR.
"אנחנו מבצעים אנונימיזציה של נתונים שיוצאים לענן. בנוסף, מבצעים האחדה של ממשקים. יש גוף אחד בצה"ל שיודע את הרישום של כל אפליקציה בצה"ל וזה אגף התקשוב. לכן כל אפליקציה בצה"ל נאכפת על ידי ממשקים ידועים. עובדה שעוזרת גם לנו וגם למשתמש", מסביר ברוך.
בתקופת הקורונה פיתחו במדור אפליקציה לחלוקת מזון בשם "מערכת חגי". בעולם הרפואה, פיתחו מערכת לניהול צה"לי של מבודדים וחשד לקורונה. "אם יש איכון שב"כ לחייל צה"ל, הוא מתקשר למוקד 'קול הלב' והמוקדנים ממלאים איתו שאלון על בסיס המערכת שלנו. המערכת ממליצה האם יש לבדוק (בדיקת PCR) את החייל", אומר ברוך.
"בדיקה כזו דורשת הרבה לוגיסטיקה. יוצאת רשימת דגימה, ולאחר וידוא הדגימה, המערכת קולטת את התוצאות, ומנתבת את ההוראות לחייל. כולל תיעוד יומי של הרופא את הטיפול בחולה. זו מערכת שו"ב יומי לחולי קורונה בצבא. פיתחנו גם בוט קורונה במוקדי השירות של הצבא. המשתמש גולש לאתר של הבוט, והוא מתושאל. יש גם שיחות וידאו עם רופאים."
שפות תכנות?
"עובדים בעיקר עם אתרי WEB מותאמים. אין פיתוח ייעודי לIOS\ANDROID. בעיקר עם React. יש גם עבודה עם VIEW. בסיסי נתונים מה שמסתדר - SQL\NOSQL. בעולם המחקרי יש העדפה לNOSQL. שאר העבודה ברובה עם רלציוני. כ-80 אחוזים בפיתוח פנימי ללא מיקור חוץ. טלי, מפקדת היחידה, החליטה להפסיק עם מיקור חוץ. יש עתודאים או תכניתנים מבסמ"ח. מכשירים אותם ייעודית ביחידה לשפות שאנחנו צריכים", מסביר ברוך.
שימור ידע?
"אחד האתגרים הוא שימור ידע של פרויקטים. יש לנו כתיבת קוד עם תיעוד. עובדים עם כלי DEVOPS, עושים ניהול מוצר, סיפור משתמש והקוד יחד. כל הזמן משדרגים את הטכנולוגיה. המרה של יישומים לשפות אחרות. כבר בצענו שדרוג למערכת "בסיס חכם" לגרסה חדשה יותר מתוך חשיבה על שימור ידע. בשו"ב קורונה עברנו לSQL Graph. יש לנו עתודאי ותיק שהוא ארכיטקט. יש לנו CTO בענף שמלווה את הפיתוחים. רוצים שבעלי התפקידים יהיו אנשי צבא."
הכשרה בבסמ"ח?
"במדור משקיעים הרבה בUX\UI. כרגע אלו קורסים בענף הדיגיטל באמצעות הכשרה עצמית. גם בסמ"ח צריכים להיכנס לעולמות האלו. התחלנו לעשות הכשרות בבסמ"ח בניהול מוצר, קפ"טים ומנתחי מערכות. יחד עם ראש צוות מוצר."
איך אתם נמדדים כבית תוכנה?
"מספר מדדים, בעיקר חציוניים. כמות משתמשים בכל אפליקציה להראות גידול לאורך זמן. כמות אפליקציות שיושקו כל שנה. בקורונה נמדדנו גם בTTM. הרמנו מערכת שו"ב בשבוע."
