משרד הביטחון: "עד קילומטר מהגבול בצפון נדרשים 3,080 ממ"דים"
השלמת מיגון יישובי הצפון מתעכבת בגלל כסף. עלות המיגון הכוללת כ-450 מיליון ש"ח. עוד עלה: האוצר ומשהב"ט מחזיקים במספרים שונים
עמי רוחקס דומבה
| 23/09/2020
קרדיט: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, קיימה היום (ג') דיון בנושא מימוש תכנית "מגן הצפון", בו השתתף השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, מיכאל ביטון.
יו"ר הוועדה פתח את הדיון: "ביקשתי לקיים דיון לאור הסחבת שהתנהלה בהמשך להחלטת הקבינט שהתקבלה עוד ב-2018, למיגון העורף בצפון. ההחלטה דיברה על תכנית רב שנתית עד שנת 2030, במהלכה יוקצו 5 מיליארד ש"ח לטובת מענה הגנתי לתושבי הצפון – דבר שהוא אלמנט בסיסי בחוזה שבין מדינה לאזרחיה, ועד היום לא נעשה באופן מהותי ומספק.
"התקבלה החלטה להעביר כמאה מיליון ₪ ראשוניים, למיגון חלק מהמבנים הפרטיים במרחק של עד קילומטר מגבול לבנון, ולדעתי ללא התעקשותו של השר ביטון גם זה כנראה לא היה קורה".
השר ביטון: "כולנו יודעים מה קורה מעבר לגבול בסוריה וכולנו יודעים מה זומם החיזבאללה ואיזה מאמץ הוא משקיע בהתעצמות. מדינת ישראל קבעה בהחלטה, נכונה מאוד, שאם האויב מרחיב את האיום, מבחינת כמויות ויכולות, אז אנחנו מחויבים לבצע יישור קו מבחינת מיגון הצפון. ההחלטה טובה, אבל בפועל יש פה הזנחה ועיכוב, ויש כמעט אפס ביצוע של ההחלטה. עברו שנתיים וחצי, ומתוך חצי מיליארד שהוחלט עליהם לביצוע מיידי, בוצעו רק כמה עשרות מיליונים".
"יש מעל 100 מיליון ₪ שהיו תקועים באוצר כל הזמן הזה, למיגון בתים פרטיים ביישובים במרחק עד קילומטר מהגבול, אבל כלום לא בוצע כי האוצר התעקש על 20% השתתפות עצמית של האזרח בעלות. וגם אם זו מחשבה טובה, היא לא מעשית. באוצר גם סירבו לפשרה שהציעו יישובי קו העימות, שלא תהיה השתתפות עצמית במרחק של עד 4 קילומטר מהגבול, וכן תהיה השתתפות ב-10% מהעלות מ-4 קילומטר ומעלה".
"לבסוף, במהלך הדיונים העכשוויים על ה-11 מיליארד התוספתיים, הגעתי להסכמה עם האוצר כי אותם 103 מיליון ₪ ישוחררו. אולם, רק כדי להבהיר, השלמת מיגון הבתים הפרטיים במרחק של עד קילומטר מהגבול זה 3,080 ממ"דים בעלות כוללת של כ-450 מיליון ₪ ואני מתכוון להעלות את הדברים בדיוני התקציב לשנת 2021. כמו כן, אני מבקש כי תבחנו אותנו בביצוע הדברים, ותזמנו אותי כל שלושה חודשים לדיון מעקב על ההתקדמות שלנו בפרויקט".
חברי הוועדה היו תמימי דעים כי אין מקום לדרוש השתתפות עצמית מהתושבים במרחק של קילומטר מהגבול במציאות הקיימת, ונוכח העובדה כי בעוטף עזה התושבים במרחש של עד 7 קילומטר מהגבול קיבלו מיגון במימון מלא מהמדינה.
טליה לנקרי, ראש חטיבת עורף במטה לביטחון לאומי, ביקשה לנסות להסביר חלק מהפערים בין ההחלטה לביצוע, ואמרה כי ביולי 2018 קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני את ההחלטה על תכנית מגן הצפון, וכי המסגרת תהיה 5 מיליארד ₪ עד 2030. באותו מועד הקבינט קבע גם כי תוך 21 יום על האוצר ומשרד הביטחון להצביע על מקור תקציבי לחצי מיליארד ₪ מתוך הסכום, לביצוע מיידי בשנים 2018-19, וכן תוך 60 יום על צוות משותף למשרדי הממשלה, בראשות המל"ל, להציג תכנית מפורטת לפריסת התקציב של ה-5 מיליארד עד לשנת 2030 בהתאם לסדר העדיפות שיקבעו ויובאו לאישור הקבינט.
לנקרי הדגישה כי ה-103 מיליון ₪ למיגון בתים פרטיים במרחק עד קילומטר מהגבול הם מתוך אותם חצי מיליארד ראשונים, אשר המקור התקציבי אליהם ברור. לעומת זאת, הצוות לא השלים את התכנית המפורטת של מגן הצפון עד להכרזה על בחירות דצמבר 2018, ועל כן מעולם לא אושרה התכנית המפורטת לביצוע "מגן הצפון" בקבינט או בממשלה. לנקרי ציינה כי כיום קיימת תכנית מפורטת אשר מחכה לאישור, דבר אשר מצריך גם את הקמת ועדת השרים לענייני עורף, שטרם הוקמה.
ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, אלוף משנה דודו עבאדא, ציין כי בתקציב שהועבר יוכל הפיקוד לבצע מיגון של כ-630 יחידות הדיור הדורשות מיגון בשבעה מתוך 21 היישובים שמרוחקים עד קילומטר מהגבול, על פי סדר העדיפות המקצועי.
אמיר רשף, סגן הממונה על התקציבים באוצר, אמר כי הנתונים שמציגים נציגי מערכת הביטחון אינם תואמים את הנתונים שהוצגו בדיון מאוקטובר 2019 עם אלוף פיקוד העורף, בו נאמר כי ישנן 2048 יחידות דיור הדורשות מיגון במרחק של עד קילומטר מהגבול, בעלות של כ-250 מיליון ₪, כאשר העלות לכל יחידה היא כמאה אלף ₪. נתונים אלה תאמו גם את הנתונים שהציג המטה לביטחון לאומי.
אבישי סיון, מאגף הבינוי של משרד הביטחון, הסביר כי מנהלת משרד הביטחון לנושא מיגון הצפון התקשרה עם חברת עמיגור, אשר גם ביצעה עבור המשרד מיגון של למעלה מ-11 אלף יחידות דיור בעוטף עזה. חברת עמיגור ביצעה סקר בשטח, ועברה יישוב יישוב ובית בית, ומצאה כי יש צורך למגן 3080 יחידות, וכי לאחר שיח עם קבלנים, העלות הממוצעת היא כ-130 אלף ₪ לכל יחידה, וזאת בניגוד לנתונים הקודמים שהיו הערכות בלבד.
חברי הוועדה היו המומים מן הפער בין הערכות מערכת הביטחון למצב בפועל. " לא ייתכן ששני משרדי ממשלה, מאותה מדינה, באים עם שני נתונים כה שונים, והדבר מתגלה להם רק בדיון הוועדה. טעות באומדן של 50%, הצורך למגן 3000 בתים במקום 2000 שסברו קודם, זה בלתי מתקבל על הדעת", אמר ח"כ אבי דיכטר.
יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, סיכם את הדיון: "הוועדה מבקשת לקבל עד ליום 30/09/20 מסמך אחוד, מוסכם על משרד האוצר ופיקוד העורף, באשר לנתון המדויק של עלות מיגון יחידת דיור ממוצעת, וכמות יחידות הדיור הנדרשות למיגון במרחק של עד קילומטר מגבול לבנון".
" הוועדה רואה בהשלמת מיגון כלל 21 היישובים סמוכי הגדר בצפון, כצורך מיידי וחירומי. יש לכלול את כל הפער התקציבי הקיים לשם כך בדיוני התקציב לשנת 2021, על מנת שיתאשר ביצוע מיידי של הדברים. כן הייתי רוצה לראות השתתפות מסוימת של משרד הביטחון בעלויות, בכדי להראות לאוצר נכונות מסוימת בקידום הדברים".
"הוועדה לא מיצתה נושא חשוב זה, ואנו נעקוב אחר הדברים עד ביצועם".
השלמת מיגון יישובי הצפון מתעכבת בגלל כסף. עלות המיגון הכוללת כ-450 מיליון ש"ח. עוד עלה: האוצר ומשהב"ט מחזיקים במספרים שונים
קרדיט: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, קיימה היום (ג') דיון בנושא מימוש תכנית "מגן הצפון", בו השתתף השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, מיכאל ביטון.
יו"ר הוועדה פתח את הדיון: "ביקשתי לקיים דיון לאור הסחבת שהתנהלה בהמשך להחלטת הקבינט שהתקבלה עוד ב-2018, למיגון העורף בצפון. ההחלטה דיברה על תכנית רב שנתית עד שנת 2030, במהלכה יוקצו 5 מיליארד ש"ח לטובת מענה הגנתי לתושבי הצפון – דבר שהוא אלמנט בסיסי בחוזה שבין מדינה לאזרחיה, ועד היום לא נעשה באופן מהותי ומספק.
"התקבלה החלטה להעביר כמאה מיליון ₪ ראשוניים, למיגון חלק מהמבנים הפרטיים במרחק של עד קילומטר מגבול לבנון, ולדעתי ללא התעקשותו של השר ביטון גם זה כנראה לא היה קורה".
השר ביטון: "כולנו יודעים מה קורה מעבר לגבול בסוריה וכולנו יודעים מה זומם החיזבאללה ואיזה מאמץ הוא משקיע בהתעצמות. מדינת ישראל קבעה בהחלטה, נכונה מאוד, שאם האויב מרחיב את האיום, מבחינת כמויות ויכולות, אז אנחנו מחויבים לבצע יישור קו מבחינת מיגון הצפון. ההחלטה טובה, אבל בפועל יש פה הזנחה ועיכוב, ויש כמעט אפס ביצוע של ההחלטה. עברו שנתיים וחצי, ומתוך חצי מיליארד שהוחלט עליהם לביצוע מיידי, בוצעו רק כמה עשרות מיליונים".
"יש מעל 100 מיליון ₪ שהיו תקועים באוצר כל הזמן הזה, למיגון בתים פרטיים ביישובים במרחק עד קילומטר מהגבול, אבל כלום לא בוצע כי האוצר התעקש על 20% השתתפות עצמית של האזרח בעלות. וגם אם זו מחשבה טובה, היא לא מעשית. באוצר גם סירבו לפשרה שהציעו יישובי קו העימות, שלא תהיה השתתפות עצמית במרחק של עד 4 קילומטר מהגבול, וכן תהיה השתתפות ב-10% מהעלות מ-4 קילומטר ומעלה".
"לבסוף, במהלך הדיונים העכשוויים על ה-11 מיליארד התוספתיים, הגעתי להסכמה עם האוצר כי אותם 103 מיליון ₪ ישוחררו. אולם, רק כדי להבהיר, השלמת מיגון הבתים הפרטיים במרחק של עד קילומטר מהגבול זה 3,080 ממ"דים בעלות כוללת של כ-450 מיליון ₪ ואני מתכוון להעלות את הדברים בדיוני התקציב לשנת 2021. כמו כן, אני מבקש כי תבחנו אותנו בביצוע הדברים, ותזמנו אותי כל שלושה חודשים לדיון מעקב על ההתקדמות שלנו בפרויקט".
חברי הוועדה היו תמימי דעים כי אין מקום לדרוש השתתפות עצמית מהתושבים במרחק של קילומטר מהגבול במציאות הקיימת, ונוכח העובדה כי בעוטף עזה התושבים במרחש של עד 7 קילומטר מהגבול קיבלו מיגון במימון מלא מהמדינה.
טליה לנקרי, ראש חטיבת עורף במטה לביטחון לאומי, ביקשה לנסות להסביר חלק מהפערים בין ההחלטה לביצוע, ואמרה כי ביולי 2018 קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני את ההחלטה על תכנית מגן הצפון, וכי המסגרת תהיה 5 מיליארד ₪ עד 2030. באותו מועד הקבינט קבע גם כי תוך 21 יום על האוצר ומשרד הביטחון להצביע על מקור תקציבי לחצי מיליארד ₪ מתוך הסכום, לביצוע מיידי בשנים 2018-19, וכן תוך 60 יום על צוות משותף למשרדי הממשלה, בראשות המל"ל, להציג תכנית מפורטת לפריסת התקציב של ה-5 מיליארד עד לשנת 2030 בהתאם לסדר העדיפות שיקבעו ויובאו לאישור הקבינט.
לנקרי הדגישה כי ה-103 מיליון ₪ למיגון בתים פרטיים במרחק עד קילומטר מהגבול הם מתוך אותם חצי מיליארד ראשונים, אשר המקור התקציבי אליהם ברור. לעומת זאת, הצוות לא השלים את התכנית המפורטת של מגן הצפון עד להכרזה על בחירות דצמבר 2018, ועל כן מעולם לא אושרה התכנית המפורטת לביצוע "מגן הצפון" בקבינט או בממשלה. לנקרי ציינה כי כיום קיימת תכנית מפורטת אשר מחכה לאישור, דבר אשר מצריך גם את הקמת ועדת השרים לענייני עורף, שטרם הוקמה.
ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, אלוף משנה דודו עבאדא, ציין כי בתקציב שהועבר יוכל הפיקוד לבצע מיגון של כ-630 יחידות הדיור הדורשות מיגון בשבעה מתוך 21 היישובים שמרוחקים עד קילומטר מהגבול, על פי סדר העדיפות המקצועי.
אמיר רשף, סגן הממונה על התקציבים באוצר, אמר כי הנתונים שמציגים נציגי מערכת הביטחון אינם תואמים את הנתונים שהוצגו בדיון מאוקטובר 2019 עם אלוף פיקוד העורף, בו נאמר כי ישנן 2048 יחידות דיור הדורשות מיגון במרחק של עד קילומטר מהגבול, בעלות של כ-250 מיליון ₪, כאשר העלות לכל יחידה היא כמאה אלף ₪. נתונים אלה תאמו גם את הנתונים שהציג המטה לביטחון לאומי.
אבישי סיון, מאגף הבינוי של משרד הביטחון, הסביר כי מנהלת משרד הביטחון לנושא מיגון הצפון התקשרה עם חברת עמיגור, אשר גם ביצעה עבור המשרד מיגון של למעלה מ-11 אלף יחידות דיור בעוטף עזה. חברת עמיגור ביצעה סקר בשטח, ועברה יישוב יישוב ובית בית, ומצאה כי יש צורך למגן 3080 יחידות, וכי לאחר שיח עם קבלנים, העלות הממוצעת היא כ-130 אלף ₪ לכל יחידה, וזאת בניגוד לנתונים הקודמים שהיו הערכות בלבד.
חברי הוועדה היו המומים מן הפער בין הערכות מערכת הביטחון למצב בפועל. " לא ייתכן ששני משרדי ממשלה, מאותה מדינה, באים עם שני נתונים כה שונים, והדבר מתגלה להם רק בדיון הוועדה. טעות באומדן של 50%, הצורך למגן 3000 בתים במקום 2000 שסברו קודם, זה בלתי מתקבל על הדעת", אמר ח"כ אבי דיכטר.
יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, סיכם את הדיון: "הוועדה מבקשת לקבל עד ליום 30/09/20 מסמך אחוד, מוסכם על משרד האוצר ופיקוד העורף, באשר לנתון המדויק של עלות מיגון יחידת דיור ממוצעת, וכמות יחידות הדיור הנדרשות למיגון במרחק של עד קילומטר מגבול לבנון".
" הוועדה רואה בהשלמת מיגון כלל 21 היישובים סמוכי הגדר בצפון, כצורך מיידי וחירומי. יש לכלול את כל הפער התקציבי הקיים לשם כך בדיוני התקציב לשנת 2021, על מנת שיתאשר ביצוע מיידי של הדברים. כן הייתי רוצה לראות השתתפות מסוימת של משרד הביטחון בעלויות, בכדי להראות לאוצר נכונות מסוימת בקידום הדברים".
"הוועדה לא מיצתה נושא חשוב זה, ואנו נעקוב אחר הדברים עד ביצועם".
