"כסף מהמפרץ הפרסי וטכנולוגיה ישראלית: שילוב מנצח שיכול להביא לפיתוח תרופות"
אורי חושן, מנכ"ל החממה הטכנולוגית VLX מסביר מדוע חברות ביומד ישראליות יכולות להנות מכספים המגיעים מהמפרץ
עמי רוחקס דומבה
| 23/09/2020
צילום: יובל לוי
לאיחוד האמירויות, בחריין ולשאר נסיכויות הנפט יש הון רב שנצבר בקרנות עושר ממשלתיות ובגופים פרטיים בעיקר בזכות הנפט. יש להן גם רצון משמעותי לפתח את הכלכלות שלהן ולהכניס בהן חדשנות טכנולוגיות, על מנת שלא להיות עוד תלויות לחלוטין בתעשיית הנפט.
"הפוטנציאל לשיתוף פעולה עם החדשנות הישראלית גדול. כדאי לשים לב גם לפוטנציאל של תחומי מדעי החיים והביולוגיה החישובית – שם יש שילוב מנצח שיכול להביא לפיתוח תרופות, גם לסרטן", מסביר אורי חושן, מנכ"ל החממה הטכנולוגית VLX. הצורך בעולם בתרופות יעילות ובטוחות יותר, במחירים סבירים, גדל ככל שאוכלוסיית העולם גדלה ומזדקנת ובמיוחד בעולם המערבי. השנה, עם התפרצות משבר הקורונה, הצורך בחדשנות בתחום הביומד גדל עוד יותר והעולם משווע לפיתוחים מהירים בתחום הרפואה.
בישראל קיימת חדשנות אמיתית בתחומי הביומד. עם זאת, בהשוואה לארה"ב, מיזמים טובים בתחומי מדעי החיים סובלים לעיתים קרובות מחוסר כרוני במימון, וכשהם מגייסים, מדובר בסכומים נמוכים משמעותית ממיזם דומה בארה"ב. במקביל, האקדמיה בישראל מצוינת וחדשנית, אך תקציבי המוסדות לא יכולים להתחרות בסביבות המחקר האקדמי בחו"ל.
"הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין יכולים להיות שעת כושר למהפכה בתחום הביומד בישראל. אני פוגש ברחבי הארץ חוקרים עם רעיונות מבריקים לפיתוח של תרופות וטכנולוגיות מדהימות, כאלו שיכולות לשפר ולהציל חיי אדם. הרבה פעמים חברות טובות נסגרות בגלל היעדר מימון המוכן לקחת סיכון, וכך טכנולוגיות עם פוטנציאל עצום יורדות לטמיון", אומר חושן.
פיתוח תרופה אורך זמן רב, החל משלב המחקר, הפיתוח הכימי של החומר במעבדה, אח"כ ניסויים פרה-קליניים בבעלי-חיים ובהמשך מחקר קליני בבני-אדם שכולל 3 שלבי מחקר (בטיחות, יעילות ואפקטיביות). לרוב, תרופה מגיעה לשוק לאחר יותר מ-10 שנים של עבודה והשקעה ענקית של מעל למיליארד דולר. לכן קשה מאוד להקים חברות לפיתוח תרופות כשהמשאבים הכספיים מוגבלים.
בחלק מנסיכויות המפרץ מייצרים כבר היום תרופות, אבל התוכנית האסטרטגית שלהן היא לעשות קפיצה לכיוון החדשנות והיום יש הזדמנות להקמת תשתיות וסטארטאפים משותפים שיהיו בישראל ובמפרץ הערבי. "פירות השלום עם איחוד האמירויות ובחריין ובהמשך עם מדינות נוספות במפרץ הפרסי יכולים להיות קטר צמיחה של סקטור הביומד ואולי יביאו לפיתוח תרופות רבות שיצילו אנשים רבים ברחבי העולם", מסכם חושן.
אורי חושן, מנכ"ל החממה הטכנולוגית VLX מסביר מדוע חברות ביומד ישראליות יכולות להנות מכספים המגיעים מהמפרץ
צילום: יובל לוי
לאיחוד האמירויות, בחריין ולשאר נסיכויות הנפט יש הון רב שנצבר בקרנות עושר ממשלתיות ובגופים פרטיים בעיקר בזכות הנפט. יש להן גם רצון משמעותי לפתח את הכלכלות שלהן ולהכניס בהן חדשנות טכנולוגיות, על מנת שלא להיות עוד תלויות לחלוטין בתעשיית הנפט.
"הפוטנציאל לשיתוף פעולה עם החדשנות הישראלית גדול. כדאי לשים לב גם לפוטנציאל של תחומי מדעי החיים והביולוגיה החישובית – שם יש שילוב מנצח שיכול להביא לפיתוח תרופות, גם לסרטן", מסביר אורי חושן, מנכ"ל החממה הטכנולוגית VLX. הצורך בעולם בתרופות יעילות ובטוחות יותר, במחירים סבירים, גדל ככל שאוכלוסיית העולם גדלה ומזדקנת ובמיוחד בעולם המערבי. השנה, עם התפרצות משבר הקורונה, הצורך בחדשנות בתחום הביומד גדל עוד יותר והעולם משווע לפיתוחים מהירים בתחום הרפואה.
בישראל קיימת חדשנות אמיתית בתחומי הביומד. עם זאת, בהשוואה לארה"ב, מיזמים טובים בתחומי מדעי החיים סובלים לעיתים קרובות מחוסר כרוני במימון, וכשהם מגייסים, מדובר בסכומים נמוכים משמעותית ממיזם דומה בארה"ב. במקביל, האקדמיה בישראל מצוינת וחדשנית, אך תקציבי המוסדות לא יכולים להתחרות בסביבות המחקר האקדמי בחו"ל.
"הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין יכולים להיות שעת כושר למהפכה בתחום הביומד בישראל. אני פוגש ברחבי הארץ חוקרים עם רעיונות מבריקים לפיתוח של תרופות וטכנולוגיות מדהימות, כאלו שיכולות לשפר ולהציל חיי אדם. הרבה פעמים חברות טובות נסגרות בגלל היעדר מימון המוכן לקחת סיכון, וכך טכנולוגיות עם פוטנציאל עצום יורדות לטמיון", אומר חושן.
פיתוח תרופה אורך זמן רב, החל משלב המחקר, הפיתוח הכימי של החומר במעבדה, אח"כ ניסויים פרה-קליניים בבעלי-חיים ובהמשך מחקר קליני בבני-אדם שכולל 3 שלבי מחקר (בטיחות, יעילות ואפקטיביות). לרוב, תרופה מגיעה לשוק לאחר יותר מ-10 שנים של עבודה והשקעה ענקית של מעל למיליארד דולר. לכן קשה מאוד להקים חברות לפיתוח תרופות כשהמשאבים הכספיים מוגבלים.
בחלק מנסיכויות המפרץ מייצרים כבר היום תרופות, אבל התוכנית האסטרטגית שלהן היא לעשות קפיצה לכיוון החדשנות והיום יש הזדמנות להקמת תשתיות וסטארטאפים משותפים שיהיו בישראל ובמפרץ הערבי. "פירות השלום עם איחוד האמירויות ובחריין ובהמשך עם מדינות נוספות במפרץ הפרסי יכולים להיות קטר צמיחה של סקטור הביומד ואולי יביאו לפיתוח תרופות רבות שיצילו אנשים רבים ברחבי העולם", מסכם חושן.
