100 ל'הגנה'
100 ל'הגנה', סוגיות בחקר תולדות ארגון 'ההגנה', עורך ניר מן, הוצאת כרמל, 2020
אפרים לפיד
| 21/09/2020
קובץ מאמרי מחקר מגוונים מעשיר לעתים את הידע הכללי על נושא יותר מספר מקיף אחד על כל נושא. זו תרומתו של כרך ב' של עלי זית וחרב, אשר ערך ד"ר ניר מן במסירות ובמקצועיות ראויות להערכה מיוחדת.
בפקודת ההקמה של צה"ל ב-31 במאי 1948 כתב בן גוריון : "עם הקמת מדינת ישראל, יצאה ה'הגנה' ממחתרת והפכה לצבא סדיר. עצום ורב החוב שחייב היישוב והעם היהודי להגנה בכל שלבי קיומה והתפתחותה, מהניצנים הבודדים בימי היסוּד הראשונים – בפתח־תקווה, ראשון־לציון, גדרה, ראש־פינה, זכרון־יעקב, מטולה, דרך 'השומר' של חלוצי העלייה השנייה, הלגיון העברי, במלחמת־העולם־הראשונה, מגיני תל־חי, והגידול המתמיד של ארגון־הגנה ארצי בתקופה שבין שתי מלחמות־העולם.
הקמת חיל־הנוטרים במאורעות 1936-1939, יסוד הפלמ"ח וגדודי חי"ש, ההתנדבות ההמונית במלחמת־העולם השנייה והקמת הבריגדה העברית הראשונה, ועד מאבקה האדיר של ההגנה במחצית הראשונה של המלחמה נגדנו מ־30 בנובמבר 1947 עד 31 במאי 1948.
בלי הניסיון, התכנון, כושר־הפעולה והפיקוד, הנאמנות ורוח־הגבורה של ההגנה, לא היה היישוב עומד במבחן־הדמים האיום שבא עליו בששת החודשים האלה, ולא היינו מגיעים למדינת ישראל. ובספר דברי־הימים של עם ישראל יזרח פרק ההגנה בהוד וגאון שלא יכהו לנצח".
על רקע התרומה מכריעה של ההגנה להקמת צה"ל יש ערך לבחון היבטים שונים בתפקוד הארגון. מאמרים בקובץ זה שופכים אור על ההחלטה על הקמת ה,הגנה' ב-1920, אשר נועדה לספק מענה ביטחוני מיידי, והדיונים בעניין זה אז היו ארגוניים ומשוללי ביסוס תאורטי. יעדיו של ארגון ההגנה כללו משימות רחבות יותר מאשר ביטחון פיזי – הרחבת גבולות ההתיישבות הציונית, פילוס נתיבי העלייה הבלתי-לגלית לארץ ישראל וקימומו יש מאין של צבא 'המדינה בדרך'.
שלושה מאמרים בקובץ (מאת חיים גורי, יגאל עילם וראיון של שלמה גזית עם שלמה אבינרי) עוסקים ברוח ההגנה. מאמר ייחודי של אליהו הכהן (הכהן הגדול של חקר הזמר העברי) עוסק ב'באין המנון להגנה' והשירים המעצבים של התקופה.
'עלי זית וחרב' הוא כתב עת אקדמי שפיט, שנוסד בשנת 1990 מטעם 'מרכז גלילי לחקר כוח המגן'. כתב העת נועד לליבון סוגיות היסטוריות בתולדות כוח המגן העברי בעת החדשה: ארגון 'ההגנה' – צבא 'המדינה שבדרך', לוחמי היישוב במלחמות העולם (גדוד נהגי הפרדות, 'הגדודים העבריים', מגויסי היישוב בצבא בריטניה ו'הבריגדה').
ההעפלה לארץ ישראל, ההתיישבות האסטרטגית, מאבק היישוב המאורגן נגד גזֵרות 'הספר הלבן', הפלמ"ח – הזרוע המגויסת של 'ההגנה', תנועת המרי העברי והמחתרות ('השומר', ניל"י, האצ"ל והלח"י), המערכה לעצמאות, התע"שׂ והרכש, קרבות מלחמת העצמאות, פרקים בתולדות מלחמות ישראל, מבצעי צה"ל ותפיסת הביטחון הלאומי.
100 ל'הגנה', סוגיות בחקר תולדות ארגון 'ההגנה', עורך ניר מן, הוצאת כרמל, 2020
קובץ מאמרי מחקר מגוונים מעשיר לעתים את הידע הכללי על נושא יותר מספר מקיף אחד על כל נושא. זו תרומתו של כרך ב' של עלי זית וחרב, אשר ערך ד"ר ניר מן במסירות ובמקצועיות ראויות להערכה מיוחדת.
בפקודת ההקמה של צה"ל ב-31 במאי 1948 כתב בן גוריון : "עם הקמת מדינת ישראל, יצאה ה'הגנה' ממחתרת והפכה לצבא סדיר. עצום ורב החוב שחייב היישוב והעם היהודי להגנה בכל שלבי קיומה והתפתחותה, מהניצנים הבודדים בימי היסוּד הראשונים – בפתח־תקווה, ראשון־לציון, גדרה, ראש־פינה, זכרון־יעקב, מטולה, דרך 'השומר' של חלוצי העלייה השנייה, הלגיון העברי, במלחמת־העולם־הראשונה, מגיני תל־חי, והגידול המתמיד של ארגון־הגנה ארצי בתקופה שבין שתי מלחמות־העולם.
הקמת חיל־הנוטרים במאורעות 1936-1939, יסוד הפלמ"ח וגדודי חי"ש, ההתנדבות ההמונית במלחמת־העולם השנייה והקמת הבריגדה העברית הראשונה, ועד מאבקה האדיר של ההגנה במחצית הראשונה של המלחמה נגדנו מ־30 בנובמבר 1947 עד 31 במאי 1948.
בלי הניסיון, התכנון, כושר־הפעולה והפיקוד, הנאמנות ורוח־הגבורה של ההגנה, לא היה היישוב עומד במבחן־הדמים האיום שבא עליו בששת החודשים האלה, ולא היינו מגיעים למדינת ישראל. ובספר דברי־הימים של עם ישראל יזרח פרק ההגנה בהוד וגאון שלא יכהו לנצח".
על רקע התרומה מכריעה של ההגנה להקמת צה"ל יש ערך לבחון היבטים שונים בתפקוד הארגון. מאמרים בקובץ זה שופכים אור על ההחלטה על הקמת ה,הגנה' ב-1920, אשר נועדה לספק מענה ביטחוני מיידי, והדיונים בעניין זה אז היו ארגוניים ומשוללי ביסוס תאורטי. יעדיו של ארגון ההגנה כללו משימות רחבות יותר מאשר ביטחון פיזי – הרחבת גבולות ההתיישבות הציונית, פילוס נתיבי העלייה הבלתי-לגלית לארץ ישראל וקימומו יש מאין של צבא 'המדינה בדרך'.
שלושה מאמרים בקובץ (מאת חיים גורי, יגאל עילם וראיון של שלמה גזית עם שלמה אבינרי) עוסקים ברוח ההגנה. מאמר ייחודי של אליהו הכהן (הכהן הגדול של חקר הזמר העברי) עוסק ב'באין המנון להגנה' והשירים המעצבים של התקופה.
'עלי זית וחרב' הוא כתב עת אקדמי שפיט, שנוסד בשנת 1990 מטעם 'מרכז גלילי לחקר כוח המגן'. כתב העת נועד לליבון סוגיות היסטוריות בתולדות כוח המגן העברי בעת החדשה: ארגון 'ההגנה' – צבא 'המדינה שבדרך', לוחמי היישוב במלחמות העולם (גדוד נהגי הפרדות, 'הגדודים העבריים', מגויסי היישוב בצבא בריטניה ו'הבריגדה').
ההעפלה לארץ ישראל, ההתיישבות האסטרטגית, מאבק היישוב המאורגן נגד גזֵרות 'הספר הלבן', הפלמ"ח – הזרוע המגויסת של 'ההגנה', תנועת המרי העברי והמחתרות ('השומר', ניל"י, האצ"ל והלח"י), המערכה לעצמאות, התע"שׂ והרכש, קרבות מלחמת העצמאות, פרקים בתולדות מלחמות ישראל, מבצעי צה"ל ותפיסת הביטחון הלאומי.
