ארה"ב: טרם נמצא פתרון לאיום הרחפנים על בתי הכלא
דו"ח של משרד המשפטים האמריקאי עליו חתום המפקח הכללי חושף את ממדי איום הרחפנים על בתי הכלא הפדרליים בארה"ב. נתן פז מנתח את הדו"ח
נתן פז
| 17/09/2020
ניסיון הברחה לכלא בישראל. צילום: שב"ס
איום הרחפנים על בתי הכלא אינו איום ייחוס חדש. בשנים האחרונות הופך האיום למוחשי מאד בכל הקשור לשמירה על הביטחון מתקני הכליאה בבתי הכלא בכל העולם. התפתחות הטכנולוגיה ויכולות ההחדרה של רחפנים למרחב האווירי של בתי הכלא, לצורך הברחות של אמצעי לחימה וסמים לאסירים, העברת מסרים, שיבוש טכנולוגיה בתוך בתי הכלא ועד סיוע לבריחת אסירים מדירה שינה ממקבלי ההחלטות בתחום הכליאה ברחבי העולם.
כעת מתפרסם דו"ח של משרד המשפטים האמריקאי עליו חתום המפקח הכללי של בתי הכלא הפדרליים בארה"ב, מייקל הורביץ ובו תוכנית מפורטת כיצד להתמודד עם האיום שמאיים להמשיך ולפגוע בביטחון בתי הכלא במדינה. מאמר זו סוקר את עיקרי הדו"ח, תמונת מצב בישראל ועל מה כדאי לנו לשים לב לעתיד לבוא.
מעקב שיטתי אחר אירועים בהם מעורבים רחפנים בבתי הכלא
המסקנה הראשונה בדו"ח של המפקח הכללי על בתי הכלא, הורביץ, עוסק בצורך לקיים מעקב סדור ומעמיק על אירועים בהם היו מעורבים רחפנים בבתי הכלא. על פי הדו"ח כבר בשנת 2018 הונחו אנשי רשות בתי הכלא הפדרליים לבצע מעקב אחר אירועים בהם היו מעורבים רחפנים בהקשרי מתקני הכליאה.
מתוך המידע שנאסף בשנת 2018 ועד כה עולה כי קיימת עלייה חדה באירועים של פגיעה בביטחון בתי הכלא בהם מעורבים רחפנים. בשנת 2018 אירעו 23 אירועים של פגיעה בביטחון בתי הכלא על ידי שימוש ברחפנים לעומת 57 אירועים בשנת 2019. המדובר באירועים חמורים של הברחות אמצעי לחימה, סמים, ניסיונות בריחה ועוד.
המפקח הכללי הגדיר בדו"ח שקיימת הערכת חסר ביחס לכמות האירועים השליליים המדווחים בהם מעורבים רחפנים שהופעלו כנגד מתקני הכליאה. המטרה כפי שהציב, היא ניטור רצוף ומתמיד של אזורים בהם מופעלים רחפנים כנגד מתקני הכליאה, ניתוח מעמיק של סוגי האירועים, ניתוח ולמידה של סוג הטכנולוגיה שהופעל וייצור תחקירים וידע אשר יסמן אזורים מועדים לפגיעה על ידי רחפנים וכפועל יוצא עבודה על מענה הולם לשיבוש ומניעת הפגיעה בביטחון מתקני הכליאה.
שיפור המענה המבצעי של בתי הכלא כנגד רחפנים
תקנות להגבלות משמעותיות על כניסה למרחב האווירי של בתי הכלא כבר הוכנסו בשנת 2018 בחוק הפדרלי. הדו"ח מעלה שאלות קשות באשר לסחבת ואי יישום של תוכניות באשר בהכשרת צוותי תגובה מהירה של סוהרים למול איום החדירה של רחפנים לשטח האווירי. לעניין זה, מצא המפקח הכללי עיכוב משמעותי ברמת היישום של התקנות וברמת היישום של הצעדים מטעם הרשויות האמונות למנוע חדירות למרחב האווירי של בתי הכלא.
העניין המשמעותי ביותר בהקשר לנקודה זו היא שלא נעשו צעדים בשטח למניעת חדירות של רחפנים אלא נותרו כאות מתה על דף התקנות. במבט צופה עתיד המטרה היא להכשיר צוותים מתוך צוותי הכוננות של הסוהרים בבתי הכלא להתמודד עם המענה בהקשרים טכנולוגים לצורך ניטור מתמיד של השטח האווירי בבתי הכלא, יכולת שיבוש והשתלטות על הרחפנים בזמן אירוע באמצעות שילוב של טכנולוגיה וכוחות תגובה מיומנים.
אמצעים טכנולוגיים להתמודדות עם רחפנים
התובנות לפיהן חסרה טכנולוגיה מתקדמת לטיפול באיום מסכמת את הדו"ח של המפקח הכללי. הדו"ח מצביע על העדר משמעותי של מענים למול האיום שמציבים הרחפנים על בתי הכלא. ההחלטה היא לבחון טכנולוגיות זמינות בתוך ארה"ב ומחוץ לה, אשר יכולות לספק מעטפת הגנה הן לצורך בניטור המרחב האווירי של בתי הכלא, שיבוש והשתלטות על רחפנים שחדרו ושיפור היכולות המבצעיות של צוותי התגובה בקרב הסוהרים הן בטכנולוגיה והן בהכשרות נדרשות.
מאחר ותקציב בתי הכלא הוא תקציב מוגבל החליט הורביץ להורות על פיילוט לבחינת טכנולוגיות שונות בפועל ולמידת היתרון היחסי שכל טכנולוגיה מביאה לביטחון בית הכלא. בסיום יוחלט אילו מהטכנולוגיות יאושרו ליישום בבתי הכלא. לעניין זה הוחלט על שיתוף פעולה בין ארגוני והרתמות של שאר רשויות האכיפה הפדרליות לצורך סיוע לרשות בתי הכלא להתמודד עם האיום המשמעותי הזה.
מה קורה בישראל?
אירועים בהם מדווחים רחפנים בניסיונות פגיעה בביטחון בתי הכלא בישראל מדווחים כבר לא מעט שנים. כבר בשנת 2013 , בעקבות תרגיל ארצי הוכנס בשב"ס תרחיש חדש של תקיפת מתקן בית כלא על ידי חוליית טרור בשילוב רחפנים. עד לאותה נקודה לא היה איום הייחוס הספציפי הזה ברור בהיבטי ביטחון בבתי הכלא בלשון המעטה ויש שיאמרו שלא קיבל את ההתייחסות הביטחונית הראויה.
סיכום התרגיל וההמחשה בשטח לאיום הרחפנים אותה הוביל סגן הנציב דאז אלי גביזון, הובילה למסקנה שנדרשת טכנולוגיה חדשנית שתאפשר לסוהרים בבתי הכלא להתמודד טוב יותר עם איום הרחפנים. כבר ב- 2017 הציג שירות בתי הסוהר הישראלי בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, 21 מקרים של חדירת רחפנים לשטח האווירי של בתי הכלא. בין האירועים גם ניסיונות להברחת סמים ואמצעים אסורים אחרים.
ברור לכל בר דעת, בהתאמה למתרחש גם בארה"ב בתחום הכליאה שמדובר בהערכת חסר שכן אין נתונים על כמות הרחפנים שסיירו בסמוך ובצמוד למתקנים ובהעדר טכנולוגיה לניטור והתמודדות עם האיום הנתונים חסרים. עוד בדיווח של שב"ס נאמר כי נרכשו מספר רחפנים שישמשו את השירות להתמודדות עם אירועי חדירת רחפנים. במילים אחרות, שימוש של השירות ברחפנים המסוגלים לעלות לאוויר תוך שניות לצורך איתור אסירים ברחנים, תיעוד ואיסוף מידע חזותי באמצעות אותם רחפנים על מנת לאתר את היריב ולסכל את כוונותיו.
עוד עדכן נציג שב"ס בוועדה כי קיים עיכוב בהכשרת צוותי המפעילים לאור הקשים הרגולטורים בתחום. בשנת 2018 בפעילות משולבת של שירות הביטחון כללי, שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל הוגש כתב אישום חמור כנגד שמונה נאשמים ביניהם שני אסירים ביטחוניים, אזרחים ישראלים ותושבי שטחים בגין סיוע לארגוני טרור וניסיונות הברחת טלפונים סלולריים לכלא נפחא באמצעות רחפן. על פי כתב האישום בשנת 2018 ניסו להבריח עשרות טלפונים סלולריים לתוך כלא נפחא לאחר שביצעו אימונים בנושא. מאז על פי הפרסומים אירעו אירועים חמורים נוספים של ניסיונות גורמים פליליים וביטחוניים לפגוע בביטחון בתי הכלא בישראל.
דו"ח מבקר המדינה
כבר בשנים 2016-2017, עסק מבקר המדינה בבחינת איום הרחפנים על הביטחון ובדו"ח שהופץ ב-2017 הציג תמונה לפיה כבר קיימים כ-20,000 רחפנים אזרחים בשימוש בישראל. מבקר המדינה הצביע על ליקויים משמעותיים בהתמודדות מול איום הרחפנים בין היתר העדר גורם מדינתי האמון והאחראי על הגנה מפני איום הרחפנים בשטח המדינה.
עוד מצא המבקר פרצות ופערים בהסדרת השימוש ברחפנים אזרחיים בהיבטי אכיפה בדיני הטיס ואכיפה מנהלית ופלילית והעדר רישום רחפנים פעילים בצורה מוסדרת. המבקר הבהיר את הצורך בהשלמת עבודת המטה של המל"ל בנושא קביעת האחריות להגנה מפני איום הרחפנים ועל הצורך להצגת מסקנותיו לקבינט המדיני-ביטחוני לצורך קבלת החלטות בשטח. המלצה בנושא הסדרת השימוש ברחפנים אזרחיים הופנתה לשר התחבורה הממונה על יישום וביצוע הוראות חוק הטיס האזרחי ולצורך הסדרת תקנות בטיחות.
לסיכום, מה נעשה ומה ייושם בשטח מתוך אותם מסקנות קטונתי מלומר, אבל דבר אחד ברור, ראוי שמקבלי ההחלטות במשרד לביטחון פנים וברשות הכליאה הלאומית ילמדו את עיקרי הלקחים שבהתמודדות מול איום הרחפנים כפי שמוצגים בדו"ח האמריקאי ויבחנו האם בישראל קיים מענה ראוי כנגד האיום.
דו"ח של משרד המשפטים האמריקאי עליו חתום המפקח הכללי חושף את ממדי איום הרחפנים על בתי הכלא הפדרליים בארה"ב. נתן פז מנתח את הדו"ח
ניסיון הברחה לכלא בישראל. צילום: שב"ס
איום הרחפנים על בתי הכלא אינו איום ייחוס חדש. בשנים האחרונות הופך האיום למוחשי מאד בכל הקשור לשמירה על הביטחון מתקני הכליאה בבתי הכלא בכל העולם. התפתחות הטכנולוגיה ויכולות ההחדרה של רחפנים למרחב האווירי של בתי הכלא, לצורך הברחות של אמצעי לחימה וסמים לאסירים, העברת מסרים, שיבוש טכנולוגיה בתוך בתי הכלא ועד סיוע לבריחת אסירים מדירה שינה ממקבלי ההחלטות בתחום הכליאה ברחבי העולם.
כעת מתפרסם דו"ח של משרד המשפטים האמריקאי עליו חתום המפקח הכללי של בתי הכלא הפדרליים בארה"ב, מייקל הורביץ ובו תוכנית מפורטת כיצד להתמודד עם האיום שמאיים להמשיך ולפגוע בביטחון בתי הכלא במדינה. מאמר זו סוקר את עיקרי הדו"ח, תמונת מצב בישראל ועל מה כדאי לנו לשים לב לעתיד לבוא.
מעקב שיטתי אחר אירועים בהם מעורבים רחפנים בבתי הכלא
המסקנה הראשונה בדו"ח של המפקח הכללי על בתי הכלא, הורביץ, עוסק בצורך לקיים מעקב סדור ומעמיק על אירועים בהם היו מעורבים רחפנים בבתי הכלא. על פי הדו"ח כבר בשנת 2018 הונחו אנשי רשות בתי הכלא הפדרליים לבצע מעקב אחר אירועים בהם היו מעורבים רחפנים בהקשרי מתקני הכליאה.
מתוך המידע שנאסף בשנת 2018 ועד כה עולה כי קיימת עלייה חדה באירועים של פגיעה בביטחון בתי הכלא בהם מעורבים רחפנים. בשנת 2018 אירעו 23 אירועים של פגיעה בביטחון בתי הכלא על ידי שימוש ברחפנים לעומת 57 אירועים בשנת 2019. המדובר באירועים חמורים של הברחות אמצעי לחימה, סמים, ניסיונות בריחה ועוד.
המפקח הכללי הגדיר בדו"ח שקיימת הערכת חסר ביחס לכמות האירועים השליליים המדווחים בהם מעורבים רחפנים שהופעלו כנגד מתקני הכליאה. המטרה כפי שהציב, היא ניטור רצוף ומתמיד של אזורים בהם מופעלים רחפנים כנגד מתקני הכליאה, ניתוח מעמיק של סוגי האירועים, ניתוח ולמידה של סוג הטכנולוגיה שהופעל וייצור תחקירים וידע אשר יסמן אזורים מועדים לפגיעה על ידי רחפנים וכפועל יוצא עבודה על מענה הולם לשיבוש ומניעת הפגיעה בביטחון מתקני הכליאה.
שיפור המענה המבצעי של בתי הכלא כנגד רחפנים
תקנות להגבלות משמעותיות על כניסה למרחב האווירי של בתי הכלא כבר הוכנסו בשנת 2018 בחוק הפדרלי. הדו"ח מעלה שאלות קשות באשר לסחבת ואי יישום של תוכניות באשר בהכשרת צוותי תגובה מהירה של סוהרים למול איום החדירה של רחפנים לשטח האווירי. לעניין זה, מצא המפקח הכללי עיכוב משמעותי ברמת היישום של התקנות וברמת היישום של הצעדים מטעם הרשויות האמונות למנוע חדירות למרחב האווירי של בתי הכלא.
העניין המשמעותי ביותר בהקשר לנקודה זו היא שלא נעשו צעדים בשטח למניעת חדירות של רחפנים אלא נותרו כאות מתה על דף התקנות. במבט צופה עתיד המטרה היא להכשיר צוותים מתוך צוותי הכוננות של הסוהרים בבתי הכלא להתמודד עם המענה בהקשרים טכנולוגים לצורך ניטור מתמיד של השטח האווירי בבתי הכלא, יכולת שיבוש והשתלטות על הרחפנים בזמן אירוע באמצעות שילוב של טכנולוגיה וכוחות תגובה מיומנים.
אמצעים טכנולוגיים להתמודדות עם רחפנים
התובנות לפיהן חסרה טכנולוגיה מתקדמת לטיפול באיום מסכמת את הדו"ח של המפקח הכללי. הדו"ח מצביע על העדר משמעותי של מענים למול האיום שמציבים הרחפנים על בתי הכלא. ההחלטה היא לבחון טכנולוגיות זמינות בתוך ארה"ב ומחוץ לה, אשר יכולות לספק מעטפת הגנה הן לצורך בניטור המרחב האווירי של בתי הכלא, שיבוש והשתלטות על רחפנים שחדרו ושיפור היכולות המבצעיות של צוותי התגובה בקרב הסוהרים הן בטכנולוגיה והן בהכשרות נדרשות.
מאחר ותקציב בתי הכלא הוא תקציב מוגבל החליט הורביץ להורות על פיילוט לבחינת טכנולוגיות שונות בפועל ולמידת היתרון היחסי שכל טכנולוגיה מביאה לביטחון בית הכלא. בסיום יוחלט אילו מהטכנולוגיות יאושרו ליישום בבתי הכלא. לעניין זה הוחלט על שיתוף פעולה בין ארגוני והרתמות של שאר רשויות האכיפה הפדרליות לצורך סיוע לרשות בתי הכלא להתמודד עם האיום המשמעותי הזה.
מה קורה בישראל?
אירועים בהם מדווחים רחפנים בניסיונות פגיעה בביטחון בתי הכלא בישראל מדווחים כבר לא מעט שנים. כבר בשנת 2013 , בעקבות תרגיל ארצי הוכנס בשב"ס תרחיש חדש של תקיפת מתקן בית כלא על ידי חוליית טרור בשילוב רחפנים. עד לאותה נקודה לא היה איום הייחוס הספציפי הזה ברור בהיבטי ביטחון בבתי הכלא בלשון המעטה ויש שיאמרו שלא קיבל את ההתייחסות הביטחונית הראויה.
סיכום התרגיל וההמחשה בשטח לאיום הרחפנים אותה הוביל סגן הנציב דאז אלי גביזון, הובילה למסקנה שנדרשת טכנולוגיה חדשנית שתאפשר לסוהרים בבתי הכלא להתמודד טוב יותר עם איום הרחפנים. כבר ב- 2017 הציג שירות בתי הסוהר הישראלי בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, 21 מקרים של חדירת רחפנים לשטח האווירי של בתי הכלא. בין האירועים גם ניסיונות להברחת סמים ואמצעים אסורים אחרים.
ברור לכל בר דעת, בהתאמה למתרחש גם בארה"ב בתחום הכליאה שמדובר בהערכת חסר שכן אין נתונים על כמות הרחפנים שסיירו בסמוך ובצמוד למתקנים ובהעדר טכנולוגיה לניטור והתמודדות עם האיום הנתונים חסרים. עוד בדיווח של שב"ס נאמר כי נרכשו מספר רחפנים שישמשו את השירות להתמודדות עם אירועי חדירת רחפנים. במילים אחרות, שימוש של השירות ברחפנים המסוגלים לעלות לאוויר תוך שניות לצורך איתור אסירים ברחנים, תיעוד ואיסוף מידע חזותי באמצעות אותם רחפנים על מנת לאתר את היריב ולסכל את כוונותיו.
עוד עדכן נציג שב"ס בוועדה כי קיים עיכוב בהכשרת צוותי המפעילים לאור הקשים הרגולטורים בתחום. בשנת 2018 בפעילות משולבת של שירות הביטחון כללי, שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל הוגש כתב אישום חמור כנגד שמונה נאשמים ביניהם שני אסירים ביטחוניים, אזרחים ישראלים ותושבי שטחים בגין סיוע לארגוני טרור וניסיונות הברחת טלפונים סלולריים לכלא נפחא באמצעות רחפן. על פי כתב האישום בשנת 2018 ניסו להבריח עשרות טלפונים סלולריים לתוך כלא נפחא לאחר שביצעו אימונים בנושא. מאז על פי הפרסומים אירעו אירועים חמורים נוספים של ניסיונות גורמים פליליים וביטחוניים לפגוע בביטחון בתי הכלא בישראל.
דו"ח מבקר המדינה
כבר בשנים 2016-2017, עסק מבקר המדינה בבחינת איום הרחפנים על הביטחון ובדו"ח שהופץ ב-2017 הציג תמונה לפיה כבר קיימים כ-20,000 רחפנים אזרחים בשימוש בישראל. מבקר המדינה הצביע על ליקויים משמעותיים בהתמודדות מול איום הרחפנים בין היתר העדר גורם מדינתי האמון והאחראי על הגנה מפני איום הרחפנים בשטח המדינה.
עוד מצא המבקר פרצות ופערים בהסדרת השימוש ברחפנים אזרחיים בהיבטי אכיפה בדיני הטיס ואכיפה מנהלית ופלילית והעדר רישום רחפנים פעילים בצורה מוסדרת. המבקר הבהיר את הצורך בהשלמת עבודת המטה של המל"ל בנושא קביעת האחריות להגנה מפני איום הרחפנים ועל הצורך להצגת מסקנותיו לקבינט המדיני-ביטחוני לצורך קבלת החלטות בשטח. המלצה בנושא הסדרת השימוש ברחפנים אזרחיים הופנתה לשר התחבורה הממונה על יישום וביצוע הוראות חוק הטיס האזרחי ולצורך הסדרת תקנות בטיחות.
לסיכום, מה נעשה ומה ייושם בשטח מתוך אותם מסקנות קטונתי מלומר, אבל דבר אחד ברור, ראוי שמקבלי ההחלטות במשרד לביטחון פנים וברשות הכליאה הלאומית ילמדו את עיקרי הלקחים שבהתמודדות מול איום הרחפנים כפי שמוצגים בדו"ח האמריקאי ויבחנו האם בישראל קיים מענה ראוי כנגד האיום.
