אוסלו ג'  

ההסכמים הצפויים עם בחריין ואבו דאבי מהווים את אוסלו ג' - עוד יתד במסד וטפחות של המדינה הפלסטינית. כמו רבין שהחל את התהליך, נתניהו ממשיך אותו עם מכירת שטחים בתמורה כלכלית. נורמליזציה היא האוסלו החדש. דעה

אוסלו ג'  

U.S. Embassy Abu Dhabi photo by Omar Fawzy/ Public Domain

החתימה הצפויה על הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין היא למעשה המשך של הסכמי אוסלו הקודמים. אם הקודמים היו אוסלו א' וב', אזי החתימה הקרובה במדשאות הבית הלבן תהיה אוסלו ג'. בכך נתניהו יקדם בעוד צעד את דרכו של יצחק רבין - הקמת מדינה פלסטינית ובנאום ירושלים. 

נורמליזציה היא האוסלו החדש

מדובר בהסכמי נורמליזציה עם מדינות שלישראל מעולם לא היה אתן מצב מלחמה, ובעשרים השנים האחרונות יש עמן יחסים כלכליים ואחרים שאינם רשמיים. כעת למעשה נתניהו יתן גושפנקא, "ילבין", את היחסים עם שתי מדינות המפרץ. בנות חסות של סעודיה. בריאד עדיין לא משחקים את המשחק רשמית. על פי ניתוח של טום ווגנר (שווה קריאה),  הסיבה לכך היא שיורש העצר, מוחמד בן סלמאן, מחכה להיות מלך. אולי הוא מתכנן טקס השבעה גם באל אקצה לאורן של מצלמות העיתונות. 

בכל מקרה, ההסכם הנוכחי הינו בחסות ובקידום בן סלמאן וקושניר חברו הטוב. שניהם ניסו לדחוף לציבור הישראלי את תכנית השלום של סעודיה, במהלך שכשל. אז חישבו מסלול מחדש, ניצלו את החשש מפצצה איראנית, הפעילו גזרים בדמות מטריה ביטחונית ופיננסית מצד ארה"ב, ודחפו לציבור את תכנית השלום הסעודית כמו גרב הפוכה - בדמות הסכמי נורמליזציה עם שתי מדינות מפרץ. אותה הגברת, בשינוי הדרת. 

נתניהו, ככל הנראה, כחלק מהמשחק, מכר לציבור הבוחרים שלו, טרם ההסכמים, שהוא מתכוון לספח חלקים נרחבים ביהודה ושומרון. הצידוק הביטחוני לסיפוח שוכן בתכנית של יגאל אלון שנכתבה אי שם בשנות ה-60. בעודו מכניס את כל המדינה לסחרור עם הצהרות סיפוח נועזות, בממד המקביל, נסגר ההסכם עם בן זייד, יורש העצר של איחוד האמירויות. זה לא יכול למכור נורמליזציה בחינם, אז נתניהו נתן לו ויתור על שטחים. אילו שטחים? אלו של המדינה הפלסטינית. הנקראת היום רשות. 

באותו מתווה כמו הסכמי אוסלו הראשונים, נתניהו וויתר על שטחים תמורת נורמליזציה עם מדינות ערב. מהו הוויתר על שטחים? שאתה מוותר, אתה למעשה נותן למישהו אחר. וכך, התחייב נתניהו לא לספח את השטח של הרשות הפלסטינית. במילים אחרות, נתניהו המשיך את דרכו של רבין בבניית מדינה פלסטינית על בסיס חזון המימוש של סעודיה.

בנאום ירושלים 

ההסכמים הנוכחיים כוללים עוד נקודה - בנאום ירושלים. למעשה, מדובר בהסכמים חיצוניים הכופים על מדינת ישראל לאפשר גישה חופשית להר הבית לכל תושבי איחוד האמירויות ובחריין. אין מדובר בהחלטה של כנסת ישראל, אלא בהסכם חיצוני המחייב זאת, כאשר הסנדק של ההסכם הוא לא אחר מנשיא ארה"ב. ואם יש משהו שהאמריקאים לא סובלים בתרבות שלהם זה אי כיבוד הסכמים. 

מכאן, שההחלטה לבנאם את ירושלים יצאה לדרך. כן, ישראל היא הריבון בירושלים אבל "על הנייר" בלבד בכל הקשור לנושא העליה לרגל ממדינות אלו ואחרות שיצטרפו לעגלת הנורמליזציה. כל מדינה מוסלמית תרצה גישה חופשית להר הבית לאזרחיה. ואם ישראל תכנס לתקופה פוליטית פחות טובה אם בחריין או אבו דאבי? גם אז, זרם העולים לרגל (ככל שיהיה) - ימשך. ההחלטה על הר הבית אינה של כנסת ישראל כאמור, אלא התקבלה בהסכם חיצוני עוקף כנסת בפיקוח אמריקאי. 

ייתכן ונתניהו החליט כי מכל האפשרויות העומדות בפניו, בהקשר הריבונות בהר הבית, בנאום תחת הסכמי נורמליזציה היא הטובה מכולן. ויש בכך מן ההיגיון. שני ההסכמים החדשים הינם כלכליים במהותם. מכאן, שזרם עולי רגל ממדינות המפרץ לירושלים יכול להקפיץ משמעותית את הכנסות המדינה מתיירות. בעידן הקורונה ופוסט קורונה, מדינת ישראל תצטרך מקורות הכנסה מכל הבא ליד על מנת להתמודד עם יחס חוב \ תוצר גואה. 

הפיל שבחדר: יכולת גרעינית סעודית 

כיצד הסעודים ימשיכו ללחוץ על מדינה פלסטינית? ובכן, נראה כי סעודיה שומרת לעצמה שני נושאים עיקריים על מנת לעגן את מעמדה בעולם המוסלמי מול איראן. אם בן סלמאן רוצה להיות "מלך" העולם הערבי, עליו לפתור לפחות שתי סוגיות. אחת, מדינה פלסטינית. הוא לא יתן לאף אחד לקחת לו את הדובדבן להתפס בהיסטוריה כזה שפתר את הבעיה הפלסטינית. 

נושא נוסף הוא יכולת גרעינית סעודית. איראן הינה מדינת סף עם יכולת פריצה לפצצה תיאורטית של 3.5 חודשים. ההסתברות שארה"ב תיזום כיבוש קרקעי של איראן נוסח עירק - אפסי. טראמפ רק מקטין את הנוכחות שלו באזורי מלחמה כמו עירק ואפגניסטן. מתקפה אווירית לא ממש תספיק לחסל את מה שאיראן כבר בנתה בתת קרקע, ולכן ריאד צריכה פצצה של עצמה. עם כל החיוכים על מדשאות הבית הלבן, בסוף ריאליזם מנצח במזרח התיכון. 

סעודיה מצידה בונה כורי הפקת חשמל כמו איחוד האמירויות. בינתיים אינה רוצה לחתום על הסכם 123 מול ארה"ב (הגבלת שליטה על מחזור הדלק של הכורים), החלטה שמעכבת עסקת ענק שדוחף טראמפ בין חברת ווסטינגהאוס לריאד. שליטה על מחזור הדלק תאפשר לסעודיה לפתח תשתית העשרת אוראניום חשאית לפצצה בלי להתנגש עם ארה"ב. לסעודיה יש מרבצי אוראנים ביבשה ובים שסין עוזרת לה לחצוב. טראפ יודע זאת, ולכן דוחה את הקץ. 

איך ישראל תתמודד עם פצצה גרעינית סעודית? באותו אופן שהיא מתמודדת עם אחת בפקיסטן ועם הכורים האזרחיים של אבו דאבי. דוקטרינת בגין הייתה מעדיפה שלא תהיה תשתית גרעין כלשהי במזרח התיכון, אבל למציאות יש היגיון משלה. אז במסדרונות משרד הביטחון נושכים שיניים וממשיכים. הבעיה כנראה תהיה של ההוא בקדנציה הבאה. אחרי המבול. 

לסיכום, ההסכמים עם בחריין ואבו דאבי כלכליים במהותם ועתידים להכניס למדינת ישראל הרבה כסף בתקופת מגיפה הקורונה שהקפיצה את יחס החוב \ תוצר. ישראל, שלא כמו ארה"ב, אינה יכולה להדפיס כסף בלי סוף ולפתח חוב מעל התוצר. לאור זאת, החלטתו של נתניהו נראית הגיונית על בסיס כלכלי. אבל שפלוני לא יטעה, ההסכמים הנוכחיים הם אוסלו ג', ונתניהו מעגן עוד יתד במסד והטפחות של המדינה הפלסטינית. 

אולי יעניין אותך גם