דעה: האם לבנון תהפוך למאחז רוסי נוסף בים התיכון?
רוסיה מגלה מעורבות גוברת בלבנון ובמידה ונוכחות זו תורחב גם לממד הצבאי, יערים הדבר קשיים על חופש הפעולה של ישראל
מיקי אהרונסון
| 08/09/2020
מיקי אהרונסון. צילום: סמדר כפרי
בעקבות הפיצוץ העוצמתי שהחריב חלקים גדולים מביירות, הייתה רוסיה בין הראשונות שסייעו ללבנון בהעברת ציוד וצוותים רפואיים. תגובה זו משקפת את המעורבות הרוסית הגדלה בלבנון המדגימה את האינטרסים הרוסיים ואת הדרכים שבהן רוסיה פועלת לקדמם.
העניין הרוסי בלבנון, מדינה דלת משאבי טבע בת שישה מיליון תושבים, נובע בעיקר ממקומה על שפת הים התיכון. רוסיה רואה בים התיכון – ובעיקר במזרחו – את המשכו של הים השחור: זהו הנתיב הימי שלה, כל ימות השנה, למרחב האסטרטגי החיוני לה במזרח התיכון ובדרום אירופה. כמו כן, השכנות עם סוריה, בה משקיעה רוסיה משאבים ומאמץ, הופכת את לבנון לחשובה בראיית מוסקבה.
רוסיה פועלת על פי דוקטרינת גראסימוב (רמטכ"ל רוסיה הנוכחי), שעיקרה הוא כי מלבד וטרם הפעלת הכוח הצבאי יש לפעול בכל אמצעי אחר, כולל כלכלי, תרבותי, פסיכולוגי ודיפלומטי, על מנת להשיג יעדים אסטרטגיים. בהתאם לכך, גם בלבנון רוסיה מייצרת מעטפת כוללת של פעילות על מנת להשיג בסיס מיטבי לקידום יעדיה, ואיננה נחפזת להתערב צבאית בלבנון.
בדומה לזירות רבות אחרות, גם בלבנון משקפת מדיניותה של מוסקבה תפיסה של "משחק סכום אפס" עם ארה"ב. בראייתה של רוסיה, וושינגטון שואפת להצר את צעדיה ורק היעדרות אמריקאית תאפשר העצמה רוסית. בקרמלין מבינים היטב כי הנחיתות הרוסית מול ארה"ב אינה מאפשרת דחיקה של ארה"ב אלא רק באמצעות ניצול הזדמנות במקומות שבהם ארה"ב היא זו שמחליטה, משיקוליה שלה, לצמצם את מעורבותה.
לעומת רוסיה (המתמודדת עם קשיים כלכליים עקב מחירי האנרגיה הבלתי יציבים והסנקציות עליה), המנוף העיקרי והכמעט בלעדי של ארה"ב מול לבנון הוא סיוע כלכלי, במיוחד בהתחשב במצבה העגום של הכלכלה הלבנונית. אם ארה"ב תקצץ את הסיוע ללבנון, השפעתה בזירה זו צפוייה להיחלש משמעותית ולמדינה יזרמו ביתר שאת גורמים רוסיים וסיניים, וגם איראן תעצים את מעורבותה, בין אם באמצעות חיזבאללה ובין אם ישירות. על רקע האירועים בסוריה, וכיוון שלא ניתן לפעול מול לבנון תוך התעלמות מחלקו המשמעותי של חיזבאללה במדינה, רוסיה מקדמת דיאלוג גלוי עם הארגון כבן שיח לגיטימי. שלא כמדינות רבות במערב, רוסיה אינה רואה בו ארגון טרור אלא, כדברי השגריר הרוסי, ארגון הנלחם בטרור.
לפיכך, מבחינת ישראל, המעורבות הרוסית בלבנון, במקביל להיחלשות ההשפעה האמריקאית במדינה, עלולה לחזק את חיזבאללה (כבעל ברית של רוסיה בלחימה בסוריה). במצב של התלקחות בין ישראל לחיזבאללה (או מול איראן, וחיזבאללה כשליח שלה), רוסיה תעמוד בפני דילמה בהתאם לרמת מעורבותה בלבנון לגבי תגובה לאירועים, מעבר לגינויים דיפלומטיים. רוסיה תצטרך לבחור עד כמה היא מעוניינת להימצא במצב לעומתי מול ישראל, או לחילופין מול חיזבאללה.
כיוון שרוסיה יכולה להיתפס כגורם מתחרה על ידי חיזבאללה בלבנון, האינטרס הרוסי לא יהיה בהכרח חופף לזה של חיזבאללה ואיראן ומכאן שהדבר עשוי להוות נכס מבחינת ישראל אשר תיהנה מ"מבוגר אחראי", כבסוריה, שעימו היא מקיימת דו שיח. מנגד, נוכחות צבאית רוסית בלבנון (שנמנעת כיום בגלל התנגדות אמריקאית) צפויה אומנם לשמש כגורם מרסן שחיזבאללה ייאלץ להתחשב בו, אך עשוייה להערים קושי על פעילות ישראלית למניעת העברת אמל"ח מאיראן לחיזבאללה. זאת, עקב המצאות אפשרית של מערך הגנה רוסי וכיון שישראל תיאלץ להיזהר שלא לפגוע בכוח אדם ובנכסים רוסיים בלבנון, בדומה לאילוץ בסוריה.
חשוב, אם כן, לשלב את הנושא הלבנוני בדו שיח המתקיים בין ישראל לרוסיה, ובמקביל, להעמיק את התיאום מול ארה"ב בנושא זה, ואף מול בירות כפריז וכלונדון. לישראל יש אינטרס בכך שמדינות המערב המגלות מעורבות באמצעות סיוע ללבנון, תפעלנה לבלום את הידרדרות לבנון למעמד של מדינה כושלת. הפיצוץ שהחריב את ביירות יחייב סיוע של כוחות חיצוניים לשיקומה, ועל ישראל לוודא שהיא מיודעת ואף פועלת לקדם אינטרסים ביטחוניים וכלכליים שלה מול כוחות אלו.
*הכותבת שימשה כראש חטיבת מדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי, וכיום הנה חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)
רוסיה מגלה מעורבות גוברת בלבנון ובמידה ונוכחות זו תורחב גם לממד הצבאי, יערים הדבר קשיים על חופש הפעולה של ישראל
מיקי אהרונסון. צילום: סמדר כפרי
בעקבות הפיצוץ העוצמתי שהחריב חלקים גדולים מביירות, הייתה רוסיה בין הראשונות שסייעו ללבנון בהעברת ציוד וצוותים רפואיים. תגובה זו משקפת את המעורבות הרוסית הגדלה בלבנון המדגימה את האינטרסים הרוסיים ואת הדרכים שבהן רוסיה פועלת לקדמם.
העניין הרוסי בלבנון, מדינה דלת משאבי טבע בת שישה מיליון תושבים, נובע בעיקר ממקומה על שפת הים התיכון. רוסיה רואה בים התיכון – ובעיקר במזרחו – את המשכו של הים השחור: זהו הנתיב הימי שלה, כל ימות השנה, למרחב האסטרטגי החיוני לה במזרח התיכון ובדרום אירופה. כמו כן, השכנות עם סוריה, בה משקיעה רוסיה משאבים ומאמץ, הופכת את לבנון לחשובה בראיית מוסקבה.
רוסיה פועלת על פי דוקטרינת גראסימוב (רמטכ"ל רוסיה הנוכחי), שעיקרה הוא כי מלבד וטרם הפעלת הכוח הצבאי יש לפעול בכל אמצעי אחר, כולל כלכלי, תרבותי, פסיכולוגי ודיפלומטי, על מנת להשיג יעדים אסטרטגיים. בהתאם לכך, גם בלבנון רוסיה מייצרת מעטפת כוללת של פעילות על מנת להשיג בסיס מיטבי לקידום יעדיה, ואיננה נחפזת להתערב צבאית בלבנון.
בדומה לזירות רבות אחרות, גם בלבנון משקפת מדיניותה של מוסקבה תפיסה של "משחק סכום אפס" עם ארה"ב. בראייתה של רוסיה, וושינגטון שואפת להצר את צעדיה ורק היעדרות אמריקאית תאפשר העצמה רוסית. בקרמלין מבינים היטב כי הנחיתות הרוסית מול ארה"ב אינה מאפשרת דחיקה של ארה"ב אלא רק באמצעות ניצול הזדמנות במקומות שבהם ארה"ב היא זו שמחליטה, משיקוליה שלה, לצמצם את מעורבותה.
לעומת רוסיה (המתמודדת עם קשיים כלכליים עקב מחירי האנרגיה הבלתי יציבים והסנקציות עליה), המנוף העיקרי והכמעט בלעדי של ארה"ב מול לבנון הוא סיוע כלכלי, במיוחד בהתחשב במצבה העגום של הכלכלה הלבנונית. אם ארה"ב תקצץ את הסיוע ללבנון, השפעתה בזירה זו צפוייה להיחלש משמעותית ולמדינה יזרמו ביתר שאת גורמים רוסיים וסיניים, וגם איראן תעצים את מעורבותה, בין אם באמצעות חיזבאללה ובין אם ישירות. על רקע האירועים בסוריה, וכיוון שלא ניתן לפעול מול לבנון תוך התעלמות מחלקו המשמעותי של חיזבאללה במדינה, רוסיה מקדמת דיאלוג גלוי עם הארגון כבן שיח לגיטימי. שלא כמדינות רבות במערב, רוסיה אינה רואה בו ארגון טרור אלא, כדברי השגריר הרוסי, ארגון הנלחם בטרור.
לפיכך, מבחינת ישראל, המעורבות הרוסית בלבנון, במקביל להיחלשות ההשפעה האמריקאית במדינה, עלולה לחזק את חיזבאללה (כבעל ברית של רוסיה בלחימה בסוריה). במצב של התלקחות בין ישראל לחיזבאללה (או מול איראן, וחיזבאללה כשליח שלה), רוסיה תעמוד בפני דילמה בהתאם לרמת מעורבותה בלבנון לגבי תגובה לאירועים, מעבר לגינויים דיפלומטיים. רוסיה תצטרך לבחור עד כמה היא מעוניינת להימצא במצב לעומתי מול ישראל, או לחילופין מול חיזבאללה.
כיוון שרוסיה יכולה להיתפס כגורם מתחרה על ידי חיזבאללה בלבנון, האינטרס הרוסי לא יהיה בהכרח חופף לזה של חיזבאללה ואיראן ומכאן שהדבר עשוי להוות נכס מבחינת ישראל אשר תיהנה מ"מבוגר אחראי", כבסוריה, שעימו היא מקיימת דו שיח. מנגד, נוכחות צבאית רוסית בלבנון (שנמנעת כיום בגלל התנגדות אמריקאית) צפויה אומנם לשמש כגורם מרסן שחיזבאללה ייאלץ להתחשב בו, אך עשוייה להערים קושי על פעילות ישראלית למניעת העברת אמל"ח מאיראן לחיזבאללה. זאת, עקב המצאות אפשרית של מערך הגנה רוסי וכיון שישראל תיאלץ להיזהר שלא לפגוע בכוח אדם ובנכסים רוסיים בלבנון, בדומה לאילוץ בסוריה.
חשוב, אם כן, לשלב את הנושא הלבנוני בדו שיח המתקיים בין ישראל לרוסיה, ובמקביל, להעמיק את התיאום מול ארה"ב בנושא זה, ואף מול בירות כפריז וכלונדון. לישראל יש אינטרס בכך שמדינות המערב המגלות מעורבות באמצעות סיוע ללבנון, תפעלנה לבלום את הידרדרות לבנון למעמד של מדינה כושלת. הפיצוץ שהחריב את ביירות יחייב סיוע של כוחות חיצוניים לשיקומה, ועל ישראל לוודא שהיא מיודעת ואף פועלת לקדם אינטרסים ביטחוניים וכלכליים שלה מול כוחות אלו.
*הכותבת שימשה כראש חטיבת מדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי, וכיום הנה חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)
