צה״ל יוצא לפעולה בתוך כאוס גדול

בין התגברות הטרור באיו״ש ללא תיאום עם הרשות הפלסטינית ואתגר מפקדת הקורונה החדשה מול מגיפה שיוצאת משליטה, סיים צה״ל סיבוב לחימה לייט בעזה. וגם: מדוע נכשלנו בעצירת המגיפה? מי שומר על המידע הפרטי שנאגר בחקירות? ומה היה באמת בין המפכ״ל אלשיך וחברת המימד החמישי? חמש הארות בטור השבועי של עמיר רפפורט

זירת פיגוע הדריסה בצומת תפוח, אתמול (יום ד׳). צילום: REUTERS/Mohamad Torokman

1. בין עזה לאיו״ש. התקיפות המיוחסות לישראל בסוריה, שנמשכו גם השבוע, והאיום המפורש של נסראללה לפיו חשבון הנקמה עדיין פתוח, הם בגדר ״חדשות ישנות״. לכן, מופנית תשומת הלב לזירה הפלסטינית. כאן, תוחלת החיים של הרגיעה שהושגה עם החמאס היא, פחות או יותר, כמו של ההודנא בין הליכוד לכחול לבן: עם בוא החורף עוד ניפגש לסיבוב נוסף. נובמבר-דצמבר, כנראה, עד אז יערכו בחירות בחמאס, שבהן ינסה יחיא סינוואר לבסס את שלטונו.

בינתיים, נוצל הסבב-לייט האחרון כדי לבחון את יעילות מערכות הלייזר שפותחו כנגד בלוני הנפץ (המערכות לא רעות, אך רחוקות מהגנה מושלמת).

והאוזניים של מערכת הביטחון כרויות ליהודה ושומרון, משם מסתמן גל מתגבר של פיגועי יחידים, כמו דקירה או דריסה, בעוד שהתיאום עם כוחות הביטחון הפלשתיניים עדיין לא חזר לעצמו (הוא הוקפא על ידי אבו מאזן במחאה על תכניות הסיפוח של ישראל. ההקפאה נותרה בעינה גם אחרי שהסיפוח ירד מהפרק לנוכח ההסכם עם איחוד האמירויות).

יש להניח שהתיאום יחזור במוקדם או במאוחר, משום שהוא אינטרס של הרשות הפלשתינית לא פחות מאשר של ישראל. הרי ללא ישראל, יוכל החמאס להשתלט על יהודה ושומרון בערך באותה הקלות שבה השתלט על רצועת עזה אחרי ההתנתקות. ראש השב״כ, נדב ארגמן, נוהג להגיד בפורומים שונים, כי החמאס נהנה מפופולריות גבוהה ביהודה ושומרון. אם ייערכו שם בחירות אמיתיות – הוא ינצח. לעומת זאת, דווקא בעזה, לאחר שנים ארוכות של שלטון החמאס, המצב הפוך – הפתח היה מנצח, אילו היו נערכות שם בחירות כעת.

2. כאוס הקורונה. גם בקורונה פועל צה״ל בתוך כאוס. דווקא בשבוע שבו הוקמה ״המפקדה המשימתית לקטיעת שרשראות ההדבקה״, באיחור בלתי נסלח של חודשים ארוכים, שבהם האחריות הייתה בידי משרד הבריאות שעיקר כוחו ברגולציה ולא בביצוע, יש סימנים לכך שהמגיפה יצאה משליטה. פשוט כך. מעידים על כך חציית הרף של 3000 נדבקים ביום, והעובדה שכל אחד מאתנו כבר מכיר חולי קורונה בסביבתו הקרובה.

בראש המפקדה של צה״ל, שקיבלה אחריות דווקא בשיא הכאוס, עומד תא״ל ניסן דוידי, שסיים תפקיד כראש חטיבת הלוגיסטיקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, ודחה את שחרורו. למרבה הצער, צפויה המפקדה להיכשל במשימתה העיקרית – קטיעת שרשראות ההדבקה – ולא רק משום שהוקמה חודשים ארוכים מאוחר מידי. הסיבה העיקרית היא שבחודשים היקרים שחלפו מאז פרוץ המגיפה, אבד האמון ההכרחי בין הציבור ובין גופי הממשלה השונים. כעת, המספרים גדולים מידי מכדי לקטוע שרשראות הדבקה בתוך שלושה-ארבעה ימים (במקום תוך עשרה ימים, כפי שהיה בחקירות הכושלות עד כה).

ככלל, במשבר הקורונה באו לידי ביטוי כל החוליים החברה הישראלית ומשבר המשילות, עד כדי כך שההתנהלות במלחמת לבנון השנייה נראית בדיעבד כסיפור הצלחה מסחרר לעומת המלחמה בקורונה. עוד יכתבו על כך ספרים, ולא רק הספר האולטרא-מהיר של נפתלי בנט. זה לא המקום להיכנס לכל הסיבות המכעיסות לכישלון.

3. כשל האיכון הוא רק דוגמא לכישלון, והסיפור הקטן הבא הוא בבחינת סימפטום: באחד ממגדלי המשרדים בבני ברק קיבלו העובדים עוד ועוד הודעות על כך שעליהם להיכנס לבידוד בגלל ששהו בקרבת חולי קורונה. לאחר זמן קצר, התברר להם כי בכל פעם היו ההודעות שגויות, ונבעו מכך שבקומת הקרקע של הבניין הוקמה תחנה לבדיקות קורונה, שאליה הגיעו חולי קורונה רבים. מכשירי האיכון של השב״כ התריעו בטעות, משום שגם חצי שנה לאחר פרוץ המגיפה, מערך האיכון (שממוקם בתוך מבנה אזרחי מחוץ למטה השב״כ במרכז הארץ) עדיין אינו מחובר מספיק למערך החקירות האפידמילוגיות שהפעיל משרד הבריאות (יעילות העבודה של המערך הזה החלה להשתפר סוף סוף, דווקא לקראת ההעברת האחריות למפקדה של צה״ל).

מבחינת השב״כ, יש לומר, משימת האיכון של חולי קורונה היא צרה צרורה. לא רק כי הציבור לומד כיצד להתחמק מביצועי המערכת (כמו התרגיל הידוע של השארת טלפון בבית), אלא גם משום שהמחבלים הפוטנציאלים לומדים את יכולותיה. שלא לדבר על הצורך להתעסק במידע פרטי של אזרחים, שאין שום קשר בינו ובין מלחמה בטרור או בריגול – ייעוד הארגון.

למרות כל זאת, אין שום תחליף לאיכוני השב״כ, שכן הניסיון להקים מערכת איכון אזרחית תחת השם ״מגן 2״ הייתה בזבוז אדיר של כספי ציבור, שכישלונו היה ידוע מראש״ גם בגלל שאין שום דרך לשכנע 70 אחוז מהציבור להוריד את האפליקציה מתוך רצון טוב (תנאי הכרחי להצלחתה), וגם בשל קשיים טכניים: המערכת אינה יכולה לקבל נתונים ממאות אלפי טלפונים ניידים ״טיפשים״, שרובם נמצאים דווקא בידי חרדים באזורים ה״אדומים״ ביותר של הקורונה.

4. יורם הכהן, ראש האיגוד הישראלי לאינטרנט (יש גוף כזה, שאחראי על רישום כל האתרים בעלי הסיומת co.il, סיפר לי השבוע כי מאז תחילת המגיפה, חלה עליה של לא פחות מ-80 אחוז בתעבורת האינטרנט בישראל, וצמיחה של 30 אחוזים ברישום אתרים חדשים. זוהי, כמובן, תוצאה של מעבר מסיבי של פעילויות מהעולם הפיזי לקיברנטי.

אבל הכהן גם נשמע מודאג מאוד מתוצאה של משבר הקורונה על פרטיותם של אזרחים. הוא אמר את הדברים הבאים גם כמי שעמד בעבר בראש הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים (רמו״ט): ״הבעיה היא לא רק עם איכוני התנועות של האזרחים על ידי השב״כ, אלא גם עם כמויות המידע העצומות שנאספות בחקירות האפדימילוגיות, בתחילה במשרד הבריאות וכעת גם בצה״ל – מה אנשים עושים, עם מי הם נפגשים ולאן הם הולכים. מי אחראי לכך שלא ייעשה בכל המידע הזה שימוש לרעה? למעשה, אף אחד. מי אחראי לכך שלא ידלוף? זה לא ידוע״.

הכהן עשה מעשה והקים עמותה להגנת הפרטיות, יחד עם מומחים שחלקם ממרכז הסייבר והמשפט באוניברסיטת חיפה. קמפיין מימון ההמונים שפתחו הניב עד כה 150 אלף שקל. בכך, יצאה לדרך פעילות העמותה החדשה, שתעסוק בהיבטים חינוכיים, כלכליים ורגולטוריים של סוגיית הפרטיות. הכהן הוא היו״ר, עו״ד נעמה מטרסו מונתה למנכ״לית, ועו״ד חיים רביה הוא אחד הבכירים בעמותה. בהצלחה. למרות שפרטיות היא לא חזות הכול, ולעיתים אין ברירה אלא לפגוע בה, עצם היוזמה נראית לי מבורכת.

5. רוני אלשיך החמישי. מי שסיפר לי את הסיפור על המגדל חסר המזל בבני ברק, שיושביו נקראים שוב ושוב בטעות להיכנס לבידוד, הוא רוני אלשיך, לשעבר סגן ראש השב״כ ומפכ״ל המשטרה. בסוף השבוע היה אלשיך בליבה של מתקפת ראיונות לרגל הוצאת ספר חדש. אני התעניינתי במיוחד במה שסיפר על פרשת המימד החמישי, חברת הסייבר שבני גנץ היה היו״ר שלה עד שנסגרה.זה מאפשר לי לחזק את ההנחה שהחקירה של המשטרה בפרשה, שנפתחה בשיאה של מערכת הבחירות, הייתה חקירה פוליטית. היא תסתיים בלא כלום.

איך אני יודע? משום שבשנת 2017 הגעתי לשיחת רקע עם אלשיך, שכיהן אז כמפכ״ל המשטרה, במשרדו במטה הארצי במזרח ירושלים. כהרגלו, החלה השיחה אחרי השעה עשר בלילה. אלשיך רצה לספר לי בגאווה על מהפיכת הסייבר שהוא מחולל במשטרה, כאשר הוא מביא שיטות עבודה שהיו מקובלות עד אז רק בארגונים טכנולוגיים הרבה יותר, כמו השב״כ. הבחינה של יכולות בינה מלאכותית שהציעה המימד החמישי, הייתה חלק ממהלך רחב כזה. השאלה למה לא יצאה מכרז אינה רלוונטית, משום ששום ארגון אינו מוציא מכרז על מוצר קיברנטי שעדיין אינו קיים.

אלשיך פירט בראיונות את מהות הבחינה שנערכה למערכות המימד החמישי. השאלה שנבדקת עכשיו היא האם המימד החמישי ייפתה את יכולותיה כאשר התחילה את הפיילוט במשטרה. זו סוגיה מנהלית, שמבקר המדינה לא מצא לנכון להעביר לשום בדיקה של המשטרה. הערכה שלי: כאשר יימצא העיתוי הפוליטי המתאים, חקירת ההיבטים הפליליים של הפרשה תמות מיתת נשיקה.

לחצו כאן לעקוב אחרי בטוויטר

אולי יעניין אותך גם