בין אקדמאי לצבאי: איתור אותות מהקרקע בננו לוויינים
מה ההבדל בין איתור אותות RF מהקרקע לטובת חילוץ והצלה לבין טווחי תדר של מכ"מים? פרויקט סמסון ייתכן וסולל את הדרך למטע"דים ישראלים מסוג חדש לננו לוויינים
עמי רוחקס דומבה
| 01/09/2020
צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
לאחרונה דיווחה תעשייה אווירית כי מפעל אלתא פיתח מקלטים לשלושת לווייני 'פרויקט סמסון' המתנהל בטכניון. מדובר בפרויקט לבניית שלושה ננו-לווינים בגודל 6U כל אחד (כקופאת נעליים) שמטרתם לעבוד יחד על מנת לאתר אותות RF מהקרקע בתדר ייעודי לחילוץ והצלה. המקלטים שיותקנו בלווינים יחד עם האלגוריתמים בתחנת הקרקע פותחו על ידי אלתא. חומרה ותוכנה, הכל פותח בארץ במהלך שלוש השנים האחרונות. שיגור הלוויינים צפוי בחודשים הקרובים.
על פי פרסום של הטכניון מחודש יוני האחרון, מדובר במקלט פורץ דרך שמותקן לראשונה על ננו לווין המסוגל לאתר אות מהקרקע במיליארדית השניה. הפרויקט מנוהל בטכניון על ידי פרופסור פיני גורפיל וממומן על ידי קרן אדליס סמסון כפרויקט אקדמאי. האנטנה על גג הפקולטה שעוקבת אחרי הלווינים ודואגת להוריד ולהעלות להם נתונים היא של חברת אורביט הישראלית.
על הפרויקט עבדו שלושה מהנדסים באלתא. יואב - ראש הפרויקט. איתו אורי וחנוך. צוות הפיתוח ("פרויקט סמסון באלתא") עבד במשך שלוש השנים האחרונות על המקלט. בראיון לישראל דיפנס מסביר יואב כי מדובר בפעם הראשונה שאלתא מפתחת מקלט כזה לננו לווין. "בחלל יש אתגרים רבים. ביניהם קרינה קוסמית שיכולה לפגוע ברכיבים. שינויי טמפרטורה גדולים של עשרות מעלות בכמה שעות. זה מחייב הקשחה מיוחדת של המקלט", אומר יואב.
משקל המקלט פחות מחצי ק"ג וגודלו חצי U. הלווין דל הספק, ממוזער ומותאם לתדר UHF. "שלושת הלווינים קולטים את האותות מהמשדר על הקרקע, ובאמצעות הפרשי זמן ותדר יודעים לאכן את האות. דיוק האיכון הוא של כמה מאות מטרים." על פי אלתא, המקלט מתוכנן בחומרה לטווח תדר מסוים ואינו מתאים להתקנת רדיו-תוכנה (SDR) המאפשר שינוי תדרים מרחוק.
"כרגע לא רואים לזה שוק עסקי בטווח הקרוב. מדובר בתשתית לטובת מחקר והבנה של התנהגות בחלל. איך תדרים עוברים בחלל. גלים אלקטרומגנטיים עוברים עיוותים בגלל האטמוספירה. יש לא לא מעט שאלות מחקריות סביב הנושא שרוצים לענות עליהן", מסכמים באלתא.
ובכן, עד כאן הנתונים העובדתיים כפי שידועים לכותב שורות אלו. עם זאת, פלוני לא יכול שלא לשאול לגבי פיתוח יכולת קליטת אותות RF מהחלל באמצעות ננו לווינים. הרי מה ההבדל בין קליטה ועיבוד אותות בתדר UHF לצורך חילוץ והצלה לבין מקלט שמטרתו לקלוט אותות ממכ"מים? יודגש כי הטכניון, ככל מוסד אקדמאי בארץ ובעולם, רשאי לעשות ניסויים עם תעשיות ביטחוניות. אלו, לרוב, מוכנות לשים כסף וזמן משלהן על מנת לבחון התנהגויות פיסיקליות שונות, והתשתית האקדמאית מאפשרת זאת ללא חשש.
במקרה זה, נבדקת התנהגות גלים אלקטרומגנטיים שעוברים את האטמוספירה. גם במקרה זה, כמו במקרים אחרים, הטכנולוגיה יכולה להיות דו שימושית - לצרכי הצלה וחילוץ או בתצורה אחרת לצרכים צבאיים.
מה ההבדל בין איתור אותות RF מהקרקע לטובת חילוץ והצלה לבין טווחי תדר של מכ"מים? פרויקט סמסון ייתכן וסולל את הדרך למטע"דים ישראלים מסוג חדש לננו לוויינים
צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
לאחרונה דיווחה תעשייה אווירית כי מפעל אלתא פיתח מקלטים לשלושת לווייני 'פרויקט סמסון' המתנהל בטכניון. מדובר בפרויקט לבניית שלושה ננו-לווינים בגודל 6U כל אחד (כקופאת נעליים) שמטרתם לעבוד יחד על מנת לאתר אותות RF מהקרקע בתדר ייעודי לחילוץ והצלה. המקלטים שיותקנו בלווינים יחד עם האלגוריתמים בתחנת הקרקע פותחו על ידי אלתא. חומרה ותוכנה, הכל פותח בארץ במהלך שלוש השנים האחרונות. שיגור הלוויינים צפוי בחודשים הקרובים.
על פי פרסום של הטכניון מחודש יוני האחרון, מדובר במקלט פורץ דרך שמותקן לראשונה על ננו לווין המסוגל לאתר אות מהקרקע במיליארדית השניה. הפרויקט מנוהל בטכניון על ידי פרופסור פיני גורפיל וממומן על ידי קרן אדליס סמסון כפרויקט אקדמאי. האנטנה על גג הפקולטה שעוקבת אחרי הלווינים ודואגת להוריד ולהעלות להם נתונים היא של חברת אורביט הישראלית.
על הפרויקט עבדו שלושה מהנדסים באלתא. יואב - ראש הפרויקט. איתו אורי וחנוך. צוות הפיתוח ("פרויקט סמסון באלתא") עבד במשך שלוש השנים האחרונות על המקלט. בראיון לישראל דיפנס מסביר יואב כי מדובר בפעם הראשונה שאלתא מפתחת מקלט כזה לננו לווין. "בחלל יש אתגרים רבים. ביניהם קרינה קוסמית שיכולה לפגוע ברכיבים. שינויי טמפרטורה גדולים של עשרות מעלות בכמה שעות. זה מחייב הקשחה מיוחדת של המקלט", אומר יואב.
משקל המקלט פחות מחצי ק"ג וגודלו חצי U. הלווין דל הספק, ממוזער ומותאם לתדר UHF. "שלושת הלווינים קולטים את האותות מהמשדר על הקרקע, ובאמצעות הפרשי זמן ותדר יודעים לאכן את האות. דיוק האיכון הוא של כמה מאות מטרים." על פי אלתא, המקלט מתוכנן בחומרה לטווח תדר מסוים ואינו מתאים להתקנת רדיו-תוכנה (SDR) המאפשר שינוי תדרים מרחוק.
"כרגע לא רואים לזה שוק עסקי בטווח הקרוב. מדובר בתשתית לטובת מחקר והבנה של התנהגות בחלל. איך תדרים עוברים בחלל. גלים אלקטרומגנטיים עוברים עיוותים בגלל האטמוספירה. יש לא לא מעט שאלות מחקריות סביב הנושא שרוצים לענות עליהן", מסכמים באלתא.
ובכן, עד כאן הנתונים העובדתיים כפי שידועים לכותב שורות אלו. עם זאת, פלוני לא יכול שלא לשאול לגבי פיתוח יכולת קליטת אותות RF מהחלל באמצעות ננו לווינים. הרי מה ההבדל בין קליטה ועיבוד אותות בתדר UHF לצורך חילוץ והצלה לבין מקלט שמטרתו לקלוט אותות ממכ"מים? יודגש כי הטכניון, ככל מוסד אקדמאי בארץ ובעולם, רשאי לעשות ניסויים עם תעשיות ביטחוניות. אלו, לרוב, מוכנות לשים כסף וזמן משלהן על מנת לבחון התנהגויות פיסיקליות שונות, והתשתית האקדמאית מאפשרת זאת ללא חשש.
במקרה זה, נבדקת התנהגות גלים אלקטרומגנטיים שעוברים את האטמוספירה. גם במקרה זה, כמו במקרים אחרים, הטכנולוגיה יכולה להיות דו שימושית - לצרכי הצלה וחילוץ או בתצורה אחרת לצרכים צבאיים.
