"רוצים לפרוץ גם לחו"ל"
מנכ"ל חברת מגלקום שזכתה בפרוייקטים ביטחוניים לאחרונה מספר מדוע הוא חושש מתחרות של חברות זרות אבל רק קצת וחושף שהוא לקראת חתימה על הקמת חוות שרתים חדשה בישראל עבור לקוח. מיוחד
עמי רוחקס דומבה
| 26/08/2020
זאב שכטר, מנכ"ל מגלקום. קרדיט צילום: איל פרידמן
מגלקום מקבוצת טלרד נבחרה לאחרונה לשני פרויקטים ביטחוניים גדולים בהיקף פוטנציאלי של מאות מליוני שקלים. החברה נרכשה על ידי טלרד בשנת 2011 ומנוהלת כיום על ידי זאב שכטר. "בשנה האחרונה, מאז כניסתו של מוטי אלמליח לתפקיד מנכ"ל הקבוצה, יש מהלך חדש בחברה עם מיקוד בארבעה נושאים. רווחיות, טכנולוגיות, שירותים ומוצרים. יש גם דגש רב על הפריה הדדית בין החברות בקבוצה", אומר שכטר בראיון לישראל דיפנס.
שוק ביטחוני
אחד הפרויקטים עם אגף הבינוי של משרד הביטחון הוא בהקשר תשתיות תקשורת. כבלים, סיבים וכל הקשור לתשתיות בתחום זה. "עשינו זאת במהלך חמש השנים האחרונות. זהו פרויקט המשך שעבר ממנה"ר כגורם רכש, לאהו"ב (רכש של אגף הבינוי במשרד). אלו תשתיות למערכות מחשוב בעיקר. פריסת כבלים, סיבים אופטיים, כולל אדום-שחור", אומר שכטר.
"פרויקט שני הוא בתחום מערכות וידאו עם אנליטיקה והוא יותר מסווג. אנחנו אינטגרטור ומשתמשים בפתרונות קיימים בשוק. אם צריך מפתחים דרייברים, אבל עיקר העבודה שלנו היא אינטגרציה. הפרויקט, כאמור, בתחום עיבוד תמונה, עתיר תשתיות תקשורת. הפרויקט כולל הגנת סייבר על המערך התקשורתי והשרתים. כמו גם, הקמה של חדר בקרה." על זרוע הסייבר אחראית חברת אואזיס שנרכשה על ידי מגלקום ב2012 והיא חברת בת בבעלות מלאה.
פרויקט ביטחוני נוסף שהחברה מתמודדת על מנת לקחת חלק הוא "אופק רחב". במסגרת הפרויקט יאחד משרד הביטחון ארבעה בסיסי צה"ל - תל השומר, השלישות ברמת גן, צריפין וקסטינה – לכדי בסיס מרכזי וחדשני אחד, שימוקם במרכז הארץ, בסמוך לערים רמלה ולוד. מגלקום רוצה להיות קבלן משנה של קבוצת אשטרום לאספקה, בין היתר, של מערכת כריזה ביטחונית מבוססת על רכישה של חברת רנטל.
ביטחון פנים
מגלקום גם מספקת פתרונות טכנולוגיה בתחום ביטחון פנים. החברה בנתה לשב"ס חדר בקרה וביצעה עבודות תשתית במגוון מתקני שב"ס. בנוסף, לאחרונה סיימה החברה להקים מערך שו"ב ארצי לשירותי הכבאות. מדובר בפרויקט שלראשונה מסנכרן את כל רמות השירות של שירות הכבאות - מהתחנה, דרך המחוז ועד הפיקוד הארצי. בהתאם להרשאות, כל דרג רואה תמונה מלאה של סטטוס הפעילות בתחנה. בהיבטים של בקרת כניסה, מצלמות ועוד.
"יש מערכות קצה בכל תחנה. אלו תתי מערכות החל מדלתות מבוקרות, כריזה, גששים ונטרים של מצבים שונים ועוד. מכל תחנה המידע מגיע לחדר בקרה מחוזי ומשם לארצי. לכל 'רמה' כזו יש מערכת שו"ב משלה", מסביר שכטר. "בהתאם להרשאות, ניתן להפעיל פונקציות שונות. לפני זה השליטה והמודעות הייתה ברמה מקומית וללא אוטומציה. מצלמות התחברו למערכת ניהול וידאו מקומית. בקרת כניסה וכריזה היו מערכות נפרדות. היום, שיש אירוע, מקבלים לצד התראות במסך אחד, גם תרחיש פעולות. לדוגמה, ניסיון כניסה לא מורשה לתחנה יקפיץ במסך השו"ב מצלמה שמכוונת לאותה דלת."
שכטר מגלה כי החברה מעוניינת גם ברכש חברות לטובת הרחבת סל השירותים או הלקוחות. לאחרונה רכשה החברה את פעילות המולטימידה של ארדן קונטרול טק - שילוב של בקרה, קול ותמונה.
חוות שרתים ופרויקטים חכמים
תחום נוסף שבו עוסקת החברה משנת 1983 הוא הקמת חוות שרתים. בימים אלו מתחרה החברה על בניית חוות שרתים חדשה בישראל עבור לקוח מסוים. ההיסטוריה של העיסוק בתחום זה מגיעה לימי חברת דיגיטל שרצתה לפעול בישראל וחיפשה קבלן ביצוע מקומי. החברה הוקמה לצורך כך, ומאז הכל היסטוריה. "אנחנו מקימים מערכות חוות שרתים כולל תקשורת, אלקטרו-מכניקה ועד מערכות DCIM (ניהול חכם של חוות שרתים)", מסביר שכטר.
היות ולאחרונה ישנם שני מכרזי ענן גדולים בישראל (צה"ל שאמור לצאת וזה של רשות התקשוב הממשלתית), מספר חברות ענק זרות רוצות לבנות בארץ חוות שרתים (Region). ביניהן, אמזון, אורקל, מיקרוסופט ועוד. על השאלה האם מגלקום נמצאת במגעים עם חברות אלו, עונה שכטר: "אנחנו עם היד על הדופק".
וקטור פעילות נוסף שהחברה עוסקת בו הוא ערים חכמות. החברה זכתה בפרויקט עיר חכמה בעיריית הרצליה. "זה התחיל בתור עיר בטוחה והתרחב. מדובר בפרויקט לחמש שנים במסגרתו יש הרבה תקשורת, שו"ב ייעודי (שונה מהשו"ב הביטחוני) והגנת סייבר", אומר שכטר.
החברה מתמודדת גם על פרויקטים של נתיבי איילון לתחבורה חכמה. פרויקט "נתיבים חכמים" ו"מהיר לעיר". פרויקט מהיר לעיר מטרתו לפתח חניון אוטונומי לעשרות אלפי כלי רכב מחוץ לערים הגדולות שכולו מבוסס על ניהול ושליטה באמצעות מצלמות ועיבוד תמונה.
פרויקטי תחבורה
מגלקום מעסיקה כ-180 איש, והמתחרה העיקרית שלה בישראל היא חברת בינת יישום. עם זאת, בגלל מבנה השליטה בטלרד, מגלקום נהנית מחופש פעולה רחב היות ואין לה תחרות פנימית בקבוצה. "אנחנו מתעסקים בביטחון, תשתיות, חוות שרתים, כריזה, מולטימדיה, סייבר ועוד. אין לנו מגבלות", מסביר שכטר.
האם אתם פועלים בחו"ל? "כמעט ואיננו פועלים בחו"ל", מגלה שכטר. "עם זאת, לטלרד יש פעילות ענפה בדרום אמריקה, אפריקה ועוד. היות והמנכ"ל החדש רוצה סינרגיה טובה יותר בין החברות בקבוצה, ישנה מחשבה לשים דגש גם על וקטור זה. ייתכן וגם באמצעות רכישת חברות שיכולות להוסיף לנו ידע ופעילות בארצות אחרות."
חזרה לישראל. מגלקום זכתה בפריסת מערכות איתות לקו האדום של הרכבת הקלה. מדובר במערכות איתות פיזיות (לא סלולריות) עם פריסת אלמנטים לאורך המסילה. כולל רמזורים, בדומה לקווי מטרו בחו"ל. במקרה זה החברה היא קבלן משנה של חברת אלסטום. החברה מתמודדת גם על הקווים הסגול והירוק באמצעות חבירה לקבלנים ראשיים.
פרויקט נוסף הוא קו הרכבת בירושלים בו זכתה שפיר הנדסה יחד עם שותפה ספרדית בשם CAF. "אנחנו מבצעים חלק מהפרויקט. אלו טכנולוגיות שלא יישמנו, אבל יש לנו את המסוגלות ליישם. כדוגמה, מערכת איתותים כמו שאנו עושים עבור אלסטום טרם יושמו בארץ", מסביר שכטר.
אתה חושש מתחרות עם אינטגרטורים מחו"ל? "יש חשש כזה. בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, החברה הספרדית הביאה אינטגרטור ספרדי. בסוף הוא יצטרך קבלני משנה ישראלים. צריך לזכור שזה לא נגמר שהפרויקט נגמר, אלא צריך תמיכה מקומית בלקוח למשך שנים. האם כדאי לו להקים פעילות שלמה בארץ בגלל הפרויקט? כנראה שלא. שהוא מקבל משימה להקים חדר בקרה של הקו, הוא פונה לקבלן ישראלי. מדובר בשירותים, ויש להם אופי מקומי. צריכה להיות סיבה טובה לחברה מחו"ל להקים כאן אופרציה. זה שוק קטן."
מנכ"ל חברת מגלקום שזכתה בפרוייקטים ביטחוניים לאחרונה מספר מדוע הוא חושש מתחרות של חברות זרות אבל רק קצת וחושף שהוא לקראת חתימה על הקמת חוות שרתים חדשה בישראל עבור לקוח. מיוחד
זאב שכטר, מנכ"ל מגלקום. קרדיט צילום: איל פרידמן
מגלקום מקבוצת טלרד נבחרה לאחרונה לשני פרויקטים ביטחוניים גדולים בהיקף פוטנציאלי של מאות מליוני שקלים. החברה נרכשה על ידי טלרד בשנת 2011 ומנוהלת כיום על ידי זאב שכטר. "בשנה האחרונה, מאז כניסתו של מוטי אלמליח לתפקיד מנכ"ל הקבוצה, יש מהלך חדש בחברה עם מיקוד בארבעה נושאים. רווחיות, טכנולוגיות, שירותים ומוצרים. יש גם דגש רב על הפריה הדדית בין החברות בקבוצה", אומר שכטר בראיון לישראל דיפנס.
שוק ביטחוני
אחד הפרויקטים עם אגף הבינוי של משרד הביטחון הוא בהקשר תשתיות תקשורת. כבלים, סיבים וכל הקשור לתשתיות בתחום זה. "עשינו זאת במהלך חמש השנים האחרונות. זהו פרויקט המשך שעבר ממנה"ר כגורם רכש, לאהו"ב (רכש של אגף הבינוי במשרד). אלו תשתיות למערכות מחשוב בעיקר. פריסת כבלים, סיבים אופטיים, כולל אדום-שחור", אומר שכטר.
"פרויקט שני הוא בתחום מערכות וידאו עם אנליטיקה והוא יותר מסווג. אנחנו אינטגרטור ומשתמשים בפתרונות קיימים בשוק. אם צריך מפתחים דרייברים, אבל עיקר העבודה שלנו היא אינטגרציה. הפרויקט, כאמור, בתחום עיבוד תמונה, עתיר תשתיות תקשורת. הפרויקט כולל הגנת סייבר על המערך התקשורתי והשרתים. כמו גם, הקמה של חדר בקרה." על זרוע הסייבר אחראית חברת אואזיס שנרכשה על ידי מגלקום ב2012 והיא חברת בת בבעלות מלאה.
פרויקט ביטחוני נוסף שהחברה מתמודדת על מנת לקחת חלק הוא "אופק רחב". במסגרת הפרויקט יאחד משרד הביטחון ארבעה בסיסי צה"ל - תל השומר, השלישות ברמת גן, צריפין וקסטינה – לכדי בסיס מרכזי וחדשני אחד, שימוקם במרכז הארץ, בסמוך לערים רמלה ולוד. מגלקום רוצה להיות קבלן משנה של קבוצת אשטרום לאספקה, בין היתר, של מערכת כריזה ביטחונית מבוססת על רכישה של חברת רנטל.
ביטחון פנים
מגלקום גם מספקת פתרונות טכנולוגיה בתחום ביטחון פנים. החברה בנתה לשב"ס חדר בקרה וביצעה עבודות תשתית במגוון מתקני שב"ס. בנוסף, לאחרונה סיימה החברה להקים מערך שו"ב ארצי לשירותי הכבאות. מדובר בפרויקט שלראשונה מסנכרן את כל רמות השירות של שירות הכבאות - מהתחנה, דרך המחוז ועד הפיקוד הארצי. בהתאם להרשאות, כל דרג רואה תמונה מלאה של סטטוס הפעילות בתחנה. בהיבטים של בקרת כניסה, מצלמות ועוד.
"יש מערכות קצה בכל תחנה. אלו תתי מערכות החל מדלתות מבוקרות, כריזה, גששים ונטרים של מצבים שונים ועוד. מכל תחנה המידע מגיע לחדר בקרה מחוזי ומשם לארצי. לכל 'רמה' כזו יש מערכת שו"ב משלה", מסביר שכטר. "בהתאם להרשאות, ניתן להפעיל פונקציות שונות. לפני זה השליטה והמודעות הייתה ברמה מקומית וללא אוטומציה. מצלמות התחברו למערכת ניהול וידאו מקומית. בקרת כניסה וכריזה היו מערכות נפרדות. היום, שיש אירוע, מקבלים לצד התראות במסך אחד, גם תרחיש פעולות. לדוגמה, ניסיון כניסה לא מורשה לתחנה יקפיץ במסך השו"ב מצלמה שמכוונת לאותה דלת."
שכטר מגלה כי החברה מעוניינת גם ברכש חברות לטובת הרחבת סל השירותים או הלקוחות. לאחרונה רכשה החברה את פעילות המולטימידה של ארדן קונטרול טק - שילוב של בקרה, קול ותמונה.
חוות שרתים ופרויקטים חכמים
תחום נוסף שבו עוסקת החברה משנת 1983 הוא הקמת חוות שרתים. בימים אלו מתחרה החברה על בניית חוות שרתים חדשה בישראל עבור לקוח מסוים. ההיסטוריה של העיסוק בתחום זה מגיעה לימי חברת דיגיטל שרצתה לפעול בישראל וחיפשה קבלן ביצוע מקומי. החברה הוקמה לצורך כך, ומאז הכל היסטוריה. "אנחנו מקימים מערכות חוות שרתים כולל תקשורת, אלקטרו-מכניקה ועד מערכות DCIM (ניהול חכם של חוות שרתים)", מסביר שכטר.
היות ולאחרונה ישנם שני מכרזי ענן גדולים בישראל (צה"ל שאמור לצאת וזה של רשות התקשוב הממשלתית), מספר חברות ענק זרות רוצות לבנות בארץ חוות שרתים (Region). ביניהן, אמזון, אורקל, מיקרוסופט ועוד. על השאלה האם מגלקום נמצאת במגעים עם חברות אלו, עונה שכטר: "אנחנו עם היד על הדופק".
וקטור פעילות נוסף שהחברה עוסקת בו הוא ערים חכמות. החברה זכתה בפרויקט עיר חכמה בעיריית הרצליה. "זה התחיל בתור עיר בטוחה והתרחב. מדובר בפרויקט לחמש שנים במסגרתו יש הרבה תקשורת, שו"ב ייעודי (שונה מהשו"ב הביטחוני) והגנת סייבר", אומר שכטר.
החברה מתמודדת גם על פרויקטים של נתיבי איילון לתחבורה חכמה. פרויקט "נתיבים חכמים" ו"מהיר לעיר". פרויקט מהיר לעיר מטרתו לפתח חניון אוטונומי לעשרות אלפי כלי רכב מחוץ לערים הגדולות שכולו מבוסס על ניהול ושליטה באמצעות מצלמות ועיבוד תמונה.
פרויקטי תחבורה
מגלקום מעסיקה כ-180 איש, והמתחרה העיקרית שלה בישראל היא חברת בינת יישום. עם זאת, בגלל מבנה השליטה בטלרד, מגלקום נהנית מחופש פעולה רחב היות ואין לה תחרות פנימית בקבוצה. "אנחנו מתעסקים בביטחון, תשתיות, חוות שרתים, כריזה, מולטימדיה, סייבר ועוד. אין לנו מגבלות", מסביר שכטר.
האם אתם פועלים בחו"ל? "כמעט ואיננו פועלים בחו"ל", מגלה שכטר. "עם זאת, לטלרד יש פעילות ענפה בדרום אמריקה, אפריקה ועוד. היות והמנכ"ל החדש רוצה סינרגיה טובה יותר בין החברות בקבוצה, ישנה מחשבה לשים דגש גם על וקטור זה. ייתכן וגם באמצעות רכישת חברות שיכולות להוסיף לנו ידע ופעילות בארצות אחרות."
חזרה לישראל. מגלקום זכתה בפריסת מערכות איתות לקו האדום של הרכבת הקלה. מדובר במערכות איתות פיזיות (לא סלולריות) עם פריסת אלמנטים לאורך המסילה. כולל רמזורים, בדומה לקווי מטרו בחו"ל. במקרה זה החברה היא קבלן משנה של חברת אלסטום. החברה מתמודדת גם על הקווים הסגול והירוק באמצעות חבירה לקבלנים ראשיים.
פרויקט נוסף הוא קו הרכבת בירושלים בו זכתה שפיר הנדסה יחד עם שותפה ספרדית בשם CAF. "אנחנו מבצעים חלק מהפרויקט. אלו טכנולוגיות שלא יישמנו, אבל יש לנו את המסוגלות ליישם. כדוגמה, מערכת איתותים כמו שאנו עושים עבור אלסטום טרם יושמו בארץ", מסביר שכטר.
אתה חושש מתחרות עם אינטגרטורים מחו"ל? "יש חשש כזה. בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, החברה הספרדית הביאה אינטגרטור ספרדי. בסוף הוא יצטרך קבלני משנה ישראלים. צריך לזכור שזה לא נגמר שהפרויקט נגמר, אלא צריך תמיכה מקומית בלקוח למשך שנים. האם כדאי לו להקים פעילות שלמה בארץ בגלל הפרויקט? כנראה שלא. שהוא מקבל משימה להקים חדר בקרה של הקו, הוא פונה לקבלן ישראלי. מדובר בשירותים, ויש להם אופי מקומי. צריכה להיות סיבה טובה לחברה מחו"ל להקים כאן אופרציה. זה שוק קטן."
