מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שי באב"ד: "יש בעיה של תחזית הכנסות לשנת 2021"
פאנל שקיימה וועדת הכלכלה דן בקידום תקציב המדינה. עו"ד דרור שטרום: "כולם יודעים הכל, אבל למעשה כולם לא יודעים כלום"
עמי רוחקס דומבה
| 16/08/2020
קרדיט: דוברות הכנסת
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שי באב"ד: "אני לא הבנתי מה זה חד שנתי או דו שנתי, תקציב 2021 הוא לא דו שנתי. זה תקציב רגיל שעושים אותו בתקופה הזו. יש בעיה של תחזית הכנסות. אי אפשר לצפות את זה לגבי 2021 וצריך למצוא לזה פתרון. אבל מה שברור שחייבים לעשות זה צד ההוצאה, בו אין הפתעות.
"חייבת להיות תכנית ברורה לכל משרד ומשרד, הרווחה, הבריאות, הביטחון. כל אחד מהמשרדים שנותנים שירותים לאזרחי ישראל יושבים עם דרישות מפה ועל להודעה חדשה ולא יודעים איך לגמור את השנה הזו. לכן חלק מהאירוע של לצאת מהמשבר זה לייצר יציבות וודאות, שמשרדי הממשלה ידעו מה ההוצאה שלהם לתקופה הקרובה".
מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, התייחסה בפאנל למידת ההתערבות הממשלתית הדרושה במשברים. באשר למשבר הנוכחי, אמרה: "ברור לנו שנדרשת מדיניות פיסקלית מרחיבה. מחיר הטעות של לא להתערב מספיק הוא קשה מדי. אם נעשה פחות מדי המחיר יהיה גבוה מדי, מאשר אם הוצאנו קצת יותר מדי. אנחנו לוקחים מאוד ברצינות את המשבר הזה ובעיקר מעניינת אותנו התעסוקה. כרגע הנתונים מעודדים.
"נכנסנו למשבר עם רמת אבטלה מאוד נמוכה, עד 100 אלף מובטלים והיום אנחנו עם כ-500 אלף מובטלים. אפשר לחשוב שזה אולי אפילו לא כל כך בעיה. אנחנו לא מתייחסים לזה ככה, אנחנו מסתכלים בשיא הרצינות איך אפשר לקחת את האנשים אלה ולנצל את זמן הקורונה לעוד הכשרות ועוד פריון. לא היינו רוצים להישאר באבטלה כרונית לאורך זמן".
עו"ד דרור שטרום סיפר בפאנל כי תמיד השנה הראשונה של התמודדות ממשלה עם משבר היא אסון. "מגיבים מהמותן ולוקח זמן להבין את תמונת המציאות. כולם יודעים הכל, אבל למעשה כולם לא יודעים כלום. כדי להבין מאיפה צריך לצאת למתקפת הנגד צריך זה לוקח כשנה וחצי", אמר.
פאנל שקיימה וועדת הכלכלה דן בקידום תקציב המדינה. עו"ד דרור שטרום: "כולם יודעים הכל, אבל למעשה כולם לא יודעים כלום"
קרדיט: דוברות הכנסת
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שי באב"ד: "אני לא הבנתי מה זה חד שנתי או דו שנתי, תקציב 2021 הוא לא דו שנתי. זה תקציב רגיל שעושים אותו בתקופה הזו. יש בעיה של תחזית הכנסות. אי אפשר לצפות את זה לגבי 2021 וצריך למצוא לזה פתרון. אבל מה שברור שחייבים לעשות זה צד ההוצאה, בו אין הפתעות.
"חייבת להיות תכנית ברורה לכל משרד ומשרד, הרווחה, הבריאות, הביטחון. כל אחד מהמשרדים שנותנים שירותים לאזרחי ישראל יושבים עם דרישות מפה ועל להודעה חדשה ולא יודעים איך לגמור את השנה הזו. לכן חלק מהאירוע של לצאת מהמשבר זה לייצר יציבות וודאות, שמשרדי הממשלה ידעו מה ההוצאה שלהם לתקופה הקרובה".
מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, התייחסה בפאנל למידת ההתערבות הממשלתית הדרושה במשברים. באשר למשבר הנוכחי, אמרה: "ברור לנו שנדרשת מדיניות פיסקלית מרחיבה. מחיר הטעות של לא להתערב מספיק הוא קשה מדי. אם נעשה פחות מדי המחיר יהיה גבוה מדי, מאשר אם הוצאנו קצת יותר מדי. אנחנו לוקחים מאוד ברצינות את המשבר הזה ובעיקר מעניינת אותנו התעסוקה. כרגע הנתונים מעודדים.
"נכנסנו למשבר עם רמת אבטלה מאוד נמוכה, עד 100 אלף מובטלים והיום אנחנו עם כ-500 אלף מובטלים. אפשר לחשוב שזה אולי אפילו לא כל כך בעיה. אנחנו לא מתייחסים לזה ככה, אנחנו מסתכלים בשיא הרצינות איך אפשר לקחת את האנשים אלה ולנצל את זמן הקורונה לעוד הכשרות ועוד פריון. לא היינו רוצים להישאר באבטלה כרונית לאורך זמן".
עו"ד דרור שטרום סיפר בפאנל כי תמיד השנה הראשונה של התמודדות ממשלה עם משבר היא אסון. "מגיבים מהמותן ולוקח זמן להבין את תמונת המציאות. כולם יודעים הכל, אבל למעשה כולם לא יודעים כלום. כדי להבין מאיפה צריך לצאת למתקפת הנגד צריך זה לוקח כשנה וחצי", אמר.
