כמו לבנון, אבל בעברית: משרד הביטחון מפנה אחריות למשרד לאיכות הסביבה
בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות ממשלת לבנון התפטרה בשל חילופי האשמות סביב מי נושא באחריות למחדל. בישראל לא התרחש מחדל דומה (נקווה שלא יתרחש), אך השיח זהה. פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 12/08/2020
צילום מסך. שידור מהכנסת
בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות של מצבור אמוניום חנקתי, פנה ח"כ בועז טופורובסקי למשרד הביטחון לשאול האם אירוע כזה אפשרי גם בישראל. פניה בוצעה גם למשרד לאיכות הסביבה, אך זה הפנה אותו למשרד הביטחון. במשרד הביטחון נתנו תשובה. תנחשו איזו? צדקתם - האחריות היא על המשרד לאיכות הסביבה. עדיין מופתעים? ברוכים הבאים לישראל.
"אנחנו לא מאחסנים באופן רשלני אמוניום [חנקתי]", אמר מיכאל ביטון, סגן שר משרד הביטחון מעל בימת הכנסת. "מה שהיה בלבנון אלו שש שנים של הזנחה ו-2750 טונות של אמוניום חנקתי. בלי בקרה, בלי הפרדה, בלי הגנה, בלי כיבוי אש. כל זה לא מתקיים בישראל. היו בישראל מיכלים גדולים של אמוניום חנקתי. דיללנו ופירקנו למנות קטנות. ישנה אסטרטגיה להכניס מהים חומרים לשימוש מיידי, ללא צורך באחסון לטווח ארוך ליד אוכלוסיה. חומרים מסוכנים הם תחת אחריות של המשרד לאיכות הסביבה בשגרה. הוא הסמכות. אנחנו אחראים לדאוג לשאלה מה יקרה באירוע ביטחוני."
אין גורם מתכלל
אזכיר כי בלבנון הממשלה התפטרה לאחר המקרה. זאת, בשל האשמות הדדיות בין חברי הפרלמנט בשאלה מי אחראי על תוצאות הפיצוץ. יותר מדויק, מי היה אחראי לפעול שדיווחו לו על הסכנה, ולא עשה כלום. ובכן, בדיון שהתקיים בכנסת אצלנו, בוועדה לביקורת המדינה לאחר הפיצוץ בלבנון, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "הנושא משפיע באופן ישיר על כמיליון אזרחים, והוא צריך להיות בראש סדר היום. לא רק כשיש אירוע חמור במדינה שכנה. מנכ״ל משרד רה"מ צריך לרכז את הטיפול בנושא באמצעות ועדת מנכלים של משרדי הממשלה."
באותו דיון, אמר מנהל אגף במשרד מבקר המדינה, אהרן הלינגר, כי הדו"ח בנושא שפרסם מבקר המדינה לפני שנה מעלה ליקויים המלמדים כי רשות הכב"ה עדיין אינה ערוכה לטיפול באירוע חומ"ס או שריפה מצרפיים שעלולים להתרחש באזור מפרץ חיפה וכי המשרד להגנת הסביבה טרם השלים את החלטת הממשלה לביצוע מלא של סקר הסיכונים המצרפיים למפרץ חיפה (כולל סיכוני סייבר ושריפות). המלצת הדו"ח קוראת לערב גם את המל"ל, פקע"ר ורשות החירום הלאומית על מנת שיינקטו בפעולות בתהליך השלמת סקר הסיכונים, ובמידת הצורך אף במהלך ביצועו.
מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, שלמה כץ, אמר בוועדה כי על פי כל הפרמטרים והמדדים, גם אם חלילה יתרחש האירוע במפעלים עם חומרים מסוכנים, לא תפגע כלל אוכלוסייה. לפיו, מיכל אמוניום חנקתי שיורד מממשאית במפעל בתוך 4 שעות, נמהל במים ומבוקר. "לא צריך בשביל זה סקר מצרפי וכו'. בגלל זה ובגלל הכמות המועטה שנשארת בו זמנית, אילו יהיה פיצוץ אצלנו באמוניום חנקתי, הוא לא יתפוצץ הוא יתאדה באוויר למעלה. ארבעת המפעלים בעלי הסיכון הגדול ביותר הם: דשנים, דור כימיקלים, גדיב וגדות מזרח", סיכם כץ.
נשיא החברה הישראלית לכימיה, פרופ' אהוד קינן אמר בוועדה: "האסון בבירות לא קרה בגלל שהאמוניום החנקתי אשם. אשם זה רגולטור שאפשר אחסון של 2750 טון באזור אוכלוסייה. אני לא מוטרד מהאמוניום החנקתי כי אין כאלו כמויות, אבל אני כן מוטרד מהרגולטור. אני מדבר עם כל הגורמים וישר כל אחד מסביר לי על מה הוא אינו אחראי. שר הפנים מסיר ממנו כל אחריות שכותב שנשוא החומ"ס אינו שייך אליו. אבל במו ידיו הוא אפשר את העברת חומרים מוסכנים. על צווי רישוי עסקים שחתום בשר הפנים – קובע ששינוע מיכליות ממפעלים פטור מאכיפה".
ראש ענף הערכת סיכונים וחומרים מסוכנים, רב רשף דוד הויכמן מכבאות וההצלה: "אנו מסתמכים על הימצאות צוותי מפעלים שהם הראשונים שיתחילו לטפל. צריך לזכור שיש לנו בסוף קיבולת שהארגון יכול להתמודד עליו. יכול להיווצר מצב שלא נוכל להשתלט."
ח"כ שלח סיכם: "הנקודה העיקרית שעולה מהדיון: כל גורם שהופיע בפני הוועדה, מטפל נקודתית מנקודת מבטו בלבד, ואנחנו לא רואים גורם אחד שהתפקיד שלו זה לתכלל את האירוע. כפי שהומלץ ע״י מבקר המדינה אך עד היום לא בוצע, הנושא צריך להיות תחת אחריות משרד ראש הממשלה - זו בעיה קלאסית שמנכ״ל משרד ראש הממשלה צריך לרכז את הטיפול בנושא באמצעות ועדת מנכלים של משרדי הממשלה שיתכללו יחד את הטיפול בבעיה עד שיגיעו לפתרון מסודר."
בעקבות דבריו של ביטון מעל בימת הכנסת, אמר ח"כ בועז טופורובסקי, חבר ועדת כלכלה: "האירוע בביירות הוא צלצול השקמה לממשלת ישראל. עלינו לקדם ולהתאים במהירות וביעלות את הרגולציה והפיקוח על אחסון חומרים מסוכנים ככלל ובמפרץ חיפה בפרט, טרם יקרה בישראל אסון היסטורי. התשובה הלקונית של שר במשרד הביטחון איננה מספקת. אמשיך לפעול בכל החזיתות, משרד הביטחון, איכות הסביבה והעבודה והרווחה עד אשר יוסר האיום על תושבי המדינה, ויפה שעה אחת קודם."
תגובת המשרד להגנת הסביבה:
"בניגוד לאופן הפעולה בנמל ביירות, בנמלי ישראל לא מאוחסן כלל החומר אמוניום ניטרט. העיסוק באמוניום חנקתי (אמוניום ניטראט) כבחומרים מסוכנים אחרים, טעון היתר לפי חוק החומרים המסוכנים. במסגרת היתר זה, ניתנים תנאים מפורטים לעניין אופן ביצוע העיסוק למניעת סיכונים לבריאות הציבור ולסביבה. בין היתר, ניתנים תנאים לעניין, מניעת אירועי חומרים מסוכנים, אחסון, שינוע וטיפול בפסולת מסוכנת."
כתבות נוספות שפרסמנו טרום הפיצוץ בלבנון (ממש במקרה) בנושא העדר פיקוח על חומרי נפץ וזיקוקים תוכלו לקרוא כאן: תעשיות ביטחוניות מתנהלות ללא חקיקה בתחום הנפיצים | דעה: טיפול בחומרי נפץ - פצצה מתקתקת | סכנה לציבור: העדר אסדרת בטיחות בטיפול בזיקוקים.
בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות ממשלת לבנון התפטרה בשל חילופי האשמות סביב מי נושא באחריות למחדל. בישראל לא התרחש מחדל דומה (נקווה שלא יתרחש), אך השיח זהה. פרשנות
צילום מסך. שידור מהכנסת
בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות של מצבור אמוניום חנקתי, פנה ח"כ בועז טופורובסקי למשרד הביטחון לשאול האם אירוע כזה אפשרי גם בישראל. פניה בוצעה גם למשרד לאיכות הסביבה, אך זה הפנה אותו למשרד הביטחון. במשרד הביטחון נתנו תשובה. תנחשו איזו? צדקתם - האחריות היא על המשרד לאיכות הסביבה. עדיין מופתעים? ברוכים הבאים לישראל.
"אנחנו לא מאחסנים באופן רשלני אמוניום [חנקתי]", אמר מיכאל ביטון, סגן שר משרד הביטחון מעל בימת הכנסת. "מה שהיה בלבנון אלו שש שנים של הזנחה ו-2750 טונות של אמוניום חנקתי. בלי בקרה, בלי הפרדה, בלי הגנה, בלי כיבוי אש. כל זה לא מתקיים בישראל. היו בישראל מיכלים גדולים של אמוניום חנקתי. דיללנו ופירקנו למנות קטנות. ישנה אסטרטגיה להכניס מהים חומרים לשימוש מיידי, ללא צורך באחסון לטווח ארוך ליד אוכלוסיה. חומרים מסוכנים הם תחת אחריות של המשרד לאיכות הסביבה בשגרה. הוא הסמכות. אנחנו אחראים לדאוג לשאלה מה יקרה באירוע ביטחוני."
אין גורם מתכלל
אזכיר כי בלבנון הממשלה התפטרה לאחר המקרה. זאת, בשל האשמות הדדיות בין חברי הפרלמנט בשאלה מי אחראי על תוצאות הפיצוץ. יותר מדויק, מי היה אחראי לפעול שדיווחו לו על הסכנה, ולא עשה כלום. ובכן, בדיון שהתקיים בכנסת אצלנו, בוועדה לביקורת המדינה לאחר הפיצוץ בלבנון, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "הנושא משפיע באופן ישיר על כמיליון אזרחים, והוא צריך להיות בראש סדר היום. לא רק כשיש אירוע חמור במדינה שכנה. מנכ״ל משרד רה"מ צריך לרכז את הטיפול בנושא באמצעות ועדת מנכלים של משרדי הממשלה."
באותו דיון, אמר מנהל אגף במשרד מבקר המדינה, אהרן הלינגר, כי הדו"ח בנושא שפרסם מבקר המדינה לפני שנה מעלה ליקויים המלמדים כי רשות הכב"ה עדיין אינה ערוכה לטיפול באירוע חומ"ס או שריפה מצרפיים שעלולים להתרחש באזור מפרץ חיפה וכי המשרד להגנת הסביבה טרם השלים את החלטת הממשלה לביצוע מלא של סקר הסיכונים המצרפיים למפרץ חיפה (כולל סיכוני סייבר ושריפות). המלצת הדו"ח קוראת לערב גם את המל"ל, פקע"ר ורשות החירום הלאומית על מנת שיינקטו בפעולות בתהליך השלמת סקר הסיכונים, ובמידת הצורך אף במהלך ביצועו.
מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, שלמה כץ, אמר בוועדה כי על פי כל הפרמטרים והמדדים, גם אם חלילה יתרחש האירוע במפעלים עם חומרים מסוכנים, לא תפגע כלל אוכלוסייה. לפיו, מיכל אמוניום חנקתי שיורד מממשאית במפעל בתוך 4 שעות, נמהל במים ומבוקר. "לא צריך בשביל זה סקר מצרפי וכו'. בגלל זה ובגלל הכמות המועטה שנשארת בו זמנית, אילו יהיה פיצוץ אצלנו באמוניום חנקתי, הוא לא יתפוצץ הוא יתאדה באוויר למעלה. ארבעת המפעלים בעלי הסיכון הגדול ביותר הם: דשנים, דור כימיקלים, גדיב וגדות מזרח", סיכם כץ.
נשיא החברה הישראלית לכימיה, פרופ' אהוד קינן אמר בוועדה: "האסון בבירות לא קרה בגלל שהאמוניום החנקתי אשם. אשם זה רגולטור שאפשר אחסון של 2750 טון באזור אוכלוסייה. אני לא מוטרד מהאמוניום החנקתי כי אין כאלו כמויות, אבל אני כן מוטרד מהרגולטור. אני מדבר עם כל הגורמים וישר כל אחד מסביר לי על מה הוא אינו אחראי. שר הפנים מסיר ממנו כל אחריות שכותב שנשוא החומ"ס אינו שייך אליו. אבל במו ידיו הוא אפשר את העברת חומרים מוסכנים. על צווי רישוי עסקים שחתום בשר הפנים – קובע ששינוע מיכליות ממפעלים פטור מאכיפה".
ראש ענף הערכת סיכונים וחומרים מסוכנים, רב רשף דוד הויכמן מכבאות וההצלה: "אנו מסתמכים על הימצאות צוותי מפעלים שהם הראשונים שיתחילו לטפל. צריך לזכור שיש לנו בסוף קיבולת שהארגון יכול להתמודד עליו. יכול להיווצר מצב שלא נוכל להשתלט."
ח"כ שלח סיכם: "הנקודה העיקרית שעולה מהדיון: כל גורם שהופיע בפני הוועדה, מטפל נקודתית מנקודת מבטו בלבד, ואנחנו לא רואים גורם אחד שהתפקיד שלו זה לתכלל את האירוע. כפי שהומלץ ע״י מבקר המדינה אך עד היום לא בוצע, הנושא צריך להיות תחת אחריות משרד ראש הממשלה - זו בעיה קלאסית שמנכ״ל משרד ראש הממשלה צריך לרכז את הטיפול בנושא באמצעות ועדת מנכלים של משרדי הממשלה שיתכללו יחד את הטיפול בבעיה עד שיגיעו לפתרון מסודר."
בעקבות דבריו של ביטון מעל בימת הכנסת, אמר ח"כ בועז טופורובסקי, חבר ועדת כלכלה: "האירוע בביירות הוא צלצול השקמה לממשלת ישראל. עלינו לקדם ולהתאים במהירות וביעלות את הרגולציה והפיקוח על אחסון חומרים מסוכנים ככלל ובמפרץ חיפה בפרט, טרם יקרה בישראל אסון היסטורי. התשובה הלקונית של שר במשרד הביטחון איננה מספקת. אמשיך לפעול בכל החזיתות, משרד הביטחון, איכות הסביבה והעבודה והרווחה עד אשר יוסר האיום על תושבי המדינה, ויפה שעה אחת קודם."
תגובת המשרד להגנת הסביבה:
"בניגוד לאופן הפעולה בנמל ביירות, בנמלי ישראל לא מאוחסן כלל החומר אמוניום ניטרט. העיסוק באמוניום חנקתי (אמוניום ניטראט) כבחומרים מסוכנים אחרים, טעון היתר לפי חוק החומרים המסוכנים. במסגרת היתר זה, ניתנים תנאים מפורטים לעניין אופן ביצוע העיסוק למניעת סיכונים לבריאות הציבור ולסביבה. בין היתר, ניתנים תנאים לעניין, מניעת אירועי חומרים מסוכנים, אחסון, שינוע וטיפול בפסולת מסוכנת."
כתבות נוספות שפרסמנו טרום הפיצוץ בלבנון (ממש במקרה) בנושא העדר פיקוח על חומרי נפץ וזיקוקים תוכלו לקרוא כאן: תעשיות ביטחוניות מתנהלות ללא חקיקה בתחום הנפיצים | דעה: טיפול בחומרי נפץ - פצצה מתקתקת | סכנה לציבור: העדר אסדרת בטיחות בטיפול בזיקוקים.
