עידן התמימות: ממשלת ישראל רוצה שליטה בתכני הרשתות החברתיות 

"ההבחנה היא בין ביקורת לגיטימית על קיום מדינה ישראל גם אם לא לרוחנו, לבין קריאה לפגיעות בישראלים", אומרים בגוגל. טיק טוק לא הגיעו לדיון. פייסבוק אומרים שעושים מספיק

עידן התמימות: ממשלת ישראל רוצה שליטה בתכני הרשתות החברתיות 

מקור: אתר הכנסת

בעוד שהחברות גוגל, פייסבוק וטוויטר שלחו נציגים לדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חברת טיקטוק סירבה והתחמקה מכך. יו"ר הוועדה, דוד ביטן (הליכוד) הדגיש כי אין מנוס מעבודה פרטנית, מדוקדקת ואפילו טרחנית של מאבק ממשלתי ישראלי, להסיר כל פוסט או ציוץ אנטישמיים ואנטי-ישראליים. הוא קרא לראש הממשלה ולשרי הביטחון והחוץ, להתמיד בקביעת פגישה עם מנהלי הרשתות החברתיות – פעם, פעמיים ושלוש - כדי להטמיע אצלם את ההכרח להסיר ולחסום תכנים כאלו. 

ביטן החליט להקים צוות בינמשרדי בשיתוף פייסבוק, טוויטר וגוגל ומנכ"לי המשרדים לעניינים אסטרטגיים ותפוצות, שיקבע קווים מנחים להסרת תכנים אנטישמיים, ובצורה אחידה ומהירה. ביטן דרש כי הצוות יגבש מדיניות פעילה להגשת תלונות – ולא להמתין לפעולת הרשתות. לדברי מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) הרשתות החברתיות מפעילות מוסר כפול ביחס לישראל. "במקום לומר יהודי, הם מאפשרים לומר 'ישראלי' או 'ציוני' ומתירים להעלות כל דבר שלא היו מעיזים לומר כלפי יהודים. במדיניות מוצהרת בלבד של החברות לא די, אלא הבעיה היא יישום מדיניות זו". 

הגדרה מרחיבה לביטוי גזעני 

ג'ורדנה קטלר, נציגת פייסבוק, השיבה כי "בשנים האחרונות עשינו כברת דרך בהסרת תכנים אנטישמיים מהרשת שלנו. אנו משתמשים גם בבינה מלאכותית וגם בבני אדם. במקרים רבים במיוחד בדברי שטנה, אנחנו משתמשים בבני אדם כדי לבדוק את תוצאות הבינה המלאכותית. 88% מדברי השנאה שאנו מורידים - לפני שאנשים רואים אותם". 

לדבריה, פייסבוק מפעילה 'שולחן עגול' עם הקהילות היהודית ברחבי העולם, כולל נציגי ארגונים כקונגרס העולמי היהודי, כדי לשמוע את חוויותיהם ולשפר את צעדיה. היא הכחישה כי היחס לפוסטים אנטי-מוסלמיים או הומופובים הוא אחר מאשר לתכנים אנטישמיים, ולדבריה הנציבות האירופית דיווחה כי פייסבוק הורידה תכני-שנאה תוך 24 שעות, ב-75% מהמקרים. רונן מנליס, מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים הכחיש נתונים אלו, וטען כי בתוך תכני-שנאה אלו נכללים כל ביטויים גזעניים שהם, ולא נמדד שם בנפרד הטיפול בתכנים אנטישמיים. 

מנליס הציג מתווה פעולה מוצע להמשך ההתמודדות הממשלתית עם תופעת הדה-לגיטימציה והאנטישמיות ברשת. התכנית ממליצה על הקמת פורום בין-משרדי להובלת המאמץ מטעם מדינת ישראל, בו יהיו חברים המשרד לנושאים אסטרטגיים, ומשרדי החוץ, המשפטים והתפוצות. כמו כן,  הציע המשרד שורה של דרישות מהרשתות החברתיות, על מנת להביא להתמודדות אפקטיבית עם התופעה: הגדרת מדיניות ברורה לאיתור וזיהוי שיח דה-לגיטימציה ואנטישמיות, ניטור ייעודי, הגברת האכיפה והגברת השקיפות בכל הקשור לדיווח על פעולות בנושא. 

מנליס פנה לנציגי פייסבוק וטוויטר, והציע להם לקדם שלושה צעדים פשוטים שיש ביכולתם להגביר את האמון הציבורי ברשתות, על רקע חוסר הטיפול בשיח הדה-לגיטימציה ברשת: הפנייה למקורות מידע מהימנים (כפי שנעשה היום בנושא הקוביד-19) על מנת למנוע דה-לגיטימציה למדינת ישראל ופייק ניוז, מינוי גורמים מומחים בנושאי הדה-לגיטימציה והאנטישמיות לצוותי הניטור, ודיווח באופן שקוף על תכנים שהוסרו על רקע זה.

לפי נועה אלפנט לפלר, נציגת גוגל, "הגדרת 'דברי שטנה' בכללי הקהילה שלנו מתייחסת לבודדים וקבוצות בין השאר על בסיס לאום. הדבר הזה נופל תחת כללי הקהילה. רק בשנה שעברה נעשו 30 שינויים בכללי הקהילה, ההבחנה היא בין ביקורת לגיטימית על קיום מדינה ישראל גם אם לא לרוחנו, לבין קריאה לפגיעות בישראלים. קריאה לפגיעה בישראלים היא הבעייתית בין השניים". לגבי יוטיוב היא טענה כי "התייחסותם לנושא מאוד רצינית, פומבית ושקופה לחלוטין. בנושא דברי שנאה, ישנה מדיניות הבנויה ממספר תחומים: הסרה תוכן המקדם שנאה, צמצום הפצה של תכנים בעייתיים 'העוברים קו אדום' ותגמול ליוצרים שהתכנים שלהם הם ראויים". נציגי טיקטוק, לעומת-זאת, התחמקו מספר פעמים מהדיון. 

מערכת לזיהוי תכנים אנטישמיים

חגי אליצור, סמנכ"ל משרד התפוצות ציין כי המשרד פיתח מערכת יחידה מסוגה לניטור אנטישמיות ברשתות החברתיות, הפעילה מזה כשנתיים וחצי ומספקת תמונת מצב מתמשכת של ההסתה האנטישמית ברשתות. המערכת פעילה בשש שפות, ניטרה מעל ל-130 מיליון פוסטים וזיהתה כחצי מיליון גולשים המעלים תכנים אנטישמיים. 

לדבריו, המשרד "עומד בחזית המאבק באנטישמיות, מפעיל כלים מגוונים להתמודדות עמה, מצוי בשיח מול ממשלות וגופים בינלאומיים ופועל לקידום מדיניות להפחתת השנאה האנטישמית ברשתות החברתיות. צריך להתרכז בים ולא בכפיות: הים גדול מאוד והכפיות קטנות מידי. המיקוד בים הוא ברובו טכנולוגי ואנו נבנה צוות משותף עם רונן מנליס והרשתות - כדי לעצב מדיניות שקופה שניתן לאכוף אותה שתבייש את הים ולא את הכפיות". 

יוגב קרסנטי, ממונה המאבק באנטישמיות במשרד, הדגיש כי הרשתות הן האחראיות לניטור התכנים שמתפרסמים אצלן, ויש לדרוש מהן שקיפות בנתוני ההסתה ומדיניות הסרה ברורה וגלויה, הפעלת סנקציות כנגד גולשים שמפרים את כללי הקהילה ואימוץ הגדרת העבודה לאנטישמיות של IHRA כמבחן לזיהוי אנטישמיות ברשת.

אולי יעניין אותך גם

טל חן, שותף במחלקת בנקאות השקעות ומימון תאגידי בDeloitte- ישראל (טל היה בין מובילי הדוח) | קרדיט צילום: אלמוג סוגבקר

Deloitte ישראל: קיטון בהוצאות על מוצרי סייבר יגדיל מיזוגים בענף

גיוסי השקעות בשוויי Down-Round, עשויים לשמש כקטליזטור לרכישות חברות סייבר על ידי חברות בינ"ל