בניהול נכון המשטרה יכולה למזער את העצימות של הפרות הסדר
המחאות ברחובות ישראל מתעצמות ומלוות באלימות ומעצרים. נראה כי ללא פתרון כלכלי, המצב רק יחמיר. מאמר דעה של נתן פז, לשעבר בכיר בשב"ס ובמשטרה
נתן פז
| 28/07/2020
צילום: רונן טופלברג
אלפי נדבקים ביום, מחאות מתעצמות מלוות באלימות ומעצרים, המשך ההדבקות של סגל ואסירים בבתי הכלא ומצב כלכלי בכי רע. כל אלו הם רק הפרומו לעתיד להגיע. אם לא ישכילו מקבלי ההחלטות להרגיע את התלהטות הרוחות ולשקוד על פתרונות כלכליים, הרי שתרחישי הקיצון עוד לפנינו. כך נדקר לו מפגין בדרום, מותז גז מדמיע מרכב לעבר מפגינים בשרון ואלימות מתפתחת חדשות לבקרים בין קבוצות מפגינים בבלפור. המחאה היא לגיטימית. האלימות לא. רוחות השנאה והדיכאון שרויים מזה זמן באוויר אינן מבשרות טובות. ישראל 2020 : "תחילת תנועה במגמת דרדור".
המון זועם
ניכר כי ההפגנות ההולכות ומתעצמות מידי יום ברחבי הארץ אינן הולכות לשכוח. המשטרה שפרוסה עד קצה גבול היכולת במשימותיה ומדלגת בין משימות אכיפה של קיום הוראות הממשלה בכל הקשור למגפת הקורונה במקביל נאלצת גם לעסוק בטיפול בהפגנות והפרות סדר שהן התוצר. אל נשכח את כל משימות השגרה בטיפול בפשיעה, משימות הביטחון השוטף ועוד. השוטר הממוצע מוצא עצמו פועל בין 10-12 שעות ביום במתארים שונים ומשונים הדורשים ממנו מחד סבלנות וסובלנות כלפי המפגינים, מאידך אפס סבלנות להפרות סדר ותגובה חדה ומשימתית בטיפול.
כאיש משטרה בעברי, אני יכול להעיד שהמשטרה בדרך כלל השכילה להיערך למופעי הפגנות בעלי פוטנציאל לנפיצות והפרות סדר. האירוע הבולט ביותר הזכור הוא ההתנתקות. כך היה שבמשך זמן ובמסגרת ההערכות הייתה המשטרה מקיימת הדרכה לכלל היחידות שמגיעות לביצוע משימות בבסיס ההדרכה המרכזי של מג"ב. הרציונל היה ששוטרים שמגיעים לעסוק בפעולות פינוי אזרחים מביתם ראוי שיבינו את נושא הרגישות, ילמדו על הפסיכולוגיה של ההמון, ילמדו על חשיבות המודיעין באירוע הפרות סדר ויקבלו כלים להתמודדות.
כך תורגלו גם טקטיקות פינוי ושימוש באמצעי פיזור הפגנות לרבות מכת"ז ועוד. בגל המחאה הנוכחית, ניכר שטרם נערכה הערכות שכזו. חשוב להבין מהי הפסיכולוגיה של ההמון על מנת לטפל כנדרש באירוע סדר ציבורי מורכב. התנהגות ההמון קשורה לאינטראקציה שבינו לבין קבוצות מפגינים אחרות, לרבות המשטרה, שמגיעה בכדי לאכוף את הסדר. התנהלות המשטרה באירוע היא שתקבע האם העימות יסלים יחריף או שימנע ויסתיים בפיזור שקט. מניסיון רב שנצבר לאורך השנים פיתחו במשטרת ישראל בכלל ובמשמר הגבול בפרט, גישה מקצועית לפיה יש "לנהל אירוע סד"צ" (סדר ציבורי).
זאת, על ידי ניהול נכון של אירוע סדר ציבורי ניתן להביא למזעור הפרות סדר באירועים מורכבים. בבסיס הגישה מושרשת ההבנה, כי התנהגות ההמון היא פרי הפרשנות שהוא נותן להתנהגות המתנהלת מולו במהלך אירוע. כך שליבוי יצרים מצד קבוצה אחת המציגה את הקבוצה האחרת כבלתי לגיטימית, יעלו הסיכויים בצורה מובהקת להתפתחות אירוע אלים. התנהגות שקולה ומקצועית מצד שוטרים ומאידך שמירה על הסדר מצד המפגינים יתקיימו אך רק אם כך יתנהגו קצינים ומנהיגים בדרך שכזו.
זאת המהות בחיקוי התנהגות מובהק מצד ההמון. אם כן, האופן שבו ינוהל האירוע, מידת השימוש בכוח, המסרים מצד הפיקוד הבכיר וההנהגה הם אילו שיקבעו את התנהלות ההמון. ניתוח אירועי הפרות סדר קשים שנגמרו בפגיעה בחיי אדם והוגדרו ככישלון קולוסאלי היו האירועים שלא נוהלו כנדרש, לא הייתה הבנה של פסיכולוגית ההמון מצד הפיקוד הבכיר דבר שגרר את הפעלת הכוח הלא מרוסן ושימוש מאסיבי באמצעי פיזור.
חשוב לציין כי המציאות מוכיחה שבדרך כלל באירועי הפרות הסדר כושלים, האירוע יסתיים בהדחה של הפיקוד האחראי. באופן חריג מכל כישלון מקצועי אחר בתחום השיטור שבו לא יודחו מפקדים בכירים. נחזור לאירוע ההתנתקות. הסלוגן היה "ברגישות ובנחישות", נראה לי שבגל המחאה הנוכחי הוא מקבל משנה תוקף בכל הקשור לתפיסת ניהול האירוע.
הייאוש פוגש מוטיבציה מסוכנת
ישראל אינה לבדה בגל המחאות וההפגנות. מבט קצר לשכנותינו מלמד שגם בלבנון, ירדן, איראן, המפרציות ומדינות נוספות נוצרו גלי מחאה המוניים של הציבור. גם מעבר לים באירופה ובארה"ב גלי מחאה אדירים שוטפים את המדינות. עיקר המחאה כפי שמשתקפת בתמונה העולמית היא סביב אובדן הביטחון הכלכלי, איבוד מקומות העבודה ודאגה לפרנסה בעקבות השפעות מגפת הקורונה.
זעם ציבורי רב שנאגר לאורך החודשים האחרונים ומביא לכדי ביטוי הפגנות, אלימות, ביזה וונדליזם. המראות של אזרחים חמושים מגינים על העסקים שלהם בארה"ב הם פרי תולדה של האירוע. עד כה נרשמו אירועים קשים בכל המדינות שלעיל לרבות פגיעה בחיי אדם. בישראל מגמת הדרדור ממשיכה והמחאות שהחלו באופן שקט הופכות אלימות בעיקר סביב התנגשויות של קבוצות בעלות אינטרסים פוליטיים שונים, שילהוב יצרים מצד מנהיגים וכחלק מהעימות מול כוחות השיטור.
המציאות מוכיחה שבאירוע בסדר גודל שכזה, מספיק מטורף אחד שיבוא חמוש בנשק חם או קר ויחליט שהוא עושה מעשה שיזעזע את כולם. כשייאוש פוגש מוטיבציה מסוכנת לביצוע אירוע אלים התמונה משתנה לגמרי. בימים האחרונים נדקר מפגין בדרום. קבוצות שונות מסתובבות בבלפור במטרה ובחיפוש אחר החיכוך האלים וזה לא משנה מאיזה צד או מתרס פוליטי הם, נושאים באחריות באותה מידה.
בסיטואציה של הדרדרות מתמדת וליבוי יצרים חוששני שעוד נראה אירועים קשים. ראוי שמקבלי ההחלטות יבינו שיש בשטח מחאה אחרת, מבוססת על משבר עמוק של פגיעה בכלכלה, אובדן אמון ותחושה של חוסר אונים. בסיטואציה כזו הרגישות והטיפול בשטח צריך להיות אחר. מול כל אירוע פועלים כוחות השיטור, שהמשבר אינו פוסח עליהם ועל בני ביתם. הם נדרשים לעבודה במתארים כמעט בלתי אפשריים ולכן חשובה ההערכות וההכנה המנטאלית והמבצעית כאחד לשוטרים ולמפקדים בשטח.
מערך המודיעין המשטרתי שמופעל בשטח, ראוי שיעמיק ויעשה הכול על מנת לאתר את הפוטנציאל לביצוע פעילות פלילית אלימה כדוגמת רצח שירה בנקי ז"ל על רקע מצעד הגאווה בירושלים.
חשש: התפרצות אלימה בבתי הכלא
בתי הכלא הם בבואה של החברה. ככל שממשיכה ועולה מגמת ההדבקה בציבור, ההשפעות ניכרות גם בבתי הכלא. מדיווחים רשמיים של שירות בתי הסוהר עולה שהאחרונים במקרי ההדבקות היו אילו סוהרים מבתי הסוהר "רמון", "צלמון", "עופר" ויחידת נחשון. כך ממשיכות החקירות האפידמיולוגיות, נמשכים בידודי אנשי הסגל והאסירים בהתאמה, סגירת חלק מהמתקנים ופתיחתם לאחר חיטוי. הפעם בניגוד לפעמים קודמות נמצא גם מפקד כלא "עופר" חיובי לנגיף והוכנס לבידוד.
אין צורך לחזור על ההסבר באשר לצפיפות הגדולה בבתי הכלא הן לאסירים והן לסגל על מנת שהאיום יובן. חשוב לזכור שבעוד שכולנו מדברים על המחאה החברתית, ההפגנות והפרות הסדר על רקע המצב בחוץ הרי שאין להתעלם ויש להניח שהמצב משפיע גם בתוך כותלי הכלא. יותר מכך, יתכן והלחץ והחרדה מהמצב בשילוב עם חוסר האונים בתוך בתי הכלא גבוהים יותר כפי שאנחנו רואים את השפעותיהם בבתי כלא ברחבי העולם. אירועי הפרות סדר, פגיעה בסגל וניסיונות בריחה באפגניסטן, בסין, ברזיל, קולומביה, צ'כיה, אל סלבדור, אתיופיה צרפת, איראן, טורקיה, אירלנד ועוד רבות המדינות הנוספות שמדווחות על אירועים שליליים בבתי הכלא בעקבות מגפת הקורונה ועל צעדים שהן נוקטות על מנת לסכל ולמנוע את התפשטותם.
בארה"ב, המדינה שמחזיקה במספר בתי הכלא הגדול בעולם, עולים דיווחים חדשות לבקרים באשר למתרחש בבתי הכלא. כך מדווח ב-15 ליולי ממדינת אריזונה על 569 כלואים שנבדקו בנגיף בתוך 13 מ-16 מתקני הכליאה במדינה. כך מדווחת מדינת קליפורניה ב-17 ליולי על מותם של עוד 39 אסירים מקורונה בבתי הכלא שלה. כך גם טקסס מדווחת שמתחילת המשבר מתו בבתי הכלא מעל 80 אסירים. הרשימה עוד ארוכה וממושכת ונראה כי נגיף הקורונה רחוק מלהפסיק ולאתגר את רשויות הכליאה האמריקאיות.
חשוב שנבין, כי בתי הכלא מהווים סיר לחץ נפיץ בהיבטי הדבקה והדבקות הן של אסירים והן של הסגל. תוסיפו לזה את המצוקה, החרדה ולחץ של המשפחות בחוץ ובהחלט המסקנה שיש להיערך לתרחיש של התפרצות אלימה גם בבתי הכלא כפי שאנחנו עדים לה בכל העולם.
המחאות ברחובות ישראל מתעצמות ומלוות באלימות ומעצרים. נראה כי ללא פתרון כלכלי, המצב רק יחמיר. מאמר דעה של נתן פז, לשעבר בכיר בשב"ס ובמשטרה
צילום: רונן טופלברג
אלפי נדבקים ביום, מחאות מתעצמות מלוות באלימות ומעצרים, המשך ההדבקות של סגל ואסירים בבתי הכלא ומצב כלכלי בכי רע. כל אלו הם רק הפרומו לעתיד להגיע. אם לא ישכילו מקבלי ההחלטות להרגיע את התלהטות הרוחות ולשקוד על פתרונות כלכליים, הרי שתרחישי הקיצון עוד לפנינו. כך נדקר לו מפגין בדרום, מותז גז מדמיע מרכב לעבר מפגינים בשרון ואלימות מתפתחת חדשות לבקרים בין קבוצות מפגינים בבלפור. המחאה היא לגיטימית. האלימות לא. רוחות השנאה והדיכאון שרויים מזה זמן באוויר אינן מבשרות טובות. ישראל 2020 : "תחילת תנועה במגמת דרדור".
המון זועם
ניכר כי ההפגנות ההולכות ומתעצמות מידי יום ברחבי הארץ אינן הולכות לשכוח. המשטרה שפרוסה עד קצה גבול היכולת במשימותיה ומדלגת בין משימות אכיפה של קיום הוראות הממשלה בכל הקשור למגפת הקורונה במקביל נאלצת גם לעסוק בטיפול בהפגנות והפרות סדר שהן התוצר. אל נשכח את כל משימות השגרה בטיפול בפשיעה, משימות הביטחון השוטף ועוד. השוטר הממוצע מוצא עצמו פועל בין 10-12 שעות ביום במתארים שונים ומשונים הדורשים ממנו מחד סבלנות וסובלנות כלפי המפגינים, מאידך אפס סבלנות להפרות סדר ותגובה חדה ומשימתית בטיפול.
כאיש משטרה בעברי, אני יכול להעיד שהמשטרה בדרך כלל השכילה להיערך למופעי הפגנות בעלי פוטנציאל לנפיצות והפרות סדר. האירוע הבולט ביותר הזכור הוא ההתנתקות. כך היה שבמשך זמן ובמסגרת ההערכות הייתה המשטרה מקיימת הדרכה לכלל היחידות שמגיעות לביצוע משימות בבסיס ההדרכה המרכזי של מג"ב. הרציונל היה ששוטרים שמגיעים לעסוק בפעולות פינוי אזרחים מביתם ראוי שיבינו את נושא הרגישות, ילמדו על הפסיכולוגיה של ההמון, ילמדו על חשיבות המודיעין באירוע הפרות סדר ויקבלו כלים להתמודדות.
כך תורגלו גם טקטיקות פינוי ושימוש באמצעי פיזור הפגנות לרבות מכת"ז ועוד. בגל המחאה הנוכחית, ניכר שטרם נערכה הערכות שכזו. חשוב להבין מהי הפסיכולוגיה של ההמון על מנת לטפל כנדרש באירוע סדר ציבורי מורכב. התנהגות ההמון קשורה לאינטראקציה שבינו לבין קבוצות מפגינים אחרות, לרבות המשטרה, שמגיעה בכדי לאכוף את הסדר. התנהלות המשטרה באירוע היא שתקבע האם העימות יסלים יחריף או שימנע ויסתיים בפיזור שקט. מניסיון רב שנצבר לאורך השנים פיתחו במשטרת ישראל בכלל ובמשמר הגבול בפרט, גישה מקצועית לפיה יש "לנהל אירוע סד"צ" (סדר ציבורי).
זאת, על ידי ניהול נכון של אירוע סדר ציבורי ניתן להביא למזעור הפרות סדר באירועים מורכבים. בבסיס הגישה מושרשת ההבנה, כי התנהגות ההמון היא פרי הפרשנות שהוא נותן להתנהגות המתנהלת מולו במהלך אירוע. כך שליבוי יצרים מצד קבוצה אחת המציגה את הקבוצה האחרת כבלתי לגיטימית, יעלו הסיכויים בצורה מובהקת להתפתחות אירוע אלים. התנהגות שקולה ומקצועית מצד שוטרים ומאידך שמירה על הסדר מצד המפגינים יתקיימו אך רק אם כך יתנהגו קצינים ומנהיגים בדרך שכזו.
זאת המהות בחיקוי התנהגות מובהק מצד ההמון. אם כן, האופן שבו ינוהל האירוע, מידת השימוש בכוח, המסרים מצד הפיקוד הבכיר וההנהגה הם אילו שיקבעו את התנהלות ההמון. ניתוח אירועי הפרות סדר קשים שנגמרו בפגיעה בחיי אדם והוגדרו ככישלון קולוסאלי היו האירועים שלא נוהלו כנדרש, לא הייתה הבנה של פסיכולוגית ההמון מצד הפיקוד הבכיר דבר שגרר את הפעלת הכוח הלא מרוסן ושימוש מאסיבי באמצעי פיזור.
חשוב לציין כי המציאות מוכיחה שבדרך כלל באירועי הפרות הסדר כושלים, האירוע יסתיים בהדחה של הפיקוד האחראי. באופן חריג מכל כישלון מקצועי אחר בתחום השיטור שבו לא יודחו מפקדים בכירים. נחזור לאירוע ההתנתקות. הסלוגן היה "ברגישות ובנחישות", נראה לי שבגל המחאה הנוכחי הוא מקבל משנה תוקף בכל הקשור לתפיסת ניהול האירוע.
הייאוש פוגש מוטיבציה מסוכנת
ישראל אינה לבדה בגל המחאות וההפגנות. מבט קצר לשכנותינו מלמד שגם בלבנון, ירדן, איראן, המפרציות ומדינות נוספות נוצרו גלי מחאה המוניים של הציבור. גם מעבר לים באירופה ובארה"ב גלי מחאה אדירים שוטפים את המדינות. עיקר המחאה כפי שמשתקפת בתמונה העולמית היא סביב אובדן הביטחון הכלכלי, איבוד מקומות העבודה ודאגה לפרנסה בעקבות השפעות מגפת הקורונה.
זעם ציבורי רב שנאגר לאורך החודשים האחרונים ומביא לכדי ביטוי הפגנות, אלימות, ביזה וונדליזם. המראות של אזרחים חמושים מגינים על העסקים שלהם בארה"ב הם פרי תולדה של האירוע. עד כה נרשמו אירועים קשים בכל המדינות שלעיל לרבות פגיעה בחיי אדם. בישראל מגמת הדרדור ממשיכה והמחאות שהחלו באופן שקט הופכות אלימות בעיקר סביב התנגשויות של קבוצות בעלות אינטרסים פוליטיים שונים, שילהוב יצרים מצד מנהיגים וכחלק מהעימות מול כוחות השיטור.
המציאות מוכיחה שבאירוע בסדר גודל שכזה, מספיק מטורף אחד שיבוא חמוש בנשק חם או קר ויחליט שהוא עושה מעשה שיזעזע את כולם. כשייאוש פוגש מוטיבציה מסוכנת לביצוע אירוע אלים התמונה משתנה לגמרי. בימים האחרונים נדקר מפגין בדרום. קבוצות שונות מסתובבות בבלפור במטרה ובחיפוש אחר החיכוך האלים וזה לא משנה מאיזה צד או מתרס פוליטי הם, נושאים באחריות באותה מידה.
בסיטואציה של הדרדרות מתמדת וליבוי יצרים חוששני שעוד נראה אירועים קשים. ראוי שמקבלי ההחלטות יבינו שיש בשטח מחאה אחרת, מבוססת על משבר עמוק של פגיעה בכלכלה, אובדן אמון ותחושה של חוסר אונים. בסיטואציה כזו הרגישות והטיפול בשטח צריך להיות אחר. מול כל אירוע פועלים כוחות השיטור, שהמשבר אינו פוסח עליהם ועל בני ביתם. הם נדרשים לעבודה במתארים כמעט בלתי אפשריים ולכן חשובה ההערכות וההכנה המנטאלית והמבצעית כאחד לשוטרים ולמפקדים בשטח.
מערך המודיעין המשטרתי שמופעל בשטח, ראוי שיעמיק ויעשה הכול על מנת לאתר את הפוטנציאל לביצוע פעילות פלילית אלימה כדוגמת רצח שירה בנקי ז"ל על רקע מצעד הגאווה בירושלים.
חשש: התפרצות אלימה בבתי הכלא
בתי הכלא הם בבואה של החברה. ככל שממשיכה ועולה מגמת ההדבקה בציבור, ההשפעות ניכרות גם בבתי הכלא. מדיווחים רשמיים של שירות בתי הסוהר עולה שהאחרונים במקרי ההדבקות היו אילו סוהרים מבתי הסוהר "רמון", "צלמון", "עופר" ויחידת נחשון. כך ממשיכות החקירות האפידמיולוגיות, נמשכים בידודי אנשי הסגל והאסירים בהתאמה, סגירת חלק מהמתקנים ופתיחתם לאחר חיטוי. הפעם בניגוד לפעמים קודמות נמצא גם מפקד כלא "עופר" חיובי לנגיף והוכנס לבידוד.
אין צורך לחזור על ההסבר באשר לצפיפות הגדולה בבתי הכלא הן לאסירים והן לסגל על מנת שהאיום יובן. חשוב לזכור שבעוד שכולנו מדברים על המחאה החברתית, ההפגנות והפרות הסדר על רקע המצב בחוץ הרי שאין להתעלם ויש להניח שהמצב משפיע גם בתוך כותלי הכלא. יותר מכך, יתכן והלחץ והחרדה מהמצב בשילוב עם חוסר האונים בתוך בתי הכלא גבוהים יותר כפי שאנחנו רואים את השפעותיהם בבתי כלא ברחבי העולם. אירועי הפרות סדר, פגיעה בסגל וניסיונות בריחה באפגניסטן, בסין, ברזיל, קולומביה, צ'כיה, אל סלבדור, אתיופיה צרפת, איראן, טורקיה, אירלנד ועוד רבות המדינות הנוספות שמדווחות על אירועים שליליים בבתי הכלא בעקבות מגפת הקורונה ועל צעדים שהן נוקטות על מנת לסכל ולמנוע את התפשטותם.
בארה"ב, המדינה שמחזיקה במספר בתי הכלא הגדול בעולם, עולים דיווחים חדשות לבקרים באשר למתרחש בבתי הכלא. כך מדווח ב-15 ליולי ממדינת אריזונה על 569 כלואים שנבדקו בנגיף בתוך 13 מ-16 מתקני הכליאה במדינה. כך מדווחת מדינת קליפורניה ב-17 ליולי על מותם של עוד 39 אסירים מקורונה בבתי הכלא שלה. כך גם טקסס מדווחת שמתחילת המשבר מתו בבתי הכלא מעל 80 אסירים. הרשימה עוד ארוכה וממושכת ונראה כי נגיף הקורונה רחוק מלהפסיק ולאתגר את רשויות הכליאה האמריקאיות.
חשוב שנבין, כי בתי הכלא מהווים סיר לחץ נפיץ בהיבטי הדבקה והדבקות הן של אסירים והן של הסגל. תוסיפו לזה את המצוקה, החרדה ולחץ של המשפחות בחוץ ובהחלט המסקנה שיש להיערך לתרחיש של התפרצות אלימה גם בבתי הכלא כפי שאנחנו עדים לה בכל העולם.
