חילוט כספי משכורות מחבלים: משרד הביטחון מתגאה באצבע בסכר. דעה
משרד הביטחון מעביר את בעיית משכורות המחבלים ליו"ש ונמנע לטפל בבנקים פלסטינים. כמו גם, משרד הביטחון מעניק פטור מלא ממס לרוצחי ישראלים. סיקור מיוחד
עמי רוחקס דומבה
| 28/07/2020
משרד הביטחון \ אריאל חרמוני
משרד הביטחון הוציא אתמול (ב') הודעה כי הצו המנהלי שקבע שר הביטחון הקודם, נפתלי בנט בפברואר 2020 (נכנס לתוקף במאי), לתפיסת כספי מחבלים ערבים - ישראלים, קיבל גושפנקא מבית המשפט. נגד הצו הוגשה עתירה בבית המשפט המחוזי שנדחתה. על פי הפרסום, העתירה הוגשה על ידי אביו של מחבל ערבי-ישראלי שרצה שמדינת ישראל לא תתפוס את הכסף שבנו קיבל מהרשות הפלסטינית תמורת ביצוע מעשה טרור נגד ישראלים. בית המשפט דחה את העתירה והכסף בחשבון העו"ש של הבן יחולט על ידי הבנק בו מתנהל החשבון.
עבור פלוני שאינו מעורה בפרטים, נראה הדבר כנצחון גדול למשרד הביטחון על פני ניסיונות מימון הטרור של הרשות הפלסטינית. אולם, במבט מקצועי יותר - מדובר באצבע בסכר. זאת, בשל העובדה שאותו שר ביטחון, בני גנץ, שפועל נגד כספי מחבלים-ישראלים בבנקים ישראלים, נמנע לעשות זאת נגד בנקים פלסטינים ביהודה ושומרון. ואיפה נמצאת המסה הקריטית של חשבונות בנק אליהם מוזרמים כספי טרור מטעם הרשות? ניחשתם נכון, ביו"ש.
תשארו איתי ונצלול למאורת הארנב.
הסיפור מתחיל ראשית בכך שמדינת רצתה להפטר מתקנות ההגנה המיושנות וחוקקה את חוק המאבק בטרור. חוק המאפשר למדינת ישראל להלחם במימון טרור בצורה רחבה בשטחי ישראל. חוק המאבק בטרור נכנס לתוקף ביום 1.11.16. רקע אודות החקיקה ניתן למצוא באתר משרד המשפטים.
במסגרת החוק, קיימים שני סעיפים עיקריים עליהם מתבססת המלחמה בחילוט כספי משכורות מחבלים. סעיף 31 (איסור פעולה ברכוש למטרות טרורׂׂׂ) וסעיף 32 (איסור פעולה ברכוש טרור) לחוק. הרעיון הוא להעניש את אלו שמתגמלים עבור ביצוע עבירת טרור. על סעיפים אלו לחוק נסמכים שרי הביטחון בבואם לתקנן צווים מנהליים המתירים תפיסת כספי משכורות מחבלים.
רצח ישראלים פטור ממס
אבל, חוק ישראלי תופס רק על מרחב בריבונות ישראלית. קרי, בנקים ישראלים. מכאן, שצו של שר ביטחון תופס רק על חשבונות המתנהלים בבנק ישראלי. אם נחזור להודעה האחרונה של שר הביטחון, המשמעות היא שמחבלים ישראלים יבקשו מהרשות הפלסטינית להעביר את המשכורת החודשית לבנק ביו"ש במקום לבנק ישראלי. בצורה כזו, הם יוכלו להורות למשפחה להוציא את הכסף מבנק ביו"ש ולהעביר להם במזומן בישראל. מעקף פשוט של הצו.
יתרה מכך, הצו שהוציא שר הביטחון אינו כולל דרישה למסות את ההכנסה של המחבל הערבי-ישראלי. בישראל, כל אדם שמקבל הכנסה, נדרש לשלם מס הכנסה - המחבלים לא. הכסף שהם מקבלים מהרשות הפלסטינית עבור רצח או ניסיון לרצח ישראלים פטור ממס.
בעקבות הצו ודחיית העתירה, עולה השאלה, כעת, כאשר נחסמה העברת משכורות מחבלים לבנקים ישראלים, כיצד מדינת ישראל פועלת לטיפול דומה בחשבונות ביו"ש. אזכיר כי ביו"ש ישראל היא הריבון בפועל (הרשות אינה מדינה), ולכן בידיה להחיל חקיקה ישראלית על יו"ש. במקרה של חוק המאבק בטרור, בוצע מהלך כזה להתאים את החקיקה לתחומי יו"ש. לחקיקה זו קוראים בעגה מקצועית "תיקון 67" או צו מס' 1827 של צה"ל.
בתוך תיקון 67, עשו התאמה של סעיפים 31 ו-32 מהחוק הישראלי, לסעיפים 242א ו-242ב. כלומר, הצו של צה"ל מאפשר למדינת ישראל לפעול לחילוט כספי משכורות המחבלים בבנקים הפועלים ביו"ש. אבל, גנץ, מעכב את התוקף שלו. ב-7 ביוני נדחה תוקף סעיף 10 בתיקון 67 בחודש, ליולי 2020 תחת אלוף נדב פדן. ב17 ביולי, הפעם תחת אלוף תמיר ידעי, נדחה שוב התוקף של סעיף 10 לסוף חודש אוגוסט.
משמעות הדחייה היא שמדינת ישראל אינה יכולה לחלט כספי משכורות מחשבונות בנק ביו"ש של מחבלים מורשעים. כאמור, חסמו את החשבון בבנק ישראלי, אזי, הרשות תפקיד את הכסף בחשבון בבנק ביו"ש, ומשפחתו תמשוך אותו במזומן. אצבע בסכר, כבר אמרתי?
אפשרי: מעצר מנהלי בנק ביו"ש
אבל סעיף 10 רחב בהרבה מחילוט כספי משכורות מחבלים. למעשה, סעיף זה מציב תשתית משפטית המאפשרת לישראל כריבון לפעול כנגד כל מי שתומך פיננסית במחבלים. אחת האופציות היא לפעול ישירות מול מנהלי בנק, מנהלי סניפים או עובדי בנק על מנת לחלט את הכסף. ניתן לעצור ולשפוט את אותם עובדים שאחראים על קבלת המשכורות.
בתרחיש אחר, ישראל יכולה לשלוח חיילי צה"ל שיכנסו לבנק ויקחו ממנו כסף מזומן בשווי המשכורות שהופקדו למחבלים בחשבונות בתוספת מס. דוגמא לכך הוא מבצע "לפיד ירוק" שערך צה"ל בשנת 2004. במסגרת המבצע נכנסו כוחות צה"ל, שב"כ ומשטרה לסניפי בנקים בעיר רמאללה ויצאו עם כ-40 מליוני ש"ח במזומן. זה היה מזמן, ומבצע יחיד. מאז, כאמור, משרד הביטחון וממשלת ישראל מעניקים חסות ביודעין לכספי משכורות של מחבלים מורשעים בבנקים ביו"ש.
בעיה נוספת היא כי לא ניתן לתבוע בנקים ביו"ש במסגרות בינלאומיות. אין כיום בעולם בתי דין שבהם ניתן לפתוח תביעה נגד בנק פלסטיני ביו"ש המשמש לקבלת משכורות מחבלים מהרשות. חלק מהבנקים הגדולים ביו"ש, שפועלים תחת בנקים בארה"ב, נמנעים לקבל את המשכורות הללו בשל נאותות פיננסית הקשורה להלבנת כספי טרור. אולם, אחרים, קטנים יותר, פועלים חופשי תחת הידיעה שלא ניתן לתבוע אותם ושישראל מעכבת בכוונה של הפעלת סעיף 10 בתיקון 67.
כך יוצא שמחד משרד הביטחון מתהדר בפני הציבור הישראלי שהוא נלחם במימון מחבלים באמצעות חילוט משכורות המגיעות מהרש"פ, אולם במציאות, הוא פשוט מעביר את הבעיה ליו"ש. יתרה מכך, כאמור, משרד הביטחון אף מעניק פטור מס מלא למחבלים פלסטינים שרצחו או ניסו לרצוח ישראלים.
למה לי פוליטיקה עכשיו?
על השאלה מדוע שר הביטחון מעכב שוב ושוב את החלת סעיף 10, אין תשובה ברורה פרט לכמה תזות. אחת גורסת כי בסיס המצביעים שלו מגיע מהמרכז הפוליטי, ולכן החרפת הצעדים מול הרש"פ אינה מסתדרת עם תפיסת עולמו. באותה מידה עולה השאלה כיצד ממשלת ימין מאפשרת כבר עשרות שנים פטור ממס על רצח ישראלים והעדר פעולה מעשית לחילוט משכורות מחבלים.
שניה גורסת כי שב"כ ומתפ"ש מתנגדים ללחץ על בנקים ביו"ש בשל "תרחיש קריסה כלכלית" של הרשות. ובכן, גם כאשר חוקקו את חוק קיזוז המשכורות, ומדינת ישראל הלינה (ועדיין מלינה) כ650 מליוני ש"ח מכספי המיסים של הרש"פ, היו נביאי זעם במערכת הביטחונית שאיימו בכאוס. והנה, הכספים הולהמו, והכאוס לא הגיע.
זאת ועוד. לאחרונה עלה לשיח הישראלי דיון סביב הלוואה שישראל רצתה להעניק לרש"פ בגובה עד 800 מליוני ש"ח כתלות בגובה המיסים הנאספים בישראל. כלומר, אם איסוף המיסים ירד מתחת לסף מסוים, ישראל תתן לרש"פ הלוואה מכספי משלם המיסים הישראלי על מנת שלא "תקרוס כלכלית". והנה, בעקבות איום הסיפוח של נתניהו (שלא יצא לפועל כצפוי), הרשות ניתקה מגע פיננסי עם ישראל, ומסרבת לקבל את כספי המיסים שישראל צריכה להעביר לה בהיקף של כ-600 מליוני ש"ח כל חודש.
האם הרשות קרסה פיננסית בגלל שלא קיבלה את כספי המיסים? אינתיפדה עדיין לא פרצה. הרשות הלכה לסין, טורקיה, ומקורות אחרים להתחנן שיתנו לה כסף. סביר להניח שאחרי נובמבר (הבחירות בארה"ב) הרשות תרד מהעץ ותקבל את כספי המיסים של כל החודשים שלא שולמו. בין שזה יהיה טראמפ או ביידן, הבינו ברשות שסיפוח לא יהיה בלי תכנית המאה, והכסף מישראל ימשיך לזרום. בינתיים צריך לשרוד שלושה-ארבעה חודשים.
מה מצופה משר הביטחון?
אחרי שנסגר וקטור התשלום לבנקים ישראלים, מצופה מהשר לסגור את וקטור התשלום לבנקים ביו"ש באמצעות הפעלת סעיף 10 לתיקון 67 ולהפעיל את צה"ל לחלט כספים אלו. כולל פעולות אישיות נגד עובדי בנקים ביו"ש. כמו גם, מצופה מהשר שיוצא צו מנהלי, או תוספת לצו הקיים, שיאפשר לבנקים ישראלים לחלט מס הכנסה על תשלום משכורות הרש"פ למחבלים, כולל מיסוי רטרואקטיבי על כל המשכורות שנכנסו לאותו חשבון אי פעם. אין סיבה שרוצחי ישראלים יקבלו פטור מלא ממס בישראל או ביו"ש.
עוד מצופה משר הביטחון שיפעל להחלת חוק קיזוז המשכורות על שנת 2019. נכון לכתיבת שורות אלו, מדינת ישראל לא קיזזה כספים שהתקבלו כמשכורות למחבלים מכספי הרשות הכלואים בארץ כפי שמחייב החוק. הסיבה לכך היא התנגדות ראש הממשלה.
דרך אגב, תשלום המשכורות האחרון למחבלים בבנקים ביו"ש התקבל ב2.7. בהעדר אישור סעיף 10, החקיקה התקפה ליו"ש היא תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 המאפשרת למחבלים שרצחו ישראלים להנות מתזרים כספי חודשי שוטף.
אלו שנשארים בכלא הישראלי חמש שנים או יותר מקבלים פנסיה לכל החיים. אלו שנשארים עשור או יותר מקבלים פנסיה לכל החיים ותפקיד ברש"פ. בינתיים, הפלסטינים מקימים בנק חדש של אש"ף שיאפשר להם לנהל את תשלום המשכורות ללא תלות בבנקים אחרים. בישראל, כאמור, ממשיכים לזרוע חול בעיני הציבור.
אחד האנשים שפועלים לקידום הסדרת תפיסת כספי מחבלים הוא סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, ששימש בעבר כראש התביעה הצבאית באיו"ש וכיום משמש כראש המחלקה המשפטית של מכון 'מכון לתקשורת פלסטינית'. "תפיסת כספים ששולמו על ידי הרש"פ למחבלים כתגמול בעד ביצוע מעשה טרור, הוא מהלך מבורך ביותר עליה המלצנו במכון 'מבט לתקשורת פלסטינית' עוד בטרם פעל שר הבטחון הקודם, ח"כ נפתלי בנט. עם זאת, לא מובן לי כיצד דווקא שר הבטחון גנץ, מתפאר בהחלטת בית המשפט", אומר הירש.
"הבסיס המשפטי לתפיסת הכספים נשואי ההחלטה נשען על סעיפים 31 ו- 32 לחוק המאבק בטרור. אחד הדברים הראשונים שעשה גנץ בכניסתו לתפקיד שר הבטחון היה להקפיא את תחולת סעיפים אלה באיו"ש. משמעות הדבר היא, שבעוד גנץ מבטיח "מהלכים שונים ומגוונים" נגד הטרור, הלכה למעשה, הוא, והחלטתו להקפיא את החוק באיו"ש, הם המכשול הכי גדול. הגיע הזמן להפסיק להתרפס בפני טרור הרש"פ. הגיע הזמן ששר הבטחון גנץ יפעל, באופן אמיתי וממשי, למנוע ממחבלים להתעשר על דם יהודים."
משרד הביטחון מעביר את בעיית משכורות המחבלים ליו"ש ונמנע לטפל בבנקים פלסטינים. כמו גם, משרד הביטחון מעניק פטור מלא ממס לרוצחי ישראלים. סיקור מיוחד
משרד הביטחון \ אריאל חרמוני
משרד הביטחון הוציא אתמול (ב') הודעה כי הצו המנהלי שקבע שר הביטחון הקודם, נפתלי בנט בפברואר 2020 (נכנס לתוקף במאי), לתפיסת כספי מחבלים ערבים - ישראלים, קיבל גושפנקא מבית המשפט. נגד הצו הוגשה עתירה בבית המשפט המחוזי שנדחתה. על פי הפרסום, העתירה הוגשה על ידי אביו של מחבל ערבי-ישראלי שרצה שמדינת ישראל לא תתפוס את הכסף שבנו קיבל מהרשות הפלסטינית תמורת ביצוע מעשה טרור נגד ישראלים. בית המשפט דחה את העתירה והכסף בחשבון העו"ש של הבן יחולט על ידי הבנק בו מתנהל החשבון.
עבור פלוני שאינו מעורה בפרטים, נראה הדבר כנצחון גדול למשרד הביטחון על פני ניסיונות מימון הטרור של הרשות הפלסטינית. אולם, במבט מקצועי יותר - מדובר באצבע בסכר. זאת, בשל העובדה שאותו שר ביטחון, בני גנץ, שפועל נגד כספי מחבלים-ישראלים בבנקים ישראלים, נמנע לעשות זאת נגד בנקים פלסטינים ביהודה ושומרון. ואיפה נמצאת המסה הקריטית של חשבונות בנק אליהם מוזרמים כספי טרור מטעם הרשות? ניחשתם נכון, ביו"ש.
תשארו איתי ונצלול למאורת הארנב.
הסיפור מתחיל ראשית בכך שמדינת רצתה להפטר מתקנות ההגנה המיושנות וחוקקה את חוק המאבק בטרור. חוק המאפשר למדינת ישראל להלחם במימון טרור בצורה רחבה בשטחי ישראל. חוק המאבק בטרור נכנס לתוקף ביום 1.11.16. רקע אודות החקיקה ניתן למצוא באתר משרד המשפטים.
במסגרת החוק, קיימים שני סעיפים עיקריים עליהם מתבססת המלחמה בחילוט כספי משכורות מחבלים. סעיף 31 (איסור פעולה ברכוש למטרות טרורׂׂׂ) וסעיף 32 (איסור פעולה ברכוש טרור) לחוק. הרעיון הוא להעניש את אלו שמתגמלים עבור ביצוע עבירת טרור. על סעיפים אלו לחוק נסמכים שרי הביטחון בבואם לתקנן צווים מנהליים המתירים תפיסת כספי משכורות מחבלים.
רצח ישראלים פטור ממס
אבל, חוק ישראלי תופס רק על מרחב בריבונות ישראלית. קרי, בנקים ישראלים. מכאן, שצו של שר ביטחון תופס רק על חשבונות המתנהלים בבנק ישראלי. אם נחזור להודעה האחרונה של שר הביטחון, המשמעות היא שמחבלים ישראלים יבקשו מהרשות הפלסטינית להעביר את המשכורת החודשית לבנק ביו"ש במקום לבנק ישראלי. בצורה כזו, הם יוכלו להורות למשפחה להוציא את הכסף מבנק ביו"ש ולהעביר להם במזומן בישראל. מעקף פשוט של הצו.
יתרה מכך, הצו שהוציא שר הביטחון אינו כולל דרישה למסות את ההכנסה של המחבל הערבי-ישראלי. בישראל, כל אדם שמקבל הכנסה, נדרש לשלם מס הכנסה - המחבלים לא. הכסף שהם מקבלים מהרשות הפלסטינית עבור רצח או ניסיון לרצח ישראלים פטור ממס.
בעקבות הצו ודחיית העתירה, עולה השאלה, כעת, כאשר נחסמה העברת משכורות מחבלים לבנקים ישראלים, כיצד מדינת ישראל פועלת לטיפול דומה בחשבונות ביו"ש. אזכיר כי ביו"ש ישראל היא הריבון בפועל (הרשות אינה מדינה), ולכן בידיה להחיל חקיקה ישראלית על יו"ש. במקרה של חוק המאבק בטרור, בוצע מהלך כזה להתאים את החקיקה לתחומי יו"ש. לחקיקה זו קוראים בעגה מקצועית "תיקון 67" או צו מס' 1827 של צה"ל.
בתוך תיקון 67, עשו התאמה של סעיפים 31 ו-32 מהחוק הישראלי, לסעיפים 242א ו-242ב. כלומר, הצו של צה"ל מאפשר למדינת ישראל לפעול לחילוט כספי משכורות המחבלים בבנקים הפועלים ביו"ש. אבל, גנץ, מעכב את התוקף שלו. ב-7 ביוני נדחה תוקף סעיף 10 בתיקון 67 בחודש, ליולי 2020 תחת אלוף נדב פדן. ב17 ביולי, הפעם תחת אלוף תמיר ידעי, נדחה שוב התוקף של סעיף 10 לסוף חודש אוגוסט.
משמעות הדחייה היא שמדינת ישראל אינה יכולה לחלט כספי משכורות מחשבונות בנק ביו"ש של מחבלים מורשעים. כאמור, חסמו את החשבון בבנק ישראלי, אזי, הרשות תפקיד את הכסף בחשבון בבנק ביו"ש, ומשפחתו תמשוך אותו במזומן. אצבע בסכר, כבר אמרתי?
אפשרי: מעצר מנהלי בנק ביו"ש
אבל סעיף 10 רחב בהרבה מחילוט כספי משכורות מחבלים. למעשה, סעיף זה מציב תשתית משפטית המאפשרת לישראל כריבון לפעול כנגד כל מי שתומך פיננסית במחבלים. אחת האופציות היא לפעול ישירות מול מנהלי בנק, מנהלי סניפים או עובדי בנק על מנת לחלט את הכסף. ניתן לעצור ולשפוט את אותם עובדים שאחראים על קבלת המשכורות.
בתרחיש אחר, ישראל יכולה לשלוח חיילי צה"ל שיכנסו לבנק ויקחו ממנו כסף מזומן בשווי המשכורות שהופקדו למחבלים בחשבונות בתוספת מס. דוגמא לכך הוא מבצע "לפיד ירוק" שערך צה"ל בשנת 2004. במסגרת המבצע נכנסו כוחות צה"ל, שב"כ ומשטרה לסניפי בנקים בעיר רמאללה ויצאו עם כ-40 מליוני ש"ח במזומן. זה היה מזמן, ומבצע יחיד. מאז, כאמור, משרד הביטחון וממשלת ישראל מעניקים חסות ביודעין לכספי משכורות של מחבלים מורשעים בבנקים ביו"ש.
בעיה נוספת היא כי לא ניתן לתבוע בנקים ביו"ש במסגרות בינלאומיות. אין כיום בעולם בתי דין שבהם ניתן לפתוח תביעה נגד בנק פלסטיני ביו"ש המשמש לקבלת משכורות מחבלים מהרשות. חלק מהבנקים הגדולים ביו"ש, שפועלים תחת בנקים בארה"ב, נמנעים לקבל את המשכורות הללו בשל נאותות פיננסית הקשורה להלבנת כספי טרור. אולם, אחרים, קטנים יותר, פועלים חופשי תחת הידיעה שלא ניתן לתבוע אותם ושישראל מעכבת בכוונה של הפעלת סעיף 10 בתיקון 67.
כך יוצא שמחד משרד הביטחון מתהדר בפני הציבור הישראלי שהוא נלחם במימון מחבלים באמצעות חילוט משכורות המגיעות מהרש"פ, אולם במציאות, הוא פשוט מעביר את הבעיה ליו"ש. יתרה מכך, כאמור, משרד הביטחון אף מעניק פטור מס מלא למחבלים פלסטינים שרצחו או ניסו לרצוח ישראלים.
למה לי פוליטיקה עכשיו?
על השאלה מדוע שר הביטחון מעכב שוב ושוב את החלת סעיף 10, אין תשובה ברורה פרט לכמה תזות. אחת גורסת כי בסיס המצביעים שלו מגיע מהמרכז הפוליטי, ולכן החרפת הצעדים מול הרש"פ אינה מסתדרת עם תפיסת עולמו. באותה מידה עולה השאלה כיצד ממשלת ימין מאפשרת כבר עשרות שנים פטור ממס על רצח ישראלים והעדר פעולה מעשית לחילוט משכורות מחבלים.
שניה גורסת כי שב"כ ומתפ"ש מתנגדים ללחץ על בנקים ביו"ש בשל "תרחיש קריסה כלכלית" של הרשות. ובכן, גם כאשר חוקקו את חוק קיזוז המשכורות, ומדינת ישראל הלינה (ועדיין מלינה) כ650 מליוני ש"ח מכספי המיסים של הרש"פ, היו נביאי זעם במערכת הביטחונית שאיימו בכאוס. והנה, הכספים הולהמו, והכאוס לא הגיע.
זאת ועוד. לאחרונה עלה לשיח הישראלי דיון סביב הלוואה שישראל רצתה להעניק לרש"פ בגובה עד 800 מליוני ש"ח כתלות בגובה המיסים הנאספים בישראל. כלומר, אם איסוף המיסים ירד מתחת לסף מסוים, ישראל תתן לרש"פ הלוואה מכספי משלם המיסים הישראלי על מנת שלא "תקרוס כלכלית". והנה, בעקבות איום הסיפוח של נתניהו (שלא יצא לפועל כצפוי), הרשות ניתקה מגע פיננסי עם ישראל, ומסרבת לקבל את כספי המיסים שישראל צריכה להעביר לה בהיקף של כ-600 מליוני ש"ח כל חודש.
האם הרשות קרסה פיננסית בגלל שלא קיבלה את כספי המיסים? אינתיפדה עדיין לא פרצה. הרשות הלכה לסין, טורקיה, ומקורות אחרים להתחנן שיתנו לה כסף. סביר להניח שאחרי נובמבר (הבחירות בארה"ב) הרשות תרד מהעץ ותקבל את כספי המיסים של כל החודשים שלא שולמו. בין שזה יהיה טראמפ או ביידן, הבינו ברשות שסיפוח לא יהיה בלי תכנית המאה, והכסף מישראל ימשיך לזרום. בינתיים צריך לשרוד שלושה-ארבעה חודשים.
מה מצופה משר הביטחון?
אחרי שנסגר וקטור התשלום לבנקים ישראלים, מצופה מהשר לסגור את וקטור התשלום לבנקים ביו"ש באמצעות הפעלת סעיף 10 לתיקון 67 ולהפעיל את צה"ל לחלט כספים אלו. כולל פעולות אישיות נגד עובדי בנקים ביו"ש. כמו גם, מצופה מהשר שיוצא צו מנהלי, או תוספת לצו הקיים, שיאפשר לבנקים ישראלים לחלט מס הכנסה על תשלום משכורות הרש"פ למחבלים, כולל מיסוי רטרואקטיבי על כל המשכורות שנכנסו לאותו חשבון אי פעם. אין סיבה שרוצחי ישראלים יקבלו פטור מלא ממס בישראל או ביו"ש.
עוד מצופה משר הביטחון שיפעל להחלת חוק קיזוז המשכורות על שנת 2019. נכון לכתיבת שורות אלו, מדינת ישראל לא קיזזה כספים שהתקבלו כמשכורות למחבלים מכספי הרשות הכלואים בארץ כפי שמחייב החוק. הסיבה לכך היא התנגדות ראש הממשלה.
דרך אגב, תשלום המשכורות האחרון למחבלים בבנקים ביו"ש התקבל ב2.7. בהעדר אישור סעיף 10, החקיקה התקפה ליו"ש היא תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 המאפשרת למחבלים שרצחו ישראלים להנות מתזרים כספי חודשי שוטף.
אלו שנשארים בכלא הישראלי חמש שנים או יותר מקבלים פנסיה לכל החיים. אלו שנשארים עשור או יותר מקבלים פנסיה לכל החיים ותפקיד ברש"פ. בינתיים, הפלסטינים מקימים בנק חדש של אש"ף שיאפשר להם לנהל את תשלום המשכורות ללא תלות בבנקים אחרים. בישראל, כאמור, ממשיכים לזרוע חול בעיני הציבור.
אחד האנשים שפועלים לקידום הסדרת תפיסת כספי מחבלים הוא סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, ששימש בעבר כראש התביעה הצבאית באיו"ש וכיום משמש כראש המחלקה המשפטית של מכון 'מכון לתקשורת פלסטינית'. "תפיסת כספים ששולמו על ידי הרש"פ למחבלים כתגמול בעד ביצוע מעשה טרור, הוא מהלך מבורך ביותר עליה המלצנו במכון 'מבט לתקשורת פלסטינית' עוד בטרם פעל שר הבטחון הקודם, ח"כ נפתלי בנט. עם זאת, לא מובן לי כיצד דווקא שר הבטחון גנץ, מתפאר בהחלטת בית המשפט", אומר הירש.
"הבסיס המשפטי לתפיסת הכספים נשואי ההחלטה נשען על סעיפים 31 ו- 32 לחוק המאבק בטרור. אחד הדברים הראשונים שעשה גנץ בכניסתו לתפקיד שר הבטחון היה להקפיא את תחולת סעיפים אלה באיו"ש. משמעות הדבר היא, שבעוד גנץ מבטיח "מהלכים שונים ומגוונים" נגד הטרור, הלכה למעשה, הוא, והחלטתו להקפיא את החוק באיו"ש, הם המכשול הכי גדול. הגיע הזמן להפסיק להתרפס בפני טרור הרש"פ. הגיע הזמן ששר הבטחון גנץ יפעל, באופן אמיתי וממשי, למנוע ממחבלים להתעשר על דם יהודים."
