דעה: שב"כ לא גונב סוסים וארגמן לא יסתכן בכלא 

הטענה ששב"כ ריגל אחרי אזרחי ישראל בקומבינה עם צוות סודי של משרד המשפטים מתחת לאף של הממשלה והכנסת מעלה שאלות 

צילום: שב"כ

פרסום של חדשות 13 של העיתונאי רביב דרוקר חשף כי לכאורה קיבל שב"כ אישור חוקי מהיועץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים לעקוב "חופשי" אחרי אזרחים במהלך שנתיים וחצי טרם משבר הקורונה. על פי הדיווח, הסיבה לכך הייתה מעקב אחרי חשודים כפעילי דאעש בישראל. במאמר זה אדון בהיבט המשפטי - תפעולי של האירוע, לא בהיבט המוסרי. 

ובכן, בחינה של חוק שב"כ תראה כי השירות יכול לעקוב אחרי אזרחים (או כל אחד אחר בתחומי המדינה), זאת, תחת פיקוח כפול של הכנסת והממשלה. חוק השב"כ מגדיר שתי ועדות שצריכות לאשר פעילות שב"כ, בטח כזו רוחבית ולתקופה של שנתיים וחצי. אחת של הממשלה בראשות ראש הממשלה, בה שותף גם שר המשפטים (סעיף 5ב לחוק). שניה של הכנסת, ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים תחת ועדת חוץ וביטחון (סעיף 6א לחוק). 

התזה של הפרסום מוליכה למסקנה כי ראש השב"כ, נדב ארגמן, פעל במהלך שנתיים וחצי מתחת לאף של שתי הועדות, אחת של הממשלה בראשות רוה"מ ושניה של הכנסת, ב"גניבת סוסים" עם צוות סודי במשרד המשפטים שגם הוא הסתיר מהממשלה והכנסת את הפעילות. כולל מרוה"מ עצמו. שר המשפטים, דרך אגב, שותף לוועדת החמש של הממשלה בחוק השב"כ. 

אם התזה נכונה, נדב ארגמן עבר על חוק השב"כ וצריך ללכת לכלא. ראש השב"כ מכיר את חוק השב"כ על בוריו, ואינו פועל ללא אישור משרד המשפטים, הכנסת או הממשלה או שתיהן. הסבירות שארגמן לא בירר שרוה"מ מעודכן בנושא טרם ביצוע המעקבים שואפת לאפס. על פי התזה, גם שרי המשפטים דאז אמיר אוחנה ואיילת שקד לא ידעו על הקנוניה במשרד המשפטים מתחת לאפם. והיועמ"ש, אביחי מנדבליט, אלוף במיל' בצה"ל, גם הוא צריך להשפט על הסתרת מידע מהכנסת והממשלה. זאת, לכאורה, אם שב"כ אכן עקב אחרי אזרחי ישראל בצורה רוחבית במשך שנתיים וחצי ללא אישור הכנסת או הממשלה. 

ובכן, חקירה של המשטרה נגד ארגמן או מנדבליט בגין הפרה בוטה של חוק השב"כ לא התחילה. וכנראה לא תתחיל. הסבירות שראש שב"כ יקח על עצמו אחריות כזו, באווירה הפוליטית של ישראל (להלן כסת"ח) - אפסית.   

במילים אחרות, הטענה ששב"כ יחד עם צוות סודי במשרד המשפטים "גנבו סוסים" ללא ידיעת הממשלה או הכנסת, בהקשר זה, מקבלת הסתברות אפסית. גם אם נניח שהיה מבצע כזה רוחבי, ראש השב"כ, נדב ארגמן, קיבל את כל האישורים הנדרשים ממשרד המשפטים ומאחת הועדות, כנסת או ממשלה, או שתיהן. כמו גם, סביר להניח כמעט בוודאות שאם היה כזה מבצע, נתניהו עודכן עליו סמוך למועד תחילתו.  

פלוני מקטרג יכול לטעון שנתניהו בכוונה הרחיק עצמו מאישור מבצע כזה על מנת לשמור "מרחב הכחשה". בעוד טענה זו יכולה להיות נכונה למבצעים של המוסד בארצות ניכר, מבצע שמטרתו מעקב מכליל אחרי אזרחי ישראל אינו דבר שראש ממשלה יכול להתנער ממנו כאחראי עליון על אישור פעילות שב"כ. 

תגובת משרד המשפטים: 

"שיטות הפעולה של השב"כ במאבקו בטרור ובכלל הן חסויות על פי דין, וחשיפתן עלולה להביא לפגיעה חמורה בביטחון המדינה. פעולותיו של השירות נעשות כולן על פי דין ומביאות להצלת חייהם של אזרחים ותושבים ישראלים רבים. 

"בכל הנוגע למעורבות משרד המשפטים בנושאים המחייבים התייחסותו: הגורמים המשפטיים בשירות נמצאים בשיח מקצועי שוטף עם גורמי ייעוץ וחקיקה והפרקליטות, ולא אחת מובאות סוגיות משפטיות הנוגעות לפעילות השירות לבחינתו ולאישורו של היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו. אלמלא נמצא במסגרת שיח זה כי קיימת סמכות לשירות לעניין כלשהו לפי חוק, לא ניתן גם לאשר מתווה פעילות לפיו, אף לא באופן זמני.

"בעניינים הנוגעים לשירות נערכים דיונים מקצועיים ויסודיים בראשות היועץ המשפטי לממשלה, ובהשתתפות פרקליט המדינה, המשנים הרלוונטיים ליועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי לשירות ונציגים מטעמם של כל אלה. בדיונים אלה נערכים פרוטוקולים, שהטיפול בהם נעשה בהתאם להנחיות גורמי הביטחון ביחס לטיפול בחומרים מסווגים, ובהתאם לכך פרוטוקולי הישיבות הם חסויים."

ביקשתי גם את תגובת ועדת חוץ וביטחון. אם תתקבל, תפורסם כאן. 

אולי יעניין אותך גם

ראש צוות אנליטיקה ב- Team Nautilus. צילום: יח״צ אקווה סקיוריטי

אקווה סקיוריטי: כ-90% מהחברות חשופות לפגיעה בשל פרצות אבטחה הנובעות מהגדרות שגויות בענן

צוות מחקר הסייבר של החברה חושף כי לרוב הארגונים לוקח זמן רב מידי לתקן שגיאות קונפיגורציה בסביבת הענן. בארגונים גדולים, עומד הזמן הממוצע על 88 יום