"ראש עיריית רהט אמר לי: זה כבוד להיות חיל ישראלי" 

אל"מ יוסי כהן, האיש שהיה מופקד על מחוז דרום בפיקוד העורף במהלך משבר הקורונה מסיים תפקיד. ראיון מיוחד 

אל"מ יוסי כהן. צילום: דובר צה"ל 

אל"מ יוסי כהן מסיים קדנציה כמפקד מחוז דרום בפיקוד העורף. מדובר על פיקוד הכולל 42 רשויות מקומיות ומעל מליון תושבים. הפיקוד חולש על ערים גדולות כמו אשדוד, באר שבע ואשקלון, כמו גם על רשויות קטנות יותר במרחב הכפרי. לצד התמודדות עם רקטות מעזה בחודשי עבר, בחודשים האחרונים, מאז מרץ האחרון, מתמודד המחוז עם מגיפת הקורונה. 

אויב בלתי נראה

"מדובר באויב בלתי נראה", מסביר כהן בראיון לישראל דיפנס. "כזה שאי אפשר לצפות מראש. התחלנו את המענה לקורונה עם תו"ל מבצעי מסוים הנוגע למגיפה. עם זאת, התו"ל לא היה בנוי לקורונה. המגיפה משפיעה על כל רשות מקומית בתחומי המחוז. בכל המחוז ישנן 86 מוסדות לאוכלוסיה מבוגרת שהיינו צריכים לשמור ולדאוג להם. סה"כ חולקו מליון מנות מזון ל25000 בתי אב במחוז דרום. החלוקה בוצעה על ידי פיקוד העורף, מתנדבים של הרשות המקומית וארגוני הצלה נוספים. כולם עבדו יחד." 

משבר הקורונה החל כשלושה חודשים לאחר שפיקוד העורף קיבל לידיו את המחוזות של רח"ל. משרד הביטחון בחר לפעול על פי המלצות ועדת מזרחי וסגר את מחוזות רח"ל שהפכה לגורם מייעץ בלבד. המשמעות עבור כהן הייתה שהוא ספג את האחריות של רח"ל במחוז דרום. כלומר, גם אחריות אופרטיבית לביצוע הפעולות, וגם האחריות לשמירה על רציפות תפקודית של הרשות בכלל ההקשרים הרלוונטים.  

 כיצד אדם שגדל כל חייו בצבא יכול לסייע לראש עיר, מאיפה הניסיון? "ובכן, לאחר מעל עשרים שנים בצבא בתפקידי פיקוד זוטרים ובכירים, אתה לומד לנהל מערכות גדולות. יתרה מזאת, טרם כניסתי לתפקיד מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף, למדתי במשך שנה שלמה את עולם הרשויות המקומיות. ביקרתי בכל אחת מהרשויות במחוז, דיברתי עם ראשי הרשויות, נחשפתי לנקודות טובות ונקודות לשיפור", מסביר כהן. "לאחר שנה, יחד עם ניסיון הפיקוד, אתה מרגיש מוכן. אזכיר כי פיקוד העורף אינו מחליף את ראש הרשות, אלא מסייע לו בשעת משבר." 

בעוד במחוזות אחרים של הפיקוד מונו קצינים לשעבר לנהל בפועל את הרשות המקומית בשעת הקורונה לצד ראש הרשות, במחוז דרום כלל ראשי הרשויות ניהלו את המשבר בעצמם. כהן משייך זאת למוכנות של חלק מהרשויות בדרום לאירועי חירום בשל הירי מעזה. "האזעקות והצבא האדום מוכרים באזור הדרום, ולכן הרשויות והאזרחים מתורגלים במצבי חירום", אומר כהן. "בהקשר הקורונה, משרד הבריאות, הרשות ואנחנו, אחזנו בנתוני התחלואה של כל רשות וידענו להגיע לכל חולה, נזקק או מבוגר. פיקוד העורף היה הגורם הדומיננטי שידע לסנכרן ולתאם בין כלל הגורמים בשטח. נתנו מענה הלכה למעשה תחת תפיסת האחריות המרחיבה."

שיפור מאז לבנון השניה

המחוז אחראי גם על הכשרת רשויות מקומיות ואימונן בשגרה. בדרום, הרשויות למודות ניסיון בהתמודדות עם מגוון תרחישים כמו בלוני תבערה, עפיפוני תבערה, שטפונות, , הצפות בחורף, רקטות ומבצעים קרקעיים של צה"ל. "המצב כיום שונה מהותית מהאירועים בעורף במלחמת לבנון השניה", מסביר כהן. "הרשויות מוכנות יותר, הסנכרון בין גופי ההצלה עובד טוב יותר, ואנחנו נוקטים בתפיסה שתאפשר לרשות עצמאות במלחמה הבאה. בין היתר, הקצנו מיגוניות לכל רשות לחלוקה לפי החלטת ראש הרשות, הכשרנו צוותי חילוץ בכל רשות כולל רמה 2, בנינו חמ"לים ייעודים לשליטה במצב חירום ועוד.

"המטרה היא שבעת מלחמה, ראש הרשות יהיה כמה שיותר עצמאי ופחות תלוי בצה"ל. צריך לזכור נקודה נוספת. מלחמה אינה משפיעה על כלל הרשויות במחוז. קורונה כן. לכן, בהיבט העומס המבצעי על המחוז, הקורונה היא אתגר חדש. בקרב קהל בדואי או חרדי פיקוד העורף זוכה לתמיכה ציבורית גדולה. ראש העיר של רהט, שהוא מהתנועה האיסלאמית (פלג דרומי), אמר לי אישית שזו גאווה להיות חיל ישראלי. אלו מילים מרגשות." 

המחוז מבוסס על 250 אנשי סדיר, בעיקר בתפקידי מטה ופיקוד, ועוד אלפי אנשי מילואים. חלקם הגדול גויס לקורונה ויש כאלו שנמצאים מעל 130 ימי מילואים ברצף. המחוז מחולק לנפות, כאשר כל נפה מקבילה לחטיבה מרחבית. מבנה הפיקוד והשליטה מאפשר ספיגת כוח אדם נוסף כפי שנעשה בקורונה. "אנחנו יודעים לקבל כל סד"כ שיקצו לנו. במשימת חלוקת מזון ושמירה על אוכלוסיה מבוגרת, קיבלנו חיילים שאינם אורגניים של פיקוד העורף. לפני כל משימה כזו, יש תדריך והחיילים מקבלים וסטים של הפיקוד על מנת שהאזרחים יראו גוף אחד שפועל מולם - פיקוד העורף", מסביר כהן. 

שירות אזרחי לבדואים

בפיקוד העורף מסבירים כי הקורונה יצרה הזדמנות ליצירת קשרים בחברה הישראלית. "אפשר לייצר שירות אזרחי לבדואים בפיקוד העורף. ראשי הרשויות במגזר העלו בפני את הרעיון. כנ"ל באוכלוסיה חרדית. אלו אוכלוסיות שבשגרה יש לנו פחות נגישות אליהן", מסביר כהן. 

לצד הרצון לשלב אוכלוסיות בפעילות צה"ל, כהן שמסיים פרק של 27 שנות שירות בצה"ל, פונה גם למלש"בים. "נולדתי בנתיבות", מסביר כהן. ."הייתי הראשון בעיר שהתקבל לסיירת צנחנים. השירות בצה"ל היה עבורי הזדמנות לשירות משמעותי. להכיר את האוכלוסיה האזרחית בכל הארץ, על כל גווניה. השירות מאפשר גם הגשמה עצמית. עבור הדור הצעיר, חשוב מאד להכיר בזה שהצבא נותן הזדמנות אישית לכל אחד. לא משנה מאיפה אתה מגיע. פיקוד העורף בפרט הוא אחד המקומות שמאפשר להשפיע. בימי חירום והסלמה התושבים רואים את אנשי הפיקוד, ויודעים שיש על מי לסמוך." 

הראיון מסתיים בנימה אישית. כהן מודה לאשתו וילדיו שתמכו בו במהלך קריירה צבאית של עשרות שנים. אני שואל: האם ההיכרות עם הרשויות המקומיות במהלך השירות בפיקוד העורף קסמה לך ואתה רוצה להיות ראש עיר בישראל? כהן עונה בדיפלומטיות: "זו בהחלט אפשרות לעתיד. בשלב זה אני רוצה להיות עם המשפחה לאחר שירות של עשרות שנים בצה"ל." 

אולי יעניין אותך גם