דעה: על רקע משבר הקורונה נתניהו מבקש מיליארדים לביטחון

למרות הגרעון התופח, נתניהו מבקש מיליארדים לטובת תר"ש תנופה. מאחורי הקלעים: נתניהו רוצה להכתיב את סדר העדיפות בבניין כוח במקום הרמטכ"ל 

צילום: קובי גדעון, לע"מ
 

בעוד המשק הישראלי מדמם פיננסית עם גרעון ענק שכבר הכפיל את עצמו פי שלושה לעומת אשתקד, נתניהו רוצה 3.3 מיליארדי ש"ח לתר"ש תנופה. שנת הכספים 2020 עובדת לפי תקציב 2019, ומכיוון שטרם עבר תקציב דו שנתי או חד שנתי, תר"ש תנופה לא יוצאת לפועל. פרט לשינויים קוסמטיים בכוח האדם בצה"ל, דוגמאת הפיכת מערך הגבולות לחיל, פעולות שמתבצעות במסגרת התקציב, אין תוספת לתר"ש. 

כאמור, כעת נתניהו רוצה 3.3 מיליארדים תוספת להתעצמות. אלו שעקבו אחרי השיח סביב תר"ש תנופה, זוכרים כי בעוד נתניהו משך לכיוון איראן, הרמטכ"ל משך להתעצמות אחרת סביב גבול לבנון ועזה. על פי הערכות, שני האישים אינם מסונכרנים בשאלה מה לעשות עם הכסף, אם וכאשר, האוצר יאשר אותו. 

בניין כוח ממוקד באיראן צריך להכין תשתית אמל"ח לטווחים של 1600 ק"מ. אם רוצים לתקוף באיראן, ואולי לנהל סוג של מלחמת התשה מבוססת טילאות, צריך להצטייד. טילים, מטוסים או יכולות מודיעניות ללחימה קרקעית באירן לא בונים ביום. גם לא בחודש. צריך כוח אדם, מפעלים ובעיקר תזרים מזומנים שוטף. מדינת ישראל כבר השקיעה חלק מהדרך בשני העשורים האחרונים בהכנות לתקיפה באיראן. לפי הערכות גלויות הושקעו מעל עשרה מיליארדי ש"ח, לזה צריך להוסיף את רכש הF35 מכספי סיוע על חשבון משלמי המיסים האמריקנים. 

כחלופה, בניין כוח ממוקד בגבולות קרובים כמו לבנון, סוריה ועזה דורש הערכות אחרת. יותר השקעה באימונים, חיזוק גדודי החי"ר עם אמל"ח ראוי, כולל טנקים ונגמ"שים עם הגנה אקטיבית שיאפשרו תמרון מהיר בסביבה רוויית נ"ט. לזה להוסיף רקטות מדויקות לטווחים קצרים של עד 100 ק"מ, כאלו ל300 ק"מ, טילי לורה לטווחים של עד 500 ק"מ, חימושים מדויקים (והרבה מהם), וציוד משובח לחיילי החי"ר. 

כתלות בזווית הראיה, כך יחולקו כספי התר"ש. אם ראש הממשלה יהיה עם ידו על העליונה, אזי צה"ל יתכונן יותר למלחמה בטווח של 1600 ק"מ. אם הרמטכ"ל יצא עם ידו על העליונה, אזי צה"ל ישחיז את הגדודים, ויתכונן למלחמה בקווים פנימיים. חיזבאללה, חמאס וארגוני פרוקסי איראנים בסוריה הם איום הייחוס. 

שר הביטחון, בני גנץ, שהיה בעברו רמטכ"ל, נמצא בין הפטיש לסדן. בסופו של יום הכסף יכנס מהאוצר לתקציב הביטחון השקלי ויופנה לעדיפויות ששר הביטחון יחליט. הצבא כמובן שאינו צפוי להתנגד לכסף, גם לא התעשיות הביטחוניות, אולם בעידן הקורונה, שעתיד ללוות אותנו פיננסית לפחות 3-5 קדימה, אין הרבה מקום לטעויות. 

הכספים שיוקצו לתר"ש תנופה צפויים להיות קטנים מהרגיל [לעומת תר"שים קודמים] היות והמדינה צריכה להשקיע בשוק העבודה ובפיתוח הכלכלה. בנוסף, הפחתה בהמרת דולר סיוע לשקלים מוסיפה לחץ נוסף על קידום פרויקטים בתעשיות הביטחוניות. אחת השאלות העומדת על הפרק בהקשר זה היא מי יחליט על סדר העדיפות בבניין הכוח של צה"ל לשנים הקרובות - ראש הצבא או ראש הממשלה.