"מי שאומר שאפשר לעשות הכל בזום ומרחוק - טועה"

משלחת של בכירים מההייטק הישראלי בהובלת אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן JVP נחתה לאחרונה בניו יורק. "הזום הוא כלי נפלא, אבל כדי ליצור ולתחזק קשרים עסקיים בינלאומיים אמיתיים צריכים להיות נוכחים בשטח."

קרדיט צילום: שחר עזרן

לראשונה מאז פרוץ הקורונה: משלחת של בכירים מההייטק הישראלי בהובלת אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן JVP, נחתה השבוע בניו יורק כדי לתמוך בעובדים שנשארו בעיר ולהתניע מחדש את הפעילות העסקית בעיר, ממרכז הסייבר הבינלאומי של JVP ועיריית ניו יורק בלב הסוהו שבמנהטן.

אראל מרגלית באירוע 'חזרה לעבודה': "אי אפשר לקיים יחסים עסקיים לארוך זמן רק בזום. כדי ליצור קשרים עסקיים בינלאומיים אמיתיים הישראלים צריכים להיות נוכחים בבירת הכלכלה העולמית, ניו יורק. כדי שכלכלת ישראל תחזור לשגשג, ההייטק הישראלי צריך לחזור לשגשג - העבודה כאן בניו יורק היא אמצעי קריטי לכך."

משבר הקורונה, שהביא למשבר הכלכלי העולמי הגדול ביותר מזה מאה שנה, לא פסח על הקשרים ההדוקים בין ההייטק הישראלי לעיר ניו יורק. תנועת אנשי העסקים נעצרה כמעט כליל עם סגירת העיר ניו יורק והגבלות הטיסה של ישראל. כעת, ארבעה חודשים לאחר פרוץ המשבר, ניתן לראות ניצנים ראשונים של החזרת התנועה בין ההייטק הישראלי לעיר ניו יורק.

כחלק מההחלטה להתניע מחדש את הפעילות העסקית בעיר, נחתו השבוע בעיר יו"ר ומייסד קרן , JVP אראל מרגלית, ולצידו מנכ"לים ובכירים מחברות הפורטפוליו של הקרן, מארק גזית, מנכ"ל ThetaRay, גיא מוסקוביץ, מנכ"ל Coronet, מנכ"ל Copilot ציקי פרידמן ונציגים בכירים נוספים. מרגלית והמנכ"לים שחלקם השאירו משפחות בישראל, מהווים כח חלוץ עבור תעשיית ההייטק הישראלי בניו יורק שאחרי הקורונה וכבר עם נחיתתם בעיר החלו לקיים פגישות עסקיות ראשונות פנים אל פנים מאז הקורונה. 

בהתאם למגבלות הקורונה שהציבה עיריית ניו יורק, התקיים אמש (ד')  אירוע 'חזרה לשגרה' במרכז הסייבר הבינלאומי של קרן JVP  ועיריית ניו יורק בסוהו שבמנהטן. באירוע נכחו עשרות משתתפים בהם; מנכ"לים, יזמים, בעלי עסקים ואומני גרפיטי שציירו את אומונותם על לוחות העץ , שהוצבו לכל אורך רחוב ברודווי בזמן המהומות. 

"כדי שכלכלת ישראל תשגשג מחדש ותייצר מקומות עבודה, ההייטק חייב לשגשג וכדי שההיטק ישגשג חייבים להיות נוכחים בבירת הכלכלה העולמית, ניו יורק", אומר אראל מרגלית, יור' ומייסד JVP. "לישראל יש הזדמנות במשבר הכלכלי הזה, לתפוס עמדת הובלה כשמדינות אחרות עוד לא מתאוששות, וזה מה שאנחנו עושים כאן עם החזרה שלנו לניו יורק. הזום הוא כלי נפלא, אבל כדי ליצור ולתחזק קשרים עסקיים בינלאומיים אמיתיים צריכים להיות נוכחים בשטח.

"ההגעה הראשונית הזו לעיר ניו יורק היא לקיחת אחריות והובלה של יציאה ממשבר כלכלי אימתני. רק מי שיהיה נוכח גם פה בניו יורק ובערים המרכזיות בעולם יוכל להצליח. בעולם שאחרי הקורונה הצורך בשיתופי פעולה רק יעלה, ואם מנהיגי העולם לא יעשו את זה, אז היזמים יעשו את זה בעצם. מי שינסה להסתגר לבד במדינתו ולפעול משלט רחוק, לא יצליח."

"מי שאומר שאפשר לעשות הכל בזום ומרחוק טועה," אמר מנכ"ל Thetaray מארק גזית, "יש לנו עובדים פה שלא ראו אחד את השני ארבעה חודשים, והמצב הזה שבו חוזרים להיפגש , משתפים מידע, מדברים ומתחברים זה נפלא. הבית שמספקת לנו כאן JVP והאקו סיסטם של תמיכה של עוד בכירים ומנכ"לים נותנת את החיזוק שצריך כדי להתניע מחדש."

"לחכות שתגמר הקורונה זו טעות גמורה," אומר ציקי נפתלי,  מנכ"ל Copilot, "פשוט צריך להבין שזו הסיטואטציה כרגע ולהתאים את החברה, את העובדים את צורת העבודה את התהליכים לסיטואטציה הקיימת."

אחד המקומות הבולטים המהווים ציר מרכזי עבור סטארטפים מישראל, ניו יורק ויעדים נוספים בעולם, הוא "מרגלית סטארטאפ סיטי ניו יורק" - מרכז הסייבר הבינלאומי של JVP ועיריית ניו יורק, בלב שכונת הסוהו על רחוב ברודווי, שנפתח רשמית לפני ארבעה חודשים. "מרגלית סטארטאפ סיטי ניו יורק", הוא בית ל-28 חברות, מחציתן ישראליות, המרכזות את פעילותן העסקית בצפון אמריקה.

במרכז פועלת גם תוכנית האצה לסטארטפים מכל העולם בתחום הסייבר, בהובלת JVP ועיריית ניו יורק. המרכז הוקם בשיתוף הזרוע הכלכלית של עיריית ניו יורק NYC/EDC, בשיתוף האוניברסיטאות המובילות בעיר - קולומביה, קורנל, NYU ו-CUNY - ושורה של שותפים אסטרטגיים.  מרכז הסייבר של JVP פועל לפי הסטנדרטים המחימירים ביותר של Safe Work Zone שקבעה מדינת ניו יורק, וכך מאפשרת לעובדיה סביבת עבודה בטוחה. 

אולי יעניין אותך גם

Redesigned Kill Vehicle (shown) program. (Photo: Raytheon)

בואנה, זה כסף טוב: ההשקעה של ארה״ב ביירוט טילים מצפ״ק ואיראן - עשרות מיליארדי דולרים 

בארה״ב ביטלו את תכנית Redesigned Kill Vehicle ועכשיו יש תכנית חלופית בשם NGI בעלות משוערת של 18 מיליארדי דולרים. עלות מיירט מבצעי - כ-100 מליון דולרים