איזה מסוק ראוי יותר להחליף את היסעור? ראיון עם שני בכירי חה״א

ה-K של לוקהיד מרטין או הצ׳ינוק של בואינג? שני בכירים במיל׳ בחיל האוויר בוחרים את המסוק הכי מתאים לצה"ל

שני המסוקים המועמדים. מימין, ה-CH-53K King Stallion, צילום: REUTERS/Axel Schmidt. משמאל, ה-Chinook, צילום: REUTERS

בזמן הקרוב יצטרך מפקד חיל האוויר לגבש ולנסח את המלצת חיל האוויר למטכ"ל, למשרד הביטחון, לקבינט ולממשלה: איזה כלי טיס רוצה חיל האוויר למערך מסוקי הסער הכבדים, מחליפי היסעורים המתיישנים במהירות.

ההחלטה דחופה למדי: מערך מסוקי היסעור ישן, ומספר שעות הטיסה שקבע היצרן לפני עשרות שנים הסתיים מזמן. במשך השנים נעשו ביסעורים נפלאות להארכת חייהם, אך באחרונה פנו נשות טייסי המערך למח"א בקריאה לא לאפשר לבעליהן להטיס את המסוקים.

ההחלטה קשה: מדובר ברכש של כמה עשרות מסוקים כבדים בעלות של כמיליארד וחצי דולר, ואולי יותר. הבחירה קשה עוד יותר: שני המועמדים הם מבית היוצר של שתי חברות הענק האמריקניות, הגדולות בעולם בתחומי ה-defense, לוקהיד מרטין/סיקורסקי ובואינג - שתי חברות שמוצריהן בתעופה ויבשה מפארים את צה"ל עשרות בשנים.

מסוק ה-CH-53K King Stallion של לוקהיד מרטין/סיקורסקי  מתמודד מול ה-CH-47 Chinook של בואינג. שניהם מצוינים, שניהם ראויים להיות מסוקי הסער הכבד העתידיים של החיל. ה-K הוא מסוק חדש ומודרני, והצ'ינוק אמנם ותיק, אך לחיל האוויר מובטח דגם משופר ומשודרג. טייסי מסוקים ואנשי תחזוקה של מערך מסוקי התובלה בחיל האוויר הטיסו את המסוקים, בדקו אותם היטב, וכתבו דוחות שהונחו על שולחנו של מח"א, כבסיס להחלטה שיקבל.

ישראל דפנס שוחח בנושא עם שני טייסים ומפקדים ותיקים ועתירי ניסיון, שכיום בוחנים מבחוץ את דילמת המסוקים, וביקש לשמוע את דעותיהם: תא"ל אסף אגמון, טייס קרב ותובלה בעבר ומפקד טייסות ובסיסים, ואל"מ ראובן בן שלום, טייס מסוקים ותיק ומנוסה בעל 25 שנות שירות בחיל האוויר. מצאנו כי השניים גילו אחריות מקצועית ולא קבעו נחרצות איזה מסוק עדיף על רעהו, אלא בחנו צרכים ויכולות מבצעיים מול יכולות כספיות.

למה זקוק היום חיל האוויר בבואו לרכוש מערך של מסוקי סער כבדים חדשים?

אסף אגמון: ״מדובר בהחלטה דרמטית. למסוקי יסעור היו תאונות מדאיגות. חיי היסעורים חייבים להסתיים. הם טסים היום מעבר למה שהיה נכון לעשות. ההחלטה היא דרמטית מכיוון שזו החלטה לשלושים שנה, כי לא יהיה מחליף למסוק שייבחר. אתה מחליט היום מה יהיה בעוד עשרות שנים, שנות חייו של מערך מסוקים. לכן, תהיה זו טעות אם יחליטו לפי המחיר הנוכחי, המיידי של המסוק. צריך לעשות חשבון לעתיד״.

איזה מסוק עדיף לבחור?

אגמון: ״המסוק שייבחר חייב להעלות את חיל האוויר רמה אחת למעלה. להיות בעל יכולות שמעבר ליסעורים. הבנה למה שצה"ל צריך: פעולות קומנדו, משמעות המונח 'עומק'. מסוק סער כבד לא נועד לחלץ טייס שנטש, את זה יכול לעשות ינשוף. מסוק סער כבד לוקח כוח קומנדו למבצעים מיוחדים לכל מקום שניתן להעלות על הדעת. הצורך המבצעי של המערך הוא שילוב של חיל האוויר, כוחות קרקע וכוחות מיוחדים״.

ראובן בן שלום: ״הרעיון של מסוק סער כבד הוא לקחת אנשים וציוד לטווחים רחוקים. כשיש תדלוק אווירי, טווח המסוק הוא אינסופי. צריך להטיס משקלים מסיביים, רכב וציוד ולוחמים. גם הצ'ינוק וגם ה-K יכולים לספק מענה לצרכים האלו. לא בהכרח המסוק היותר גדול הוא היותר מתאים. מסוק שנושא יותר משקל מייצר יותר דחף ולכן מעלה יותר רכב בנחיתה."

מתוך הכרת נתוני שני המסוקים המועמדים, כיצד ניתן להשוות ביניהם?

אגמון: ״ברור לי שבחיל האוויר יודעים היטב כיצד לשקלל את התכונות של שני כלי הטיס ולקבל החלטה על בסיס הדרישות המבצעיות. הטייסים שהטיסו את שני המסוקים צריכים לכלול בדוחות שלהם פרטים מקצועיים, ובוודאי עשו כך: המסוק מתנהג כך וכך בתנאים אלו ואלו, בריחוף, בנחיתה, צריכים לציין את יכולת השליטה על הכלי. צריך לזכור: יש כמה סוגים של מטוסי קרב. אם F-16 לא יבצע, יבוא F-15 ואולי F-35. במערך מסוקי סער יהיה מסוק מסוג אחד, אין מגוון. זה נדבך חשוב בשיקולים״.

בן שלום: ״מסוק ה-K חדשני יותר, מודרני, דיגיטלי, תוכנן מאפס. אבל הצ'ינוק הוא סוס עבודה, שועל קרבות בן עשרות שנים. יתכן שאתה מעדיף לקחת מסוק שהוא סוס עבודה וגם עולה פחות. לכן משרד הביטחון עשוי לבחור באופציה הזאת. לצ'ינוק אין רוטור זנב אלא שני רוטורים עליונים,  לK- יש רוטור זנב, כמקובל ברוב המסוקים, וגם יש לו שלושה מנועים, תוספת כוח רצינית. רוטור זנב עלול להיות נקודת תורפה כאשר לוחמים יוצאים מהמסוק בשדה הקרב, כי הם עלולים להיפגע. הצ'ינוק יודע לנחות במקומות ובפני שטח קשים וכך לנצל את היעדרו של רוטור זנב. בצה"ל יש אתוס רב שנים: הצבא חייב להפעיל תמיד את הפלטפורמות העיקריות החדישות והמתקדמות ביותר כדי לשמור על היתרון על האויבים והיריבים. לכן קנינו מטוסי אדיר F-35. מההיבט הזה יש ל-K יתרון כי הוא מסוק חדש וחדיש, אם כי זה לא חייב להיות שיקול מוביל״.

בהחלטות מסוג זה יש שיקולים נוספים, כמו עסקות רכש גדולות שהמסוקים הם חלק מהן. לשתי החברות, בואינג ולוקהיד מרטין, יש לובי רב עוצמה בישראל, ושתיהן מספקות לישראל חבילות ציוד ענקיות.

אגמון: ״אני מקווה שההחלטה על מערך המסוקים העתידי תהיה נקייה מכל שיקול זר, כי השפעות אחרות עלולות לפגוע ביכולות הצבאיות של המערך החשוב הזה. ההחלטה היא ארוכת טווח, ולכן כאשר שוקלים את עניין המחיר צריך לחשב הוצאות תפעול בעוד עשרות שנים. צריך לחשוב ולהחליט איזה משני המסוקים יצעיד קדימה את צה"ל ואת חיל האוויר״.

בן שלום: ״המחליטים בכל הדרגים חייבים לנטרל את כל האמוציות ושיקולי האגו, ולהחליט איזה כלי יעשה את העבודה ביתר יציבות, וכמובן שהשיקול הכספי שריר וקיים. צריך לזכור ששני המסוקים מיוצרים בארה"ב: גם שם יש שיקולים פוליטיים. לכל מפעל יש את נציג הקונגרס 'שלו', שילחץ למכור לישראל את המסוק 'שלו'. מדובר בהכנסות עצומות, במשרות ובמשכורות לעובדים ויוקרה למכור כלי טיס לחיל אוויר רב מוניטין. אין לי ספק שבואינג מאוד רוצה להתהדר בכך שחיל האוויר מטיס לראשונה בתולדותיו את הצ'ינוק, ושגם לוקהיד מרטין תתגאה בכך שהיורש של היסעור יהיה ה-K שלה״.  

המסקנה המתבקשת: ההחלטה כולה על המנהיגים.

אולי יעניין אותך גם

שרי החוץ של אתיופיה, מצרים וסודן בפגישה בקינשאסה, בירת קונגו, בתחילת השבוע. צילום: Reuters/Hereward Holland

סכר הרנסנס: מצרים וסודן מזהירות מפני החרפת המשבר

סבב השיחות האחרון בניסיון לפתור את המשבר מול אתיופיה לא צלח. שר החוץ המצרי הודיע כי מדינתו תפנה לארגונים בינ״ל. בקרוב תתחיל אתיופיה שוב למלא את הסכר, ושתי המדינות האחרות חוששות מפגיעה