"למפעילי הסלולר אין אינטרס להשקיע ברשת דור 5 איכותית"

שלומי אנג'י, סמנכ"ל טכנולוגיות בנוקיה ישראל, מסביר בראיון מיוחד לישראל דיפנס מדוע בתנאים הנוכחיים של שוק התקשורת אין צפי לרשת דור 5 איכותית בישראל. "במחיר חבילה של 16-30 ש"ח למפעיל אין כדאיות כלכלית להשקיע", אומר אנג'י  
 

"למפעילי הסלולר אין אינטרס להשקיע ברשת דור 5 איכותית"

bigstock

פריסת דור 5 בישראל צפויה להתחיל בחודשים הקרובים עם החלטת משרד התקשורת על חלוקת התדרים. אולם, בעוד המשרד קיבע את נרטיב התדרים כחלק החשוב ביותר בהקשר דור 5, אומרים גורמים בשוק הטלקום הישראלי כי מדובר בזריעת חול בעיניים. במציאות, אם המשרד לא ינקוט מספר מהלכים שיעוררו את הכדאיות הכלכלית בפריסת דור 5, יהיה מדובר ברשת צולעת שלא תספק את הקצבים הגבוהים והיכולות המובטחים בטכנולוגיית דור 5. 

"אם תבחן את המדינות המתקדמות בתחום התקשורת בעולם כמו ארה"ב, יפן, סין ודרום קוריאה, תראה שיש 2-3 מפעילים בכל מדינה. בישראל יש ששה, וזה לפני מפעילים וירטואלים", מסביר שלומי אנג'י, סמנכ"ל טכנולוגיות בנוקיה ישראל בראיון לישראל דיפנס. "האינפלציה בכמות המפעילים גורמת לתחרות יתר והעדר כדאיות כלכלית להשקעות בדור 5." 

עד כמה הדברים של אנג'י נכונים? ובכן, כמחצית מתעבורת הרשת הסלולרית והנייחת של ישראל עוברת דרך ציוד של נוקיה. החברה מייעצת למשרדי ממשלה, כולל משרד רוה"מ, למערך הסייבר ולמשרד התקשורת בנושאים הקשורים לתשתיות תקשורת של מדינה. היות ונוקיה פועלת בכל העולם, אנג'י משקף למקבלי ההחלטות בישראל גם תובנות שהחברה הסיקה על בסיס פעילות במדינות אחרות. 

דרך החור של השקל

"הנרטיב בתקשורת של פריסת דור 5 קרובה מגלה טפח, ומסתיר טפחיים", אומר אנג'י. "כאשר מפעיל רוכש ציוד לפריסת דור 5 יש בפניו מספר חלופות ביחס מחיר-איכות. למשל, מערכי אנטנות רדיו לתורן אתה יכול לרכוש במטריצות של 64\64, 8\8 או 4\4. לכל אנטנה יש מחיר אחר, כאשר הזולות יותר מגיעות עם כמות קטנה יותר של אנטנות, וגם משרתות פחות מנויים באותו תא שטח. אז כן, אתה יכול להרים תורן 5G, אבל במציאות המנויים יקבלו רוחב פס בקצבי 4G או קצת יותר. לא מעבר." 

ניכר כי אנג'י מדבר מתוך רצון ליישם בישראל רשת דור 5 אמיתית. לפיו, במדינות אחרות כבר השיגו, על בסיס טלפונים ניידים (לא במעבדה), קצבים גבוהים מגיגהביט\שניה ברשת דור 5. יש גם מקומות בהם הקצב מגיע לכ-4 גיגהביט\שניה. "יש מיקוד יתר בסוגיית התדרים. התמריצים הממשלתיים לפריסה ראשונית יותר טובים מכלום. עם זאת, מודל התמריצים מעודד פריסת אתרים עם ציוד מהסוג הבסיסי", מסביר אנג'י. "המפעילות, בהעדר מודל כלכלי, ישקיעו בציוד הפשוט ביותר שיש ליצרן. בתצורה כזו, אולי בדיקת מהירות אקראית ליד תא 5G תראה מספר יפה, אבל בשעת עומס תהיה בעיה. המפעילים הסלולרים נגררים לציוד נחות וזול בגלל שהמצב הכלכלי שלהם קשה."

בהעדר מודל כלכלי כאמור, הציבור הישראלי צפוי להתקל באותו חולי של רשתות 4G בישראל. פריסה חלקית, וגם זו הקיימת לא מסוגלת לספק קצבים גבוהים בהנתן עומס מנויים על תא סלולרי. בעיות קליטה וניתוקים אקראיים בחלקים גדולים של המדינה. "זה הכל חוזר לכדאיות כלכלית", אומר אנג'י. "עם מחיר חבילת סלולר של 16-30 ש"ח בחודש - זה מה שהצרכן מקבל. החברות עסוקות בבור התקציבי שהולך ומתרחב. 

"המודל הכלכלי הקיים בשוק הסלולר בישראל הוא כזה שמחד הציבור רוצה חבילות זולות ומוכן לקבל איכות שירות פחותה, ומאידך המפעילות מספקות לו את זה וכמעט ולא משקיעות ברשת. אם לא יהיו שינויים במשוואה זו, נקבל אותו מודל ב5G."

פחות תחרות ומודלים פיננסיים חדשים

אז מה מציע אנג'י כדי לקדם את שוק ה5G בארץ? ובכן, פתרון המבוסס על שלושה נדבכים - מחיר חבילה מינימאלי של 60 ש"ח למנוי, הקטנת מספר המפעילים ל2-3 ופתיחה רגולטורית של שירותי פרמיום בתשלום. בהקשר זה, עד היום משרד התקשורת נמנע מאפשרות של שירותי פרמיום בתשלום שעלולים ליצור פערים באיכות השירות בין מנויים באותה רשת על בסיס מצב סוציואקונומי. עם זאת, גיימרים או אנשי עסקים יהיו מוכנים לשלם יותר למפעיל על מנת לקבל ממנו איכות שירות טובה יותר. 

בהקשר מספר המפעילים, משרד התקשורת בוחן בימים אלו את המיזוג של סלקום עם גולן כצעד להקטנת מספר השחקנים בשוק. עם זאת, המהלך כולל מחאה ציבורית בשל החשש לעליית מחירים לצרכן. "הציבור לא מתעניין באיכות השירות, אלא במחיר", אומר אנג'י. "התוצאה היא שמדינת ישראל הדרדה למקומות האחרונים בדירוג הOECD הבודק את איכות תשתיות הסלולר. בשונה מנושאים כמו חינוך או בריאות, בסלולר זה תקציב פרטי ולא כסף ממשלתי. האחריות של המדינה היא לעודד את המפעילות להשקיע. לייצר להן מודל כלכלי ל5G."  

בהיבט תשתיות ליבת רשת הסלולר בישראל החברות נוקיה ואריקסון מהוות דואופול. בהיבט הרדיו, מתוך ששת המפעילים, כשני שליש מהאנטנות של אריקסון ושליש של נוקיה.  בציוד הליבה החלוקה היא חצי-חצי. עם זאת, כאמור, בסכימת כלל תשתיות התקשורת, ניידת ונייחת, נוקיה חולשת על כחצי מהשוק. ההחלטה של המפעילים עם איזה יצרן ללכת היא היסטורית. ליבת רשת לא מחליפים בקלות, כאשר המפעיל נשאר עם אותו ספק הרבה שנים. 

אחת השאלות היא האם חברת הסלולר יכולה להוזיל עלויות באמצעות מעבר לתשתית אחרת. בחו"ל, מפעילים החליטו ללכת עם וואווי הסינית בגלל המחיר הנמוך לעומת נוקיה או אריקסון. בישראל ציוד סיני לא יכנס בקרוב לתשתיות הסלולר, ליבה ורדיו, אולם בפרטנר החליטו ב2018 להחליף את אריקסון עם יצרן אמריקני בשם Mavenir שכנראה נתן מחיר נמוך כדי להכנס לישראל. כבר שנתיים שהליך ההחלפה מתקיים, לכאורה לפי התכנית. אולם בפרטנר מסרבים להגיב מה סטטוס החלפת היצרנים ומתי צפוי להסתיים התהליך. 

"בפרטנר המציאות התערערה. החליטו להכניס יצרן ללא נוכחות בישראל בשם Mavenir במהלך שדי זעזע את צורת המחשבה המקובלת. עבור המפעיל מדובר בסיכון עצום להסב את הרשת מיצרן אחד לשני והם באיחור גדול בתכנית. הרציונל הוא פיננסי, הם קיבלו הצעה יותר נמוכה מאריקסון. צריך לזכור כי תשתית של מפעיל סלולר היא תשתית לאומית במהותה, ויש כאן סיכון אדיר. יותר קל להכניס שחקן חדש ברדיו לעומת ציוד ליבה. יש בעולם מתחרים סינים ולא סינים."  

סעיף ההכנסות 

התמריצים של המדינה לפריסה ראשונית מטפלים בסעיף ההוצאות של מפעילות הסלולר, אולם אינם מטפלים בסעיף הכנסות שוק התקשורת. "דור 4 ו-5 מאפשרים למפעילים ערוץ הכנסה נוסף לצד מכר חבילות לצרכן פרטי", מסביר אנג'י. "בעולם העסקי, הטכנולוגיה מאפשרת להקצות ללקוח 'פרוסה' פרטית מרשת המפעיל מקצה לקצה. סלקום הראשונה שהחלה להציע זאת בשירות Private LTE מבוסס 4G. דור 5 נועד בעיקר לארגונים עסקיים. שירותי רפואה, למידה מרחוק , ערים חכמות, IOT, תחבורה אוטונומית ועוד. 

"כאשר חושבים על מפעיל סלולרי, צריך למצוא תשובה לשאלה מדוע להשקיע ב5G? היום אין סיבה להשקיע בדור חמישי. אין בישראל אקלים מעודד השקעות במדינת ישראל. יישומי 5G הופכים מפעלים לחכמים, משפרים את אפקטיביות המפעל, והמפעיל ובעל המפעל מתחלקים ביניהם בכסף שהתפנה. אלו מודלים פיננסיים חכמים ומתקדמים לעומת מכירת חבילות סלולר. ככאלו, הם גם יותר מורכבים לשיווק ומכירה ודורשים מחטיבות המכירות של המפעילים להשתנות. לאמץ את ה5G."

בדור 5, החברה הסלולרית לא מוכרת 'צינורות' בדמות כרטיסי סים, אלא רשת פרטית. מדובר בפרויקט ארוך טווח עם הלקוח. יש ניצנים בארץ בעיקר בנמלים. נמל אשדוד רכש רשת סלולרית פרטית מבוססת דור 4 שעדיין לא הופעלה בגלל התנגדות של העובדים. נמל אשדוד החדש רוצה גם רשת סלולרית פרטית. גם בתי חולים בארץ מתחילים לחשוב על פתרונות מבוססי סלולר שיאפשרו לרופא בתל אביב לשרת חולים בבית חולים בפוריה או להיפך. בצורה כזו, ניתן יהיה 'לפזר' את הידע הרפואי לכל הארץ, במקום לרכז אותו בתאי שטח מסוימים. כך גם הרכבת הקלה שמתעניינת בנושא. 

"במודל כזה, בפרונט עומדת חברת הסלולר ומאחוריה היצרנים. אתה שומע את מנכ"ל חברת בוש רוצה מפעלים עם מכונות מסתובבות חופשי בשטח המפעל מנותקות מהשקע בקיר. כל זה מבוסס על 5G. המפעיל צריך למכור ערך, לא סים", אומר אנג'י. "ישראל בפיגור של כמה שנים מאחורי שאר העולם בהיבט המודלים הכלכליים בשוק הסלולר. המפעיל מציב אנטנות וליבה, מסתכל סביב, וחושב מה עוד הוא יכול לספק לעסקים. חיישנים, מצלמות, מערכות Push-To-Talk, מוצרי IOT ועוד. 

"אלו שירותים שמגבירים את יעילות העסק ומשם מגיע הכסף. נמל אשדוד החדש הולך להיות אוטומטי לחלוטין. שאוניה מתקרבת, היא תבחר את הנמל עם הרוטציה הכי מהירה. הנמלים בעולם מתחרים ביניהם במהירות 'הסיבוב' של הספינה. עגורן או מלגזה נשלטים מרחוק לטובת אוטומציה נשענים על תקשורת סלולרית 4G\5G." 

דרושה: רשת 5G איכותית 

כיום המפעילים בארץ מתחילים לפרוס את הרדיו ולשדרג את הליבה בתדרי ה700 מגההרץ. בעוד תדרים אלו מתפשטים מצוין ומציגים חדירות טובה למבנים, אינם מספקים רוחב פס גבוה. "הקפיצה בהשווואה ל4G תהיה קטנה", אומר אנג'י. "התדרים הגבוהים באזור ה3.5 גיגההרץ יפרסו לפי כדאיות כלכלית. הם גם דורשים ריכוז גדול יותר של אנטנות בתא שטח וכן תשתית סיבים. כל אנטנה צריכה סיב כדי לספק רוחב פס גדול. 

"בעתיד יהיה אפשר גם להפעיל בישראל דור 5 על תדרי 3G, כאשר המשרד יאפשר זאת. כיום כל השיחות בסלולר נעשות ב3G, ובסיום השיחה הסנכרון חוזר ל4G. זה בגלל הציוד שקיים בתרנים. כאשר המפעילים יפרסו את האנטנות עם ציוד 5G, הם גם ישדרגו את הציוד של ה4G כך שתתאפשר שיחה מלאה ב4G. שוב, אם הציבור ימשיך לשלם 30 ש"ח לחבילה, חווית שיפור הגלישה תהיה קטנה באופן יחסי ליכולות 5G."  

התדרים היותר גבוהים בסביבות 24-27 גיגההרץ בתחום האירופאי יתפתחו בהחלטת משרד התקשורת אבל יקח לזה זמן - כשנתיים לפחות על פי הערכות בשוק. גם בתדרים אלו רדיוס השידור של האתרים יהיה קטן ויהיה צריך הרבה אנטנות לתא שטח. "ב5G, בעיקר בתדרים הגבוהים, צפיפות האנטנות היא גורם מכריע. אנטנה שמכסה קמ"ר וחוסים תחתיה כמה עשרות אלפי אנשים, לא תוכל לספק קצב גבוה", מסביר אנג'י. 

"בשביל הקצבים הגבוהים, אנטנה נדרשת לשרת לכל היותר כמה עשרות גולשים בו זמנית. לכן, המפעיל נדרש להגביר את צפיפות מערך האנטנות והוא צריך יותר סיבים אופטיים לחבר אותן לרשת. לצד שאלת הכדאיות הכלכלית בפריסה כזו, מהלך כזה מעלה אתגרי רישוי ברשויות המקומיות ועוד משוכות חוקיות או רגולטוריות שצריך להתמודד עמם." 

פריסה מהירה

במכרז דור 5 צפויות להתמודד שלוש קבוצות עיקריות שיפרסו בפועל את הרשת - סלקום גולן ואקספון (CMG),  פרטנר והוט (PHI) ופלאפון. במצב הפיננסי של חברות הסלולר כיום, נשאלת השאלה כמה שלושת הגורמים הללו יהיו להוטים לפרוס מעבר ל250 אנטנות שמספיקות להם לקבלת תמריץ מהמדינה. "בשביל פריסה מלאה של 4G בישראל צריך כ2500 תרנים. אין את הכמות הזו ביום בישראל, לכן איכות השירות כמו שהיא. בדור 5 צריך הרבה יותר בגלל התדרים הגבוהים", מסביר אנג'י. 

כמה זמן לוקח לפרוס 250 אנטנות? אזכיר כי לפי משרד התקשורת, לשלושת הגורמים שפורסים יש כשנה וחצי לערך לפרוס את הכמות הזו. אנג'י מסביר שצריך להחליף פיזית 250 אנטנות בתרנים. בליבת הרשת, אפשר לעשות חלק באמצעות שדרוג תוכנה, וחלק באמצעות תוספת ליבה ייעודית לדור 5. "החברות הולכות לטפס על התרנים בשביל שתי מטרות - שיפור כיסוי של דור 4 ופריסת דור 5. עבור שדרוג הדור 4 המדינה תספק תמריץ של הנחה באגרות התדרים", אומר אנג'י. "שיפור הדור 4 הוא כדי לאפשר שיחות VOLTE. זה יאפשר צמצום שימוש בתדרים של 3G."

ביקור בתורן דורש כיום עבודה לערך לאתר בממוצע וכולל החלפת רדיו, מגברים חיווט ועוד, כולל חיבור תמסורות בקצבים גבוהים יותר. הביקור בתורן הוא החלק היותר יקר בתהליך השדרוג של הרשת בשל זמן העבודה. טרם הביקור, המפעיל צריך להזמין ציוד בחו"ל וזה יכול לקחת כרבעון עד שהציוד יגיע לארץ. תלוי בעומס על המפעלים של היצרן. 

מכאן, שפריסת 250 אתרים צפויה לקחת פחות משנה אם כל השרשרת עובדת כצפוי. המפעילים בחודשים האחרונים עשו מיפוי של כל התרנים שעתידים לעבור שדרוג והם צריכים לפעול לקבלת אישורים מהגורמים המתאימים לביצוע העבודות. מטלה ארוכה ומורכבת בפני עצמה.

אולי יעניין אותך גם