שב"כ בודק חולי קורונה רטרואקטיבית למועד החקיקה המאפשרת
אזרחים מתלוננים כי שב"כ מבצע הצלבות במועדים קודמים לאישור החקיקה בכנסת בתאריך 1.7. במשרד המשפטים מאשרים שזו תחולת החוק
עמי רוחקס דומבה
| 06/07/2020
bigstock
החקיקה שאושרה בכנסת בתאריך 1.7 מאפשרת למשרד הבריאות להפעיל את שב"כ לטובת איתור אזרחים ששהו ליד חולה קורונה מוצהר. בימים הראשונים להפעלת החקיקה החלו להגיע תלונות רבות של אזרחים כי קיבלו הודעה להכנס לבידוד, אך בפועל לא שהו ליד חולה מוצהר. חלק מאזרחים טוענים כי בתאריך שלכאורה היו בסביבת חולה מוצהר - במציאות, בכלל שהו בביתם.
בשב"כ זורקים את האחריות על משרד הבריאות שאחראי על הבדיקות האפידמולוגיות. אולם, בפועל, משרד הבריאות מעביר מספר טלפון לשב"כ, זה מבצע הצלבה 14 ימים אחורה למסלול אותו מנוי והמפגשים אותם ערך, והתשובה חוזרת למשרד הבריאות שמודיע לאזרחים. על הצלבת המידע אחראי שב"כ, לא משרד הבריאות.
מכאן, שלא ברור כיצד משרד הבריאות אשם בחוסר הדיוק. בהנחה ומספר הטלפון אכן שייך לחולה מוצהר, משרד הבריאות אינו אחראי על ביצוע ההצלבות בפועל מול מנוי סלולר אחרים. בשב"כ, כאמור, לא מספקים תשובות לתהיות הטכניות בהקשר דיוק המערכת של השירות. אזכיר כי המערכת נועדה במקור למצוא מחבלים או מרגלים, ולא לעקוב אחרי חולים.
כפי שציין ח"כ אלי אבידר לא מזמן, המערכת לא יודעת למדוד מרחק וזמן שהיה אם שני אזרחים נמצאים באותו בניין או באותו קניון. היא יודעת בגדול לומר ששני האזרחים שהו באותו המקום למשך למעלה מ15 דקות. היא לא יודעת אם הייתה קירבה ביניהם באותו חלל משותף.
עוד תלונות של אזרחים נוגעות לתקופת המעקב. החקיקה , כאמור, נכנסה לתוקף ב1.7, כאשר תחולת החוק אינה מוגדרת "קדימה" לאותו תאריך, אלא רטרואקטיבית למועד זיהוי המחלה אצל האזרח. כלומר, החוק מתיר לשב"כ לבצע הצלבות 14 ימים אחורה למועד הצהרת המחלה. אם אזרח נמצא חולה ב1.7, אזי, שב"כ יכול לבדוק אותו שבועיים אחורה - לאמצע יוני.
מאיפה שב"כ משיג את הנתונים? ובכן, שב"כ מסתמך על נתונים של ספקיות הסלולר. כל ספק אוסף נתוני מיקום על כל מנוי שבע שנים אחורה. שב"כ מבקש את הנתונים (בפועל כנראה יש אוטומציה באמצעות API) והמערכת של שב"כ מבצעת את ההצלבות.
במשרד המשפטים מאשרים את הנושא, ואומרים: "החוק אושר ביום 1.7.2020 ובאותו יום פורסם ברשומות. מבדיקה מול משרד הבריאות ומול השירות עולה כי בהתאם לקבוע בחוק, הועברו לשירות ממשרד הבריאות פרטיהם של חולים שאובחנו כחולים מיום 1.7 ואילך, וביחס לאלה, ביצע השירות בדיקה שמטרתה איתור אנשים שבאו עימם במגע קרוב, בתקופה של 14 ימים טרם מועד איבחונם כחולים."
למרות האישור של משרד המשפטים, מומחים משפטיים אומרים לישראל דיפנס שאם תוגש תביעה בבית המשפט נגד הבדיקה הרטרואקטיבית, ייתכן וימצא כי ההליך אינו חוקי. זאת, מכיוון שתחולת החוק אינה מציינת מפורש שהחקיקה מתירה מעקב רטרואקטיבי אחרי אזרחים.
אזרחים מתלוננים כי שב"כ מבצע הצלבות במועדים קודמים לאישור החקיקה בכנסת בתאריך 1.7. במשרד המשפטים מאשרים שזו תחולת החוק
bigstock
החקיקה שאושרה בכנסת בתאריך 1.7 מאפשרת למשרד הבריאות להפעיל את שב"כ לטובת איתור אזרחים ששהו ליד חולה קורונה מוצהר. בימים הראשונים להפעלת החקיקה החלו להגיע תלונות רבות של אזרחים כי קיבלו הודעה להכנס לבידוד, אך בפועל לא שהו ליד חולה מוצהר. חלק מאזרחים טוענים כי בתאריך שלכאורה היו בסביבת חולה מוצהר - במציאות, בכלל שהו בביתם.
בשב"כ זורקים את האחריות על משרד הבריאות שאחראי על הבדיקות האפידמולוגיות. אולם, בפועל, משרד הבריאות מעביר מספר טלפון לשב"כ, זה מבצע הצלבה 14 ימים אחורה למסלול אותו מנוי והמפגשים אותם ערך, והתשובה חוזרת למשרד הבריאות שמודיע לאזרחים. על הצלבת המידע אחראי שב"כ, לא משרד הבריאות.
מכאן, שלא ברור כיצד משרד הבריאות אשם בחוסר הדיוק. בהנחה ומספר הטלפון אכן שייך לחולה מוצהר, משרד הבריאות אינו אחראי על ביצוע ההצלבות בפועל מול מנוי סלולר אחרים. בשב"כ, כאמור, לא מספקים תשובות לתהיות הטכניות בהקשר דיוק המערכת של השירות. אזכיר כי המערכת נועדה במקור למצוא מחבלים או מרגלים, ולא לעקוב אחרי חולים.
כפי שציין ח"כ אלי אבידר לא מזמן, המערכת לא יודעת למדוד מרחק וזמן שהיה אם שני אזרחים נמצאים באותו בניין או באותו קניון. היא יודעת בגדול לומר ששני האזרחים שהו באותו המקום למשך למעלה מ15 דקות. היא לא יודעת אם הייתה קירבה ביניהם באותו חלל משותף.
עוד תלונות של אזרחים נוגעות לתקופת המעקב. החקיקה , כאמור, נכנסה לתוקף ב1.7, כאשר תחולת החוק אינה מוגדרת "קדימה" לאותו תאריך, אלא רטרואקטיבית למועד זיהוי המחלה אצל האזרח. כלומר, החוק מתיר לשב"כ לבצע הצלבות 14 ימים אחורה למועד הצהרת המחלה. אם אזרח נמצא חולה ב1.7, אזי, שב"כ יכול לבדוק אותו שבועיים אחורה - לאמצע יוני.
מאיפה שב"כ משיג את הנתונים? ובכן, שב"כ מסתמך על נתונים של ספקיות הסלולר. כל ספק אוסף נתוני מיקום על כל מנוי שבע שנים אחורה. שב"כ מבקש את הנתונים (בפועל כנראה יש אוטומציה באמצעות API) והמערכת של שב"כ מבצעת את ההצלבות.
במשרד המשפטים מאשרים את הנושא, ואומרים: "החוק אושר ביום 1.7.2020 ובאותו יום פורסם ברשומות. מבדיקה מול משרד הבריאות ומול השירות עולה כי בהתאם לקבוע בחוק, הועברו לשירות ממשרד הבריאות פרטיהם של חולים שאובחנו כחולים מיום 1.7 ואילך, וביחס לאלה, ביצע השירות בדיקה שמטרתה איתור אנשים שבאו עימם במגע קרוב, בתקופה של 14 ימים טרם מועד איבחונם כחולים."
למרות האישור של משרד המשפטים, מומחים משפטיים אומרים לישראל דיפנס שאם תוגש תביעה בבית המשפט נגד הבדיקה הרטרואקטיבית, ייתכן וימצא כי ההליך אינו חוקי. זאת, מכיוון שתחולת החוק אינה מציינת מפורש שהחקיקה מתירה מעקב רטרואקטיבי אחרי אזרחים.
