"הרמטכ"ל לא ראה מפה של הסיפוח"
דיון בועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא הסיפוח מעלה כי הרמטכ"ל לא ראה מפה של הסיפוח, משרד המשפטים לא בתהליך ומשרד החוץ טוען שטרם נקבעה מדיניות ספציפית שאפשר לשווק לעולם
עמי רוחקס דומבה
| 05/07/2020
קרדיט: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם), דנה בשבוע שעבר (יום ד'), בשני דוחות ביקורת אשר עסקו ביישום חוק המטה לביטחון לאומי (מל"ל) בנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט המדיני-ביטחוני. יו"ר הוועדה ביקש לבדוק כיצד יושמו המלצות המבקר בדוחות אלה, כפי שהם משתקפים בפעילות המל"ל לקראת אפשרת החלת הריבונות ביהודה ושומרון.
יו"ר הוועדה, ח"כ שלח, אמר בפתח הדיון: "על פי ההסכם הקואליציוני, רה"מ יכול להביא את החלת הריבונות ביו"ש להחלטה בגוף כלשהו. הדיון היום אינו אם החלת הריבונות טובה לביטחון ישראל ולשגשוגה או לא, אלא על תהליך קבלת ההחלטות לקראת הכרזה אפשרית כזו".
"היום (ד') בבוקר התראיין שר החוץ, ואמר ברדיו שההחלטה היא של ראש הממשלה, אבל זה לא יתרחש מבלי שיציגו מפות ויתקיים דיון ביטחוני ודיון משפטי. למיטב שמעתי, פירוש הדבר שטרם התקיים דיון שכזה".
שני הדו"חות, אשר פורסמו בשנים 2011 ו-2017, כבר נדונו בעבר בוועדה, ומנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה, יוסי ביינהורן, סקר את עיקריהם. דו"ח הביקורת המאוחר יתר היה אחד מארבעת הדו"חות שיצאו לאחר מבצע "צוק איתן", וביינהורן אמר כי בהחלט היה שיפור בין הדו"חות, אולם נותרו פערים מהותיים אז, כגון מהם סמכויות הקבינט, איזה מידע חייב להיות מדווח לו לטובת קבלת ההחלטות, הכשרת השרים לתפקיד , חובת המל"ל לרכז את כלל המידע מכלל הגורמים ולאחר ניתוח להציג לקבינט עמדה עצמאית נוספת וחלופות, קביעת יעדים לפני אישור תכניות אופרטיביות וכו'.
ראש אגף המודיעין של המל"ל, רני פלד, התבקש להסביר כיצד מיושמים הלקחים במל"ל כיום, ובפרט בהיערכות לקראת החלת הריבונות, והשיב: "המל"ל נמצא היום במקום אחר לגמרי. הופקו לקחים, כל מבנה הארגון שונה, והוחלט לאמץ את מסקנות דו"ח ועדת עמידרור, ואנו פועלים היום כל פי הדו"ח בכל הקשרו לדיוני הקבינט. המל"ל מעורב היום בכל תהליכי קבלת ההחלטות המדיניים-ביטחוניים, ואנו עובדים עם השרים ודואגים להעמקת הידע שלהם. יש כיום קבינט חדש יחסית ומאז שהושבעו כבר קיימנו 23 פגישות עם חברי הקבינט החדש. ומעבר לכך מעבירים לכולם דו"ח יומי המרכז את עיקרי המידע שהמל"ל מקבל מכלל הגורמים הרלוונטיים כל יום.
יו"ר הוועדה, העיר לפלד כי 23 פגישות פירושן 1.15 פגישות בממוצע לחבר קבינט, וביקש כי יתייחס ספציפית לתהליך שנעשה לקראת החלת הריבונות. פלד: "המל"ל מעורב בתהליך מול האמריקאים לכל אורכו. היה דיון קבינט ראשון, ובמסגרת העמקת ידע עם רח"ט מחקר שנערכה בו הוא התייחס גם להשלכות אפשריות של החלת הריבונות".
פלד נשאל האם ראש המלל הניח דוח המנתח את הסוגיה בפני חברי הקבינט והאם התקיים דיון ייחודי לנושא החלת הריבונות. פלד השיב כי "ראש המל"ל הכין מסמך אשר הוצג לראש הממשלה ולמספר גורמי ביטחון במהלך החודש האחרון. השרים, כאמור, מעודכנים בדיווחים יומיים, ובימים הקרובים יתקיים דיון מעמיק בסוגיה. עד לדיון אולי גם תתגבש עמדת הדרג המדיני והשרים יוכלו להתייחס אליה קונקרטית."
ח"כ שלח: "מדבריך ומדברי שר החוץ אני מבין שעוד אין תכנית ספציפית להתייחס אליה. על סמך גיבשתם את המסמך? על סמך מה ביקשתם מגופי הביטחון והמשרדים השונים להעיר אליכם התייחסות לצורך גיבוש המסמך?" פלד השיב: "ראש המל"ל השתתף בדיונים אצל ראש הממשלה עם ראש הממשלה החליפי ונציגי גופי הביטחון ושם הוצגו הדברים באופן מפורט. לצבא, לצורך העניין, כהנחת העבודה, נאמר להתכונן לתהליך יעד, וכולם יודעים מה מדובר בתכנית טראמפ. היא פורסמה, וגם המפה העקרונית שלה".
ח"כ שלח: "גם אם אתם טוענים שתכנית טראמפ פורסמה וידועה לכולם לצורך היערכות, ברור שיש הבדל גדול בין החלת ריבונות על 30% מהשטח, החלת ריבונות רק על גוש עציון או החלת ריבונות רק על בקעת הירדן. איך ניתן להחליט ללא בסיס זה? הרמטכ"ל אמר בולו שטרם ראה מפה". פלד השיב: "הצבא קיבלו דירקטיבה ונערכו לתרחישים שונים. בדיונים בהם הרמטכ"ל השתתף ומשתתף נדונו התרחישים השונים להיערכות".
סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ, נעם כץ, התבקש להתייחס להיערכות המשרד להחלת הריבונות ומעורבותו בתהליכי קבלת ההחלטות. כץ: "שר החוץ נתן דירקטיבה ברורה – להקים צוותים בתוך המשרד אשר יבצעו הערכות מצב לכל האפשרויות השונות, ולעדכן זאת כל העת. כשייקבע דיון בקבינט, אנו נציג את הדברים לשר, והוא יציג לקבינט. אנחנו גם בדיונים שוטפים מול המל"ל כל הזמן, ולכשיתקיים הדיון בקבינט נהיה נוכחים שם". לשאלת יו"ר הוועדה על סמך מה פועלות הנציגויות השונות של ישראל במדינות אשר מבקשות לשמוע על החלת הריבונות, השיב כץ: "אנו מקשיבים להן ושומעים כל מה שישי להם לומר בנושא, והיות שטרם נקבעה מדיניות ספציפית, חוזרים על עמדות שהביעה המדינה בעבר בדבר האינטרסים הביטחוניים והמדיניים שלנו". פלד הוסיף כי משרד החוץ העביר לראש המל"ל נייר המסכם את עמדתו בנושאים מדיניים-משפטיים והיא שוקללה בהצגת ראש המל"ל.
יו"ר הוועדה ביקש מראש אשכול דיני לחימה במשרד המשפטים, עו"ד נועם נוימן, לפרט על מעורבות משרד המשפטים בתהליך, הן לגבי האפשרות כל החלת הריבונות תתבצע כחוק, והן לגבי גיבוש חוות דעת על מעמד התושבים הפלסטינים באזורי בהן תוחל הריבונות. נוימן השיב כי "קיים שיח פנימי בתוך משרד המשפטים על נושא החלת החוק, אך נכון לעכשיו אין כל מעורבות של משרד המשפטים בעבודת המטה של המל"ל. יועמ"ש משרד החוץ אכן תיאם איתנו את נייר העמדה שהוא הגיש למל"ל, אך מעבר לכך לא נתבקשה ולא הוצעה חוות דעת של משרד המשפטים ולא שולב נציג של המשרד בדיונים".
ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ): "שמענו כאן היערכות חפיפית ועלובה שכזו, למהלך מדיני ביטחוני עם משמעותיות מרחיקות לכת. הרכב הצוותים חסר או בלתי קיים, גורמים רלוונטיים לא משתתפים, הדו"ח המקיף של ראש המל"ל לא הונח על שולחן שרי הקבינט או הממשלה. אחד הלקחים של צוק איתן הייתה הבעיה בכניסה למהלך ללא יעד ברור או תכנית יציאה".
ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה): "דיוויד פרידמן וג'ייסון גרינבלט מסתובבים כבר 3.5 שנים ומדברים עם כולם על התכנית. כולם אצלנו דיברו איתם ויודעים מה יקרה, ורק הפלסטינים סירבו. באוסלו ובהתנתקות לא היה 10% מהתהליך שנעשה פה, וזה לא קרה עד עכשיו רק בגלל הבחירות".
ח"כ שלח סיכם את הדיון: "זה שאתה דיברת איתם לא אומר שאתה יודע מה יוחלט בסוף, אבל אני כן שותף לדעתך שכל מהלך חד צדדי שנעשה בעבר רק מוכיח שזו טעות".
"לא יכול להיות שהגענו לתאריך הראשון ביולי, והרמטכ"ל לא ראה מפה ולא ברור ל למה להיערך. אף אחד לא יודע באיזה תאריך זה יקרה, ובאיזה צורה ואופן, רק שזה יכול לקרות כל יום. יש פה פן ציבורי חשוב ולכן מפה יוצאת קריאה לנהל את התהליך הזה באופן הברור, היסודי והשקוף ביותר האפשרי. עומדת להתקבל פה הכרעה חשובה, וקריטי שכל הגורמים ישמיעו את עמדתם המגובשת והציבור יוכל לשפוט".
דיון בועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא הסיפוח מעלה כי הרמטכ"ל לא ראה מפה של הסיפוח, משרד המשפטים לא בתהליך ומשרד החוץ טוען שטרם נקבעה מדיניות ספציפית שאפשר לשווק לעולם
קרדיט: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם), דנה בשבוע שעבר (יום ד'), בשני דוחות ביקורת אשר עסקו ביישום חוק המטה לביטחון לאומי (מל"ל) בנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט המדיני-ביטחוני. יו"ר הוועדה ביקש לבדוק כיצד יושמו המלצות המבקר בדוחות אלה, כפי שהם משתקפים בפעילות המל"ל לקראת אפשרת החלת הריבונות ביהודה ושומרון.
יו"ר הוועדה, ח"כ שלח, אמר בפתח הדיון: "על פי ההסכם הקואליציוני, רה"מ יכול להביא את החלת הריבונות ביו"ש להחלטה בגוף כלשהו. הדיון היום אינו אם החלת הריבונות טובה לביטחון ישראל ולשגשוגה או לא, אלא על תהליך קבלת ההחלטות לקראת הכרזה אפשרית כזו".
"היום (ד') בבוקר התראיין שר החוץ, ואמר ברדיו שההחלטה היא של ראש הממשלה, אבל זה לא יתרחש מבלי שיציגו מפות ויתקיים דיון ביטחוני ודיון משפטי. למיטב שמעתי, פירוש הדבר שטרם התקיים דיון שכזה".
שני הדו"חות, אשר פורסמו בשנים 2011 ו-2017, כבר נדונו בעבר בוועדה, ומנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה, יוסי ביינהורן, סקר את עיקריהם. דו"ח הביקורת המאוחר יתר היה אחד מארבעת הדו"חות שיצאו לאחר מבצע "צוק איתן", וביינהורן אמר כי בהחלט היה שיפור בין הדו"חות, אולם נותרו פערים מהותיים אז, כגון מהם סמכויות הקבינט, איזה מידע חייב להיות מדווח לו לטובת קבלת ההחלטות, הכשרת השרים לתפקיד , חובת המל"ל לרכז את כלל המידע מכלל הגורמים ולאחר ניתוח להציג לקבינט עמדה עצמאית נוספת וחלופות, קביעת יעדים לפני אישור תכניות אופרטיביות וכו'.
ראש אגף המודיעין של המל"ל, רני פלד, התבקש להסביר כיצד מיושמים הלקחים במל"ל כיום, ובפרט בהיערכות לקראת החלת הריבונות, והשיב: "המל"ל נמצא היום במקום אחר לגמרי. הופקו לקחים, כל מבנה הארגון שונה, והוחלט לאמץ את מסקנות דו"ח ועדת עמידרור, ואנו פועלים היום כל פי הדו"ח בכל הקשרו לדיוני הקבינט. המל"ל מעורב היום בכל תהליכי קבלת ההחלטות המדיניים-ביטחוניים, ואנו עובדים עם השרים ודואגים להעמקת הידע שלהם. יש כיום קבינט חדש יחסית ומאז שהושבעו כבר קיימנו 23 פגישות עם חברי הקבינט החדש. ומעבר לכך מעבירים לכולם דו"ח יומי המרכז את עיקרי המידע שהמל"ל מקבל מכלל הגורמים הרלוונטיים כל יום.
יו"ר הוועדה, העיר לפלד כי 23 פגישות פירושן 1.15 פגישות בממוצע לחבר קבינט, וביקש כי יתייחס ספציפית לתהליך שנעשה לקראת החלת הריבונות. פלד: "המל"ל מעורב בתהליך מול האמריקאים לכל אורכו. היה דיון קבינט ראשון, ובמסגרת העמקת ידע עם רח"ט מחקר שנערכה בו הוא התייחס גם להשלכות אפשריות של החלת הריבונות".
פלד נשאל האם ראש המלל הניח דוח המנתח את הסוגיה בפני חברי הקבינט והאם התקיים דיון ייחודי לנושא החלת הריבונות. פלד השיב כי "ראש המל"ל הכין מסמך אשר הוצג לראש הממשלה ולמספר גורמי ביטחון במהלך החודש האחרון. השרים, כאמור, מעודכנים בדיווחים יומיים, ובימים הקרובים יתקיים דיון מעמיק בסוגיה. עד לדיון אולי גם תתגבש עמדת הדרג המדיני והשרים יוכלו להתייחס אליה קונקרטית."
ח"כ שלח: "מדבריך ומדברי שר החוץ אני מבין שעוד אין תכנית ספציפית להתייחס אליה. על סמך גיבשתם את המסמך? על סמך מה ביקשתם מגופי הביטחון והמשרדים השונים להעיר אליכם התייחסות לצורך גיבוש המסמך?" פלד השיב: "ראש המל"ל השתתף בדיונים אצל ראש הממשלה עם ראש הממשלה החליפי ונציגי גופי הביטחון ושם הוצגו הדברים באופן מפורט. לצבא, לצורך העניין, כהנחת העבודה, נאמר להתכונן לתהליך יעד, וכולם יודעים מה מדובר בתכנית טראמפ. היא פורסמה, וגם המפה העקרונית שלה".
ח"כ שלח: "גם אם אתם טוענים שתכנית טראמפ פורסמה וידועה לכולם לצורך היערכות, ברור שיש הבדל גדול בין החלת ריבונות על 30% מהשטח, החלת ריבונות רק על גוש עציון או החלת ריבונות רק על בקעת הירדן. איך ניתן להחליט ללא בסיס זה? הרמטכ"ל אמר בולו שטרם ראה מפה". פלד השיב: "הצבא קיבלו דירקטיבה ונערכו לתרחישים שונים. בדיונים בהם הרמטכ"ל השתתף ומשתתף נדונו התרחישים השונים להיערכות".
סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ, נעם כץ, התבקש להתייחס להיערכות המשרד להחלת הריבונות ומעורבותו בתהליכי קבלת ההחלטות. כץ: "שר החוץ נתן דירקטיבה ברורה – להקים צוותים בתוך המשרד אשר יבצעו הערכות מצב לכל האפשרויות השונות, ולעדכן זאת כל העת. כשייקבע דיון בקבינט, אנו נציג את הדברים לשר, והוא יציג לקבינט. אנחנו גם בדיונים שוטפים מול המל"ל כל הזמן, ולכשיתקיים הדיון בקבינט נהיה נוכחים שם". לשאלת יו"ר הוועדה על סמך מה פועלות הנציגויות השונות של ישראל במדינות אשר מבקשות לשמוע על החלת הריבונות, השיב כץ: "אנו מקשיבים להן ושומעים כל מה שישי להם לומר בנושא, והיות שטרם נקבעה מדיניות ספציפית, חוזרים על עמדות שהביעה המדינה בעבר בדבר האינטרסים הביטחוניים והמדיניים שלנו". פלד הוסיף כי משרד החוץ העביר לראש המל"ל נייר המסכם את עמדתו בנושאים מדיניים-משפטיים והיא שוקללה בהצגת ראש המל"ל.
יו"ר הוועדה ביקש מראש אשכול דיני לחימה במשרד המשפטים, עו"ד נועם נוימן, לפרט על מעורבות משרד המשפטים בתהליך, הן לגבי האפשרות כל החלת הריבונות תתבצע כחוק, והן לגבי גיבוש חוות דעת על מעמד התושבים הפלסטינים באזורי בהן תוחל הריבונות. נוימן השיב כי "קיים שיח פנימי בתוך משרד המשפטים על נושא החלת החוק, אך נכון לעכשיו אין כל מעורבות של משרד המשפטים בעבודת המטה של המל"ל. יועמ"ש משרד החוץ אכן תיאם איתנו את נייר העמדה שהוא הגיש למל"ל, אך מעבר לכך לא נתבקשה ולא הוצעה חוות דעת של משרד המשפטים ולא שולב נציג של המשרד בדיונים".
ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ): "שמענו כאן היערכות חפיפית ועלובה שכזו, למהלך מדיני ביטחוני עם משמעותיות מרחיקות לכת. הרכב הצוותים חסר או בלתי קיים, גורמים רלוונטיים לא משתתפים, הדו"ח המקיף של ראש המל"ל לא הונח על שולחן שרי הקבינט או הממשלה. אחד הלקחים של צוק איתן הייתה הבעיה בכניסה למהלך ללא יעד ברור או תכנית יציאה".
ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה): "דיוויד פרידמן וג'ייסון גרינבלט מסתובבים כבר 3.5 שנים ומדברים עם כולם על התכנית. כולם אצלנו דיברו איתם ויודעים מה יקרה, ורק הפלסטינים סירבו. באוסלו ובהתנתקות לא היה 10% מהתהליך שנעשה פה, וזה לא קרה עד עכשיו רק בגלל הבחירות".
ח"כ שלח סיכם את הדיון: "זה שאתה דיברת איתם לא אומר שאתה יודע מה יוחלט בסוף, אבל אני כן שותף לדעתך שכל מהלך חד צדדי שנעשה בעבר רק מוכיח שזו טעות".
"לא יכול להיות שהגענו לתאריך הראשון ביולי, והרמטכ"ל לא ראה מפה ולא ברור ל למה להיערך. אף אחד לא יודע באיזה תאריך זה יקרה, ובאיזה צורה ואופן, רק שזה יכול לקרות כל יום. יש פה פן ציבורי חשוב ולכן מפה יוצאת קריאה לנהל את התהליך הזה באופן הברור, היסודי והשקוף ביותר האפשרי. עומדת להתקבל פה הכרעה חשובה, וקריטי שכל הגורמים ישמיעו את עמדתם המגובשת והציבור יוכל לשפוט".
