בין מציאות לדמיון: צבר אירועים באיראן. פרשנות 

בשבועות האחרונים צבר אירועים באיראן מצית את הדימיון של התקשורת הישראלית והעולמית. עם זאת, בחינה של האירועים מעלה תהיות לגבי פעולה מכוונת או מתואמת של גורם זר

בשבועות האחרונים צבר אירועים באיראן מצית את הדימיון של התקשורת הישראלית והעולמית ביחס ליכולות המודיעין הישראלי. כל פיצוץ או התלקחות באיראן מיד מיוחסת למוסד הישראלי ולפגיעה בתשתית הגרעין האיראנית. בעוד יכולות המודיעין הישראלי נחשבות לטובות מאד ביחס לשירותים אחרים בעולם, המציאות, ככל הנראה, פשוטה יותר. 

תקלות מבצעיות בהליכי פיתוח וייצור של אמל"ח, בעיות תחזוקה בשל הסנקציות או חובבנות אנושית, טמפרטורות גבוהות בקיץ, וביש מזל. כל אלו, יכולים לספק הסבר חלופי רציונלי יותר מאשר ג'יימס בונדים ישראלים שהחליטו לפוצץ באיראן שנאי חשמל, לגרום לדליפות כלורין, או לפוצץ בלוני גז במתקן רפואי באמצע טהרן. 

נתחיל מפירוט האירועים. עיתונאית איראנית לשעבר בשם mahtabgholizade, החליטה לערוך רשימה של אירועים באיראן הכוללים התלקחויות ושריפות. ומסתבר שיש הרבה אירועים כאלו באיראן בחודשים האחרונים. האירועים הרלוונטים לתיאוריות לגבי המוסד הישראלי כוללים פיצוץ מיכלי גז בבסיס טילים, ופיצוץ במבנה עזר במתקן העשרת אוראניום בנתאז. לאלו הצטרפו דליפת כלורין, פיצוץ שנאי מתח גבוה ופיצוץ בלוני גז  במוסד רפואי בצפון טהרן. בחלק מהפרסומים, אוסף האירועים התגבש לכדי "הוכחה" כי מדובר במוסד הישראלי. לא פחות, בחלק מהאירועים אף נטען כי הפיצוצים נגרמו בשל מתקפות סייבר. 

הייחוס של מתקפות הסייבר לישראל נובע ממתקפת הסטוקסנט שיוחסה למודיעין הישראלי והאמריקני נגד המתקן בנתאז בשנת 2010. הבעיה עם ההקשר למתקפה ב2010 הוא התעלמות מפרטים טכניים. על פי דיווחים בארה"ב, מתקפת הסטוקסנט המיוחסת לישראל ולארה"ב תוכננה שנים קודם לכן. נבנו מודלים מיוחדים בארה"ב של קסקדות הצנטריפוגות כמו במציאות, הופעלו סוכנים ממגוון שירותי ביון בעולם יחד כדי לאסוף מודיעין טכני ולזהם את הרשת במתקן, על פי גורמים מסוימים נוצלו חולשות יום אפס במוצרים של סימנס בעודם במפעל בגרמניה, ועוד. 

סטוקסנט הייתה מתקפה שתוכננה ונבנתה במהלך שנים. נעזוב בצד את הדיון באפקטיביות שלה לעצור את תכנית הגרעין, האם פלוני חושב שמתקפה כזו מבצעים בלחיצת כפתור ממטה המוסד אי שם במרכז הארץ? 

ניתוח האירוע האחרון בנתאז, על ידי אתר isis-online, מעריך כי המבנה שניזוק שימש לאחסון גנרטורים. "ההערכה שלנו היא שהאזור הכיל ככל הנראה גנרטורים מבוססי דיזל לגיבוי חשמלי וכמה מיכלי אחסון דלק", כותבים בפרסום. בפרסום נוסף של סבא"א, נקבע שבמקום לא היה חומר גרעיני כלשהו. מכאן, למה שישראל תשקיע מאמצים כאלו גדולים לפוצץ חדר גנרטורים שמטרתו גיבוי לרשת החשמל. ולמה שארגון ביון יחשוף מקורות לצורך פעולה כזו שולית? 

כל בר דעת מבין שלאחר אירוע כזה, מתחילה חקירה מקצועית של הסיבות לפיצוץ, ומאידך, חקירה נוספת לשלול כי מדובר בפעילות של ארגון ביון זר. נתאז הוא מתקן המשמש לייצור צנטריפוגות לפרויקט הגרעין האיראני, ומכאן, שהוא אחד המתקנים הכי שמורים באיראן. שירותי הביון הנגדי באיראן ככל הנראה נמצאים כאמור בכל אירוע במפעל ביטחוני במדינה. כפי שנהוג במדינות אחרות. 

היגיון זה תקף גם לפיצוץ אחר באיראן בימים האחרונים - מיכלי הגז בKhojir. אתר לפיתוח וייצור טילים. מיכלי הגז, על פי הערכות, שימשו לצורך ייצור הודף מוצק. האם פלוני חושב שבאיראן אין מלאים של דלק מוצק לטילים? הרי אם מדובר בפס ייצור, ניהול המלאי של כלל הרכיבים לייצור נעשה בשוטף ונשמרים כמויות במחסנים לטובת ייצור רציף. אז התפוצצו מיכלים. קורה. מתקנים, מביאים חומרים, וממשיכים. אין מדובר בפעולה שעתידה לשבש את ייצור הטילים האיראנים. 

לגבי פיצוץ שנאי מתח גבוה, דליפת כלורין או הפיצוץ במוסד רפואי בטהרן. כל אלו פעולות שפוגעות או יכולות לפגוע באוכלוסיה אזרחית באיראן. בשונה מחבלות באתרים צבאיים המיוחסות בתקשורת הזרה לישראל, המוסד, כמו צה"ל, נמנע ככל הניתן מפגיעה מחפים מפשע. זה נכון במלחמה קרובה או רחוקה מהבית. לכן, הסבירות שהמוסד משקיע מאמצים כלשהם לטובת אירועים שוליים כאלו - נמוכה עד אפסית. 

על פי מקורות גלויים, המאמץ העיקרי של המוסד הוא לסכל ולעקב את תכנית הגרעין הצבאית האיראנית. אזכיר כי לצד המיתוסים בתקשורת וסדרות עלילתיות כמו "טהרן" שיצאה לאקרנים לאחרונה, במציאות, שני ראשי מוסד קודמים, פרדו ושביט, אמרו בשנים האחרונות כי יכולת גרעינית צבאית תלויה רק בהחלטה פוליטית של הממשל בטהרן.   

אולי יעניין אותך גם