מנכ"ל משרד התקשורת היוצא: "חצי השנה הקרובה קריטית לשוק הטלקום"
בראיון פרישה, אחד על אחד, מנכ"ל משרד התקשורת, תא"ל (מיל') נתי כהן, מדבר על הכל. מתווה הסיבים, דור 5, רגולציה, תדמית המשרד והאתגרים בניהול שוק התקשורת הישראלי. מיוחד
עמי רוחקס דומבה
| 05/07/2020
נתי כהן. קרדיט: דוברות משרד התקשורת
תא"ל (מיל') נתי כהן, נכנס למשרד התקשורת לפני כשנתיים, מיד לאחר סיום קדנציה בצה"ל כקשר"ר. מרגולטור תקשורת של צבא, הפך כהן בין יום לרגולטור של מדינה. כעת, שנתיים אחרי, הוא מסכם קדנציה. "בצבא יש רמטכ"ל אחד שמחליט - וכולם מתיישרים. האתגר הוא לשכנע אותו. במשרד ממשלתי, ההחלטות מתקבלות על בסיס התכנסות של מגוון אינטרסים. עסקיים, פוליטיים, מקצועיים. אין אחד שקובע", מסביר כהן בראיון לישראל דיפנס.
"שנכנסתי לתפקיד קיבלתי משרד עם תדמית שלילית מאד. השיח הציבורי הגדיר אותו כמושחת, לא יעיל ועוד כותרות. ביום הראשון בתפקיד המליצו לי להמנע מקבלת החלטות בתחום התקשורת. הסבירו לי שלא משנה מה אחליט - תמיד יהיו תלונות. אז עדיף לא להחליט. למרות זאת, שנתיים אחרי, משרד התקשורת ממוצב כגוף מקצועי, בלתי תלוי, שהניח לפתח הממשלה תכניות אופרטיביות לרישות המדינה בסיבים אופטיים ורשת סלולרית מדור 5. בשנתיים הצלחנו לצמצם גרירת רגליים של עשור מאחורי העולם בתחום התקשורת."
מתווה הסיבים מחכה לבזק
כהן עמל בשנתיים האחרונות על בניית תכנית לפריסת סיבים תחת השם "מתווה הסיבים". מטרת התכנית היא לקדם, בתקופה קצרה, פריסת סיבים. הרעיון פשוט. עד היום בזק פרסה כ-60 אחוזים מהמדינה בסיבים, אך לא "הדליקה" אותם. כלומר, לא חיברה את המייל האחרון לדירה של המשתמש. מדובר בחלק הכי יקר של פריסת הסיבים. השקעה ממוצעת בלקוח סופי פרטי מוערכת ב2000 דולרים לחיבור שלו לתשתית הסיבים. את הכסף הזה צריכה חברת הטלקו להחזיר לעצמה עם רווח בתקופה כמה שיותר קצרה.
בזק כאמור רצתה לחלוב את הנחושת, אז לא ראתה צורך עסקי להדליק את תשתית הסיבים. כעת, במסגרת מתווה הסיבים, בזק צריכה להחליט בכמה אחוזים מהמדינה היא רוצה לפרוס סיבים. במשרד התקשורת מצפים שהחברה שכבר פרוסה ב60 אחוזים, תקח על עצמה עוד 20 אחוזים - כלומר, 80 אחוזים ממדינת ישראל. בנחושת בזק פרוסה במאה אחוזים מהמדינה.
על מנת ללחוץ על בזק, המשרד נקט בשתי טקטיקות. אחת, קרן חדשה במסגרת מתווה הסיבים שתמומן מהרווחים של כל חברות הטלקו שפורסות סיבים. פרטנר, סלקום, בזק, IBC וכל חברה אחרת שתבחר לעשות זאת. בפועל, מכיוון שבזק הכי גדולה בשוק, היא גם תממן כחצי מהקרן. המשמעות היא, שאיפה שהנהלת בזק תחליט לא לפרוס סיבים, היא תממן למתחרות שלה חלק מהפריסה באותם אזורים. מכאן, שקרן זו מייצרת לבזק אינטרס לפרוס בעצמה בכמה שיותר אזורים בארץ. אחרת, היא למעשה מממנת את המתחרים שלה מכיסה.
טקטיקה נוספת קשורה לאישור רגולטורי של תקן 35B בטכנולוגיית VDSL. מדובר בתקן טכנולוגי המאפשר להעביר על זוג נחושת רוחב פס של 150-200 מגהביט. רוחב פס המספיק למרבית בתי האב. הוכחה לכך אפשר למצוא בקצב מכירת חבילות רוחב פס מבוסס סיבים לבתי אב שכן מחוברים. כיום מחוברים לרשת הסיבים כ-30 אחוזים מהמדינה על ידי מתחרות של בזק. מתוכם, רק כ6.5 אחוזים ביקשו להתחבר בפועל למחיר מנוי של סיבים. כלומר, מדובר בביקושים מאד נמוכים לרוחבי פס של סיב.
הביקושים הנמוכים בפועל לקצבים של גיגהביט ומעלה בסיב, מהווים יתרון לבזק שיכולה לספק על בסיס הנחושת הקיימת קצבים, כאמור, של עד 200 מגהביט. היות ובזק היא חברה עשירה יחסית לשאר חברות הטלקו, היא יכולה לשדרג את הנחושת לתקן 35B, ולהציע חבילות של רוחב פס בקצבים אלו במחיר זול יותר מסיב. בצורה כזו, יכולה בזק, תיאורטית, לפגוע בכדאיות הכלכלית של המתחרים לפרוס סיבים. בעיקר באותם אזורים בהם בזק תמנע מפריסת סיבים בעצמה.
עד שהמתחרים יפרסו סיבים באזורים חסרי כדאיות כלכלית, בזק 'תעגן' את בית האב לחבילות של 150-200 מגהביט על נחושת. כאשר המתחרה יבוא עם חבילת שירות מבוססת סיב, המכירה תהיה הרבה יותר קשה. כאמור, הביקוש לקצבי סיב כיום נמוך, ולא סתם. מרבית משקי הבית אינם מנצלים את רוחב הפס הקיים במנוי שלהם גם ככה, לזה מתווסף החשש מאי ודאות כלכלית בגלל משבר הקורונה. אלו, יקשו מאד על החלטת בית האב להוסיף כסף על רוחב פס של סיב בעתיד הקרוב.
אבל לא הכל שחור. מתן אישור רגולטורי לבזק לפתוח את ה35B יאפשר לבזק ולחברות הISP להתחיל לספק קצבים של עד 200 מגה בתשתיות הקיימות בתוך 4-5 חודשים. היות ובזק משווקת את התשתיות שלה גם על בסיס השוק הסיטונאי, המשמעות היא שכל חברת ISP תוכל להציע קצבים כאלו ללקוחות הקיימים. כלומר, בתוך ששה חודשים עד שנה, פתיחת ה35B יכולה להקפיץ את רוחב הפס הממוצע במדינת ישראל, ללא קשר לקצב פריסת הסיבים. עבור המשרד, יהיה מדובר בהישג אדיר.
עוד נקודה שחשוב לזכור היא שהמתחרים של בזק אינם פורסים סיבים רק כדי למכור חבילות רוחב פס גדולות למשתמשי קצה. אלא גם על מנת לפתח תשתיות עצמאיות. חברות אלו משלמות היום הון לבזק כל חודש עבור שימוש בתשתיות נחושת של בזק תחת השוק הסיטונאי. פריסת סיבים תחסוך להן את התשלום הזה, ובנוסף תאפשר להן להציע רוחבי פס גבוהים בעשורים הקרובים. חלק מהמשתמשים של חברות אלו מועבר לתשתית הסיבים ללא ידיעתו, על בסיס החבילה הקיימת, על מנת שספק התקשורת יחסוך כסף על שכירת תשתית מבזק, כאמור.
"בסופו של דבר תקן 35B הוא פתרון ביניים לטווח זמן קצר", מסביר כהן. "העתיד טמון בסיבים. גם בבזק מבינים שאם הם יחליטו לחלוב את הנחושת, בלי לפרוס סיבים, הם ימצאו את עצמם בבעיה פיננסית בשנים הקרובות. ממוצע רוחב הפס למשק אב בישראל מכפיל את עצמו כל שנה. המשמעות היא שהנחושת לא תספק את צרכי הלקוחות בעוד מספר שנים."
המאבקים הפנימיים בבזק, בין היתר גם סביב מתווה הסיבים, מקבלים ביטוי בחילופי גברי בהנהלת בזק. היו"ר המיתולוגי, שלמה רודב, הודיע שהוא עוזב את החברה. על פי פרסומים במרשתת, אחת הסיבות היא אי הסכמה על תהליך מינוי דיקטורים בחברה. סיבה נוספת קשורה להחלטה בהקשר מתווה הסיבים. על פי הפרסומים, רודב רצה להאיץ את פריסת הסיבים של בזק כהחלטה אסטרטגית שתתרום לחוסן הפיננסי של החברה בעשורים הקרובים. לעומתו, כך לפי הפרסומים, רוצים בעלי רוב המניות לחלוב דיבידנדים מהנחושת בשנים הקרובות על חשבון השקעות בפריסת תשתיות.
"אנו נמצאים בנקודה שבזק רוצה להסתער על הסיבים האופטיים. במיוחד אחרי משבר הקורונה ששינה את תרבות העבודה וצריכת התרבות. אם בזק לא תצעד לקדמה משמעותית - היא תלך לאחור. בשנים האחרונות היא לא חשבה שהיא צריכה להיות שם", מסביר כהן.
בזק פרסה את הסיבים, אותם 60 אחוזים מהמדינה, כבר בשנת 2016. מאז הם עומדים כבויים. הסיבה לכך עסקית. בזק פרסה את החלק הזול יחסית של הסיב בלי המייל האחרון, ושמה פעמיה על ניצול הנחושת. תשתית סיבים כזו עמדה כגלעד מאיים על כל המתחרים - אם תתחילו לפרוס בצורה שתאיים עלינו - נפעיל את הרשת. וזה עבד. פרטנר אמנם פורסת סיבים כבר מספר שנים, כולל לאחרונה סיב לאילת, אבל כאמור אחוז ההתחברות בפועל לסיבים נמוך. בפרטנר אומרים שתשתית הסיבים שלהם מגיעה לכ600 אלף בתי אב. לא ברור מתוכם כמה מחוברים בפועל, ואיפה.
ההמנעות של בזק מפריסת סיבים אילצה את המשרד לאסור עליה פריסה של 35B. אולם כעת, הרוחות השתנו. "המשרד כבר אינו רואה ב35B איום לפריסת סיבים", אומר כהן. עם זאת, אישור רגולטורי טרם ניתן לבזק, ובזק טרם הצהירה כמה אחוזים היא תפרוס בנוסף ל60 אחוזים. נראה שאם בזק תחליט לפרוס סה"כ 80 אחוזים מהמדינה, המשרד ישחרר לה את ה35B. החלטה על כך ככל הנראה צפויה בקרוב משני הצדדים.
"אנו סבורים שבזק צריכה לפרוס 80 אחוזים מהמדינה", אומר כהן. "בזק פרוסה כרגע על 60 אחוזים. הם יכולים תוך 1-3 שנים להדליק את ה60 אחוזים האלו. אין ספק שהם יכולים להוסיף לפחות עוד 20 אחוזים. צריך לזכור שמתווה הסיבים הוא במודל נגעת - נסעת. במקום שבו בזק לא תפרוס סיבים, היא תממן 50 אחוזים מהקרן ולא תוכל להתמודד במכרזים של הקרן באזורים אלו. אז אולי ההיגיון העסקי אומר שאם אני כבר מממן 50 אחוזים , לפחות שאהנה מהתוצאות.
"אין לנו בעיה עם תחרות. אם התחרות היא בין סיב ל35, אנחנו סבורים שהביקושים של הסיבים בעוד כמה שנים ייתרו את הנחושת. המטרה להגיע ל100 אחוזים פריסה של סיבים אופטיים בישראל. הביקוש הוא פונקציה של מודעות וצורך. בפריסת סיבים אתה מסתכל על העשור הקרוב, לא על כאן ועכשיו. כאשר המתווה יצא לדרך גם השיווק יהיה יותר אגרסיבי כי התחרות תגבר. כל יום שבזק לא פורסת סיבים אופטיים, זה יום טוב לפרטנר וסלקום, ומי שמשדרג לא הולך אחורה. בשנתיים הקרובות נראה הרבה פריסה של סיבים אופטיים."
כהן גם ממליץ לממשלה לא לחכות להקמת הקרן, אלא להקצות 100 מליוני ש"ח בשנה לקידום פריסת סיבים. "יש 20 אחוזים מהמדינה שלא כדאי כלכלית לפרוס להם סיבים", מסביר כהן. "באזורים האלו זה אינטרס של המדינה לעודד פריסה באמצעות הטבות פיננסיות למפעילים. צריך לתת דגש חזק בשלוש השנים הקרובות על אזורי עדיפות לאומית. מדובר בכ100 מליון ש"ח בשנה, לשלוש שנים, למימון פריסה באזורים אלו. באזורים הכדאיים, יש לתת לחברות לפרוס בלי רגולציה מגבילה. את הכסף שהמדינה תקצה היום, החברות יוכלו להחזיר בעוד כמה שנים דרך הקרן. זו יכולה להיות הלוואה או כל מודל פיננסי אחר שיבחר. המטרה היא לזרז פריסת סיבים.
"רוחב פס כזה עתיד לייצר עוד הרבה מקומות עבודה. כיום רוחב הפס ואמינות התשתיות מהווים חסמים לפיתוח הפריפריה. עסקים רוצים לעבור מהמרכז לפריפריה, אבל רוצים וודאות בכל הקשור לאפקטיביות תשתיות התקשורת. אזרחים רוצים לעבוד וללמוד מהבית, אבל לא רוצים שתשתיות התקשורת יהיו איטיות או עם בעיות. זו השקעה משתלמת למדינה."
דור 5 בלי סינים
לצד מתווה הסיבים, כהן פעל בשנתיים האחרונות לקידום של פריסת תשתיות סלולריות דור 5. התחלת הפריסה צפויה השנה, כאשר עד ספטמבר המשרד יבחר זוכים במכרז התדרים. "עברנו את השלב הקשוח", מסביר כהן . "אנחנו יודעים מי השחקנים ומתחילים את שלב התיחור. יש כאן בשורה למדינה. יקח עד כחודש עד שנכריז על הזוכים."
אחת השאלות שעומדות לפתחה של המנכ"לית החדשה, היא אישור חברת האצ'ינסון הסינית. החברה מחזיקה בחלק ניכר ממניות פרטנר, והשילוב של בעלים עם זיקה לסין ותשתיות דור 5, עושה קומפוט בבטן לדיירי הבית הלבן. כלומר, אם פרטנר תזכה בתדרי דור 5, והיא כנראה תזכה, יהיה בעלים סינים על תשתית דור 5 ישראלית. ובכן, כהן לא מתרגש, ומסביר באדיבות.
"המשרד מטפל בפריסת דור 5 במספר קומות", מסביר כהן. "הקומה הבסיסית היא תנאי הרישיון. מה מאפשרים לחברות לעשות, באיזו טכנולוגיה להשתמש, מה מותר ומה אסור. כל המגבלות ברות שליטה ומפוקחות על ידי משרד התקשורת וגורמי הביטחון בישראל. התשתית הקריטית היחידה שמפוקחת בצורה כל כך מתואמת זו תשתית התקשורת. החשש שגורם סיני יכנס למערכות תקשורת מפוקחות של מדינה ישראל קטן מאד, ללא קשר לזהות בעל השליטה או הנהלת החברה.
"החברות מכירות את כללי המשחק. מה מותר ומה אסור. אנחנו מעורבים במתווה הטכנולוגי. השחקניות בתשתית הן נוקיה ואריקסון. טכנולוגיות דור 5 מתבססות על דור 4, כך שאין לאף חברה בישראל אינטרס להכניס ציוד אחר. אנחנו לא רואים היתכנות טכנולוגית לסטייה מהנתיב הקיים."
לגבי סוגיית בעלי השליטה, מסבירים במשרד שבוחנים את זהות ופוטנציאל המעורבות של בעל השליטה במודלים העסקיים והטכנולוגים. "זה מה שאנחנו עושים עם הבקשה של האצ'ינסון", אומר כהן. "בתוך הדיונים יש קולות לכאן ולכאן. יש כאלו שלא רואים חשש כי אתה מפקח. יש אחרים שטוענים שבעל המאה בעל הדעה. והוא יכול להתערב בשיקולים.
"צריך לזכור שבשגרה המשרד לא עובד מול בעלי השליטה, אלא מול ההנהלה. אנחנו תמיד בוחנים את הזיקה שיכולה להשפיע על החלטות המנכ"ל. אם יש ניגוד אינטרסים , אנחנו בוחנים את הסוגיה. האיזון שאנו מחוייבים לו כמשרד הוא בין עידוד השקעות בשוק התקשורת הישראלי, לבין אינטרסים לאומיים."
מודל התמרוץ בדור 5
בהיבט הפריסה, בדומה למתווה הסיבים, המשרד בנה מודל תמרוץ שיגרום לפריסה מהירה של הרשת. על פי המודל, מרגע חלוקת התדרים, שלושת החברות שיגיעו ראשונות לפריסה של 250 אתרים בארץ יקבלו החזר מהמדינה. במציאות, המשרד כבר אישר לכל המפעילות להתחיל לפרוס ציוד ב700 מגההרץ. אלו טווחי התדרים שכל החברות יפרסו, מכיוון שאלו התדרים עם יכולת התפשטות וחדירות טובה למבנים.
לעומתם, הצפי הוא שהתדרים הגבוהים, אלו שמספקים את המהירות הגבוהה, יפרסו לפי כדאיות כלכלית. תדרים אלו מיועדים לטווח קצר בין האנטנה למכשיר, והם עם כושר חדירות נמוך. כלומר, המפעיל יצטרך לפרוס הרבה אתרים חדשים כדי לאפשר את המהירויות האלו. הוא יעשה זאת רק אם יש לו כדאיות עסקית. בשלב זה, עוד קשה להבין כדאיות כלכלית כאשר אין מודלים עסקיים ברורים של ROI משירותי 5G.
"לגבי הדור 5 אין כרגע מודל עסקי. בכל מקום שיש הכרח לפרוס דור 5 - המפעילים יפרסו. בעתיד יתפתחו מודלים עסקיים חדשים. בהיבט אינטרסים של המדינה, היא תצטרך להשקיע כסף כדי לעודד פריסה במקומות שלמפעילים לא כדאי. אחת הדרכים שאנו עושים זאת היא עם משרד התחבורה. בהיבט תחבורה, דור 5 הוא אינטרס לאומי בשל הרצון לקדם מכוניות אוטונומיות. אם פורסים עמודי תאורה בכבישים, שכבר יהיו עם הכנה ל5G."
השקעה בסייבר
מהלך נוסף שהוביל כהן הוא בניית תשתית הגנה בסייבר לשוק התקשורת בניהול המשרד. מדובר בפעם הראשונה שמשרד התקשורת מקבל שליטה כרגולטור גם על ממד הסייבר של עולם התקשורת. עד היום, המשרד היה "עיוור" למתקפות סייבר נגד תשתיות תקשורת בישראל, כאשר המודיעין שלו היה דרך החברות עצמן. החבירה עם מערך הסייבר, והקמת חמ"ל ייעודי (SOC\NOC) למגזר התקשורת בבאר שבע מאפשרת למשרד נראות למתרחש בחברות התקשורת.
עד כמה חמור איום הסייבר נגד תשתיות תקשורת? ובכן, דו"ח עדכני לשנת 2019 של האיחוד האירופאי קובע כי כ-4-5 אחוזים מהכשלים הטכניים ברשתות המפעילים באירופה נובעים ממתקפות סייבר. מרבית התקלות קשורות לציוד או טעויות אנוש. "אנחנו הולכים לממש את החזון של ישראל דיגיטלית. הסתכלות לעתיד חושפת סיכוני סייבר גדולים בתחום התקשורת", אומר כהן.
"דבר נוסף שתרם למהלך הוא התפתחות מערך הסייבר. בשביל שותפות צריך שני צדדים. למדנו ביחד את המודלים הנכונים לשת"פ וקיבלנו החלטה לשתף פעולה. בעוד 5-10 שנים מדינת ישראל תהיה במקום אחר בהיבט שוק התקשורת עם כניסת טכנולוגיות כמו IOT. צריך לבנות את שריר הסייבר היום, שיהיה מוכן לעוד מספר שנים. זו הסתכלות לטווח ארוך.
"היבט נוסף הא ההבנה שבסופו של דבר אתה רוצה לשמור על השפעה כרגולטור. החלטת הממשלה קבעה את המערך כגוף מתכלל בסייבר, ולמעשה הכתיבה את הקמת החמ"ל לעולם התקשורת. אנחנו מממשים את החלטת הממשלה. אולי בעתיד תהיה החלטה אחרת. המודל הקיים ל2020 מאמץ את המודל של משרד האנרגיה וכולל SOC\NOC.
"כל תקלה מבחינתנו היא פוטנציאל למתקפה, כאשר האתגר של המפעיל הוא לזהות מה תקלה ומה אירוע סייבר. לפני מספר חודשים היה אירוע, כאשר במשך שעות היינו בטוחים שזה אירוע סייבר. בסוף הסתבר שזו תקלה. לקח לנו שמונה שעות להבין זאת. אותנו כרגולטור מטרידה בעיקר פגיעה ברציפות התפקודית של החברות. תחשוב מה יקרה בעתיד אם רכבים אוטונומים פתאום ישארו בלי רשת בכביש 443. זה יכול לגרום לתאונות ואובדן חיי אדם."
משבר הקורונה
אמנם הקורונה בימים אלו הפכה לשגרה, אך הגל הראשון היה אתגר עבור משרד התקשורת. עסקים נסגרו פיזית ועברו לעבודה מהבית. כך גם מוסדות חינוך. המעבר לחיים מקוונים יצר עומסים על תשתית התקשורת במדינה. "הביצועים של מרבית רשתות הנתונים במדינה היו טובים", אומר כהן. "זיהינו צווארי בקבוק וטיפלנו בהם. בפריפריה ובמגזרים אחרים היינו פחות טובים. המגזר הבדואי, החרדי ומזרח ירושלים. אלו מגזרים שבשגרה אינם משתמשים בתקשורת נתונים, והתקשנו לספק רוחב פס מתאים. צריך לטפל בזה באופן מערכתי.
"אנחנו יוצאים מהמשבר הזה עם תובנה שמה שהיה הוא שיהיה. את הראיון הזה אנחנו עושים בזום. יש כאן שינוי תרבותי שאנחנו חייבים להתארגן אליו. עד משבר הקורונה לא הייתה מודעות בקרב מקבלי ההחלטות לגבי נחיצות המהלכים שהובלנו. היית צריך לשכנע את הממשלה שצריך 5G וסיבים. היום כבר אין שאלה האם צריך, כולם בטוחים שצריך. השאלה היא מימוש - מתווה ולוחות זמנים."
חשיבה לעתיד
כהן מסביר כי החצי שנה הקרובה תהיה דרמטית לשוק התקשורת. "צריך לקחת את עבודות המטה שהכנו ולהפוך אותן להחלטות בתהליכי חקיקה", אומר כהן. "הכל מוכן. שידורים, טלקום ודואר. צריך הצבעות בכנסת. אחרי זה, יש לקיים חשיבה אסטרטגית כיצד מייצרים דה-רגולציה בנושאים ישנים של משרד התקשורת. איך מעבירים את מרכז הכובד של המשרד לאפשר תשתיות בישראל. המשרד צריך להראות שהיוזמות שתכנן מתבצעות בשטח. ישנם חסמים במרכז השלטון המקומי שצריך לפתוח ונדרשת רגולציה שתאפשר את תכניות הפעולה."
עוד אתגר שמצייר כהן הוא איחוד משרד התקשורת עם משרד הדיגיטל. "בעתיד הקרוב ממשלת ישראל תצטרך לחשוב על איחוד משרד התקשורת עם משרד הדיגיטל החדש. השלב הראשון הוא איחוד רשות התקשוב וישראל דיגיטלית. שלב שני יהיה איחוד עם משרד התקשורת. את כל העולם הטלקום והדיגיטל נדרש לאחד למשרד אחד מתכלל", מסביר כהן. "נדרשים תנאים פוליטיים מתאימים למהלך כזה, אבל אם שני המשרדים יכינו את התנאים לכך, ייתכן ובעוד כשנתיים ניתן לשקול מיזוג ואיחוד."
האתגר הכי קשה
לקראת סוף הראיון, שאלתי את כהן מה היה האתגר הכי קשה בתפקיד. "לקבל החלטות כמשרד", משיב כהן. "שנכנסתי לתפקיד, אמרו לי שההחלטה הכי טובה היא לא לקבל החלטות. המשרד היה בסטגנציה. דבר ראשון התחלנו להסתכל חמש שנים קדימה. לבנות חזון, תפקידים, יעדים. לאן צריך לנתב את מרכזי הכובד של שוק התקשורת. איך להקל על הרגולציה. לדייק אותה. כיום, שנתיים אחרי, יש ממשלה חדשה ויש שר חדש שיכולים לקחת את עבודת המטה ולתרגם אותה להחלטות. כל החלטה של השר החדש שאתה שומע עליה היום, היא תוצר עבודת מטה שעשינו בשנתיים האחרונות."
ההישג הכי גדול
"שיקום המשרד", עונה כהן. "המשרד היה בתקופה מטלטלת שנכנסתי לתפקיד. העובדים הלכו עם הפנים למטה, התדמית של המשרד הייתה בשפל. היו תזות שזה משרד מושחת, נטול ערכים ומונע מתוך אינטרסים. הייתי צריך לשקם את התדמית. התמקדנו בתהליכים בוני אמון. תהליכים מובנים, קבלת החלטות בצורה מקצועית ועיסוק בעיקר. בדרך זו אתה מגיע למצב שבו יש לך תכניות איך להביא את שוק התקשורת של מדינת ישראל לשלב הבא. לשפר את המיקום שלנו כמדינה בתחום התשתיות. בעוד חצי שנה אתה תראה שהתשתיות יתפתחו משמעותית."
בראיון פרישה, אחד על אחד, מנכ"ל משרד התקשורת, תא"ל (מיל') נתי כהן, מדבר על הכל. מתווה הסיבים, דור 5, רגולציה, תדמית המשרד והאתגרים בניהול שוק התקשורת הישראלי. מיוחד
נתי כהן. קרדיט: דוברות משרד התקשורת
תא"ל (מיל') נתי כהן, נכנס למשרד התקשורת לפני כשנתיים, מיד לאחר סיום קדנציה בצה"ל כקשר"ר. מרגולטור תקשורת של צבא, הפך כהן בין יום לרגולטור של מדינה. כעת, שנתיים אחרי, הוא מסכם קדנציה. "בצבא יש רמטכ"ל אחד שמחליט - וכולם מתיישרים. האתגר הוא לשכנע אותו. במשרד ממשלתי, ההחלטות מתקבלות על בסיס התכנסות של מגוון אינטרסים. עסקיים, פוליטיים, מקצועיים. אין אחד שקובע", מסביר כהן בראיון לישראל דיפנס.
"שנכנסתי לתפקיד קיבלתי משרד עם תדמית שלילית מאד. השיח הציבורי הגדיר אותו כמושחת, לא יעיל ועוד כותרות. ביום הראשון בתפקיד המליצו לי להמנע מקבלת החלטות בתחום התקשורת. הסבירו לי שלא משנה מה אחליט - תמיד יהיו תלונות. אז עדיף לא להחליט. למרות זאת, שנתיים אחרי, משרד התקשורת ממוצב כגוף מקצועי, בלתי תלוי, שהניח לפתח הממשלה תכניות אופרטיביות לרישות המדינה בסיבים אופטיים ורשת סלולרית מדור 5. בשנתיים הצלחנו לצמצם גרירת רגליים של עשור מאחורי העולם בתחום התקשורת."
מתווה הסיבים מחכה לבזק
כהן עמל בשנתיים האחרונות על בניית תכנית לפריסת סיבים תחת השם "מתווה הסיבים". מטרת התכנית היא לקדם, בתקופה קצרה, פריסת סיבים. הרעיון פשוט. עד היום בזק פרסה כ-60 אחוזים מהמדינה בסיבים, אך לא "הדליקה" אותם. כלומר, לא חיברה את המייל האחרון לדירה של המשתמש. מדובר בחלק הכי יקר של פריסת הסיבים. השקעה ממוצעת בלקוח סופי פרטי מוערכת ב2000 דולרים לחיבור שלו לתשתית הסיבים. את הכסף הזה צריכה חברת הטלקו להחזיר לעצמה עם רווח בתקופה כמה שיותר קצרה.
בזק כאמור רצתה לחלוב את הנחושת, אז לא ראתה צורך עסקי להדליק את תשתית הסיבים. כעת, במסגרת מתווה הסיבים, בזק צריכה להחליט בכמה אחוזים מהמדינה היא רוצה לפרוס סיבים. במשרד התקשורת מצפים שהחברה שכבר פרוסה ב60 אחוזים, תקח על עצמה עוד 20 אחוזים - כלומר, 80 אחוזים ממדינת ישראל. בנחושת בזק פרוסה במאה אחוזים מהמדינה.
על מנת ללחוץ על בזק, המשרד נקט בשתי טקטיקות. אחת, קרן חדשה במסגרת מתווה הסיבים שתמומן מהרווחים של כל חברות הטלקו שפורסות סיבים. פרטנר, סלקום, בזק, IBC וכל חברה אחרת שתבחר לעשות זאת. בפועל, מכיוון שבזק הכי גדולה בשוק, היא גם תממן כחצי מהקרן. המשמעות היא, שאיפה שהנהלת בזק תחליט לא לפרוס סיבים, היא תממן למתחרות שלה חלק מהפריסה באותם אזורים. מכאן, שקרן זו מייצרת לבזק אינטרס לפרוס בעצמה בכמה שיותר אזורים בארץ. אחרת, היא למעשה מממנת את המתחרים שלה מכיסה.
טקטיקה נוספת קשורה לאישור רגולטורי של תקן 35B בטכנולוגיית VDSL. מדובר בתקן טכנולוגי המאפשר להעביר על זוג נחושת רוחב פס של 150-200 מגהביט. רוחב פס המספיק למרבית בתי האב. הוכחה לכך אפשר למצוא בקצב מכירת חבילות רוחב פס מבוסס סיבים לבתי אב שכן מחוברים. כיום מחוברים לרשת הסיבים כ-30 אחוזים מהמדינה על ידי מתחרות של בזק. מתוכם, רק כ6.5 אחוזים ביקשו להתחבר בפועל למחיר מנוי של סיבים. כלומר, מדובר בביקושים מאד נמוכים לרוחבי פס של סיב.
הביקושים הנמוכים בפועל לקצבים של גיגהביט ומעלה בסיב, מהווים יתרון לבזק שיכולה לספק על בסיס הנחושת הקיימת קצבים, כאמור, של עד 200 מגהביט. היות ובזק היא חברה עשירה יחסית לשאר חברות הטלקו, היא יכולה לשדרג את הנחושת לתקן 35B, ולהציע חבילות של רוחב פס בקצבים אלו במחיר זול יותר מסיב. בצורה כזו, יכולה בזק, תיאורטית, לפגוע בכדאיות הכלכלית של המתחרים לפרוס סיבים. בעיקר באותם אזורים בהם בזק תמנע מפריסת סיבים בעצמה.
עד שהמתחרים יפרסו סיבים באזורים חסרי כדאיות כלכלית, בזק 'תעגן' את בית האב לחבילות של 150-200 מגהביט על נחושת. כאשר המתחרה יבוא עם חבילת שירות מבוססת סיב, המכירה תהיה הרבה יותר קשה. כאמור, הביקוש לקצבי סיב כיום נמוך, ולא סתם. מרבית משקי הבית אינם מנצלים את רוחב הפס הקיים במנוי שלהם גם ככה, לזה מתווסף החשש מאי ודאות כלכלית בגלל משבר הקורונה. אלו, יקשו מאד על החלטת בית האב להוסיף כסף על רוחב פס של סיב בעתיד הקרוב.
אבל לא הכל שחור. מתן אישור רגולטורי לבזק לפתוח את ה35B יאפשר לבזק ולחברות הISP להתחיל לספק קצבים של עד 200 מגה בתשתיות הקיימות בתוך 4-5 חודשים. היות ובזק משווקת את התשתיות שלה גם על בסיס השוק הסיטונאי, המשמעות היא שכל חברת ISP תוכל להציע קצבים כאלו ללקוחות הקיימים. כלומר, בתוך ששה חודשים עד שנה, פתיחת ה35B יכולה להקפיץ את רוחב הפס הממוצע במדינת ישראל, ללא קשר לקצב פריסת הסיבים. עבור המשרד, יהיה מדובר בהישג אדיר.
עוד נקודה שחשוב לזכור היא שהמתחרים של בזק אינם פורסים סיבים רק כדי למכור חבילות רוחב פס גדולות למשתמשי קצה. אלא גם על מנת לפתח תשתיות עצמאיות. חברות אלו משלמות היום הון לבזק כל חודש עבור שימוש בתשתיות נחושת של בזק תחת השוק הסיטונאי. פריסת סיבים תחסוך להן את התשלום הזה, ובנוסף תאפשר להן להציע רוחבי פס גבוהים בעשורים הקרובים. חלק מהמשתמשים של חברות אלו מועבר לתשתית הסיבים ללא ידיעתו, על בסיס החבילה הקיימת, על מנת שספק התקשורת יחסוך כסף על שכירת תשתית מבזק, כאמור.
"בסופו של דבר תקן 35B הוא פתרון ביניים לטווח זמן קצר", מסביר כהן. "העתיד טמון בסיבים. גם בבזק מבינים שאם הם יחליטו לחלוב את הנחושת, בלי לפרוס סיבים, הם ימצאו את עצמם בבעיה פיננסית בשנים הקרובות. ממוצע רוחב הפס למשק אב בישראל מכפיל את עצמו כל שנה. המשמעות היא שהנחושת לא תספק את צרכי הלקוחות בעוד מספר שנים."
המאבקים הפנימיים בבזק, בין היתר גם סביב מתווה הסיבים, מקבלים ביטוי בחילופי גברי בהנהלת בזק. היו"ר המיתולוגי, שלמה רודב, הודיע שהוא עוזב את החברה. על פי פרסומים במרשתת, אחת הסיבות היא אי הסכמה על תהליך מינוי דיקטורים בחברה. סיבה נוספת קשורה להחלטה בהקשר מתווה הסיבים. על פי הפרסומים, רודב רצה להאיץ את פריסת הסיבים של בזק כהחלטה אסטרטגית שתתרום לחוסן הפיננסי של החברה בעשורים הקרובים. לעומתו, כך לפי הפרסומים, רוצים בעלי רוב המניות לחלוב דיבידנדים מהנחושת בשנים הקרובות על חשבון השקעות בפריסת תשתיות.
"אנו נמצאים בנקודה שבזק רוצה להסתער על הסיבים האופטיים. במיוחד אחרי משבר הקורונה ששינה את תרבות העבודה וצריכת התרבות. אם בזק לא תצעד לקדמה משמעותית - היא תלך לאחור. בשנים האחרונות היא לא חשבה שהיא צריכה להיות שם", מסביר כהן.
בזק פרסה את הסיבים, אותם 60 אחוזים מהמדינה, כבר בשנת 2016. מאז הם עומדים כבויים. הסיבה לכך עסקית. בזק פרסה את החלק הזול יחסית של הסיב בלי המייל האחרון, ושמה פעמיה על ניצול הנחושת. תשתית סיבים כזו עמדה כגלעד מאיים על כל המתחרים - אם תתחילו לפרוס בצורה שתאיים עלינו - נפעיל את הרשת. וזה עבד. פרטנר אמנם פורסת סיבים כבר מספר שנים, כולל לאחרונה סיב לאילת, אבל כאמור אחוז ההתחברות בפועל לסיבים נמוך. בפרטנר אומרים שתשתית הסיבים שלהם מגיעה לכ600 אלף בתי אב. לא ברור מתוכם כמה מחוברים בפועל, ואיפה.
ההמנעות של בזק מפריסת סיבים אילצה את המשרד לאסור עליה פריסה של 35B. אולם כעת, הרוחות השתנו. "המשרד כבר אינו רואה ב35B איום לפריסת סיבים", אומר כהן. עם זאת, אישור רגולטורי טרם ניתן לבזק, ובזק טרם הצהירה כמה אחוזים היא תפרוס בנוסף ל60 אחוזים. נראה שאם בזק תחליט לפרוס סה"כ 80 אחוזים מהמדינה, המשרד ישחרר לה את ה35B. החלטה על כך ככל הנראה צפויה בקרוב משני הצדדים.
"אנו סבורים שבזק צריכה לפרוס 80 אחוזים מהמדינה", אומר כהן. "בזק פרוסה כרגע על 60 אחוזים. הם יכולים תוך 1-3 שנים להדליק את ה60 אחוזים האלו. אין ספק שהם יכולים להוסיף לפחות עוד 20 אחוזים. צריך לזכור שמתווה הסיבים הוא במודל נגעת - נסעת. במקום שבו בזק לא תפרוס סיבים, היא תממן 50 אחוזים מהקרן ולא תוכל להתמודד במכרזים של הקרן באזורים אלו. אז אולי ההיגיון העסקי אומר שאם אני כבר מממן 50 אחוזים , לפחות שאהנה מהתוצאות.
"אין לנו בעיה עם תחרות. אם התחרות היא בין סיב ל35, אנחנו סבורים שהביקושים של הסיבים בעוד כמה שנים ייתרו את הנחושת. המטרה להגיע ל100 אחוזים פריסה של סיבים אופטיים בישראל. הביקוש הוא פונקציה של מודעות וצורך. בפריסת סיבים אתה מסתכל על העשור הקרוב, לא על כאן ועכשיו. כאשר המתווה יצא לדרך גם השיווק יהיה יותר אגרסיבי כי התחרות תגבר. כל יום שבזק לא פורסת סיבים אופטיים, זה יום טוב לפרטנר וסלקום, ומי שמשדרג לא הולך אחורה. בשנתיים הקרובות נראה הרבה פריסה של סיבים אופטיים."
כהן גם ממליץ לממשלה לא לחכות להקמת הקרן, אלא להקצות 100 מליוני ש"ח בשנה לקידום פריסת סיבים. "יש 20 אחוזים מהמדינה שלא כדאי כלכלית לפרוס להם סיבים", מסביר כהן. "באזורים האלו זה אינטרס של המדינה לעודד פריסה באמצעות הטבות פיננסיות למפעילים. צריך לתת דגש חזק בשלוש השנים הקרובות על אזורי עדיפות לאומית. מדובר בכ100 מליון ש"ח בשנה, לשלוש שנים, למימון פריסה באזורים אלו. באזורים הכדאיים, יש לתת לחברות לפרוס בלי רגולציה מגבילה. את הכסף שהמדינה תקצה היום, החברות יוכלו להחזיר בעוד כמה שנים דרך הקרן. זו יכולה להיות הלוואה או כל מודל פיננסי אחר שיבחר. המטרה היא לזרז פריסת סיבים.
"רוחב פס כזה עתיד לייצר עוד הרבה מקומות עבודה. כיום רוחב הפס ואמינות התשתיות מהווים חסמים לפיתוח הפריפריה. עסקים רוצים לעבור מהמרכז לפריפריה, אבל רוצים וודאות בכל הקשור לאפקטיביות תשתיות התקשורת. אזרחים רוצים לעבוד וללמוד מהבית, אבל לא רוצים שתשתיות התקשורת יהיו איטיות או עם בעיות. זו השקעה משתלמת למדינה."
דור 5 בלי סינים
לצד מתווה הסיבים, כהן פעל בשנתיים האחרונות לקידום של פריסת תשתיות סלולריות דור 5. התחלת הפריסה צפויה השנה, כאשר עד ספטמבר המשרד יבחר זוכים במכרז התדרים. "עברנו את השלב הקשוח", מסביר כהן . "אנחנו יודעים מי השחקנים ומתחילים את שלב התיחור. יש כאן בשורה למדינה. יקח עד כחודש עד שנכריז על הזוכים."
אחת השאלות שעומדות לפתחה של המנכ"לית החדשה, היא אישור חברת האצ'ינסון הסינית. החברה מחזיקה בחלק ניכר ממניות פרטנר, והשילוב של בעלים עם זיקה לסין ותשתיות דור 5, עושה קומפוט בבטן לדיירי הבית הלבן. כלומר, אם פרטנר תזכה בתדרי דור 5, והיא כנראה תזכה, יהיה בעלים סינים על תשתית דור 5 ישראלית. ובכן, כהן לא מתרגש, ומסביר באדיבות.
"המשרד מטפל בפריסת דור 5 במספר קומות", מסביר כהן. "הקומה הבסיסית היא תנאי הרישיון. מה מאפשרים לחברות לעשות, באיזו טכנולוגיה להשתמש, מה מותר ומה אסור. כל המגבלות ברות שליטה ומפוקחות על ידי משרד התקשורת וגורמי הביטחון בישראל. התשתית הקריטית היחידה שמפוקחת בצורה כל כך מתואמת זו תשתית התקשורת. החשש שגורם סיני יכנס למערכות תקשורת מפוקחות של מדינה ישראל קטן מאד, ללא קשר לזהות בעל השליטה או הנהלת החברה.
"החברות מכירות את כללי המשחק. מה מותר ומה אסור. אנחנו מעורבים במתווה הטכנולוגי. השחקניות בתשתית הן נוקיה ואריקסון. טכנולוגיות דור 5 מתבססות על דור 4, כך שאין לאף חברה בישראל אינטרס להכניס ציוד אחר. אנחנו לא רואים היתכנות טכנולוגית לסטייה מהנתיב הקיים."
לגבי סוגיית בעלי השליטה, מסבירים במשרד שבוחנים את זהות ופוטנציאל המעורבות של בעל השליטה במודלים העסקיים והטכנולוגים. "זה מה שאנחנו עושים עם הבקשה של האצ'ינסון", אומר כהן. "בתוך הדיונים יש קולות לכאן ולכאן. יש כאלו שלא רואים חשש כי אתה מפקח. יש אחרים שטוענים שבעל המאה בעל הדעה. והוא יכול להתערב בשיקולים.
"צריך לזכור שבשגרה המשרד לא עובד מול בעלי השליטה, אלא מול ההנהלה. אנחנו תמיד בוחנים את הזיקה שיכולה להשפיע על החלטות המנכ"ל. אם יש ניגוד אינטרסים , אנחנו בוחנים את הסוגיה. האיזון שאנו מחוייבים לו כמשרד הוא בין עידוד השקעות בשוק התקשורת הישראלי, לבין אינטרסים לאומיים."
מודל התמרוץ בדור 5
בהיבט הפריסה, בדומה למתווה הסיבים, המשרד בנה מודל תמרוץ שיגרום לפריסה מהירה של הרשת. על פי המודל, מרגע חלוקת התדרים, שלושת החברות שיגיעו ראשונות לפריסה של 250 אתרים בארץ יקבלו החזר מהמדינה. במציאות, המשרד כבר אישר לכל המפעילות להתחיל לפרוס ציוד ב700 מגההרץ. אלו טווחי התדרים שכל החברות יפרסו, מכיוון שאלו התדרים עם יכולת התפשטות וחדירות טובה למבנים.
לעומתם, הצפי הוא שהתדרים הגבוהים, אלו שמספקים את המהירות הגבוהה, יפרסו לפי כדאיות כלכלית. תדרים אלו מיועדים לטווח קצר בין האנטנה למכשיר, והם עם כושר חדירות נמוך. כלומר, המפעיל יצטרך לפרוס הרבה אתרים חדשים כדי לאפשר את המהירויות האלו. הוא יעשה זאת רק אם יש לו כדאיות עסקית. בשלב זה, עוד קשה להבין כדאיות כלכלית כאשר אין מודלים עסקיים ברורים של ROI משירותי 5G.
"לגבי הדור 5 אין כרגע מודל עסקי. בכל מקום שיש הכרח לפרוס דור 5 - המפעילים יפרסו. בעתיד יתפתחו מודלים עסקיים חדשים. בהיבט אינטרסים של המדינה, היא תצטרך להשקיע כסף כדי לעודד פריסה במקומות שלמפעילים לא כדאי. אחת הדרכים שאנו עושים זאת היא עם משרד התחבורה. בהיבט תחבורה, דור 5 הוא אינטרס לאומי בשל הרצון לקדם מכוניות אוטונומיות. אם פורסים עמודי תאורה בכבישים, שכבר יהיו עם הכנה ל5G."
השקעה בסייבר
מהלך נוסף שהוביל כהן הוא בניית תשתית הגנה בסייבר לשוק התקשורת בניהול המשרד. מדובר בפעם הראשונה שמשרד התקשורת מקבל שליטה כרגולטור גם על ממד הסייבר של עולם התקשורת. עד היום, המשרד היה "עיוור" למתקפות סייבר נגד תשתיות תקשורת בישראל, כאשר המודיעין שלו היה דרך החברות עצמן. החבירה עם מערך הסייבר, והקמת חמ"ל ייעודי (SOC\NOC) למגזר התקשורת בבאר שבע מאפשרת למשרד נראות למתרחש בחברות התקשורת.
עד כמה חמור איום הסייבר נגד תשתיות תקשורת? ובכן, דו"ח עדכני לשנת 2019 של האיחוד האירופאי קובע כי כ-4-5 אחוזים מהכשלים הטכניים ברשתות המפעילים באירופה נובעים ממתקפות סייבר. מרבית התקלות קשורות לציוד או טעויות אנוש. "אנחנו הולכים לממש את החזון של ישראל דיגיטלית. הסתכלות לעתיד חושפת סיכוני סייבר גדולים בתחום התקשורת", אומר כהן.
"דבר נוסף שתרם למהלך הוא התפתחות מערך הסייבר. בשביל שותפות צריך שני צדדים. למדנו ביחד את המודלים הנכונים לשת"פ וקיבלנו החלטה לשתף פעולה. בעוד 5-10 שנים מדינת ישראל תהיה במקום אחר בהיבט שוק התקשורת עם כניסת טכנולוגיות כמו IOT. צריך לבנות את שריר הסייבר היום, שיהיה מוכן לעוד מספר שנים. זו הסתכלות לטווח ארוך.
"היבט נוסף הא ההבנה שבסופו של דבר אתה רוצה לשמור על השפעה כרגולטור. החלטת הממשלה קבעה את המערך כגוף מתכלל בסייבר, ולמעשה הכתיבה את הקמת החמ"ל לעולם התקשורת. אנחנו מממשים את החלטת הממשלה. אולי בעתיד תהיה החלטה אחרת. המודל הקיים ל2020 מאמץ את המודל של משרד האנרגיה וכולל SOC\NOC.
"כל תקלה מבחינתנו היא פוטנציאל למתקפה, כאשר האתגר של המפעיל הוא לזהות מה תקלה ומה אירוע סייבר. לפני מספר חודשים היה אירוע, כאשר במשך שעות היינו בטוחים שזה אירוע סייבר. בסוף הסתבר שזו תקלה. לקח לנו שמונה שעות להבין זאת. אותנו כרגולטור מטרידה בעיקר פגיעה ברציפות התפקודית של החברות. תחשוב מה יקרה בעתיד אם רכבים אוטונומים פתאום ישארו בלי רשת בכביש 443. זה יכול לגרום לתאונות ואובדן חיי אדם."
משבר הקורונה
אמנם הקורונה בימים אלו הפכה לשגרה, אך הגל הראשון היה אתגר עבור משרד התקשורת. עסקים נסגרו פיזית ועברו לעבודה מהבית. כך גם מוסדות חינוך. המעבר לחיים מקוונים יצר עומסים על תשתית התקשורת במדינה. "הביצועים של מרבית רשתות הנתונים במדינה היו טובים", אומר כהן. "זיהינו צווארי בקבוק וטיפלנו בהם. בפריפריה ובמגזרים אחרים היינו פחות טובים. המגזר הבדואי, החרדי ומזרח ירושלים. אלו מגזרים שבשגרה אינם משתמשים בתקשורת נתונים, והתקשנו לספק רוחב פס מתאים. צריך לטפל בזה באופן מערכתי.
"אנחנו יוצאים מהמשבר הזה עם תובנה שמה שהיה הוא שיהיה. את הראיון הזה אנחנו עושים בזום. יש כאן שינוי תרבותי שאנחנו חייבים להתארגן אליו. עד משבר הקורונה לא הייתה מודעות בקרב מקבלי ההחלטות לגבי נחיצות המהלכים שהובלנו. היית צריך לשכנע את הממשלה שצריך 5G וסיבים. היום כבר אין שאלה האם צריך, כולם בטוחים שצריך. השאלה היא מימוש - מתווה ולוחות זמנים."
חשיבה לעתיד
כהן מסביר כי החצי שנה הקרובה תהיה דרמטית לשוק התקשורת. "צריך לקחת את עבודות המטה שהכנו ולהפוך אותן להחלטות בתהליכי חקיקה", אומר כהן. "הכל מוכן. שידורים, טלקום ודואר. צריך הצבעות בכנסת. אחרי זה, יש לקיים חשיבה אסטרטגית כיצד מייצרים דה-רגולציה בנושאים ישנים של משרד התקשורת. איך מעבירים את מרכז הכובד של המשרד לאפשר תשתיות בישראל. המשרד צריך להראות שהיוזמות שתכנן מתבצעות בשטח. ישנם חסמים במרכז השלטון המקומי שצריך לפתוח ונדרשת רגולציה שתאפשר את תכניות הפעולה."
עוד אתגר שמצייר כהן הוא איחוד משרד התקשורת עם משרד הדיגיטל. "בעתיד הקרוב ממשלת ישראל תצטרך לחשוב על איחוד משרד התקשורת עם משרד הדיגיטל החדש. השלב הראשון הוא איחוד רשות התקשוב וישראל דיגיטלית. שלב שני יהיה איחוד עם משרד התקשורת. את כל העולם הטלקום והדיגיטל נדרש לאחד למשרד אחד מתכלל", מסביר כהן. "נדרשים תנאים פוליטיים מתאימים למהלך כזה, אבל אם שני המשרדים יכינו את התנאים לכך, ייתכן ובעוד כשנתיים ניתן לשקול מיזוג ואיחוד."
האתגר הכי קשה
לקראת סוף הראיון, שאלתי את כהן מה היה האתגר הכי קשה בתפקיד. "לקבל החלטות כמשרד", משיב כהן. "שנכנסתי לתפקיד, אמרו לי שההחלטה הכי טובה היא לא לקבל החלטות. המשרד היה בסטגנציה. דבר ראשון התחלנו להסתכל חמש שנים קדימה. לבנות חזון, תפקידים, יעדים. לאן צריך לנתב את מרכזי הכובד של שוק התקשורת. איך להקל על הרגולציה. לדייק אותה. כיום, שנתיים אחרי, יש ממשלה חדשה ויש שר חדש שיכולים לקחת את עבודת המטה ולתרגם אותה להחלטות. כל החלטה של השר החדש שאתה שומע עליה היום, היא תוצר עבודת מטה שעשינו בשנתיים האחרונות."
ההישג הכי גדול
"שיקום המשרד", עונה כהן. "המשרד היה בתקופה מטלטלת שנכנסתי לתפקיד. העובדים הלכו עם הפנים למטה, התדמית של המשרד הייתה בשפל. היו תזות שזה משרד מושחת, נטול ערכים ומונע מתוך אינטרסים. הייתי צריך לשקם את התדמית. התמקדנו בתהליכים בוני אמון. תהליכים מובנים, קבלת החלטות בצורה מקצועית ועיסוק בעיקר. בדרך זו אתה מגיע למצב שבו יש לך תכניות איך להביא את שוק התקשורת של מדינת ישראל לשלב הבא. לשפר את המיקום שלנו כמדינה בתחום התשתיות. בעוד חצי שנה אתה תראה שהתשתיות יתפתחו משמעותית."
