דעה: הממשלה הכניסה סוס טרויאני בחוק הסמכת שב"כ לסיוע בקורונה
החקיקה החדשה מסמיכה את שב"כ לעקוב אחרי אזרחים שנחשפו לחולי קורונה, אבל כוללת גם הרחבה ל"נסיבות מיוחדות". אלו אינן מוגדרות בחוק, ויקבעו על ידי ראש הממשלה
עמי רוחקס דומבה
| 02/07/2020
קרדיט: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, פורסם ברשומות השבוע. תוקפו ל21 ימים, כאשר הממשלה רשאית להאריכו, ואילו הכנסת רשאית לבטלו. על פי החוק, משרד הבריאות יוכל להעזר בשב"כ אם כמות החולים החדשים ביום עוברת את ה-200 למשך יומיים ברצף.
לכאורה, בחקיקה ישנם מנגנוני איזון ובקרות. אבל רק לכאורה. מדוע? מכיוון שהפעם ראש הממשלה רצה להכניס סעיף מיוחד שיאפשר לו להפעיל את שב"כ לעקוב אחרי אזרחים ב"נסיבות חריגות". על מנת לסבר את האוזן, מדובר על חקיקה המאפשרת לראש הממשלה להפעיל גוף ביון פנימי, באופן ישיר, לטובת מעקב אחרי אזרחים שלא במקרים מוגדרים מראש. במדינות אחרות החוק הזה היה יכול להתפס כ'סוג של' מנגנון החוטא לדמוקרטיה, ובספק היה עובר את הפרלמנט.
במקום זאת, ראש הממשלה השאיר לעצמו אפשרות לקבוע "נסיבות מיוחדות". על פי סעיף 22 (קטן ב) - "ראש הממשלה רשאי לאחר שהונחה בפניו המלצת צוות השרים, באישור ועדת החוץ והביטחון, לשנות בצו את התוספת." היות וועדת חוץ וביטחון בסופו של יום 'גיהצה' את כל הדרישות הנוכחיות של רוה"מ למרות הביקורת הציבורית, מדובר למעשה בוועדה שהיא חותמת גומי. גם הצעת היו"ר הנוכחי של הוועדה לפצל את החוק לשני חלקים על מנת לקיים לחץ על הממשלה למצוא חלופות לשב"כ - כשלה.
הוועדה אישרה להצבעה נוסח יחיד, המתיר לשב"כ לעקוב אחרי כל מי שמשרד הבריאות רוצה. זאת, כאשר הנוסח המקורי של הצעת החוק רצה להגביל את המעקב לאישורים פרטניים בלבד. גם כאן הוועדה כשלה ביישום מנגנון המקשה על הפעלת שב"כ למעקב אחרי אזרחים.
בפועל, מדובר בחוק ישראלי המתיר לראש הממשלה להפעיל את שב"כ לעקוב אחרי אזרחים, ללא התערבות הרשות השופטת. כלומר, אין צורך בצו שופט. ואם חשבתם שההיתר הוא רק בהקשר חולי קורונה, תחשבו שוב. "נסיבות מיוחדות" הן סוס טרויאני שמשאיר לראש הממשלה חופש פעולה לקבוע מתי לדעתו צריך לעקוב אחרי אזרחים.
והכנסת יכולה לבטל את החוק? גם זה נכון. לפחות רשמית. אבל חשוב לזכור שזו אותה כנסת, ואותה וועדת חוץ וביטחון, שאישרה את החקיקה מלכתחילה בתצורתה הסופית. אז מי בדיוק יבטל את החוק או יעמוד מול רוה"מ כאשר זה ירצה לקבוע "נסיבות מיוחדות".
החקיקה החדשה מסמיכה את שב"כ לעקוב אחרי אזרחים שנחשפו לחולי קורונה, אבל כוללת גם הרחבה ל"נסיבות מיוחדות". אלו אינן מוגדרות בחוק, ויקבעו על ידי ראש הממשלה
קרדיט: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, פורסם ברשומות השבוע. תוקפו ל21 ימים, כאשר הממשלה רשאית להאריכו, ואילו הכנסת רשאית לבטלו. על פי החוק, משרד הבריאות יוכל להעזר בשב"כ אם כמות החולים החדשים ביום עוברת את ה-200 למשך יומיים ברצף.
לכאורה, בחקיקה ישנם מנגנוני איזון ובקרות. אבל רק לכאורה. מדוע? מכיוון שהפעם ראש הממשלה רצה להכניס סעיף מיוחד שיאפשר לו להפעיל את שב"כ לעקוב אחרי אזרחים ב"נסיבות חריגות". על מנת לסבר את האוזן, מדובר על חקיקה המאפשרת לראש הממשלה להפעיל גוף ביון פנימי, באופן ישיר, לטובת מעקב אחרי אזרחים שלא במקרים מוגדרים מראש. במדינות אחרות החוק הזה היה יכול להתפס כ'סוג של' מנגנון החוטא לדמוקרטיה, ובספק היה עובר את הפרלמנט.
במקום זאת, ראש הממשלה השאיר לעצמו אפשרות לקבוע "נסיבות מיוחדות". על פי סעיף 22 (קטן ב) - "ראש הממשלה רשאי לאחר שהונחה בפניו המלצת צוות השרים, באישור ועדת החוץ והביטחון, לשנות בצו את התוספת." היות וועדת חוץ וביטחון בסופו של יום 'גיהצה' את כל הדרישות הנוכחיות של רוה"מ למרות הביקורת הציבורית, מדובר למעשה בוועדה שהיא חותמת גומי. גם הצעת היו"ר הנוכחי של הוועדה לפצל את החוק לשני חלקים על מנת לקיים לחץ על הממשלה למצוא חלופות לשב"כ - כשלה.
הוועדה אישרה להצבעה נוסח יחיד, המתיר לשב"כ לעקוב אחרי כל מי שמשרד הבריאות רוצה. זאת, כאשר הנוסח המקורי של הצעת החוק רצה להגביל את המעקב לאישורים פרטניים בלבד. גם כאן הוועדה כשלה ביישום מנגנון המקשה על הפעלת שב"כ למעקב אחרי אזרחים.
בפועל, מדובר בחוק ישראלי המתיר לראש הממשלה להפעיל את שב"כ לעקוב אחרי אזרחים, ללא התערבות הרשות השופטת. כלומר, אין צורך בצו שופט. ואם חשבתם שההיתר הוא רק בהקשר חולי קורונה, תחשבו שוב. "נסיבות מיוחדות" הן סוס טרויאני שמשאיר לראש הממשלה חופש פעולה לקבוע מתי לדעתו צריך לעקוב אחרי אזרחים.
והכנסת יכולה לבטל את החוק? גם זה נכון. לפחות רשמית. אבל חשוב לזכור שזו אותה כנסת, ואותה וועדת חוץ וביטחון, שאישרה את החקיקה מלכתחילה בתצורתה הסופית. אז מי בדיוק יבטל את החוק או יעמוד מול רוה"מ כאשר זה ירצה לקבוע "נסיבות מיוחדות".
