"מדינת ישראל עלולה לאבד את הבסיס המוסרי המצדיק את קיומה"

"מי שמגילת העצמאות, ביטחונה של המדינה וריבונותה חשובים לו, מתבונן בחרדה, על סיפו של הסיפוח", דעתו של עו"ד אל"ם (מיל.) גלעד שר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS

"מדינת ישראל עלולה לאבד את הבסיס המוסרי המצדיק את קיומה"

ממשלת נתניהו עומדת לנקוט צעד פזיז וחד-צדדי של סיפוח חלקים מהגדה המערבית, בברכתו של הבית הלבן, ולכאורה כחלק מ"עסקת המאה" של הנשיא טראמפ.  מתנגדי הסיפוח ותומכיו כאחד, מסכימים, כי מדובר באירוע בקנה-מידה היסטורי, שיעצב את גורלה של המדינה ועתידה. והאירוע הזה מתנהל, כמאמר הביטוי, כמו שכונה. בציבור לא שמעו דבר וחצי דבר על השיקולים לסיפוח, האינטרסים הלאומיים, החלופות למהלך או ההשלכות שיהיו לו בתחומים המדיני, הביטחוני, האזורי, הכלכלי והמשפטי.

הציבור הישראלי אדיש לסיפוח. יש לו בימים אלה דאגות אחרות על הראש. ודווקא משום כך, אמורה ההנהגה הלאומית לעשות מה שצריך, מה שנכון ומה שטוב למדינה ולעם ולדורות הבאים. בלי שיקולי פוליטיקה מפלגתית ואחרת, או שיקולים אישיים של העומד בראשה. ממשלות אינן אמורות לפעול רק כי הדבר אפשרי או כי נזדמנה הזדמנות. לפעמים, תהייה זו איוולת - גם כשהרשות נתונה. וזה המקרה.

ישראל נקטה בעבר שני צעדים חד-צדדיים עיקריים: היציאה מלבנון במאי 2000 וההתנתקות מרצועת עזה באוגוסט 2005. לשני המהלכים האלה, תחת ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון, הייתה תועלת אסטרטגית לישראל בטווח הארוך. הם לא היו חפים מתקלות, כשלים וטעויות, אך אין שום ספק שחסכו חיי אדם של חיילי צה"ל ואזרחים כאחד

וכעת עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו לנקוט צעד חד צדדי, שלהערכת רבים סותר את האינטרסים הלאומיים של המדינה. הן בבית פנימה, מבחינת החברה הישראלית והכלכלה, והן מחוצה לו – מבחינה מדינית, אזורית ובינלאומית. מעל מהלך הסיפוח מתנוססים שני דגלים שחורים: האחד, הסיכון הביטחוני המיותר, והאחר - הרס יסודות החירות, הצדק והשלום שעליהם הוקמה ישראל כמדינתו הדמוקרטית של העם היהודי.

הביטחוניסטיים שבינינו קוראים להימנע ממהלך הסיפוח החד-צדדי. הם מפרטים סיכונים ביטחוניים עצומים, ומוסיפים להם את ההידרדרות הצפוייה ביחסי החוץ של ישראל, הכירסום בעוגנים האסטרטגיים של הסכמי השלום עם ירדן ומצרים, קריסתה הצפוייה של הרשות הפלסטינית ובידודה של ישראל בזירה הבינלאומית. התסריט, הם אומרים, כתוב מראש: הדרדרות למדינה אחת. דו-לאומית.

בדיוק המצב שהקיצוניים, בשני הצדדים, הישראלי והפלסטיני, שואפים אליו. ישראל תחזור להיות השוטר של מיליוני פלסטינים ולנהל את חייהם, ותעמוד - תוך חיכוך ביטחוני מדמם ויומיומי – מול תביעה למעמד אזרחי שווה לכל היושבים בין הירדן לים.  

ולכן, מה שנדרש מן ההנהגה הוא לא לחשוב "מחוץ לקופסה". נתחיל מחשיבה בתוך הקופסה. מול הכרעה גורלית כל כך, נדרשים תהליכים סדורים ומעמיקים של קבלת החלטות: עבודת מטה, בירור, שיקול דעת, חשיבה, בחינה של חלופות לסיפוח, הערכה ומודיעין.

מי שמגילת העצמאות, ביטחונה של המדינה וריבונותה חשובים לו, מתבונן בחרדה, על סיפו של הסיפוח, בלקחים של אלפי שנות היסטוריה יהודית בצמתים קריטיים: יד איש באחיו, חורבן, קריסת הריבונות, גלות. עקב הסיפוח החד-צדדי, עלולה מדינת ישראל לאבד את הבסיס המוסרי המצדיק את קיומה כמדינתו היחידה, הריבונית והדמוקרטית, של העם היהודי.     

הכותב, עו"ד אל"ם (מיל.) גלעד שר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, ולשעבר ראש לשכת ראש הממשלה וממנהלי המשא-ומתן המדיני.

אולי יעניין אותך גם