התבססות טורקיה בלוב מהווה סכנה אזורית. דעה
טורקיה מתערבת במלחמת האזרחים בלוב לטובת ממשלת טריפולי האיסלאמיסטית, דבר שישפיע על כל מדינות אגן הים התיכון, ישראל בכללן
אפרים ענבר
| 29/06/2020
BIGSTOCK/ Copyright: vverve
בחודש האחרון מתערבת טורקיה צבאית במלחמת האזרחים בלוב לטובת ממשלת טריפולי (GNA) בראשות פאיז אל-סראג', האוחזת בקשרים לחוגים איסלאמיסטים. ממשלת ה-GNA נלחמת בצבא המונהג על יד גנרל ח׳ליפה חפטר, המייצג את החלקים המזרחיים של לוב ונהנה מתמיכת מצרים, איחוד האמירויות, רוסיה וצרפת. בשל המעורבות הטורקית וכן סיוע של ג׳יהאדיסטים מסוריה, הובילו להיפוך מגמה במלחמה: צבא ה-GNA הסיר את המצור מעל טריפולי ונמצא כעת בתנופה מזרחה.
מטרתו המיידית של רג׳פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, היא לעזור לממשלת ה-GNA לשרוד ולהתקדם אל עבר אזור סירטה העשיר בנפט, השוכן לאורך חוף הים התיכון. אך בטווח הארוך, טורקיה מעוניינת להסיר את ח׳ליפה חפטר מהזירה הפוליטית. דומיננטיות של ה-GNA בלוב תחזק את האוריינטציה האיסלאמית של המדינה ותאפשר לטורקיה, מדינה בעלת סדר יום ניאו-עותומני ואיסלאמיסטי, לגייס את המשאבים של לוב למטרותיה היומרניות.
ישות איסלאמיסטית נוספת לאורך חופי הים התיכון
ניצחון ה-GNA במלחמה יבטיח את הסכם חלוקת המים הכלכליים בים התיכון, שנחתם בנובמבר 2019 בין ממשלת אנקרה לממשלת טריפולי. הסכם זה מתעלם מהזכויות של יוון וקפריסין ומהווה מכשול עבור התוכנית של מצרים, ישראל, יון וקפריסין לייצא גז ממזרח הים התיכון לאירופה. טורקיה, הרואה את עצמה כגשר אנרגיה למערב, רוצה למנוע דרכי אספקה חלופיות.
מעמד בכורה לטורקיה בלוב יגביר את השפעתה גם בעזה, כישות איסלאמיסטית נוספת לאורך החוף הדרומי של הים התיכון. השפעה גדולה יותר בלוב ובעזה תהיה לצנינים בעיני מצרים השוכנת בין שתי ישויות אלו, יריבתה של טורקיה מימים ימימה.
ועוד: העימות בלוב יכול להשפיע על עתידה של מצרים, המדינה הערבית החשובה ביותר. קהיר תומכת בכוחותיו של חפטר בדיוק בגלל החשש הגדול שלה, שתחת ה-GNA תקום מדינה איסלאמיסטית במערב. בסיני שבמזרח סובלת כבר מצרים ממרד איסלאמיסטי הנתמך על ידי החמאס. נשיא מצרים א-סיסי אף איים שהתקדמות צבאית נוספת של ממשלת טריפולי תגרור תגובה צבאית מצרית. השפעות איסלאמיסטיות ממערב עלולות לסכן את היציבות הפוליטית במצרים, במיוחד לאור העובדה שהאחים המוסלמים, הכוח הפוליטי המאורגן ביותר במדינה, מאתגר את שלטונו של א-סיסי. ערעור השלטון הקיים במצרים אינו רצוי במדינות ערב המתונות ובישראל, ומנוגד לאינטרסים אמריקנים בסיסיים. האדישות האמריקנית עלולה לדחוף את מצרים לזרועותיה של רוסיה.
מתחים בתוך ברית נאט״ו עלולים להוביל לפנייה לרוסיה
הסכסוך בלוב גם מחריף מתחים בתוך ברית נאט״ו. צרפת, איטליה ויוון מבינות את הרגישויות הגיאופוליטיות במאבק על החוף הדרומי של הים התיכון. האיחוד האירופאי אף שלח ספינות מלחמה לאזור במטרה להפחית את מעבר הנשק ללוב, צעד שהוביל לתקרית ימית בין טורקיה לצרפת. הנוכחות הטורקית בלוב וההסכם על חלוקת מזרח הים התיכון עלול להבעיר מלחמה בין טורקיה ויוון, שתי חברות בברית נאט״ו. אנקרה עלולה לא לעמוד בפיתוי לנקוט במעשים כוחניים בעקבות הפרשי העוצמה בין טורקיה לבין המדינות ההלניות. היא כבר מונעת בכוח ניסיונות למצוא גז במימי קפריסין הקטנה. אם ארה"ב תמשיך להימנע מלקרוא את ארדואן לסדר, יוון וקפריסין עלולות למצוא עצמן במצב בו יפנו לרוסיה לעזרה. קיימת קרבה דתית בין שלושת המדינות, אשר קבלה לעיתים ביטוי פוליטי.
לוב משמשת גם כשטח מעבר לאפריקנים רבים הרוצים למצוא חיים טובים יותר באירופה. יש להניח שעובדה זאת עברה במוחו של ארדואן, אשר אינו מהסס להשתמש ביכולתו לווסת את ההגירה לאירופה מהמזרח.
ירושלים בוודאי מודאגת מהמתרחש בלוב ומאי-העשייה האמריקנית, אשר רק מגבירה את התעוזה של ארדואן, שונא ישראל נודע. בסיס ימי טורקי בלוב מהווה סכנה לנתיבים הימיים בים התיכון, בהם עובר כ-90 אחוז מהסחר הבינלאומי של ישראל. הפיכת לוב למדינת חסות טורקית מסוכנת למדינות המערב בים התיכון וכן למצרים, שיציבותה היא אבן יסוד במערך האזורי הנוכחי.
התרחיש הגרוע ביותר עלול להיות הסכמה רוסית-טורקית לחלק את לוב לאזורי השפעה. על ישראל להתגייס למאמץ משותף עם יוון, קפריסין, צרפת ואיטליה מול השאפתנות הטורקית, ולהבהיר לוושינגטון את הסכנות שבהרפתקנותו של ארדואן.
פרופ' אפרים ענבר הוא נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS).
טורקיה מתערבת במלחמת האזרחים בלוב לטובת ממשלת טריפולי האיסלאמיסטית, דבר שישפיע על כל מדינות אגן הים התיכון, ישראל בכללן
BIGSTOCK/ Copyright: vverve
בחודש האחרון מתערבת טורקיה צבאית במלחמת האזרחים בלוב לטובת ממשלת טריפולי (GNA) בראשות פאיז אל-סראג', האוחזת בקשרים לחוגים איסלאמיסטים. ממשלת ה-GNA נלחמת בצבא המונהג על יד גנרל ח׳ליפה חפטר, המייצג את החלקים המזרחיים של לוב ונהנה מתמיכת מצרים, איחוד האמירויות, רוסיה וצרפת. בשל המעורבות הטורקית וכן סיוע של ג׳יהאדיסטים מסוריה, הובילו להיפוך מגמה במלחמה: צבא ה-GNA הסיר את המצור מעל טריפולי ונמצא כעת בתנופה מזרחה.
מטרתו המיידית של רג׳פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, היא לעזור לממשלת ה-GNA לשרוד ולהתקדם אל עבר אזור סירטה העשיר בנפט, השוכן לאורך חוף הים התיכון. אך בטווח הארוך, טורקיה מעוניינת להסיר את ח׳ליפה חפטר מהזירה הפוליטית. דומיננטיות של ה-GNA בלוב תחזק את האוריינטציה האיסלאמית של המדינה ותאפשר לטורקיה, מדינה בעלת סדר יום ניאו-עותומני ואיסלאמיסטי, לגייס את המשאבים של לוב למטרותיה היומרניות.
ישות איסלאמיסטית נוספת לאורך חופי הים התיכון
ניצחון ה-GNA במלחמה יבטיח את הסכם חלוקת המים הכלכליים בים התיכון, שנחתם בנובמבר 2019 בין ממשלת אנקרה לממשלת טריפולי. הסכם זה מתעלם מהזכויות של יוון וקפריסין ומהווה מכשול עבור התוכנית של מצרים, ישראל, יון וקפריסין לייצא גז ממזרח הים התיכון לאירופה. טורקיה, הרואה את עצמה כגשר אנרגיה למערב, רוצה למנוע דרכי אספקה חלופיות.
מעמד בכורה לטורקיה בלוב יגביר את השפעתה גם בעזה, כישות איסלאמיסטית נוספת לאורך החוף הדרומי של הים התיכון. השפעה גדולה יותר בלוב ובעזה תהיה לצנינים בעיני מצרים השוכנת בין שתי ישויות אלו, יריבתה של טורקיה מימים ימימה.
ועוד: העימות בלוב יכול להשפיע על עתידה של מצרים, המדינה הערבית החשובה ביותר. קהיר תומכת בכוחותיו של חפטר בדיוק בגלל החשש הגדול שלה, שתחת ה-GNA תקום מדינה איסלאמיסטית במערב. בסיני שבמזרח סובלת כבר מצרים ממרד איסלאמיסטי הנתמך על ידי החמאס. נשיא מצרים א-סיסי אף איים שהתקדמות צבאית נוספת של ממשלת טריפולי תגרור תגובה צבאית מצרית. השפעות איסלאמיסטיות ממערב עלולות לסכן את היציבות הפוליטית במצרים, במיוחד לאור העובדה שהאחים המוסלמים, הכוח הפוליטי המאורגן ביותר במדינה, מאתגר את שלטונו של א-סיסי. ערעור השלטון הקיים במצרים אינו רצוי במדינות ערב המתונות ובישראל, ומנוגד לאינטרסים אמריקנים בסיסיים. האדישות האמריקנית עלולה לדחוף את מצרים לזרועותיה של רוסיה.
מתחים בתוך ברית נאט״ו עלולים להוביל לפנייה לרוסיה
הסכסוך בלוב גם מחריף מתחים בתוך ברית נאט״ו. צרפת, איטליה ויוון מבינות את הרגישויות הגיאופוליטיות במאבק על החוף הדרומי של הים התיכון. האיחוד האירופאי אף שלח ספינות מלחמה לאזור במטרה להפחית את מעבר הנשק ללוב, צעד שהוביל לתקרית ימית בין טורקיה לצרפת. הנוכחות הטורקית בלוב וההסכם על חלוקת מזרח הים התיכון עלול להבעיר מלחמה בין טורקיה ויוון, שתי חברות בברית נאט״ו. אנקרה עלולה לא לעמוד בפיתוי לנקוט במעשים כוחניים בעקבות הפרשי העוצמה בין טורקיה לבין המדינות ההלניות. היא כבר מונעת בכוח ניסיונות למצוא גז במימי קפריסין הקטנה. אם ארה"ב תמשיך להימנע מלקרוא את ארדואן לסדר, יוון וקפריסין עלולות למצוא עצמן במצב בו יפנו לרוסיה לעזרה. קיימת קרבה דתית בין שלושת המדינות, אשר קבלה לעיתים ביטוי פוליטי.
לוב משמשת גם כשטח מעבר לאפריקנים רבים הרוצים למצוא חיים טובים יותר באירופה. יש להניח שעובדה זאת עברה במוחו של ארדואן, אשר אינו מהסס להשתמש ביכולתו לווסת את ההגירה לאירופה מהמזרח.
ירושלים בוודאי מודאגת מהמתרחש בלוב ומאי-העשייה האמריקנית, אשר רק מגבירה את התעוזה של ארדואן, שונא ישראל נודע. בסיס ימי טורקי בלוב מהווה סכנה לנתיבים הימיים בים התיכון, בהם עובר כ-90 אחוז מהסחר הבינלאומי של ישראל. הפיכת לוב למדינת חסות טורקית מסוכנת למדינות המערב בים התיכון וכן למצרים, שיציבותה היא אבן יסוד במערך האזורי הנוכחי.
התרחיש הגרוע ביותר עלול להיות הסכמה רוסית-טורקית לחלק את לוב לאזורי השפעה. על ישראל להתגייס למאמץ משותף עם יוון, קפריסין, צרפת ואיטליה מול השאפתנות הטורקית, ולהבהיר לוושינגטון את הסכנות שבהרפתקנותו של ארדואן.
פרופ' אפרים ענבר הוא נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS).
