מעקב שב"כ אחרי חולי קורונה: הכנסת בדרך לאשר את החקיקה
בניגוד לדעתו של ראש השב"כ, נדב ארגמן, הכנסת ממשיכה את תהליך אישור החקיקה שתנחה את שב"כ לעקוב אחרי חולי קורונה. החקיקה עברה קריאה ראשונה וחזרה לוועדת הכנסת לצורך הכנה לקראת קריאה שניה ושלישית
עמי רוחקס דומבה
| 28/06/2020
bigstock
הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 אושרה בקריאה ראשונה. נראה כי הכנסת רוצה להכריח את ראש השב"כ, נדב ארגמן, לעקוב אחרי אזרחים בזמן הקורונה. זאת, כאשר ארגמן הביע התנגדות לחקיקה כזו. לפי פרסומים גלויים, שב"כ מתנגד לחקיקה זו בשל חשש לחשיפת שיטות עבודה המיועדות במקור לתפוס מחבלים.
על פי פרסום מאגר החקיקה הלאומי, הצעת החוק עברה קריאה ראשונה בכנסת, וחזרה לוועדת הכנסת להכנת החוק לקריאה שניה ושלישית. הצעת החוק 1334 תואמת את תזכיר החוק שפורסם קודם לכן באתר תזכירי החקיקה הממשלתי.
"ההחלטה להמשיך ולהסתייע בשירות ולעגן את הסמכות לכך בחקיקה, התקבלה לאחר נקבע כי יש לכך הצדקה. זאת, בין השאר, על יסוד המלצת צוות שרים שהוקם מכוח החלטה 4950 ,אשר נדרש לבחון את היעילות של הסתייעות בשירות לפי החלטה זו ובמידת הצורך להציע חלופות והמלצות לשינויים בהחלטה האמורה, ומצא כי לעת הזו לא קיימת חלופה אחרת", נכתב בהצעת החוק.
"[...] להגדרה "מגע קרוב עם חולה" - ההגדרה מבהירה את גבולות הבדיקה ששירות מבצע כדי לאתר אנשים העלולים להידבק מהחולה, כך שיהיה מדובר במגע העלול להביא להדבקה (מרחק מהחולה ומשך המגע), בהלימה, ככל האפשר, להנחיות הקליניות של משרד הבריאות, הרלוונטיות לאותה עת. ההנחיות בנושא זה יפורטו בנוהל שיקבע משרד הבריאות לפי החוק."
עם זאת, כפי שאמר ח"כ אלי אבידר בדיון במליאה בכנסת, מערכות שב"כ לא יודעות להבחין בין קומה 10 לקומה 4 באותו בניין. מבחינת שב"כ מצב כזה מייצר הצלבה כאשר במציאות שני האזרחים לא בהכרח התקרבו זה לזה. כך גם בתוך קניון למשל. באופן כללי, פתרונות ניטור טכנולוגיים המבוססים על טריאנגולציה (הצלבת מיקום של שלושה תאים סלולריים, שב"כ לא משתמש בסוסים לצורך הפעילות), מדויקים לכמה עשרות מטרים ואינם מיועדים לבדיקת קרבה ממשית כנדרש בהיבט אפידמולוגי.
עוד הוסיף ח"כ אבידר כי הכנסת העניקה גם לאגף הסיגינט של המשטרה יכולות מעקב אחרי מפירי בידוד, כאשר במציאות מתוך 10,000 מעקבים שבוצעו נמצאו שלושה מפירי בידוד. מכאן עולה השאלה מדוע הכנסת ממשיכה לאשר שימוש בשירותי ביון ואכיפת חוק לצורך מעקב אחרי אזרחים כאשר פתרונות אלו אינם אפקטיביים מספיק. התשובה פשוטה - כי לפי משרד הבריאות אין פתרון אזרחי כחלופה.
בניגוד לדעתו של ראש השב"כ, נדב ארגמן, הכנסת ממשיכה את תהליך אישור החקיקה שתנחה את שב"כ לעקוב אחרי חולי קורונה. החקיקה עברה קריאה ראשונה וחזרה לוועדת הכנסת לצורך הכנה לקראת קריאה שניה ושלישית
bigstock
הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 אושרה בקריאה ראשונה. נראה כי הכנסת רוצה להכריח את ראש השב"כ, נדב ארגמן, לעקוב אחרי אזרחים בזמן הקורונה. זאת, כאשר ארגמן הביע התנגדות לחקיקה כזו. לפי פרסומים גלויים, שב"כ מתנגד לחקיקה זו בשל חשש לחשיפת שיטות עבודה המיועדות במקור לתפוס מחבלים.
על פי פרסום מאגר החקיקה הלאומי, הצעת החוק עברה קריאה ראשונה בכנסת, וחזרה לוועדת הכנסת להכנת החוק לקריאה שניה ושלישית. הצעת החוק 1334 תואמת את תזכיר החוק שפורסם קודם לכן באתר תזכירי החקיקה הממשלתי.
"ההחלטה להמשיך ולהסתייע בשירות ולעגן את הסמכות לכך בחקיקה, התקבלה לאחר נקבע כי יש לכך הצדקה. זאת, בין השאר, על יסוד המלצת צוות שרים שהוקם מכוח החלטה 4950 ,אשר נדרש לבחון את היעילות של הסתייעות בשירות לפי החלטה זו ובמידת הצורך להציע חלופות והמלצות לשינויים בהחלטה האמורה, ומצא כי לעת הזו לא קיימת חלופה אחרת", נכתב בהצעת החוק.
"[...] להגדרה "מגע קרוב עם חולה" - ההגדרה מבהירה את גבולות הבדיקה ששירות מבצע כדי לאתר אנשים העלולים להידבק מהחולה, כך שיהיה מדובר במגע העלול להביא להדבקה (מרחק מהחולה ומשך המגע), בהלימה, ככל האפשר, להנחיות הקליניות של משרד הבריאות, הרלוונטיות לאותה עת. ההנחיות בנושא זה יפורטו בנוהל שיקבע משרד הבריאות לפי החוק."
עם זאת, כפי שאמר ח"כ אלי אבידר בדיון במליאה בכנסת, מערכות שב"כ לא יודעות להבחין בין קומה 10 לקומה 4 באותו בניין. מבחינת שב"כ מצב כזה מייצר הצלבה כאשר במציאות שני האזרחים לא בהכרח התקרבו זה לזה. כך גם בתוך קניון למשל. באופן כללי, פתרונות ניטור טכנולוגיים המבוססים על טריאנגולציה (הצלבת מיקום של שלושה תאים סלולריים, שב"כ לא משתמש בסוסים לצורך הפעילות), מדויקים לכמה עשרות מטרים ואינם מיועדים לבדיקת קרבה ממשית כנדרש בהיבט אפידמולוגי.
עוד הוסיף ח"כ אבידר כי הכנסת העניקה גם לאגף הסיגינט של המשטרה יכולות מעקב אחרי מפירי בידוד, כאשר במציאות מתוך 10,000 מעקבים שבוצעו נמצאו שלושה מפירי בידוד. מכאן עולה השאלה מדוע הכנסת ממשיכה לאשר שימוש בשירותי ביון ואכיפת חוק לצורך מעקב אחרי אזרחים כאשר פתרונות אלו אינם אפקטיביים מספיק. התשובה פשוטה - כי לפי משרד הבריאות אין פתרון אזרחי כחלופה.
