משמעויות סיפוח בקעת הירדן
שיח סיפוח: החלת ריבונות על הבקעה לא תשנה מהותית את מעמד התושבים הישראלים, אך היא בעלת משמעויות קריטיות נוספות, הדורשות מחשבה מעמיקה. דעה של תא״ל (מיל׳) ד"ר אמנון סופרין, לשעבר ראש אגף המודיעין במוסד
ישראל דיפנס
| 25/06/2020
בקעת הירדן נתפסת ע"י ישראל כשטח חיוני להגנה על המדינה. כאשר גובשה בצה״ל התפיסה המבצעית לאור הסכמי אוסלו משנת 1993, נקבעה עמדה לפיה בקעת הירדן תישאר בריבונות ישראלית ותהווה מעין אזור חיץ בין השטחים בשליטת הפלסטינים בגב ההר לבין נהר הירדן - זאת למעט אזור יריחו, שהועבר לשליטת הרשות הפלסטינית במסגרת השלב הראשון של מימוש ההסכמים.
נוסף על יריחו, מיושבת הבקעה בדלילות באוכלוסייה פלסטינית המרוכזת בשישה כפרים בהם מתגוררים על פי ההערכות כ-15 אלף איש, המתפרנסים בעיקר מחקלאות. האוכלוסייה היהודית בבקעת הירדן מונה כ-7,000 איש ב-21 מושבים וקיבוצים, וישראל שולטת בשטח באופן מלא (כאמור, למעט אזור יריחו). כביש 90, המהווה ציר תנועה מרכזי מעמק הירדן ומצפון הארץ לערבה ולדרום הארץ, חוצה את הבקעה לכל אורכה וכלי רכב ישראלים נוסעים בו בכל שעות היממה באין מפריע.
חתימת הסכמי השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994 הביאו להרחבת ולהעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות, במטרה למנוע חדירות וניסיונות פיגוע מירדן בשטח ישראל. מערכת יחסים טובה זו שנבנתה לאורך השנים, מהווה מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון הישראלית ומאפשרת להחזיק בבקעת הירדן כוחות צבא קטנים יחסית.
להחלטה על החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן משמעויות שנדרשת לגביהן חשיבה מעמיקה. עקרונית, היא לא תשנה דבר באשר למצב המתיישבים הישראלים בבקעת הירדן ובשליטה הישראלית על הבקעה. אך ישראל תידרש להחלטה באשר למעמדם של התושבים הפלסטינים בבקעת הירדן: האם הם יהפכו, מכוח הסיפוח, לתושבים ישראלים ? כיצד יוגדר מעמדם? האם יהיו בעלי זכות בחירה למוסדות השלטון בישראל?
בנוסף, החלטה על סיפוח הבקעה ללא תיאום מוקדם והסכמה מצד ירדן, תהווה בעיני האחרונה שינוי משמעותי בסטטוס קוו: מלך ירדן הוא האחראי לסטטוס קוו במקומות הקדושים בירושלים ולכן הוא נושא באחריות מסוימת לאוכלוסייה הפלסטינית, גם אם פורמלית בלבד. לפחות כלפי חוץ, יציג המלך טענות קשות כלפי ישראל, העלולות לפגוע בשיתוף הפעולה הביטחוני. כמו כן, סיפוח עלול להוביל לניסיונות של פלסטינים החיים בצפון ירדן לנסות להגיע לאזור הבקעה - או כדי לנסות לבצע פיגועים כתגובה, או על מנת להצטרף לאוכלוסייה הפלסטינית כדי "ליהנות" מהחיים תחת שלטון ישראלי.
לסיכום הדברים, מהלך של החלת ריבונות הישראלית על בקעת הירדן לא ישנה מהותית את מעמדם של התושבים הישראלים, אך מחייב לבחון היטב שני נושאים: האחד הוא מעמדם וזכויותיהם של התושבים הפלסטינים בהינתן החלת הריבונות. השני הוא סוגיית יריחו: האם להשאיר אותה כמובלעת בשליטת הרשות הפלסטינית בתוך שטח בריבונות ישראלית ? יש להזכיר, כי שטח זה נמסר לרשות במסגרת הסכם בחסות בינלאומית, והפרתו תהיה צעד אשר יביא לגינוי בינלאומי ואולי אף לצעדים ממשיים כנגד ישראל.
בכל דרך בה יתבצע, מהלך ישראלי של סיפוח בקעת הירדן מחייב תיאום הדוק מול ירדן, על מנת להימנע מיצירת קרע ממשי ביחסים בין שתי המדינות.
נכתב ע״י תא״ל (מיל׳) ד"ר אמנון סופרין, לשעבר ראש אגף המודיעין במוסד
שיח סיפוח: החלת ריבונות על הבקעה לא תשנה מהותית את מעמד התושבים הישראלים, אך היא בעלת משמעויות קריטיות נוספות, הדורשות מחשבה מעמיקה. דעה של תא״ל (מיל׳) ד"ר אמנון סופרין, לשעבר ראש אגף המודיעין במוסד
בקעת הירדן נתפסת ע"י ישראל כשטח חיוני להגנה על המדינה. כאשר גובשה בצה״ל התפיסה המבצעית לאור הסכמי אוסלו משנת 1993, נקבעה עמדה לפיה בקעת הירדן תישאר בריבונות ישראלית ותהווה מעין אזור חיץ בין השטחים בשליטת הפלסטינים בגב ההר לבין נהר הירדן - זאת למעט אזור יריחו, שהועבר לשליטת הרשות הפלסטינית במסגרת השלב הראשון של מימוש ההסכמים.
נוסף על יריחו, מיושבת הבקעה בדלילות באוכלוסייה פלסטינית המרוכזת בשישה כפרים בהם מתגוררים על פי ההערכות כ-15 אלף איש, המתפרנסים בעיקר מחקלאות. האוכלוסייה היהודית בבקעת הירדן מונה כ-7,000 איש ב-21 מושבים וקיבוצים, וישראל שולטת בשטח באופן מלא (כאמור, למעט אזור יריחו). כביש 90, המהווה ציר תנועה מרכזי מעמק הירדן ומצפון הארץ לערבה ולדרום הארץ, חוצה את הבקעה לכל אורכה וכלי רכב ישראלים נוסעים בו בכל שעות היממה באין מפריע.
חתימת הסכמי השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994 הביאו להרחבת ולהעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות, במטרה למנוע חדירות וניסיונות פיגוע מירדן בשטח ישראל. מערכת יחסים טובה זו שנבנתה לאורך השנים, מהווה מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון הישראלית ומאפשרת להחזיק בבקעת הירדן כוחות צבא קטנים יחסית.
להחלטה על החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן משמעויות שנדרשת לגביהן חשיבה מעמיקה. עקרונית, היא לא תשנה דבר באשר למצב המתיישבים הישראלים בבקעת הירדן ובשליטה הישראלית על הבקעה. אך ישראל תידרש להחלטה באשר למעמדם של התושבים הפלסטינים בבקעת הירדן: האם הם יהפכו, מכוח הסיפוח, לתושבים ישראלים ? כיצד יוגדר מעמדם? האם יהיו בעלי זכות בחירה למוסדות השלטון בישראל?
בנוסף, החלטה על סיפוח הבקעה ללא תיאום מוקדם והסכמה מצד ירדן, תהווה בעיני האחרונה שינוי משמעותי בסטטוס קוו: מלך ירדן הוא האחראי לסטטוס קוו במקומות הקדושים בירושלים ולכן הוא נושא באחריות מסוימת לאוכלוסייה הפלסטינית, גם אם פורמלית בלבד. לפחות כלפי חוץ, יציג המלך טענות קשות כלפי ישראל, העלולות לפגוע בשיתוף הפעולה הביטחוני. כמו כן, סיפוח עלול להוביל לניסיונות של פלסטינים החיים בצפון ירדן לנסות להגיע לאזור הבקעה - או כדי לנסות לבצע פיגועים כתגובה, או על מנת להצטרף לאוכלוסייה הפלסטינית כדי "ליהנות" מהחיים תחת שלטון ישראלי.
לסיכום הדברים, מהלך של החלת ריבונות הישראלית על בקעת הירדן לא ישנה מהותית את מעמדם של התושבים הישראלים, אך מחייב לבחון היטב שני נושאים: האחד הוא מעמדם וזכויותיהם של התושבים הפלסטינים בהינתן החלת הריבונות. השני הוא סוגיית יריחו: האם להשאיר אותה כמובלעת בשליטת הרשות הפלסטינית בתוך שטח בריבונות ישראלית ? יש להזכיר, כי שטח זה נמסר לרשות במסגרת הסכם בחסות בינלאומית, והפרתו תהיה צעד אשר יביא לגינוי בינלאומי ואולי אף לצעדים ממשיים כנגד ישראל.
בכל דרך בה יתבצע, מהלך ישראלי של סיפוח בקעת הירדן מחייב תיאום הדוק מול ירדן, על מנת להימנע מיצירת קרע ממשי ביחסים בין שתי המדינות.
נכתב ע״י תא״ל (מיל׳) ד"ר אמנון סופרין, לשעבר ראש אגף המודיעין במוסד
