דעה: כפיות טובה מלוכנית
מדינת ירדן כמו שושלת המלך הנוכחי נוצרו ותוחזקו על ידי מדינות המערב וכן בגלל אינטרס ישראלי לאורך עשרות שנים. עם זאת, ולמרות הכל, המלך מתערב באופן בוטה בעיניינה הפנימיים של ישראל ביחס לסיפוח חלקים ביו"ש ומאיים על ירושלים בגלוי. דינמיקה של כפיות טובה מלוכנית
עמי רוחקס דומבה
| 18/06/2020
הדיונים על סיפוח חלקים משטחי C ביו"ש לטובת החלת ריבונות ישראלית על אזורים אלו מציתים את המזרח התיכון וחושפים את הכוונות האמיתיות של שחקנים אזוריים. גם אלו שנראים "ידידותיים". נכון הוא שאין ביחסים בינלאומיים סנטימנטים. הכל בנוי על אינטרסים נכון לחותמת זמן נתונה. עם זאת, במקרה של ממלכת ירדן, מדובר בממלכה צבועה. מדוע? מכיוון שזו ממלכה שנבנתה על בסיס החלטת מעצמות אנגלו-סקסיות, ולאורך השנים קיבלה הגנה מתוקף אינטרס ישראלי. וכעת, מתערבת בנושאי פנים ישראלים לא לה.
החל בספטמבר השחור, דרך הסכם אוסלו, ועד התמודדות עם דאעש. בכל שלבי ההיסטוריה של הממלכה האשמית, היו אלו כוחות חיצוניים, מערביים, בהם גם ישראל, ששמרו על השושלת של המלך הנוכחי. ועם זאת, החליט המלך לאחרונה לקחת חזרה שטחים חקלאיים שישראל החזירה באוסלו. על שום מה? חסר בירדן שטחי חקלאות? אמנם מדובר באלפי דונמים בודדים, אך במקרה זה מדובר במשחקי כבוד, ולא בצורך אובייקטיבי בתמיכה בחקלאות ירדנית.
מדינה פלסטינית - רק בישראל
והנה כעת, המלך מאיים על ישראל פן תחיל ריבונתה בשטחי יו"ש. "סיפוח מסכן את היציבות במזרח התיכון", אומר מלך ירדן לממשל האמריקני בימים אלו. יציבות שהושגה בגלל האמריקאים במלחמתם בדאעש, ובאיזון העדין שהצליחו להשיג בין ישראל למצרים מאז הסכמי השלום, ובמלחמה של הבית הלבן באספירציות איראניות באזור. יציבות, שבתוכה גם יציבות ממלכתו של המלך, שגם אותה השיגו האמריקנים באמצעות בסיסים שבנו בירדן עצמה כדי להגן על המלך מפני דאעש בשנים האחרונות. לדידו של המלך, רק הקמת מדינה פלסטינית תהווה פתרון להפסקת האלימות.
ומדוע זו דעתו? פלוני יכול לטעון כי למעשה למדינה פלסטינית יש שתי אופציות. אחת - שתי מדינות בתוך גבולות ישראל עם חיבור קרקעי בין עזה ליו"ש. שניה - ביטול ירדן והקמת מדינה פלסטינית. כלומר, המלך מבין, כמו אחרים, שמדינה פלסטינית וירדן הן חלופות בינאריות. אם מדינה פלסטינית תתקיים בתוך גבולות ישראל, ירדן תמשיך להתקיים. אם לא, מדינה פלסטינית תתקיים על חשבון ירדן. בראייתו של המלך, שתי מדינות לשני עמים בין הירדן לים היא הפתרון היחיד.
וכדי לשכנע את הציבור הישראלי להסכים, מוכרים לו את המושג "עומק אסטרטגי". בתזה זו, מדינת ירדן מתפקדת כ"הארכה" של מדינת ישראל לכיוון מזרח בואך עירק. ואם מדינת ירדן לא תתקיים, או המלך יעשה ברוגז, מחבלים יתחילו להגיע דרך ירדן לישראל. אזכיר רק כי צה"ל כנראה מטיל ספק בתזה זו כבר מספר שנים עם הקמת מערך הגנת הגבולות וגדודי אריות הירדן ולביא הבקעה. מערך הגנת הגבולות בנה עצמו עם גדודי איסוף וגדודי תגובה מתוך ידיעה שהממלכה בירדן לא באמת תוכל לספק את אותו "עומק אסטרטגי" בשנים הקרובות.
עידן הטילאות
אם פלוני יבחן את תזת העומק האסטרטגי הוא יגלה כי היא מזמן כשלה. עוד בימי מלחמת עירק שטילים שוגרו לעבר ישראל מעירק. קיומה של ממלכת ירדן לא מהווה חוצץ כלשהו בפני איום הטילאות. איום שרק התחזק בשנים האחרונות מכיוון איראן. שדרך אגב, לפחות לפי מקורות מודיעין בישראל, הציבה טילים בעירק עם טווח מספיק לישראל. המרחק מגבולה המערבי של עירק לתל אביב הוא בערך 400 ק"מ.
האם ארגוני פרוקסי של איראן לא יוכלו בשנים הקרובות להחזיק טילים לטווח כזה? אולי אנשי משמרות המהפכה בכסות? אם חיזבאללה כפרוקסי איראני מחזיק בטילים שמכסים את כל טווח ישראל מלבנון, מדוע שהאיראנים לא יצלחו להקים גופים כאלו גם בעירק? נזכיר כי בזמן כתיבת שורות אלו מתקיימת מלחמה חשאית בין איראן לארה"ב על נוכחות הכוחות האמריקאים בעירק. עד כמה תוכל וושינגטון להחזיק כוחות בעירק ובסוריה? זו שאלה פתוחה. וברגע שהחלטה תתקבל בבית הלבן, עירק המשוסעת, העניה והמושחתת, ייתכן ותהפוך לחצר האחורית של משמרות המהפכה.
תחת תזת העומק האסטרטגי מלך ירדן יצטרך להגן על ישראל מפני ארגוני פרוקסי איראנים בעירק. כאלו ירצו לחצות את ירדן ולבצע פיגועים בשטחנו, והצבא הירדני יעצור אותם. זו לפחות התזה למאמינים. ראינו איך הצבא הירדני התמודד עם דאעש - בעיקר באמצעות חיילות אנגלוסקסים כאמור. ואם אלו יהיו בירדן, אז גם ככה התלות הישראלית תהיה בהם ולא בצבא המלך. ואם אלו לא יהיו, הנטל יפול על צה"ל. האם מישהו חושב שלמלך יש לגיטימציה פנימית להקריב חיילים ירדנים, חלקם הגדול בדואים או פלסטינים, למען ישראל בעת זו?
אוכלוסית ירדן מונה כשבעה אחוזים פלסטינים לפי הCIA וישנם מספר שבטים בדואים חזקים שיחד יכולים לעשות לערער את יציבות השלטון אם זה יקריב משהו למען ישראל. מזכיר למי ששכח את ההפגנות שכמעט הפילו את המלך ב2018. קודמות להן היו ב2003, כולל השהייה של הפרלמנט במדינה. חלקן ניצתו בגלל סגירת חשבונות בנק לאנשי חמאס. גם כעת המלך מסתיר בממלכה את Aref Ahmad Al-Tamimi. מחבלת שרצחה 15 איש בירושלים, שוחררה על ידי ישראל, ומקבלת כסות אצל המלך. הכל למען השמירה של הכס שלו מפני הפגנות של הפלסטינים במדינה. לצערו, היא רצחה גם אמריקאים, ואצלם אין "עומק אסטרטגי" אלא חוק. וכעת ממשל טראמפ מאיים בסנקציות אם היא לא תוסגר לארה"ב.
החבירה של המלך לארגוני טרור כמו חמאס אינה חדשה ואינה צריכה להפתיע אף אחד. אולי את אלו שעדיין מאמינים שירדן שם כדי להגן על ישראל. המלך גם זלג בשנים האחרונות לכיוון איראן כחלופה לעטין המערבי. גם הוא מבין שאם ארה"ב מקטינה נוכחות בעירק וסוריה, ואין לו לגיטימציה פנימית להתקרב לישראל, הוא צריך את איראן. יתרה מכך, אם ישראל תחליט בסוף לספח חלקים ביו"ש, ורעיון שתי מדינות לשני עמים בין הירדן לתיכון יתפוגג, היחידה שתציל אותו מלהפוך דה-פקטו למדינה פלסטינית היא איראן. זאת בהנחה וארה"ב תתמוך במהלכי ישראל, וסעודיה תתיישר עם ארה"ב.
מים, אדמה וגרעין
ירדן גם רוצה תשתית גרעין למטרות הפקת חשמל. דיונים כאלו מתקיימים בשנים האחרונות ביתר שאת, ללא התחשבות בעמדת ישראל שרוצה להמנע מכך. תקלה בתחנת כוח גרעינית בירדן יכולה להוביל לאסון בישראל. הירדנים, כאמור, לא ממש רגישים לבריאות הציבור הישראלי. גם בהיבט המים ישראל ממשיכה לעמוד בהתחייבות הסכם אוסלו, על אף שהמלך דרש להחזיר את השטחים החקלאיים שלו כאמור. נכון, מותר לו לפי ההסכם. אבל הצמדות להסכמים כתובים אינה מאפיין של הסכמי אוסלו. אלא יחסי הידידות בין המדינות. דאגה הדדית. כאמור, זו אינה קיימת דה-פקטו. ישראל , דרך אגב, משלמת הון מכספי משלם המיסים להתפלת מים כדי שאלו יספיקו גם לנו וגם להתחייבות לירדן.
לסיכום, מלך ירדן "רוכב" על מטבע העומק האסטרטגי כדי לסחוט את ישראל. עם זאת, ממד הטילאות מייתר את הצורך בעומק זה. כמו גם התפוררות צבאות היבשה של עירק וסוריה. אלו כנראה לא ישוקמו בשנים הקרובות במידה שתאיים על ישראל. בהיבט הטרור, ההנחה שחיילי צבא ירדן יעצרו בגופם ניסיונות פיגועים שיגיעו מירדן עצמה או מעירק, כנראה לא תחזיק מים כאשר האמריקנים יצאו מסוריה ועירק ואיראן תכנס במקומם. ירדן גם מספקת כסות לארגוני טרור, ביניהם חמאס, לטובת הרגעת הרוחות בפוליטיקה הפנימית.
בהיבט מדינה פלסטינית, המלך , מבחינתו, ידחוף לפתרון שתי מדינות לשני עמים בין הירדן לתיכון. החלופה היא הפלת בית המלוכה והשתלטות ארגונים פלסטינים על ירדן. תרחיש נוח לישראל, אך פחות טוב למלך. מדינה פלסטינית בירדן ייתכן ותוביל את הדרך ללגיטימציה של תכניות חילופי אוכלוסין שהציעו פוליטיקאים ישראלים בעבר. אלו יחסכו לישראל את האסון הביטחוני של מדינה פלסטינית המחברת בין יו"ש לעזה.
עולם (לא) אידיאלי
בהיבט העומק האסטרטגי, ראוי להתייחס לשני היבטים. אחד - דיון מקצועי האם באמת עומק כזה נדרש בזירה הנוכחית של המזרח התיכון. והאם המלך מסוגל לספק את הסחורה גם כאשר צבאות אנגלוסקסים יצאו מעירק, סוריה וירדן. האם חיילים ירדנים ימותו בשביל אזרחים ישראלים - זו השאלה, כי זו המשמעות של הבטחה זו. האם בית המלוכה חזק מספיק פוליטית לספוג מציאות כזו? בספק אם התשובה חיובית. ואם אינה, אזי כל תזת העומק האסטרטגי לא רלווונטית.
היבט שני נוגע למשוואת עלות - תועלת. האם העלות של תחזוקת העומק האסטרטגי (היחסים עם ירדן) קטנה מהתועלת שתשיג ישראל מסיפוח חלקים משטחי C. אם התועלת גדולה מהעלות, אזי כדאי לספח בהנתן והממשלה תחליט. בהנתן ולא, מבחינה ביטחונית, אזי המשמעות היא שתוכנית אלון, עליה מתבססת ככל הנראה ההחלטה לספח - שגויה מיסודה. אזכיר כי תכנית אלון היא הבסיס הרעיוני לבניית התנחלויות מלכתחילה.
אין ספק כי בעולם אידיאלי, המלך לא היה מתערב בהחלטות הפנימיות של ישראל לגבי שטחה, כולל סיפוח חלקים ביו"ש או כל יו"ש. החלטה חוקית לחלוטין על פי דו"ח השופט אדמונד אליהו לוי. הסיפוח לא קרה עד היום בגלל המנעות הממשלה, ולא בגלל העדר החוקיות במהלך כזה. בעולם אידיאלי כזה, ישראל הייתה מספקת לממלכה מים, ביטוח צבאי ותמיכה במהלכים בינלאומיים התורמים לשתי המדינות. במציאות כזו, המלך מצידו, לא היה כפוי טובה. במציאות כזו, היחסים היו הדדיים ולא חד צדדיים.
מדינת ירדן כמו שושלת המלך הנוכחי נוצרו ותוחזקו על ידי מדינות המערב וכן בגלל אינטרס ישראלי לאורך עשרות שנים. עם זאת, ולמרות הכל, המלך מתערב באופן בוטה בעיניינה הפנימיים של ישראל ביחס לסיפוח חלקים ביו"ש ומאיים על ירושלים בגלוי. דינמיקה של כפיות טובה מלוכנית
הדיונים על סיפוח חלקים משטחי C ביו"ש לטובת החלת ריבונות ישראלית על אזורים אלו מציתים את המזרח התיכון וחושפים את הכוונות האמיתיות של שחקנים אזוריים. גם אלו שנראים "ידידותיים". נכון הוא שאין ביחסים בינלאומיים סנטימנטים. הכל בנוי על אינטרסים נכון לחותמת זמן נתונה. עם זאת, במקרה של ממלכת ירדן, מדובר בממלכה צבועה. מדוע? מכיוון שזו ממלכה שנבנתה על בסיס החלטת מעצמות אנגלו-סקסיות, ולאורך השנים קיבלה הגנה מתוקף אינטרס ישראלי. וכעת, מתערבת בנושאי פנים ישראלים לא לה.
החל בספטמבר השחור, דרך הסכם אוסלו, ועד התמודדות עם דאעש. בכל שלבי ההיסטוריה של הממלכה האשמית, היו אלו כוחות חיצוניים, מערביים, בהם גם ישראל, ששמרו על השושלת של המלך הנוכחי. ועם זאת, החליט המלך לאחרונה לקחת חזרה שטחים חקלאיים שישראל החזירה באוסלו. על שום מה? חסר בירדן שטחי חקלאות? אמנם מדובר באלפי דונמים בודדים, אך במקרה זה מדובר במשחקי כבוד, ולא בצורך אובייקטיבי בתמיכה בחקלאות ירדנית.
מדינה פלסטינית - רק בישראל
והנה כעת, המלך מאיים על ישראל פן תחיל ריבונתה בשטחי יו"ש. "סיפוח מסכן את היציבות במזרח התיכון", אומר מלך ירדן לממשל האמריקני בימים אלו. יציבות שהושגה בגלל האמריקאים במלחמתם בדאעש, ובאיזון העדין שהצליחו להשיג בין ישראל למצרים מאז הסכמי השלום, ובמלחמה של הבית הלבן באספירציות איראניות באזור. יציבות, שבתוכה גם יציבות ממלכתו של המלך, שגם אותה השיגו האמריקנים באמצעות בסיסים שבנו בירדן עצמה כדי להגן על המלך מפני דאעש בשנים האחרונות. לדידו של המלך, רק הקמת מדינה פלסטינית תהווה פתרון להפסקת האלימות.
ומדוע זו דעתו? פלוני יכול לטעון כי למעשה למדינה פלסטינית יש שתי אופציות. אחת - שתי מדינות בתוך גבולות ישראל עם חיבור קרקעי בין עזה ליו"ש. שניה - ביטול ירדן והקמת מדינה פלסטינית. כלומר, המלך מבין, כמו אחרים, שמדינה פלסטינית וירדן הן חלופות בינאריות. אם מדינה פלסטינית תתקיים בתוך גבולות ישראל, ירדן תמשיך להתקיים. אם לא, מדינה פלסטינית תתקיים על חשבון ירדן. בראייתו של המלך, שתי מדינות לשני עמים בין הירדן לים היא הפתרון היחיד.
וכדי לשכנע את הציבור הישראלי להסכים, מוכרים לו את המושג "עומק אסטרטגי". בתזה זו, מדינת ירדן מתפקדת כ"הארכה" של מדינת ישראל לכיוון מזרח בואך עירק. ואם מדינת ירדן לא תתקיים, או המלך יעשה ברוגז, מחבלים יתחילו להגיע דרך ירדן לישראל. אזכיר רק כי צה"ל כנראה מטיל ספק בתזה זו כבר מספר שנים עם הקמת מערך הגנת הגבולות וגדודי אריות הירדן ולביא הבקעה. מערך הגנת הגבולות בנה עצמו עם גדודי איסוף וגדודי תגובה מתוך ידיעה שהממלכה בירדן לא באמת תוכל לספק את אותו "עומק אסטרטגי" בשנים הקרובות.
עידן הטילאות
אם פלוני יבחן את תזת העומק האסטרטגי הוא יגלה כי היא מזמן כשלה. עוד בימי מלחמת עירק שטילים שוגרו לעבר ישראל מעירק. קיומה של ממלכת ירדן לא מהווה חוצץ כלשהו בפני איום הטילאות. איום שרק התחזק בשנים האחרונות מכיוון איראן. שדרך אגב, לפחות לפי מקורות מודיעין בישראל, הציבה טילים בעירק עם טווח מספיק לישראל. המרחק מגבולה המערבי של עירק לתל אביב הוא בערך 400 ק"מ.
האם ארגוני פרוקסי של איראן לא יוכלו בשנים הקרובות להחזיק טילים לטווח כזה? אולי אנשי משמרות המהפכה בכסות? אם חיזבאללה כפרוקסי איראני מחזיק בטילים שמכסים את כל טווח ישראל מלבנון, מדוע שהאיראנים לא יצלחו להקים גופים כאלו גם בעירק? נזכיר כי בזמן כתיבת שורות אלו מתקיימת מלחמה חשאית בין איראן לארה"ב על נוכחות הכוחות האמריקאים בעירק. עד כמה תוכל וושינגטון להחזיק כוחות בעירק ובסוריה? זו שאלה פתוחה. וברגע שהחלטה תתקבל בבית הלבן, עירק המשוסעת, העניה והמושחתת, ייתכן ותהפוך לחצר האחורית של משמרות המהפכה.
תחת תזת העומק האסטרטגי מלך ירדן יצטרך להגן על ישראל מפני ארגוני פרוקסי איראנים בעירק. כאלו ירצו לחצות את ירדן ולבצע פיגועים בשטחנו, והצבא הירדני יעצור אותם. זו לפחות התזה למאמינים. ראינו איך הצבא הירדני התמודד עם דאעש - בעיקר באמצעות חיילות אנגלוסקסים כאמור. ואם אלו יהיו בירדן, אז גם ככה התלות הישראלית תהיה בהם ולא בצבא המלך. ואם אלו לא יהיו, הנטל יפול על צה"ל. האם מישהו חושב שלמלך יש לגיטימציה פנימית להקריב חיילים ירדנים, חלקם הגדול בדואים או פלסטינים, למען ישראל בעת זו?
אוכלוסית ירדן מונה כשבעה אחוזים פלסטינים לפי הCIA וישנם מספר שבטים בדואים חזקים שיחד יכולים לעשות לערער את יציבות השלטון אם זה יקריב משהו למען ישראל. מזכיר למי ששכח את ההפגנות שכמעט הפילו את המלך ב2018. קודמות להן היו ב2003, כולל השהייה של הפרלמנט במדינה. חלקן ניצתו בגלל סגירת חשבונות בנק לאנשי חמאס. גם כעת המלך מסתיר בממלכה את Aref Ahmad Al-Tamimi. מחבלת שרצחה 15 איש בירושלים, שוחררה על ידי ישראל, ומקבלת כסות אצל המלך. הכל למען השמירה של הכס שלו מפני הפגנות של הפלסטינים במדינה. לצערו, היא רצחה גם אמריקאים, ואצלם אין "עומק אסטרטגי" אלא חוק. וכעת ממשל טראמפ מאיים בסנקציות אם היא לא תוסגר לארה"ב.
החבירה של המלך לארגוני טרור כמו חמאס אינה חדשה ואינה צריכה להפתיע אף אחד. אולי את אלו שעדיין מאמינים שירדן שם כדי להגן על ישראל. המלך גם זלג בשנים האחרונות לכיוון איראן כחלופה לעטין המערבי. גם הוא מבין שאם ארה"ב מקטינה נוכחות בעירק וסוריה, ואין לו לגיטימציה פנימית להתקרב לישראל, הוא צריך את איראן. יתרה מכך, אם ישראל תחליט בסוף לספח חלקים ביו"ש, ורעיון שתי מדינות לשני עמים בין הירדן לתיכון יתפוגג, היחידה שתציל אותו מלהפוך דה-פקטו למדינה פלסטינית היא איראן. זאת בהנחה וארה"ב תתמוך במהלכי ישראל, וסעודיה תתיישר עם ארה"ב.
מים, אדמה וגרעין
ירדן גם רוצה תשתית גרעין למטרות הפקת חשמל. דיונים כאלו מתקיימים בשנים האחרונות ביתר שאת, ללא התחשבות בעמדת ישראל שרוצה להמנע מכך. תקלה בתחנת כוח גרעינית בירדן יכולה להוביל לאסון בישראל. הירדנים, כאמור, לא ממש רגישים לבריאות הציבור הישראלי. גם בהיבט המים ישראל ממשיכה לעמוד בהתחייבות הסכם אוסלו, על אף שהמלך דרש להחזיר את השטחים החקלאיים שלו כאמור. נכון, מותר לו לפי ההסכם. אבל הצמדות להסכמים כתובים אינה מאפיין של הסכמי אוסלו. אלא יחסי הידידות בין המדינות. דאגה הדדית. כאמור, זו אינה קיימת דה-פקטו. ישראל , דרך אגב, משלמת הון מכספי משלם המיסים להתפלת מים כדי שאלו יספיקו גם לנו וגם להתחייבות לירדן.
לסיכום, מלך ירדן "רוכב" על מטבע העומק האסטרטגי כדי לסחוט את ישראל. עם זאת, ממד הטילאות מייתר את הצורך בעומק זה. כמו גם התפוררות צבאות היבשה של עירק וסוריה. אלו כנראה לא ישוקמו בשנים הקרובות במידה שתאיים על ישראל. בהיבט הטרור, ההנחה שחיילי צבא ירדן יעצרו בגופם ניסיונות פיגועים שיגיעו מירדן עצמה או מעירק, כנראה לא תחזיק מים כאשר האמריקנים יצאו מסוריה ועירק ואיראן תכנס במקומם. ירדן גם מספקת כסות לארגוני טרור, ביניהם חמאס, לטובת הרגעת הרוחות בפוליטיקה הפנימית.
בהיבט מדינה פלסטינית, המלך , מבחינתו, ידחוף לפתרון שתי מדינות לשני עמים בין הירדן לתיכון. החלופה היא הפלת בית המלוכה והשתלטות ארגונים פלסטינים על ירדן. תרחיש נוח לישראל, אך פחות טוב למלך. מדינה פלסטינית בירדן ייתכן ותוביל את הדרך ללגיטימציה של תכניות חילופי אוכלוסין שהציעו פוליטיקאים ישראלים בעבר. אלו יחסכו לישראל את האסון הביטחוני של מדינה פלסטינית המחברת בין יו"ש לעזה.
עולם (לא) אידיאלי
בהיבט העומק האסטרטגי, ראוי להתייחס לשני היבטים. אחד - דיון מקצועי האם באמת עומק כזה נדרש בזירה הנוכחית של המזרח התיכון. והאם המלך מסוגל לספק את הסחורה גם כאשר צבאות אנגלוסקסים יצאו מעירק, סוריה וירדן. האם חיילים ירדנים ימותו בשביל אזרחים ישראלים - זו השאלה, כי זו המשמעות של הבטחה זו. האם בית המלוכה חזק מספיק פוליטית לספוג מציאות כזו? בספק אם התשובה חיובית. ואם אינה, אזי כל תזת העומק האסטרטגי לא רלווונטית.
היבט שני נוגע למשוואת עלות - תועלת. האם העלות של תחזוקת העומק האסטרטגי (היחסים עם ירדן) קטנה מהתועלת שתשיג ישראל מסיפוח חלקים משטחי C. אם התועלת גדולה מהעלות, אזי כדאי לספח בהנתן והממשלה תחליט. בהנתן ולא, מבחינה ביטחונית, אזי המשמעות היא שתוכנית אלון, עליה מתבססת ככל הנראה ההחלטה לספח - שגויה מיסודה. אזכיר כי תכנית אלון היא הבסיס הרעיוני לבניית התנחלויות מלכתחילה.
אין ספק כי בעולם אידיאלי, המלך לא היה מתערב בהחלטות הפנימיות של ישראל לגבי שטחה, כולל סיפוח חלקים ביו"ש או כל יו"ש. החלטה חוקית לחלוטין על פי דו"ח השופט אדמונד אליהו לוי. הסיפוח לא קרה עד היום בגלל המנעות הממשלה, ולא בגלל העדר החוקיות במהלך כזה. בעולם אידיאלי כזה, ישראל הייתה מספקת לממלכה מים, ביטוח צבאי ותמיכה במהלכים בינלאומיים התורמים לשתי המדינות. במציאות כזו, המלך מצידו, לא היה כפוי טובה. במציאות כזו, היחסים היו הדדיים ולא חד צדדיים.
