פניית פרסה: מערך הסייבר ישאר אצל נתניהו. פרשנות 

וידאו: עומר מירון, לע"מ. https://youtu.be/fJaPSYpzz-I

הממשלה אישרה את הקמת משרד הדיגיטל, והשמיטה ממנו את הסייבר. בשלב זה, העברת רשות החברות ומערך הסייבר לא יעברו למשרד החדש. טרם נקבעו לוחות זמנים להעברת הגופים למשרד. הסיבה לפניית הפרסה אינה ידועה. "מקורבים לאמסלם הסבירו כי סוגיות משפטיות בלבד מעכבות את מעבר רשויות אלה למשרדו. המקורבים טענו כי ועדה מיוחדת שתקום תגיש את המלצותיה בתוך 21 יום לגבי הדרך בה הדבר ייעשה", נכתב בדה-מרקר. 

סביר להניח כי מאחורי הקלעים ישנם מאבקים פוליטיים בשל עוצמתו היחסית של מערך הסייבר בשיח הציבורי. רק לאחרונה קשרו דיווחים בתקשורת את המלחמה הרכה באיראן גם לתחום הסייבר עם סבב פרסומים גדול בארץ ובעולם סביב תקיפת תאגידי המים. ההקשר המשותף של הסייבר ואיראן, שני נושאים שנתניהו דוחף בעצמו בשנים האחרונות, ייתכן וגם תרמו להחלטה להשאיר את המערך במשרד רוה"מ. 

עוד סיבה יכולה להיות המשך המאבקים הפוליטיים בין הגופים השונים סביב "השליטה" על מרחב הסייבר הישראלי. המערך, משטרה, שב"כ, מוסד וצה"ל , כזכור, גופים אלו לא הצליחו בעבר להגיע לקונצנזוס בנושא. עובדה, חוק הסייבר טרם הגיע להצבעה בכנסת. התזכיר נסגר להערות הציבור ביולי 2018, כמעט לפני שנתיים, ומאז לא קרה עימו כלום. ולא סתם, החוק אמור להעניק למערך הסייבר הרשאות מרחיקות לכת (ראו סעיף סמכויות לטיפול בתקיפות ובאיומי סייבר בתזכיר). העדר הייצוב של מערך הסייבר בקלחת הביטחונית יכול להכניס את המשרד הצעיר למחוזות שאינו רוצה להכנס אליהם. 

עם זאת, נראה כי דודי אמסלם, השר הממונה, מבין את החשיבות של שילוב כלל מרכיבי הדיגיטל לכדי משרד אחד. בסופו של יום, הקטר האמיתי של המרחב הדיגיטלי הוא פרוייקט ישראל דיגיטלית. זה הפרויקט שיוצר שירותים לאזרח, ומייצר ביקושים. תשתיות התקשורת והסייבר הם שירותים התומכים בביקוש, אך הם לא מייצרים אותו. וככאלו, הם צריכים להיות תחת משרד הדיגיטל. המשרד צריך לייצר את הביקושים (להנגיש את שירותי הממשלה לאזרח), ולנהל את התשתיות התומכות בביקושים - הסייבר ותשתיות התקשורת.  

כאמור, ועדה מיוחדת אמורה לקום בתוך 21 יום לצורך גיבוש מתווה העברת מערך הסייבר למשרד הדיגיטל. עכשיו רק נשאר לראות אם זה יקרה בפועל.