מרגלים לא מושלמים
אפרים לפיד
| 07/06/2020
המודיעין הישראלי היה משך שנים יעד אטרקטיבי לספרים מסוגים שונים : זיכרונות של בכירים במערכת המודיעין (איסר הראל, שלמה גזית, אפרים הלוי, כרמי גילון) ולצידם ספרים של חוקרים ועיתונאים שהרבו לכתוב על המודיעין, ובעיקר על המוסד. ההיסטוריה הצבאית עוד זוכה לתיעוד רשמי בספרים של המחלקה להיסטוריה בצה"ל. לעומת זאת, קהילת המודיעין נסמכת בעיקר על ספרים של עיתונאים ומדי פעם בספרים של יואב גלבר, עמוס גלבוע, דני אשר ושלי – על מסמכים חלקיים מארכיונים.
יוסי מלמן, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ביטחון ומודיעין, שחזר הצלחה של ספר קודם שלו על המודיעין הישראלי, ובעיקר על המוסד, ופרסם עתה מהדורה חדשה של מסכת אירועים משמעותיים של קהילת המודיעין הישראלי מקום המדינה ועד ימינו אלה. יש בו שילוב של ההצלחות שקנו לישראל שם בעולם, כמו גם תקלות המתפרסמות בדרך כלל הרבה יותר מההצלחות, בשל אופייה הסודי של הפעילות.
מעניין לקרוא עד כמה האב המייסד, בן גוריון, לא עמד על חלוקת סמכויות ברורה בין הגופים השונים של המודיעין בעשרים השנים הראשונות. הוא התנגד עקרונית למתן פומבי לעצם קיומם של שירותי מודיעין וביטחון, ומנע בשל כך עיגון בחוק של מטרותיהם, תפקידיהם, משימותיהם, סמכויותיהם, תקציביהם והזיקה ההדדית ביניהם. התיחום בין הגופים השונים לא היה תמיד ברור, ולעתים חדר האחד לתחומי פעילותו של האחר.
שנים אלה היו מקור לתקלות קשות. אך באותה נשימה יש לזכור בעשורים הראשונים את המאמצים העיקריים לסיכול הריגול הסובייטי, למבצע המוצלח של הבאת הצורר הנאצי אייכמן מארגנטינה למשפט בישראל; הפעלתו של לוחם המודיעין אלי כהן עד לנפילתו בידי הסורים; השגת מיג 21 וטייס עיראקי פעיל ועוד ועוד.
בספר המעודכן יש התייחסות גם לפעילות המודיעינית של העשורים האחרונים – האסיר איקס, בן זייגר; חיסולו של מבחוח; חיסול עימאד מורניה ומעורבותו בתכנית הגרעין הסורי, וכמובן המאמץ המודיעיני המרכזי על הגרעין האיראני. לחוקרים ולמתעניינים זהו ספר המכיל מידע רב, בחלקו ייחודי ויכול לשמש מקור טוב להכרת יכולותיהם של אמ"ן, המוסד ושב"כ.
מרגלים לא מושלמים, מאת יוסי מלמן, הוצאת תכלת, 2020.
המודיעין הישראלי היה משך שנים יעד אטרקטיבי לספרים מסוגים שונים : זיכרונות של בכירים במערכת המודיעין (איסר הראל, שלמה גזית, אפרים הלוי, כרמי גילון) ולצידם ספרים של חוקרים ועיתונאים שהרבו לכתוב על המודיעין, ובעיקר על המוסד. ההיסטוריה הצבאית עוד זוכה לתיעוד רשמי בספרים של המחלקה להיסטוריה בצה"ל. לעומת זאת, קהילת המודיעין נסמכת בעיקר על ספרים של עיתונאים ומדי פעם בספרים של יואב גלבר, עמוס גלבוע, דני אשר ושלי – על מסמכים חלקיים מארכיונים.
יוסי מלמן, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ביטחון ומודיעין, שחזר הצלחה של ספר קודם שלו על המודיעין הישראלי, ובעיקר על המוסד, ופרסם עתה מהדורה חדשה של מסכת אירועים משמעותיים של קהילת המודיעין הישראלי מקום המדינה ועד ימינו אלה. יש בו שילוב של ההצלחות שקנו לישראל שם בעולם, כמו גם תקלות המתפרסמות בדרך כלל הרבה יותר מההצלחות, בשל אופייה הסודי של הפעילות.
מעניין לקרוא עד כמה האב המייסד, בן גוריון, לא עמד על חלוקת סמכויות ברורה בין הגופים השונים של המודיעין בעשרים השנים הראשונות. הוא התנגד עקרונית למתן פומבי לעצם קיומם של שירותי מודיעין וביטחון, ומנע בשל כך עיגון בחוק של מטרותיהם, תפקידיהם, משימותיהם, סמכויותיהם, תקציביהם והזיקה ההדדית ביניהם. התיחום בין הגופים השונים לא היה תמיד ברור, ולעתים חדר האחד לתחומי פעילותו של האחר.
שנים אלה היו מקור לתקלות קשות. אך באותה נשימה יש לזכור בעשורים הראשונים את המאמצים העיקריים לסיכול הריגול הסובייטי, למבצע המוצלח של הבאת הצורר הנאצי אייכמן מארגנטינה למשפט בישראל; הפעלתו של לוחם המודיעין אלי כהן עד לנפילתו בידי הסורים; השגת מיג 21 וטייס עיראקי פעיל ועוד ועוד.
בספר המעודכן יש התייחסות גם לפעילות המודיעינית של העשורים האחרונים – האסיר איקס, בן זייגר; חיסולו של מבחוח; חיסול עימאד מורניה ומעורבותו בתכנית הגרעין הסורי, וכמובן המאמץ המודיעיני המרכזי על הגרעין האיראני. לחוקרים ולמתעניינים זהו ספר המכיל מידע רב, בחלקו ייחודי ויכול לשמש מקור טוב להכרת יכולותיהם של אמ"ן, המוסד ושב"כ.
מרגלים לא מושלמים, מאת יוסי מלמן, הוצאת תכלת, 2020.
