תנופה בצל התכווצות התל"ג. דעה

על פי התחזית העדכנית של חטיבת המחקר בבנק ישראל, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 4.5% בשנת 2020. האי וודאות סביב הגל השני עדיין גבוהה ויכולה להשליך על השנתיים הקרובות. במציאות כזו, צה"ל יצטרך לנווט בין הרצון שלו לבניין כוח לבין תדמיתו בציבור בשעת משבר כלכלי

צילום: דובר צה"ל

תכנית תנופה של צה"ל, התר"ש העדכני, נתקלה בבעיית מימון בשל מגיפת הקורונה. נכון לכתיבת שורות אלו, לאחר הגל הראשון של המגיפה בארץ, בנק ישראל צופה קיטון של 4.5 אחוזי תל"ג לשנה הקרובה. אם יהיה גל שני בחודשים אוקטובר-דצמבר השנה, ייתכן והקיטון יהיה אף גדול יותר. 

"על פי התחזית העדכנית של חטיבת המחקר, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 4.5% בשנת 2020 (לעומת 5.3% בתחזית מאפריל), וב-2021 הוא צפוי לצמוח ב-6.8% (לעומת 8.7%). האינפלציה במהלך 2020 צפויה להיות שלילית, 0.5%-, וב-2021 היא צפויה להסתכם ב-0.7% (לעומת -0.8% ו-0.9% בתחזית הקודמת, בהתאמה). ריבית בנק ישראל בעוד שנה (ברבעון השני של 2021) צפויה לעמוד בתחום 0-0.1%", כותבים בהערכת בנק ישראל

חישוב מחדש 

המגיפה תפסה את צה"ל לא מוכן. תכניות בניין הכוח שהתבססו על תנופה, כללו השקעות רבות בין היתר, גם בפיתוח ורכש אמצעים רובוטים ואחרים. כעת, נראה כי צה"ל יצטרך לעשות חישוב מחדש מה יותר חשוב לו. והאי וודאות הפיננסית טרם חלפה. לפנינו עוד צפי לגל שני, שייתכן ויביא לסגירה מחודשת של המשק ועצירת הכלכלה לשלושה חודשים נוספים. וגם אם יהיה גל שני "קל" יותר או שלא יהיה בכלל, המשק הישראלי צפוי ללקק את הפצעים גם ב2021. זאת, על אף התחזית האופטימית של בנק ישראל לשנה הבאה שעומדת כעת על צמיחה של 6.8 אחוזים כאמור. 

צה"ל צריך לדאוג גם מהכלכלה בחו"ל. בעיקר באירופה וארה"ב - שווקי היעד העיקריים לייצוא הישראלי. "להערכתנו, התוצר במשקים המפותחים יתכווץ השנה בכ-6%, ובשנת 2021 הוא צפוי לצמוח בשיעור של כ-4%. בפרט, אנו מניחים כי יבוא המדינות המפותחות בשנת 2020 יתכווץ בכ-10% (בדומה להערכתנו בתחזית מאפריל), אך שבשנת 2021 הוא יתרחב בשיעור של כ-6% (לעומת 8% בתחזית אפריל)", כותבים במחקר של בנק ישראל. 

כדאי בצה"ל גם לשים לב להסתייגויות של בנק ישראל. "על רקע אי הוודאות לגבי ההתפשטות או העצירה של הנגיף בעתיד, ועל רקע צעדי המדיניות שננקטו ועדיין ננקטים בארץ ובעולם למניעת התפשטות הנגיף ולצורך תמיכה בהתאוששות הכלכלה, התחזית מאופיינת במידה חריגה של אי-ודאות – בנוגע לעומק המשבר, למשכו, ולהשלכות הכלכליות שלו לטווח הבינוני והארוך." כלומר, בבנק ישראל מנסים לתת נקודת ייחוס, אך ייתכן וגם המספרים של מאי 2020 לא יהיו רלוונטים לדצמבר 2020. 

תקציב הביטחון יורד

המשמעות היא שאם התל"ג הישראלי יורד, תקציב הביטחון יורד. בממוצע, תקציב הביטחון תופס כ-5 אחוזי תל"ג כל שנה. נתניהו רצה להעלות לששה אחוזים, אך זה לא עבר בכנסת וזה היה טרום הקורונה. המשק הישראלי זקוק כרגע לכסף לטובת התאוששות פיננסית, כאשר המטרה העיקרית היא ייצור משרות. בקרוב החל"תים יגמרו, משקי הבית יחזרו לשלם משכנתא, והציבור ירצה לחזור כמה שיותר מהר לחיים הנוחים שהיו לו טרום משבר הקורונה. 

במציאות כזו, כל התעקשות של צה"ל על עוד אחוזי תל"ג בשביל להתכונן למלחמה שאולי תבוא, יכולה להתקל בהתנגדות ציבורית. בעיקר כאשר הציבור הישראלי רואה את עירק וסוריה מפורקות, והאיום האיראני ממרחק 1600 ק"מ הפך לתקליט שבור. 

מכאן, למרות הממשלה החדשה שקמה, ודיוני התקציב שאמורים לקדם את תר"ש תנופה, נראה כי צה"ל יצטרך להחליט מה הכי חשוב לו בחמש השנים הבאות. שנים, אשר לפחות חלקן, יוקדשו להתאוששות מקומית ועולמית ממשבר הקורונה. 

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית