סוריה במלחמה

עלייתה ונפילתה של המהפכה בסוריה, מאת אייל זיסר, הוצאת מערכות ומרכז דיין, 2020

סוריה במלחמה

המלחמה בסוריה בעשור האחרון עוד לא נסתיימה אך כבר אפשר לזהות, כמו בכל מלחמה, את  המנצחים והמפסידים. פרופ' אייל זיסר מאוניברסיטת תל אביב, העוקב שנים רבות אחר הנעשה בסוריה,  מציב את הנשיא אסד בראש המנצחים לצידם של הנשיא הרוסי פוטין, המפקד האיראני קאסם סלימאני ואפילו מזכ"ל חזבאללה חסן נצראללה. בין המפסידים הוא מונה את ארה"ב, סעודיה, קטר ותורכיה. רוב הספר עוסק בתיאור מפורט של המהפכה והמלחמה ובסופו פרק נכבד מוקדש למדיניות ישראל מול סוריה, רוסיה וחזבאללה בהקשר לנעשה בסוריה.

ראשית הטרגדיה הסורית מחוברת לתחילת עידן "האביב" שהפך מיד ל"חורף" הערבי ב-2010. בישראל הרשמית, כולל אגף המודיעין, ובקהילה האקדמית בארץ החוקרת את המזרח התיכון, התקבלה הטלטלה בעולם הערבי בהפתעה גמורה, בעיקר לאחר שנים של הערכה כי המערכת המדינית המקיפה את ישראל היא איתנה וחסינה. המענה הישראלי לאתגר האיראני היה כינונו של שיתוף פעולה עם הציר הסוני המתון שעליו נמנו מצרים, ירדן וסעודיה.  

מרגע שקרס שלטונו של מבארכ במצרים הובע חשש להופעת תנועות קיצוניות בהשראת אלקאעדה שיתבססו לאורך גבולות ישראל. הדאגה בארץ הוגברה עם פרוץ המהפכה בסוריה במרס 2011. אמנם בכירים ישראלים לא הסתירו את דעתם כי עדיף אסד מוחלש על פני ניצחונן של תנועות אסלאמיות, כמו שקרה לזמן מה במצרים ובתוניסיה. זיסר בספרו סוקר את ההתבטאויות הרבות של אישי ממשל ישראלים ופרשנים בארץ ובעולם על התהפוכות ביכולותיו של אסד להתמודד עם המורדים. 

הוא מזכיר את הסיוע ההומניטרי שהגישה ישראל החל מ-2013 לאוכלוסייה האזרחית המתגוררת בשטח בשליטת המורדים סמוך לגבול, כמו הסיוע הנרחב שניתן בשנות השבעים לנוצרים בדרום לבנון במסגרת מדיניות "הגדר הטובה". 

שינוי דרמטי בגישה של ישראל כלפי סוריה לאחר המרד הפנימי התחלל בספטמבר 2015 עם הגעת כוחות רוסיים ולצידם כוחות איראניים לסוריה. ישראל הזדרזה לעגן את ההבנות עם רוסיה בעיקר בהיבט האווירי, והוגבר התיאום בין צה"ל והצבא האדום.

זיסר נותן תוקף היסטורי לשינוי מדיניותה של ישראל ביחס לסוריה. הוא מזהה כי ישראל החליטה לנצל את חולשתו של אסד כדי לשנות את כללי המשחק שהתקיימו בגבולה הצפוני בשני העשורים האחרונים. בהקשר זה בלט גם מתח עם הדרוזים בגולן. הללו תבעו מממשלת ישראל לא לסייע למורדים שלחמו בבני עדתם בעבר השני של הגולן הסורי. השיא בתקופה זו של המשבר היה בהחרמה שיטתית של הדרוזים ברמת הגולן בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2018.

סיומה הקרוב של המלחמה בסוריה עורר אצל ישראלים אחדים תחושה של החמצה על שישראל נמנעה מלהתערב במלחמה במדינה השכנה ובכך להנחית מכה ניצחת לציר הרשע, ואולם הגעתם של הרוסים יצרה מציאות חדשה שבה גורלה של סוריה הוכתב במוסקבה. כך כונן דיאלוג איתן בין ירושלים ומוסקבה שאפשר לפעול כנגד האיראנים בסוריה תחת עיניה הפקוחות למחצה של רוסיה, ובלא שתבוא תגובה מצד חזבאללה או איראן. זיסר מזהה כי משטרו של אסד הבן, כמו של אביו, מקפיד למנוע עימות עם ישראל וכי העתיד הבלתי ברור בעניין זה הוא דווקא כוונותיהן של איראן ושל רוסיה באזור.

הספר יצא לאור בשיתוף פעולה מבורך חדש של הוצאת 'מערכות' בצה"ל ומרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. הוא ישמש תשתית מעודכנת לחוקרים ולמתעניינים בכל הנוגע לעשור האחרון במזרח התיכון בכלל ובסוריה בפרט.

 

אולי יעניין אותך גם