שו"ב אפידמולוגי למחלת הקורונה
"הפתרון נועד להפחית עומסים ממערכת הבריאות. המערכת מביאה אוטומציה לתחום הרפואה", מסבירה ד"ר קירה רדינסקי מחברת דיאגנוסטיק רובוטיקס בכנס סייברטק לייב בחסות פורטינט
עמי רוחקס דומבה
| 11/05/2020
חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס (diagnostic robotics), פיתחה מערכת לניטור התפשטות נגיף הקורונה במדינה בהתבסס על סקרים ומידע ממקורות ציבוריים. "הפתרון נועד להפחית עומסים ממערכת הבריאות. המערכת מביאה אוטומציה לתחום הרפואה", מסבירה ד"ר קירה רדינסקי. "לפני חודשיים נוצר קשר עם משרד הבריאות בישראל על מנת לבנות ניטור לכלל אזרחי המדינה בזמן אמת. המערכת תספק מפה אפידמיולוגית ארצית של קורונה, כולל איך היא מתפשטת במדינה."
אחד ממקורות המידע הוא תשאול קליני על סימפטומים של אדם. ניתן לבצע זאת בצורה אנונימית או גלויה כתלות בהסכמת הנשאל. אם הנשאל מסכים, במידה וההסתברות שלו להיות חולה קורונה עולה מעל סף מסוים, הרופא שלו מקבל התראה והוא מקבל הוראות כיצד לנהוג.
"מערכת הבריאות מקבלת תמונת מצב של התפשטות הקורונה מהשטח. ישנם מדינות בעולם שיש פערים בין המידע שקיים במשרד הבריאות למצב בשטח. כמו כן, המערכת יכולה לתת משוב באזורים מסוימים על השפעת התערבות המדינה בעיר מסוימת. הפתרון גם עוזר להפחית עומסים על מוקדי השירות שמפעילה המדינה בהקשר הקורונה", מסבירה רדינסקי.
"עבור משרד הבריאות המערכת עוזרת לקבל החלטות מבוססות נתונים איך להקצות משאבים. כרבע מהאוכלוסיה ממלאים פעם בשבוע. מתוכם מעל 80 אחוזים ממלאים את הסקר עד הסוף. המערכת מסכמת כמה אנשים בעיר נתונה מדווחים על עצמם שעשו בדיקת קורונה עצמית כולל הסימפטומים שלהם. כך ניתן לדעת כמה אחוזים מאותה עיר יש להם סימפטומים של קורונה."
המערכת מאפשרת גם לאפיין סיפטומים של מחלה חדשה, לא מוכרת, על ידי סקרים. למשל בקורונה המערכת אבחנה בתחילת ההתפרצות תחושות כמו איבוד טעם וריח בקרב חולי קורונה וכן עייפות חריגה. "המערכת בוחנת שילובי תסמינים על מנת לאפיין את המחלה", מסכמת רדינסקי.
"הפתרון נועד להפחית עומסים ממערכת הבריאות. המערכת מביאה אוטומציה לתחום הרפואה", מסבירה ד"ר קירה רדינסקי מחברת דיאגנוסטיק רובוטיקס בכנס סייברטק לייב בחסות פורטינט
חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס (diagnostic robotics), פיתחה מערכת לניטור התפשטות נגיף הקורונה במדינה בהתבסס על סקרים ומידע ממקורות ציבוריים. "הפתרון נועד להפחית עומסים ממערכת הבריאות. המערכת מביאה אוטומציה לתחום הרפואה", מסבירה ד"ר קירה רדינסקי. "לפני חודשיים נוצר קשר עם משרד הבריאות בישראל על מנת לבנות ניטור לכלל אזרחי המדינה בזמן אמת. המערכת תספק מפה אפידמיולוגית ארצית של קורונה, כולל איך היא מתפשטת במדינה."
אחד ממקורות המידע הוא תשאול קליני על סימפטומים של אדם. ניתן לבצע זאת בצורה אנונימית או גלויה כתלות בהסכמת הנשאל. אם הנשאל מסכים, במידה וההסתברות שלו להיות חולה קורונה עולה מעל סף מסוים, הרופא שלו מקבל התראה והוא מקבל הוראות כיצד לנהוג.
"מערכת הבריאות מקבלת תמונת מצב של התפשטות הקורונה מהשטח. ישנם מדינות בעולם שיש פערים בין המידע שקיים במשרד הבריאות למצב בשטח. כמו כן, המערכת יכולה לתת משוב באזורים מסוימים על השפעת התערבות המדינה בעיר מסוימת. הפתרון גם עוזר להפחית עומסים על מוקדי השירות שמפעילה המדינה בהקשר הקורונה", מסבירה רדינסקי.
"עבור משרד הבריאות המערכת עוזרת לקבל החלטות מבוססות נתונים איך להקצות משאבים. כרבע מהאוכלוסיה ממלאים פעם בשבוע. מתוכם מעל 80 אחוזים ממלאים את הסקר עד הסוף. המערכת מסכמת כמה אנשים בעיר נתונה מדווחים על עצמם שעשו בדיקת קורונה עצמית כולל הסימפטומים שלהם. כך ניתן לדעת כמה אחוזים מאותה עיר יש להם סימפטומים של קורונה."
המערכת מאפשרת גם לאפיין סיפטומים של מחלה חדשה, לא מוכרת, על ידי סקרים. למשל בקורונה המערכת אבחנה בתחילת ההתפרצות תחושות כמו איבוד טעם וריח בקרב חולי קורונה וכן עייפות חריגה. "המערכת בוחנת שילובי תסמינים על מנת לאפיין את המחלה", מסכמת רדינסקי.
