עידן המכונות: עתיד ניהול ההחלטות בשדה הקרב
טכנולוגיות הביג דאטה והבינה המלאכותית שוטפות בשנים האחרונות את עולם התוכן האזרחי והצבאי במטרה לתמוך בתהליך קבלת ההחלטות. ככל שהמכונות הופכות חכמות יותר, כך צפוי להשתנות תפקידו של המפקד האנושי. סקירה מיוחדת
ד"ר דוד אלקחר
| 03/05/2020
bigstockphoto
הגבינה בעולם הפוליטי-ביטחוני כבר החלה לזוז. פוליטיקאים וקצינים בצבא ניזונים ממידע שמגיע אליהם לאחר עיבוד במערכות מידע ממוכנות. מערכות אלו מחליטות, בין היתר, כיצד המידע יאסף, ינותח ויסוכם, איזה מידע יוצג קודם, כיצד הוא יראה, ואפילו ממליצות למקבלי ההחלטות כיצד לפעול. מערכות אלו, משפיעות במידה מסוימת על השיח הציבורי, השוק הפיננסי ותחומים נוספים המשפיעים על החלטות הדרג המדיני.
העולם הצבאי אינו שונה. טכנולוגיות הביג דאטה והבינה המלאכותית, שוטפות בשנים האחרונות את עולם התוכן האזרחי והצבאי במטרה לייעל את תהליכי עיצוב המדיניות ולתמוך בתהליך קבלת ההחלטות, ובניבוי אפקט קבלת ההחלטה (Impact analysis), בסביבה רווית מידע גולמי הנאסף ונוצר על ידי מגוון סנסורים ואפקטורים.
מיכון תהליך קבלת ההחלטות
הבינה המלאכותית מתייחסת ליכולתה של מכונה לחקות יכולות קוגניטיביות אנושיות כמו פיתרון בעיות ולמידה. היא משתמשת בנתונים רלוונטיים כדי "ללמוד" מהם, או יכולה להיות מפותחת אבולוציונית באמצעות מדדי ביצוע (KPI). מערכות בינה מלאכותית מטמיעות טכנולוגיות ערטילאיות המבוססות רשתות נוירונים וכאלו המשלבות לוגיקה עמומה (מדיניות סיכונים או Fuzzy logic), אך דטרמיניסטית. ממשלות ומוסדות נוקטים בפעולות כדי להטמיע כלים אלה במטרה להתמודד במהירות וביעילות עם מגוון אתגרים.
כלי הביג דאטה עשו את דרכם גם אל תוך הצבא. אלה מאפשרים לשרוד ולפעול במציאות של כמויות מידע גדולות באמצעות מציאת ערך בנתונים. זהו תהליך חקר נתונים שלם הדורש חשיבה אנליטית ויכולות טכנולוגיות חדשניות, משתמשים אשר שואלים את השאלות הנכונות, ומסוגלים לזהות דפוסי התנהגות בדאטה, לעשות הנחות מושכלות ולחזות התנהגות או התרחשות של אירועים
בחינה של הפיתוחים הגלויים בתחום הביטחוני תראה כי מכונות חכמות מוטמעות כבר, במידת בשלות שונה, בתחומים כמו הגנה אווירית, מערכות הגנה אקטיבית על רק"ם, נהיגת רכבים מאוישים ואוטונומיים, הפעלת של כלי טיס מאוישים מרחוק, ניהול שדה הקרב הדיגיטלי, ניהול ספקטרום דינמי, ניהול הפעלת אש, איסוף מידע באמצעות סנסורים, ניתוח מידע ועוד. עם זאת, מעטות המכונות שכבר פועלות ללא אדם בחוג קבלת ההחלטות. מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" היא כנראה הדוגמא הבולטת ביותר לכך, בעיקר בשל זמני התגובה הקצרים הנדרשים להפעלתה.
כניסת טכנולוגיות אלו למסלולי קבלת ההחלטות בתחום בניין הכוח והפעלתו משפיעה על דרגי הממשל והפיקוד הבכירים, כמו על אלה ברמות האופרטיביות והטקטיות. למעשה, כל הליך קבלת החלטה כיום בממד הצבאי מבוסס על מערכות מחשוב שאוספות מידע, מנתחות אותו ועוזרות לאדם להציף מסקנות ותובנות המשמשות כבסיס להחלטות בממשלה ובצבא.
מפל החלטות
ניתן לחלק את מקבלי ההחלטות בזירה הפוליטית-ביטחונית בצורה דיכוטומית לשלושה דרגים. הראשון כולל את הדרג המדיני: במדינת חוק, זהו הדרג המחליט על הפעלת הצבא. השני, הוא הדרג האסטרטגי בצבא: בהינתן והמלחמה הינה כלי מדיני, זהו הדרג שאמור לתרגם את יעדי הדרג המדיני למדיניות צבאית תומכת. השלישי הינו הדרג האופרטיבי והטקטי: דרג זה תפקידו לבצע בפועל את מדיניותו של הדרג האסטרטגי ולתרגם אותה לפעולות בשטח. שלושת הדרגים האלה אמורים לעבוד בסנכרון.
עבור הדרג המדיני, העולם הגיאו-פוליטי חשוב ומורכב. נראה כי הוא מורכב מכ-200 מדינות, ארגונים בינלאומיים, תאגידים עסקיים חובקי עולם, קבוצות שאינן מדינתיות (טרור, פשע, אידיאולוגיה), יחידים שלעיתים מובילים שינויים עולמיים ופלטפורמות שיח בינלאומיות (כלי תקשורת חדשים וישנים ומרחבי תרבות למיניהם). זהו עולם החלטות מורכב הדורש כמויות ידע עצומות ויכולת לזהות דפוסים על בסיס המידע הנאסף. תפיסת המציאות של המדינאי מעוצבת בעזרת אלגוריתמים ומערכות מידע ממוכנות האוספות ומנתחות את המידע אליו הוא נחשף.
תהליך קבלת ההחלטות של דרג זה אינו מוגבל רק להחלטות זמן אמת, ולעיתים קרובות פוזל אל עבר החלטות שזמן הרלוונטיות שלהן נוגע לטווחי זמן בינוניים עד ארוכים. דוגמא מייצגת הינה החלטה על יציאה להליך פיתוח והצטיידות של מערכות לחימה מתקדמות וחדישות דוגמת כיפת ברזל, מרכבה סימן 4 או מטוס ה"אדיר". הדרג האסטרטגי בצבא נתון לאותן המגבלות של הדרג המדיני בכל הקשור לעיבוד המידע והסקת מסקנות על בסיסו. דרג זה כולל את הרמטכ"ל, אג"ת, חטיבת המבצעים ומוקדי התכנון והמחקר באמ"ן ובזרועות השונות. אלה מושפעים משיקולי הדרג המדיני, ונדרשים להמיר אותם, כאמור, לתכנון צבאי, הן בהיבטי בניין כוח והן הפעלתו. דרג זה, כמו הדרג המדיני, עוסק בתכנון לפרקי זמן שונים. החל מתכניות מידיות לפעילות בחתימה נמוכה כחלק מניהול המערכה שבין המלחמות, וכלה בגיבוש תכניות מגירה ללחימה עתידית.
שני גורמים אלה, המדינאי והקצין הבכיר, מנהלים בין היתר, את תהליך בניין הכוח של צה"ל בתכניות רב-שנתיות (תר"ש) המתעדכנות כל חמש שנים. הליך זה מתבסס על הערכות מצב תוא"ריות ומודיעיניות ארוכות טווח, המסתכלות אל העתיד לטווחי זמן של עד תשע שנים. מטרתן של הערכות מצב אלו, לספק לדרג האסטרטגי את מתאר האיומים לשנים הקרובות. לאחר גיבוש מתאר זה, מתבצע הליך קבלת החלטות פוליטי משלים שבמסגרתו בוחרים הדרג הצבאי והמדיני במה להצטייד, ומה לפתח.
תהליכים אלה כוללים שיקולי מודיעין ונסמכים גם על מדיניות החוץ, הכוללת את טיב הקשר עם הממשל האמריקני, המספק לישראל סיוע חוץ למימון טכנולוגיה אמריקנית, ומימון תקציבי לפיתוח פרויקטי בניין כוח ארוכי טווח יחד עם התעשייה הביטחונית הישראלית (כדוגמת מערכות ה"חץ" ו"שרביט קסמים").
בשונה מהדרג המדיני והאסטרטגי של הצבא, הדרג האופרטיבי והטקטי, המבצע בפועל, עוסק במסגרות גיאוגרפיות מוגדרות, ופעילותו מתרחשת כאן ועכשיו. כיבוש צירי תנועה, כיבוש מקומות גבוהים ושולטים, השמדת מפקדות אויב, הגנה על יישובים ועוד. ההתמודדות עם מצבים של "כאן ועכשיו" מאלצת את בוני הכוח לשלב מערכות "זמן אמת" חכמות ושונות מאלו שעשו בהן שימוש מקבלי ההחלטות הקודמים. אלה כוללות, בין היתר, מערכות ויזואליות, אקוסטיות ואחרות במיקומים שונים, ברום משתנה, עם יכולות עיבוד בקצה. מערכות אלו יחליפו את בני האנוש בשלב קלט המידע באותה מסגרת גיאוגרפית, ינתחו את המידע קרוב ל"זמן אמת", ויספקו לפיקוד של אותה מסגרת תמונת מצב.
הזנב עדין לא מקשקש בכלב
בליבת תהליך קבלת ההחלטות (בכל שלושת הדרגים לעיל) עדיין ניצב הגורם האנושי. האדם נדרש לעצב את המדיניות לאורה הוא פועל, ולאחר מכן גם להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטות לביצוע. תהליכים אלה מושפעים משלושה גורמים מרכזיים: אופן תפיסת המצב - זו מתאפשרת בעיקרה מתוך בנייה ותחזוקה של תמונות מבצעיות, סטטיות במהותן (כדוגמת תמונת השיגורים והנפילות, תמונת המטרות, תמונת איומי הטק"א, תמונת הסד"כ והאמצעים ועוד); הבנת האילוצים הסביבתיים והזירתיים המשפיעים על מרחב ההחלטה האפשרי; והבנת המצב מתוך הגדרה ובקרה על מדדי ביצוע מרכזיים Key Performance Indicators (או בקיצור KPI).
מרחב ההחלטה עשוי לכלול קונפליקטים פנימיים של תמורה מרובת מטרות (Multi-objective Tradeoff). לצורך תמיכה באדם במרחב החלטות מורכב זה, נעשה שילוב "מכונות" בחוג שיקול הדעת האנושי, בדמותן של מערכות תומכות החלטה. הן קיימות בתהליכי הפיקוד והשליטה בגיבוש מדיניות הנקבעת ובתמונות המצב המבצעיות. בין השאר, התמונות הדינמיות כדוגמת תמונת התלול מסלול, התמונה האווירית, תמונת מיקום הכוחות ועוד. מערכות אלו נדרשות לספק למקבל ההחלטות שתי אינדיקציות משמעותיות - איזו החלטה עליו לקבל וניבוי אפקט קבלת ההחלטה.
תהליך החלטות זה מתבסס על שרשראות מידע ממוכנות. כל שרשרת כזו מתחילה מתהליך אגירת נתונים (מידע גולמי) המחוללים באמצעות אפקטורים וסנסורים הפועלים במרחב הגיאוגרפי או במרחב הסייבר, ממשיכה בפענוחם, תרגומם והטלתם על גבי לוחות מחוונים דיגיטליים ומסתיימת במדידת איכות המידע כדי להבין כיצד להתייחס אליו. כניסת "המכונות" לשלבי איסוף המידע וניתוחו עתידה להשפיע באופן נרחב על הליך איסוף המודיעין לכל שלביו, כולל מענה לשאלה מה נדרש לאסוף.
מערכת חכמה תוכל גם לסרוק את כלל הערכות המודיעין של הצבא והדרג המדיני לאורך השנים, את הליכי בניין הכוח הקיימים וההיסטוריים והתאמתם בפועל להערכות המודיעין, ובכך למפות את כשלי תהליך קבלת ההחלטות בשנים קודמות. דפוסי התנהגות אלה יבחנו גם מול שינויים עובדתיים בזירות השונות שיאפשרו למערכת להצליב את ההחלטות בישראל לעומת שינויים גיאופוליטיים שאירעו בפועל בתקופת זמן. לזאת תוכל המערכת להוסיף ממד כלכלי של מימון ישראלי/אמריקני לפרויקטי בניין כוח, כולל מציאת דפוסים בהחלטות שהתקבלו בארה"ב ביחס למימון צבאי בישראל.
לאחר עיבוד ולימוד כלל המידע הרלוונטי לבניית הערכת מודיעין לאומית, והכנסת שיקולי הסיכון שבחר המשתמש, תוכל מערכת כזו לקבל החלטות בכל הקשור לשלב איסוף המידע ותוכל להציע תיקונים לאלגוריתמים קיימים, במטרה לשפר את הליך קבלת ההחלטות. מערכת כזו גם תיקח בחשבון את האינטרסים הפיננסיים והפוליטיים של כלל השחקנים בתהליך. במציאות כזו, עלול להיווצר מצב שבו האדם מקבל ההחלטות ניזון ממערכת שיכולת עיבוד המידע וההקשה הלוגית שלה טובה משלו. מכאן, ייתכן מצב שבו עץ ההחלטות שתצייר מכונה חכמה למקבל החלטות אנושי יהיה בבחינת "קופסא שחורה". האדם יצטרך לקבל החלטות הרות גורל מבלי לדעת מאיפה נובע עץ החלטות זה.
היבט נוסף שצפוי לזרז התפתחות מגמות אלה הוא תהליכי חדשנות, ההסתגלות והמעבר של האויב לשימוש בתהליכי אוטומציה. לדוגמא, שימוש בטילי קרקע-קרקע מוטמנים עם מנגנוני השהיה ובקרה מרחוק. התפתחות זו משיתה אילוץ קשיח על דרגי הביצוע הצבאיים לקצר את זמן התגובה, ובאופן ישיר תדחוק ליותר אוטומציה ופחות הסתמכות על האדם שבחוג בתהליך קבלת ההחלטות.
מה מבדיל את המפקד מהמכונה?
אם נחזור לשאלה שבפתח המאמר, מה עתידו של הפיקוד האנושי בשדה הקרב, נתקל בשאלות מהותיות. אם פיקוד שווה ערך לניהול המערכה, אזי מדובר ביכולות ניהול אנושיות. אלו מבוססות על קלט מידע, ניתוח שלו, בניית הקשרים וקבלת החלטות. פעולות שמכונות עושות כבר בימינו, ברמה בסיסית. אם ההנחה היא כי מכונות מתפתחות על ציר הזמן ביכולות "החשיבה" שלהן, אזי יכולות הניהול שלהן צפויות להתפתח עד כדי שוות ערך לאלו של בן אנוש.
ייתכן כי אחת הדרכים להתמודד עם שאלות אלו היא לבחון מהו הערך המוסף של ההוויה האנושית בתהליך ניהול צבאי. מהו אותו מרחב חופש אנושי שאינו ניתן להחלפה על ידי מכונה. חכמה ככל שתהייה. אחת הדרכים להמחיש את הבעיה היא במרחק של האדם משדה הקרב. המקטרגים של רעיון ההתבססות על החלטת מכונה יטענו כי התרחקות המפקד מזירת הלחימה וניהולה מאחורי מסכים בבונקר ממוזג פוגעת באותו ערך מוסף אנושי, שאינו ניתן למיצוי במערכות ממוחשבות. טענות כאלה נשמעו כלפי הפיקוד הבכיר במלחמת לבנון השנייה.
הסניגורים של תפיסה זו יטענו כי קרבתו של האדם לשדה הקרב מכניסה אותו ללחץ נפשי ורגשי שגורם למפקד אנושי לטעות בשיקול דעתו. יתרה מכך, יטענו אלה כי כמות המידע בשדה הקרב הנוכחי כה גדולה, שאדם, מוכשר ככל שיהיה, אינו מסוגל לעבד את המידע הדרוש בפרק זמן רלוונטי לתגובה אפקטיבית בשדה הקרב.
למרות הגישות השונות הקיימות לשאלת תפקידו של המפקד האנושי בשדה הקרב, נראה כי במציאות המתפתחת, ההתקדמות הטכנולוגית מהירה מהתפתחות הדיונים על אופי השתנות המערכה. המודעות המצבית של הדרג הפוליטי, האסטרטגי, האופרטיבי והטקטי מתבססת יותר ויותר על מכונות חכמות. אלו ייצרו את תמונת האיומים, יזהו מטרות, ינהלו את משק האמל"ח, יתנו משוב חוזר לסגירת מעגל אש ויאפשרו לגיטימציה ללחימה באמצעות שליטה בהשפעה על דעת קהל בארץ ובעולם.
בשנים הקרובות, קצינים, ללא תלות בדרגה, יבצעו משימות שהמכונות יכוונו אותם לבצע. מרחב ההחלטה האנושי צומצם כבר היום לקביעת מידת הסיכון בפעולה נתונה, וגם זו, נתונה להשפעה רבה של מכונה חכמה. ככל שהרובוטיקה תחליף בני אנוש גם בביצוע המשימה, כך יצומצם עוד יותר תפקיד האנשים בהשגת מטרות המלחמה. שאלת מפתח היא כיצד יתנהל הדרג המדיני כאשר מכונה תהיה מודעת לעצמה? תכונה בסיסית המאפיינת אדם חושב
אמנם אנו עוד רחוקים ממימוש תיאוריה זו, אך מומלץ לחשוב מה יהיה תפקידו של האדם בקבלת החלטות, כאשר גם את מידת הסיכון תבחר המערכת ביחס ליעדים דינמיים שקבעה לעצמה. אין מדובר בשאלה פשוטה, ונראה כי התשובה לעתידו של הליך הכשרת הקצינים בצה"ל מתקשר לשאלה בסיסית - במה נעלה האדם על המכונה בשדה הקרב.
טכנולוגיות הביג דאטה והבינה המלאכותית שוטפות בשנים האחרונות את עולם התוכן האזרחי והצבאי במטרה לתמוך בתהליך קבלת ההחלטות. ככל שהמכונות הופכות חכמות יותר, כך צפוי להשתנות תפקידו של המפקד האנושי. סקירה מיוחדת
bigstockphoto
הגבינה בעולם הפוליטי-ביטחוני כבר החלה לזוז. פוליטיקאים וקצינים בצבא ניזונים ממידע שמגיע אליהם לאחר עיבוד במערכות מידע ממוכנות. מערכות אלו מחליטות, בין היתר, כיצד המידע יאסף, ינותח ויסוכם, איזה מידע יוצג קודם, כיצד הוא יראה, ואפילו ממליצות למקבלי ההחלטות כיצד לפעול. מערכות אלו, משפיעות במידה מסוימת על השיח הציבורי, השוק הפיננסי ותחומים נוספים המשפיעים על החלטות הדרג המדיני.
העולם הצבאי אינו שונה. טכנולוגיות הביג דאטה והבינה המלאכותית, שוטפות בשנים האחרונות את עולם התוכן האזרחי והצבאי במטרה לייעל את תהליכי עיצוב המדיניות ולתמוך בתהליך קבלת ההחלטות, ובניבוי אפקט קבלת ההחלטה (Impact analysis), בסביבה רווית מידע גולמי הנאסף ונוצר על ידי מגוון סנסורים ואפקטורים.
מיכון תהליך קבלת ההחלטות
הבינה המלאכותית מתייחסת ליכולתה של מכונה לחקות יכולות קוגניטיביות אנושיות כמו פיתרון בעיות ולמידה. היא משתמשת בנתונים רלוונטיים כדי "ללמוד" מהם, או יכולה להיות מפותחת אבולוציונית באמצעות מדדי ביצוע (KPI). מערכות בינה מלאכותית מטמיעות טכנולוגיות ערטילאיות המבוססות רשתות נוירונים וכאלו המשלבות לוגיקה עמומה (מדיניות סיכונים או Fuzzy logic), אך דטרמיניסטית. ממשלות ומוסדות נוקטים בפעולות כדי להטמיע כלים אלה במטרה להתמודד במהירות וביעילות עם מגוון אתגרים.
כלי הביג דאטה עשו את דרכם גם אל תוך הצבא. אלה מאפשרים לשרוד ולפעול במציאות של כמויות מידע גדולות באמצעות מציאת ערך בנתונים. זהו תהליך חקר נתונים שלם הדורש חשיבה אנליטית ויכולות טכנולוגיות חדשניות, משתמשים אשר שואלים את השאלות הנכונות, ומסוגלים לזהות דפוסי התנהגות בדאטה, לעשות הנחות מושכלות ולחזות התנהגות או התרחשות של אירועים
בחינה של הפיתוחים הגלויים בתחום הביטחוני תראה כי מכונות חכמות מוטמעות כבר, במידת בשלות שונה, בתחומים כמו הגנה אווירית, מערכות הגנה אקטיבית על רק"ם, נהיגת רכבים מאוישים ואוטונומיים, הפעלת של כלי טיס מאוישים מרחוק, ניהול שדה הקרב הדיגיטלי, ניהול ספקטרום דינמי, ניהול הפעלת אש, איסוף מידע באמצעות סנסורים, ניתוח מידע ועוד. עם זאת, מעטות המכונות שכבר פועלות ללא אדם בחוג קבלת ההחלטות. מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" היא כנראה הדוגמא הבולטת ביותר לכך, בעיקר בשל זמני התגובה הקצרים הנדרשים להפעלתה.
כניסת טכנולוגיות אלו למסלולי קבלת ההחלטות בתחום בניין הכוח והפעלתו משפיעה על דרגי הממשל והפיקוד הבכירים, כמו על אלה ברמות האופרטיביות והטקטיות. למעשה, כל הליך קבלת החלטה כיום בממד הצבאי מבוסס על מערכות מחשוב שאוספות מידע, מנתחות אותו ועוזרות לאדם להציף מסקנות ותובנות המשמשות כבסיס להחלטות בממשלה ובצבא.
מפל החלטות
ניתן לחלק את מקבלי ההחלטות בזירה הפוליטית-ביטחונית בצורה דיכוטומית לשלושה דרגים. הראשון כולל את הדרג המדיני: במדינת חוק, זהו הדרג המחליט על הפעלת הצבא. השני, הוא הדרג האסטרטגי בצבא: בהינתן והמלחמה הינה כלי מדיני, זהו הדרג שאמור לתרגם את יעדי הדרג המדיני למדיניות צבאית תומכת. השלישי הינו הדרג האופרטיבי והטקטי: דרג זה תפקידו לבצע בפועל את מדיניותו של הדרג האסטרטגי ולתרגם אותה לפעולות בשטח. שלושת הדרגים האלה אמורים לעבוד בסנכרון.
עבור הדרג המדיני, העולם הגיאו-פוליטי חשוב ומורכב. נראה כי הוא מורכב מכ-200 מדינות, ארגונים בינלאומיים, תאגידים עסקיים חובקי עולם, קבוצות שאינן מדינתיות (טרור, פשע, אידיאולוגיה), יחידים שלעיתים מובילים שינויים עולמיים ופלטפורמות שיח בינלאומיות (כלי תקשורת חדשים וישנים ומרחבי תרבות למיניהם). זהו עולם החלטות מורכב הדורש כמויות ידע עצומות ויכולת לזהות דפוסים על בסיס המידע הנאסף. תפיסת המציאות של המדינאי מעוצבת בעזרת אלגוריתמים ומערכות מידע ממוכנות האוספות ומנתחות את המידע אליו הוא נחשף.
תהליך קבלת ההחלטות של דרג זה אינו מוגבל רק להחלטות זמן אמת, ולעיתים קרובות פוזל אל עבר החלטות שזמן הרלוונטיות שלהן נוגע לטווחי זמן בינוניים עד ארוכים. דוגמא מייצגת הינה החלטה על יציאה להליך פיתוח והצטיידות של מערכות לחימה מתקדמות וחדישות דוגמת כיפת ברזל, מרכבה סימן 4 או מטוס ה"אדיר". הדרג האסטרטגי בצבא נתון לאותן המגבלות של הדרג המדיני בכל הקשור לעיבוד המידע והסקת מסקנות על בסיסו. דרג זה כולל את הרמטכ"ל, אג"ת, חטיבת המבצעים ומוקדי התכנון והמחקר באמ"ן ובזרועות השונות. אלה מושפעים משיקולי הדרג המדיני, ונדרשים להמיר אותם, כאמור, לתכנון צבאי, הן בהיבטי בניין כוח והן הפעלתו. דרג זה, כמו הדרג המדיני, עוסק בתכנון לפרקי זמן שונים. החל מתכניות מידיות לפעילות בחתימה נמוכה כחלק מניהול המערכה שבין המלחמות, וכלה בגיבוש תכניות מגירה ללחימה עתידית.
שני גורמים אלה, המדינאי והקצין הבכיר, מנהלים בין היתר, את תהליך בניין הכוח של צה"ל בתכניות רב-שנתיות (תר"ש) המתעדכנות כל חמש שנים. הליך זה מתבסס על הערכות מצב תוא"ריות ומודיעיניות ארוכות טווח, המסתכלות אל העתיד לטווחי זמן של עד תשע שנים. מטרתן של הערכות מצב אלו, לספק לדרג האסטרטגי את מתאר האיומים לשנים הקרובות. לאחר גיבוש מתאר זה, מתבצע הליך קבלת החלטות פוליטי משלים שבמסגרתו בוחרים הדרג הצבאי והמדיני במה להצטייד, ומה לפתח.
תהליכים אלה כוללים שיקולי מודיעין ונסמכים גם על מדיניות החוץ, הכוללת את טיב הקשר עם הממשל האמריקני, המספק לישראל סיוע חוץ למימון טכנולוגיה אמריקנית, ומימון תקציבי לפיתוח פרויקטי בניין כוח ארוכי טווח יחד עם התעשייה הביטחונית הישראלית (כדוגמת מערכות ה"חץ" ו"שרביט קסמים").
בשונה מהדרג המדיני והאסטרטגי של הצבא, הדרג האופרטיבי והטקטי, המבצע בפועל, עוסק במסגרות גיאוגרפיות מוגדרות, ופעילותו מתרחשת כאן ועכשיו. כיבוש צירי תנועה, כיבוש מקומות גבוהים ושולטים, השמדת מפקדות אויב, הגנה על יישובים ועוד. ההתמודדות עם מצבים של "כאן ועכשיו" מאלצת את בוני הכוח לשלב מערכות "זמן אמת" חכמות ושונות מאלו שעשו בהן שימוש מקבלי ההחלטות הקודמים. אלה כוללות, בין היתר, מערכות ויזואליות, אקוסטיות ואחרות במיקומים שונים, ברום משתנה, עם יכולות עיבוד בקצה. מערכות אלו יחליפו את בני האנוש בשלב קלט המידע באותה מסגרת גיאוגרפית, ינתחו את המידע קרוב ל"זמן אמת", ויספקו לפיקוד של אותה מסגרת תמונת מצב.
הזנב עדין לא מקשקש בכלב
בליבת תהליך קבלת ההחלטות (בכל שלושת הדרגים לעיל) עדיין ניצב הגורם האנושי. האדם נדרש לעצב את המדיניות לאורה הוא פועל, ולאחר מכן גם להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטות לביצוע. תהליכים אלה מושפעים משלושה גורמים מרכזיים: אופן תפיסת המצב - זו מתאפשרת בעיקרה מתוך בנייה ותחזוקה של תמונות מבצעיות, סטטיות במהותן (כדוגמת תמונת השיגורים והנפילות, תמונת המטרות, תמונת איומי הטק"א, תמונת הסד"כ והאמצעים ועוד); הבנת האילוצים הסביבתיים והזירתיים המשפיעים על מרחב ההחלטה האפשרי; והבנת המצב מתוך הגדרה ובקרה על מדדי ביצוע מרכזיים Key Performance Indicators (או בקיצור KPI).
מרחב ההחלטה עשוי לכלול קונפליקטים פנימיים של תמורה מרובת מטרות (Multi-objective Tradeoff). לצורך תמיכה באדם במרחב החלטות מורכב זה, נעשה שילוב "מכונות" בחוג שיקול הדעת האנושי, בדמותן של מערכות תומכות החלטה. הן קיימות בתהליכי הפיקוד והשליטה בגיבוש מדיניות הנקבעת ובתמונות המצב המבצעיות. בין השאר, התמונות הדינמיות כדוגמת תמונת התלול מסלול, התמונה האווירית, תמונת מיקום הכוחות ועוד. מערכות אלו נדרשות לספק למקבל ההחלטות שתי אינדיקציות משמעותיות - איזו החלטה עליו לקבל וניבוי אפקט קבלת ההחלטה.
תהליך החלטות זה מתבסס על שרשראות מידע ממוכנות. כל שרשרת כזו מתחילה מתהליך אגירת נתונים (מידע גולמי) המחוללים באמצעות אפקטורים וסנסורים הפועלים במרחב הגיאוגרפי או במרחב הסייבר, ממשיכה בפענוחם, תרגומם והטלתם על גבי לוחות מחוונים דיגיטליים ומסתיימת במדידת איכות המידע כדי להבין כיצד להתייחס אליו. כניסת "המכונות" לשלבי איסוף המידע וניתוחו עתידה להשפיע באופן נרחב על הליך איסוף המודיעין לכל שלביו, כולל מענה לשאלה מה נדרש לאסוף.
מערכת חכמה תוכל גם לסרוק את כלל הערכות המודיעין של הצבא והדרג המדיני לאורך השנים, את הליכי בניין הכוח הקיימים וההיסטוריים והתאמתם בפועל להערכות המודיעין, ובכך למפות את כשלי תהליך קבלת ההחלטות בשנים קודמות. דפוסי התנהגות אלה יבחנו גם מול שינויים עובדתיים בזירות השונות שיאפשרו למערכת להצליב את ההחלטות בישראל לעומת שינויים גיאופוליטיים שאירעו בפועל בתקופת זמן. לזאת תוכל המערכת להוסיף ממד כלכלי של מימון ישראלי/אמריקני לפרויקטי בניין כוח, כולל מציאת דפוסים בהחלטות שהתקבלו בארה"ב ביחס למימון צבאי בישראל.
לאחר עיבוד ולימוד כלל המידע הרלוונטי לבניית הערכת מודיעין לאומית, והכנסת שיקולי הסיכון שבחר המשתמש, תוכל מערכת כזו לקבל החלטות בכל הקשור לשלב איסוף המידע ותוכל להציע תיקונים לאלגוריתמים קיימים, במטרה לשפר את הליך קבלת ההחלטות. מערכת כזו גם תיקח בחשבון את האינטרסים הפיננסיים והפוליטיים של כלל השחקנים בתהליך. במציאות כזו, עלול להיווצר מצב שבו האדם מקבל ההחלטות ניזון ממערכת שיכולת עיבוד המידע וההקשה הלוגית שלה טובה משלו. מכאן, ייתכן מצב שבו עץ ההחלטות שתצייר מכונה חכמה למקבל החלטות אנושי יהיה בבחינת "קופסא שחורה". האדם יצטרך לקבל החלטות הרות גורל מבלי לדעת מאיפה נובע עץ החלטות זה.
היבט נוסף שצפוי לזרז התפתחות מגמות אלה הוא תהליכי חדשנות, ההסתגלות והמעבר של האויב לשימוש בתהליכי אוטומציה. לדוגמא, שימוש בטילי קרקע-קרקע מוטמנים עם מנגנוני השהיה ובקרה מרחוק. התפתחות זו משיתה אילוץ קשיח על דרגי הביצוע הצבאיים לקצר את זמן התגובה, ובאופן ישיר תדחוק ליותר אוטומציה ופחות הסתמכות על האדם שבחוג בתהליך קבלת ההחלטות.
מה מבדיל את המפקד מהמכונה?
אם נחזור לשאלה שבפתח המאמר, מה עתידו של הפיקוד האנושי בשדה הקרב, נתקל בשאלות מהותיות. אם פיקוד שווה ערך לניהול המערכה, אזי מדובר ביכולות ניהול אנושיות. אלו מבוססות על קלט מידע, ניתוח שלו, בניית הקשרים וקבלת החלטות. פעולות שמכונות עושות כבר בימינו, ברמה בסיסית. אם ההנחה היא כי מכונות מתפתחות על ציר הזמן ביכולות "החשיבה" שלהן, אזי יכולות הניהול שלהן צפויות להתפתח עד כדי שוות ערך לאלו של בן אנוש.
ייתכן כי אחת הדרכים להתמודד עם שאלות אלו היא לבחון מהו הערך המוסף של ההוויה האנושית בתהליך ניהול צבאי. מהו אותו מרחב חופש אנושי שאינו ניתן להחלפה על ידי מכונה. חכמה ככל שתהייה. אחת הדרכים להמחיש את הבעיה היא במרחק של האדם משדה הקרב. המקטרגים של רעיון ההתבססות על החלטת מכונה יטענו כי התרחקות המפקד מזירת הלחימה וניהולה מאחורי מסכים בבונקר ממוזג פוגעת באותו ערך מוסף אנושי, שאינו ניתן למיצוי במערכות ממוחשבות. טענות כאלה נשמעו כלפי הפיקוד הבכיר במלחמת לבנון השנייה.
הסניגורים של תפיסה זו יטענו כי קרבתו של האדם לשדה הקרב מכניסה אותו ללחץ נפשי ורגשי שגורם למפקד אנושי לטעות בשיקול דעתו. יתרה מכך, יטענו אלה כי כמות המידע בשדה הקרב הנוכחי כה גדולה, שאדם, מוכשר ככל שיהיה, אינו מסוגל לעבד את המידע הדרוש בפרק זמן רלוונטי לתגובה אפקטיבית בשדה הקרב.
למרות הגישות השונות הקיימות לשאלת תפקידו של המפקד האנושי בשדה הקרב, נראה כי במציאות המתפתחת, ההתקדמות הטכנולוגית מהירה מהתפתחות הדיונים על אופי השתנות המערכה. המודעות המצבית של הדרג הפוליטי, האסטרטגי, האופרטיבי והטקטי מתבססת יותר ויותר על מכונות חכמות. אלו ייצרו את תמונת האיומים, יזהו מטרות, ינהלו את משק האמל"ח, יתנו משוב חוזר לסגירת מעגל אש ויאפשרו לגיטימציה ללחימה באמצעות שליטה בהשפעה על דעת קהל בארץ ובעולם.
בשנים הקרובות, קצינים, ללא תלות בדרגה, יבצעו משימות שהמכונות יכוונו אותם לבצע. מרחב ההחלטה האנושי צומצם כבר היום לקביעת מידת הסיכון בפעולה נתונה, וגם זו, נתונה להשפעה רבה של מכונה חכמה. ככל שהרובוטיקה תחליף בני אנוש גם בביצוע המשימה, כך יצומצם עוד יותר תפקיד האנשים בהשגת מטרות המלחמה. שאלת מפתח היא כיצד יתנהל הדרג המדיני כאשר מכונה תהיה מודעת לעצמה? תכונה בסיסית המאפיינת אדם חושב
אמנם אנו עוד רחוקים ממימוש תיאוריה זו, אך מומלץ לחשוב מה יהיה תפקידו של האדם בקבלת החלטות, כאשר גם את מידת הסיכון תבחר המערכת ביחס ליעדים דינמיים שקבעה לעצמה. אין מדובר בשאלה פשוטה, ונראה כי התשובה לעתידו של הליך הכשרת הקצינים בצה"ל מתקשר לשאלה בסיסית - במה נעלה האדם על המכונה בשדה הקרב.
