המטרה: עצמאות בפיתוח טילי אוויר-אוויר
עצמאות 72: מאז שנות השישים מפתחים ברפאל טילי אוויר-אוויר למטוסי חיל האוויר וייצוא במטרה אחת - משק טילי א"א עצמי לטובת עליונות אוווירית במזרח התיכון. טילי החברה נחשבים למובילים בעולם, גם ביחס למוצרים אמריקאים
עמי רוחקס דומבה
| 29/04/2020
באדיבות חברת רפאל
בשנות השישים הוחלט שמדינת ישראל צריכה להיות עצמאית בפיתוח טילי אוויר-אוויר וחטיבת מערכות הגנה אווירית של רפאל נבחרה למשימה. מאז, פותחו חמש דורות של טילים. חלקם שימשו את חיל האוויר הישראלי במלחמות שונות. המטרה העיקרית הייתה לפתח טילי א"א כדי לא להיות תלויים באמריקאים. אפרופו עצמאות, האמריקאים מוכרים לישראל אמל"ח פחות מתקדם ממה שיש לצבא האמריקאי. ובצדק, כך נוקטות כל המדינות עם תעשייה צבאית. רק במצבים בהם האמריקאים רואים שיש בישראל פיתוח יותר מתקדם משלהם, או כמו שלהם, הם מוכנים למכור את שיא הטכנולוגיה על מנת להרוג תחרות באיבה.
"טכנולוגיית טילי א"א הניחה את היסודות לפיתוח מאוחר יותר של מערכות הגנה אווירית כמו כיפת ברזל, שרביט קסמים וספיידר", אומר מאיר ח', לשעבר מנהל המו"פ של החטיבה. "לקחנו את הטילים מהאוויר להגנה מהקרקע. הפכנו את טילי הא"א לדו שימושיים. אפשר להשתמש באותו טיל במטוס או בהגנה אווירית מהקרקע."
חיבור הדוק עם חיל האוויר
חטיבת מערכות הגנה אווירית ברפאל מורכבת מארבע מנהלות ראשיות - הגנה אווירית, שרביט קסמים (שכבה עליונה), כיפת ברזל (שכבה תחתונה כולל הגנה בפני כטמ"מ) ותמיכה בלקוח. ברפאל פיתחו גם מערכות הגנה לספינות בשם ברק-1 נגד טילים ימיים. כמעט כל טילי הא"א של רפאל מוכחים מבצעית. "יש חיבור הדוק עם חיל האוויר. אנו מקבלים משוב מטייסים בשלבי הפיתוח", מסביר ח'. "אחד התחומים העיקריים בפיתוח טיל כזה הוא הגנה נגד אמצעי נגד. אם יש לך יכולת בבית - זה יתרון בעליונות אווירית."
התפתחות הטכנלוגיה בתחום א"א עם השנים כוללת וקטור פיתוח שיאפשר יירוט מטוסים מרחוק ככל הניתן. "רצינו שהטייס לא יהיה בכלל בסיכון. שהוא יוכל לסכל מטוס אויב עוד בטרם זה מאיים עליו", מסביר ח'. "בשנות השישים הטיס היה מתייישב על הזנב של המיג, הטיל רוכש והטיס משגר. הדור הראשון של הטיל ראה רק חום מנוע", מסביר ח'.
"בדור שני, עם השפריר 2 שהפך מבצעי בשנת 1968, זווית הרכישה של הטיל גדלה ל30-40 מעלות וזה שיפר את הקטלניות שלו. הטיל רשם למעלה ממאה הפלות הודות לזווית הרכישה מזנב מטוס אויב. דור 3 הפך להיות מבצעי בשנת 1978. הוא היה מבוסס על גלאי חדש עם יכולת לשגר 360 מעלות. לראשונה, הוא יכל לראות מטוסי אויב גם מקדימה. בקרב א"א אתה רוצה לשגר כמה שיותר מהר, ומכל מקום ביחס לאויב."
NO ESCAPE ZONE
הקפיצה המשמעותית של רפאל מול האמריקאים הייתה בפיתון 4. לראשונה, פיתחה החברה טיל דור רביעי עם NO ESCAPE ZONE - שטח המגדיר אזור שבו כל מטוס אויב מיורט בוודאות. בפיתון 4 ראש הביות "ראה" שטח של חצי כדור קדמי למטוס. עם הפיתון 4 הקדימה רפאל את התעשיות האמריקאיות בעשור. "אחד האתגרים בפיתוח טילי א"א הוא לאזן בין מהירות לזווית התמרון של הטיל כך שיגיע יותר מהר למטרה. בפיתון 4 יש 18 משטחים אווירודינמים לעומת 8 בדור קודם", מסביר ח'.
"בפיתון 5 הטיל כבר מסוגל לפגוע במטוס שרודף אחרי בלי לראות אותו מקדימה. ראש הביות רואה כדור מלא. זהו טיל הדמאתי ראשון שהטיס רואה תמונה. מדובר בראש ביות דואלי - אופטי ותרמי - עם עיבוד תמונה מתקדם להפרדת מטרות."
העבודה המעשית על פיתוח טיל הפיתון 5 החלה בשנת 1997 למרות שמחשבות ראשונות בכיוון הועלו ב"רפאל" כבר בראשית שנות ה–90. בפיתון 5 הוחלפה היחידה הקדמית של הטיל, כאשר הגוף והמנוע נשאר כמעט זהים לפיתון 4. יתרון נוסף בפיתון 5 הוא היכולת שלו להתחמק מאמצעי נגד בשל יכולות עיבוד התמונה. יתרון נוסף הוא היכולת לשגר אותו טרם הצליח ראש–הביות של הטיל לרכוש את המטרה.
טיל נוסף שפיתחה רפאל הוא הדרבי עם ראש ביות מכ"ם אקטיבי שמובצע ב2008. אמנם מכ"ם אקטיבי משדר וניתן לגלות אותו, אבל היתרון המהותי שלו טמון בעבודה בכל מזג אוויר. מספר שנים לאחר מכן פיתחו ברפאל ראש ביות מכ"מי עצמי והטיל קיבל את התוספת I, או I-Derby. הטיל מובצע בשנת 2014. הגרסה הבאה בתור כללה טווח מוגדל (ER) עם מנוע חדש לכ100 ק"מ. "מגוון הטילים שלנו אפשר להתמודד עם כל סוג של מטרה, בכל חתך מכ"ם, בכל מזג אוויר, באמצעות משפחות פיתון ודרבי", אומר ח'. "מטוסים, מל"טים ומסוקים. מערכות ההגנה האווירית יודעות לטפל גם ברקטות, טילים ופגזים."
בזכות הידע הזה, ישראל נכנסה למשפחה קטנה מאד של מדינות שיודעות לפתח לבד טילי א"א. ביניהן, ארה"ב, גרמניה, צרפת, רוסיה, סין, בריטניה. "זה תחום מאד מורכב. האפשרות שלנו לייצא את הטילים האלו בעולם תורם משמעותית לפיתוח ולחיל האוויר הישראלי. בייצוא אתה מקבל פידבק מלקוחות נוספים בעולם. בעיות שלא חשבת עליהן. לקוח מעביר אליך בעיקר בעיות ומהן אתה לומד", אומר ח'.
על הפרק: פיתון-6
בעוד לגבי העבר יחסית פתוחים ברפאל, לגבי העתיד, פחות. על הפרק עומד פיתוח הטיל פיתון-6 שיכולותיו מסווגות. תמונות שלו נחשפו ברשת עוד בשנת 2017, אולם טרם ברור, כאמור, לאן רוצים לקחת את הטיל. אחת התזות היא הרחבת טווח היירוט שלו מעבר ל100 ק"מ. פרסום אמריקאי לגבי הדור הבא של טיל הAMRAAM מפרט יכולות נדרשות מטיל א"א חדש. ביניהן, הגדלת טווח של 50 אחוזים לפחות, כמעט הכפלה של גובה הפעולה, אזור NO ESCAPE ZONE גדול יותר ושיפור אמצעי הל"א נגד משבשים.
עוד חזון טכנולוגי שעומד על הפרק הוא איחוד יכולות תרמיות, אופטיות ומכ"מ באותו ראש ביות. עם זאת, ברפאל מסבירים כי מדובר באתגר טכנולוגי לא פשוט בכלל בשל השטח הקטן של ראש הביות וההפרעה ההדדית בין הטכנולוגיות. "בסוף חיל האוויר יחליט מה על מה להשקיע כסף", מסביר ח'. "האם יהיה תקציבים? לא יודע. אנחנו עובדים על פיתוח גם מכסף שלנו. צריך לזכור שפיתוח טילי א"א הם חלק מסדר עדיפויות של תקציב הביטחון. אם מחר יהיה איום שלא יאפשר למטוסים להסתובב חופשי, ישקיעו. הטילים שפותחו עד היום מוכיחים שאין חלופה ליכולת עצמאית בתחום זה."
האם עדיין יש צורך בפיתוח טילי א"א?
למרות הרצון של רפאל לפתח דורות חדשים, עולה השאלה האם צפויים עוד קרבות א"א בעתיד. לפי הערכות מודיעין קיימות בישראל, לא צפויה מלחמה סימטרית בשנים הקרובות. סוריה ועירק מפורקות בגלל מלחמות אזרחים, עם מצרים יש הסכם שלום יציב ואין שטחים של מצרים בידי ישראל. בהקשר האיראני מדובר בחיל אוויר ישן, שאינו מסוגל להגיע לזירה הישראלית משדות תעופה באירן. גם אם ישראל תחליט לתקוף באיראן, סביר להניח שהטילים שיש היום לחיל האוויר ידעו להתמודד עם מטוסים איראנים ישנים יחסית.
לעומת זאת, נראה כי הסכנה המיידית למטוסים ישראלים נובעת בעיקר מסוללת טק"א רוסיות בסוריה ומקומות אחרים במזרח התיכון. גם אלו, לפי פרסומים גלויים, לא ממש מפריעות לפעילות המיוחסת לחיל האוויר הישראלי. זאת, בזכות מערכות ל"א ואמצעים נוספים. אלמנטים שאינם בתחום טילי א"א.
מכאן, נראה כי הפיתון-4 והפיתון-5 משאירים לחיל האוויר הישראלי יתרון איכותי לשנים הקרובות. עובדה שיכולה לספק מרחב החלטה למקבלי החלטות התקציב מחד. אזכיר גם כי חיל האוויר החליט לא להצטייד בטילי דרבי מבוססי מכ"ם מסיבותיו שלו. מאידך, בהיבט טכני, דור חדש של טיל א"א לוקח בממוצע כעשור לפתח. תקופה זו הינה תוצאה של הזרמת כספים שוטפת למו"פ בנושא. לפחות בשלב זה ידוע כי רפאל עובדת על הפיתון-6, טרם ברור מתי הוא צפוי להכנס לשימוש מבצעי. כאמור, תמונות שלו בניסויים צפו כבר ב2017 - לפני כארבע שנים.
עצמאות 72: מאז שנות השישים מפתחים ברפאל טילי אוויר-אוויר למטוסי חיל האוויר וייצוא במטרה אחת - משק טילי א"א עצמי לטובת עליונות אוווירית במזרח התיכון. טילי החברה נחשבים למובילים בעולם, גם ביחס למוצרים אמריקאים
באדיבות חברת רפאל
בשנות השישים הוחלט שמדינת ישראל צריכה להיות עצמאית בפיתוח טילי אוויר-אוויר וחטיבת מערכות הגנה אווירית של רפאל נבחרה למשימה. מאז, פותחו חמש דורות של טילים. חלקם שימשו את חיל האוויר הישראלי במלחמות שונות. המטרה העיקרית הייתה לפתח טילי א"א כדי לא להיות תלויים באמריקאים. אפרופו עצמאות, האמריקאים מוכרים לישראל אמל"ח פחות מתקדם ממה שיש לצבא האמריקאי. ובצדק, כך נוקטות כל המדינות עם תעשייה צבאית. רק במצבים בהם האמריקאים רואים שיש בישראל פיתוח יותר מתקדם משלהם, או כמו שלהם, הם מוכנים למכור את שיא הטכנולוגיה על מנת להרוג תחרות באיבה.
"טכנולוגיית טילי א"א הניחה את היסודות לפיתוח מאוחר יותר של מערכות הגנה אווירית כמו כיפת ברזל, שרביט קסמים וספיידר", אומר מאיר ח', לשעבר מנהל המו"פ של החטיבה. "לקחנו את הטילים מהאוויר להגנה מהקרקע. הפכנו את טילי הא"א לדו שימושיים. אפשר להשתמש באותו טיל במטוס או בהגנה אווירית מהקרקע."
חיבור הדוק עם חיל האוויר
חטיבת מערכות הגנה אווירית ברפאל מורכבת מארבע מנהלות ראשיות - הגנה אווירית, שרביט קסמים (שכבה עליונה), כיפת ברזל (שכבה תחתונה כולל הגנה בפני כטמ"מ) ותמיכה בלקוח. ברפאל פיתחו גם מערכות הגנה לספינות בשם ברק-1 נגד טילים ימיים. כמעט כל טילי הא"א של רפאל מוכחים מבצעית. "יש חיבור הדוק עם חיל האוויר. אנו מקבלים משוב מטייסים בשלבי הפיתוח", מסביר ח'. "אחד התחומים העיקריים בפיתוח טיל כזה הוא הגנה נגד אמצעי נגד. אם יש לך יכולת בבית - זה יתרון בעליונות אווירית."
התפתחות הטכנלוגיה בתחום א"א עם השנים כוללת וקטור פיתוח שיאפשר יירוט מטוסים מרחוק ככל הניתן. "רצינו שהטייס לא יהיה בכלל בסיכון. שהוא יוכל לסכל מטוס אויב עוד בטרם זה מאיים עליו", מסביר ח'. "בשנות השישים הטיס היה מתייישב על הזנב של המיג, הטיל רוכש והטיס משגר. הדור הראשון של הטיל ראה רק חום מנוע", מסביר ח'.
"בדור שני, עם השפריר 2 שהפך מבצעי בשנת 1968, זווית הרכישה של הטיל גדלה ל30-40 מעלות וזה שיפר את הקטלניות שלו. הטיל רשם למעלה ממאה הפלות הודות לזווית הרכישה מזנב מטוס אויב. דור 3 הפך להיות מבצעי בשנת 1978. הוא היה מבוסס על גלאי חדש עם יכולת לשגר 360 מעלות. לראשונה, הוא יכל לראות מטוסי אויב גם מקדימה. בקרב א"א אתה רוצה לשגר כמה שיותר מהר, ומכל מקום ביחס לאויב."
NO ESCAPE ZONE
הקפיצה המשמעותית של רפאל מול האמריקאים הייתה בפיתון 4. לראשונה, פיתחה החברה טיל דור רביעי עם NO ESCAPE ZONE - שטח המגדיר אזור שבו כל מטוס אויב מיורט בוודאות. בפיתון 4 ראש הביות "ראה" שטח של חצי כדור קדמי למטוס. עם הפיתון 4 הקדימה רפאל את התעשיות האמריקאיות בעשור. "אחד האתגרים בפיתוח טילי א"א הוא לאזן בין מהירות לזווית התמרון של הטיל כך שיגיע יותר מהר למטרה. בפיתון 4 יש 18 משטחים אווירודינמים לעומת 8 בדור קודם", מסביר ח'.
"בפיתון 5 הטיל כבר מסוגל לפגוע במטוס שרודף אחרי בלי לראות אותו מקדימה. ראש הביות רואה כדור מלא. זהו טיל הדמאתי ראשון שהטיס רואה תמונה. מדובר בראש ביות דואלי - אופטי ותרמי - עם עיבוד תמונה מתקדם להפרדת מטרות."
העבודה המעשית על פיתוח טיל הפיתון 5 החלה בשנת 1997 למרות שמחשבות ראשונות בכיוון הועלו ב"רפאל" כבר בראשית שנות ה–90. בפיתון 5 הוחלפה היחידה הקדמית של הטיל, כאשר הגוף והמנוע נשאר כמעט זהים לפיתון 4. יתרון נוסף בפיתון 5 הוא היכולת שלו להתחמק מאמצעי נגד בשל יכולות עיבוד התמונה. יתרון נוסף הוא היכולת לשגר אותו טרם הצליח ראש–הביות של הטיל לרכוש את המטרה.
טיל נוסף שפיתחה רפאל הוא הדרבי עם ראש ביות מכ"ם אקטיבי שמובצע ב2008. אמנם מכ"ם אקטיבי משדר וניתן לגלות אותו, אבל היתרון המהותי שלו טמון בעבודה בכל מזג אוויר. מספר שנים לאחר מכן פיתחו ברפאל ראש ביות מכ"מי עצמי והטיל קיבל את התוספת I, או I-Derby. הטיל מובצע בשנת 2014. הגרסה הבאה בתור כללה טווח מוגדל (ER) עם מנוע חדש לכ100 ק"מ. "מגוון הטילים שלנו אפשר להתמודד עם כל סוג של מטרה, בכל חתך מכ"ם, בכל מזג אוויר, באמצעות משפחות פיתון ודרבי", אומר ח'. "מטוסים, מל"טים ומסוקים. מערכות ההגנה האווירית יודעות לטפל גם ברקטות, טילים ופגזים."
בזכות הידע הזה, ישראל נכנסה למשפחה קטנה מאד של מדינות שיודעות לפתח לבד טילי א"א. ביניהן, ארה"ב, גרמניה, צרפת, רוסיה, סין, בריטניה. "זה תחום מאד מורכב. האפשרות שלנו לייצא את הטילים האלו בעולם תורם משמעותית לפיתוח ולחיל האוויר הישראלי. בייצוא אתה מקבל פידבק מלקוחות נוספים בעולם. בעיות שלא חשבת עליהן. לקוח מעביר אליך בעיקר בעיות ומהן אתה לומד", אומר ח'.
על הפרק: פיתון-6
בעוד לגבי העבר יחסית פתוחים ברפאל, לגבי העתיד, פחות. על הפרק עומד פיתוח הטיל פיתון-6 שיכולותיו מסווגות. תמונות שלו נחשפו ברשת עוד בשנת 2017, אולם טרם ברור, כאמור, לאן רוצים לקחת את הטיל. אחת התזות היא הרחבת טווח היירוט שלו מעבר ל100 ק"מ. פרסום אמריקאי לגבי הדור הבא של טיל הAMRAAM מפרט יכולות נדרשות מטיל א"א חדש. ביניהן, הגדלת טווח של 50 אחוזים לפחות, כמעט הכפלה של גובה הפעולה, אזור NO ESCAPE ZONE גדול יותר ושיפור אמצעי הל"א נגד משבשים.
עוד חזון טכנולוגי שעומד על הפרק הוא איחוד יכולות תרמיות, אופטיות ומכ"מ באותו ראש ביות. עם זאת, ברפאל מסבירים כי מדובר באתגר טכנולוגי לא פשוט בכלל בשל השטח הקטן של ראש הביות וההפרעה ההדדית בין הטכנולוגיות. "בסוף חיל האוויר יחליט מה על מה להשקיע כסף", מסביר ח'. "האם יהיה תקציבים? לא יודע. אנחנו עובדים על פיתוח גם מכסף שלנו. צריך לזכור שפיתוח טילי א"א הם חלק מסדר עדיפויות של תקציב הביטחון. אם מחר יהיה איום שלא יאפשר למטוסים להסתובב חופשי, ישקיעו. הטילים שפותחו עד היום מוכיחים שאין חלופה ליכולת עצמאית בתחום זה."
האם עדיין יש צורך בפיתוח טילי א"א?
למרות הרצון של רפאל לפתח דורות חדשים, עולה השאלה האם צפויים עוד קרבות א"א בעתיד. לפי הערכות מודיעין קיימות בישראל, לא צפויה מלחמה סימטרית בשנים הקרובות. סוריה ועירק מפורקות בגלל מלחמות אזרחים, עם מצרים יש הסכם שלום יציב ואין שטחים של מצרים בידי ישראל. בהקשר האיראני מדובר בחיל אוויר ישן, שאינו מסוגל להגיע לזירה הישראלית משדות תעופה באירן. גם אם ישראל תחליט לתקוף באיראן, סביר להניח שהטילים שיש היום לחיל האוויר ידעו להתמודד עם מטוסים איראנים ישנים יחסית.
לעומת זאת, נראה כי הסכנה המיידית למטוסים ישראלים נובעת בעיקר מסוללת טק"א רוסיות בסוריה ומקומות אחרים במזרח התיכון. גם אלו, לפי פרסומים גלויים, לא ממש מפריעות לפעילות המיוחסת לחיל האוויר הישראלי. זאת, בזכות מערכות ל"א ואמצעים נוספים. אלמנטים שאינם בתחום טילי א"א.
מכאן, נראה כי הפיתון-4 והפיתון-5 משאירים לחיל האוויר הישראלי יתרון איכותי לשנים הקרובות. עובדה שיכולה לספק מרחב החלטה למקבלי החלטות התקציב מחד. אזכיר גם כי חיל האוויר החליט לא להצטייד בטילי דרבי מבוססי מכ"ם מסיבותיו שלו. מאידך, בהיבט טכני, דור חדש של טיל א"א לוקח בממוצע כעשור לפתח. תקופה זו הינה תוצאה של הזרמת כספים שוטפת למו"פ בנושא. לפחות בשלב זה ידוע כי רפאל עובדת על הפיתון-6, טרם ברור מתי הוא צפוי להכנס לשימוש מבצעי. כאמור, תמונות שלו בניסויים צפו כבר ב2017 - לפני כארבע שנים.
