פרשנות: מגיפת הקורונה גורמת לדעיכה בחקירות המודיעין נגד העוסקים בפח"ע

לוחמי דובדבן כמו חוקרי שב"כ חשופים לעצורים ביטחוניים חולי קורונה. בידוד של שבועייים לצוותי לוחמים או חוקרים יכול לפגוע בכשירות המבצעית של היחידות ובתכיפות המעצרים והחקירות ביו"ש

תיעוד מקסדות לוחמי יחידת ״דובדבן״ של מעצר מחבלים. צילום: דובר צה"ל

חקירות פעילות חבלנית עויינת (פח"ע) בעזה ובעיקר ביו"ש נמצאות מאז התפרצות מגיפת הקורונה תחת משטר חדש. ביום שישי האחרון דווח כי צוות של דובדבן הפועלת ביו"ש נכנס לבידוד מכיוון שהתגלה כי העצור בפעילות נמצא חיובי לקורונה. משמעות זו עבור סיירות כמו דובדבן, המוגבלות מטבען בכמות כוח האדם, טמונה בניהול סד"כ היחידה לעומת המשימות.

אם היחידה מורכבת ממספר צוותים סופי, וכל מעצר יכול "לשרוף" צוות (לשלוח אותו לבידוד שבועיים), אזי ניהול כוח האדם הופך להיות משימה מורכבת. השימוש החוזר באותו צוות למשימות שונות הופכת להיות הנחה מותנית. אם העצור נמצא חיובי, הצוות מפסיק לעבוד לשבועיים. אם לא, ניתן לשלוח אותו למשימה נוספת.

בעיית כוח אדם מביאה בסבירות גבוהה לדילול פעילות. מדוע? מכיוון שסיירת צריכה לשמור על סד"כ מינימאלי של כוח אדם זמין מבצעית. אי אפשר "לשרוף" את כל מצבת כוח האדם בשעה שאין סוף צפוי למשבר הקורונה. לכן, ניהול המשימות הופך להיות תלוי בסולם עדיפות. כל מעצר הוא בפוטנציאל השבתה של צוות, וככזה, כל משימה מקבלת ציון תקן של מאזן עלות - תועלת. משימות שהתועלת בהן קטנה מהעלות - נדחות או מבוטלות.

סיירות כמו דובדבן הן רק חלק מתהליך החקירה. צה"ל אחראי אמנם להביא את העצורים, אך את מרביתם חוקר שב"כ במתקנים השונים בארץ. מכיוון שתשובה בגין בדיקת קורונה לוקחת לפחות 24 שעות (הממוצע בארץ הוא חמישה ימים), ואת העצור צריך לחקור כאן ועכשיו, העצור מוכנס לחקירה מיד או בסמוך למעצרו בפועל. זאת, כאשר שב"כ לא יודע אם הוא חולה קורונה. אבל צריך לחקור, אז גם חוקרי השב"כ בסיכון לבידוד.

מדוע צריך לחקור ולא ניתן להכניס את העצור לתקופת "דגירה" בתא מעצר זמני? מכיוון שהעצור בוודאות בעדיפות גבוהה. הרי המשימה לעוצרו יצאה לפועל בעוד אחרות, פחות דחופות, נדחו או בוטלו. ואם הוא בעדיפות גבוהה, המשמעות היא שגם הסיכון שלו לישראל גדול יותר מאחרים. ולכן, שב"כ צריך לחקור אותו במיידי, גם ללא וידוא לגבי מצב התחלואה שלו.

לעומת צה"ל, שב"כ לא דיווח עד היום על חוקרים מבודדים בבית בגלל חקירה של מקרה פח"ע. האם שב"כ מסתיר נתונים מהציבור? ובכן, המסקנה ההגיונית היא שכן. תזה אחרת יכולה לטעון כי שב"כ קיבל אישור חריג ממשרד הבריאות לא לבודד חוקרים שלו , גם כאשר אלו שהו במחיצת עצור חיובי לקורונה. אם זה המצב, חוקרים אלו, כאשר יוצאים לביתם הפרטי, יכולים להוות גורם מדביק ולגרום להתפרצות קורונה ביישוב שלהם. במצב כזה, השב"כ פועל בניגוד לצו בריאות העם כפי שהחליטה הממשלה. לוירוס לא משנה מה הייחוס החברתי של הגוף המארח - צה"ל, שב"כ או מוסד, כולם יכולים להדביק.

מכאן, שאם שב"כ חוקר עצורים בעדיפות גבוהה, שצה"ל יצא להביא אותם למרות הקורונה, ועצור נמצא חיובי לוירוס, חוקרי השב"כ, כמו אנשי דובדבן, אמורים להשלח לבידוד. בשב"כ אומרים כי הארגון עובד לפי הנחיות משרד הבריאות. כלומר, לפי צו בריאות העם והתקנות שפורסמו לציבור מי שהיה במחצית חולה מאומת למעלה מ15 דקות צריך להשלח לבידוד. 

חוקרי השב"כ, כמו הצוותים של דובדבן, גם הם משאב מוגבל. יש מספר סופי של חוקרים לשב"כ. אם נקח בחשבון שכל חקירה מתנהלת על ידי צוות חוקרים (צריך לישון, לראות משפחה, לפעמים יש חוקר חולה וכו'), אז אותה לוגיקה נכונה לצוות שמביא את העצור מהבית שלו למתקן שב"כ, ולצוות החקירה במתקן. "זיהום" בקורונה של שרשרת המעצר פוגע בזמינות של כל אחת מחוליות השרשרת שצריך לבודד לשבועיים.

אין ספק כי שרשרת המודיעין בתחום הפח"ע אינה מוכנה להתמודדות עם תכיפות קשיחה של טרור. אנשי הסיירות של צה"ל, כמו גם חוקרי השב"כ ואנשי המוסד (כתבתי על כך בעבר), העוסקים בסייכול פח"ע, חשופים לוירוס, וכפופים לצו בריאות העם. בהיבט חיובי, גם הטרור דועך בגלל המגיפה. כך שנראה שעל פניו האיזון בין המחבלים לאלו שרודפים אחריהם נשמר. יעיד על כך המעצר של חוליית חמאס מהימים האחרונים שניסתה לעשות פיגוע בירושלים. החקירה התנהלה למרות הקורונה בגלל העדיפות הגבוהה שלה. 

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית