עצמאות 72: יואל בן-פורת

יום העצמאות בישראל דיפנס: רון כתרי בוחר ביואל בן-פורת כאישיות שעיצבה את זהות מדינת ישראל ב-72 שנות קיומה

 

בקיץ 1991, כשקבלתי את הפיקוד על ביה"ס למודיעין (בה"ד 15), הציגו בפני את ה"נכסים" עליהם אהיה מופקד בשנים הבאות. הייחודי שבהם, ללא ספק, היה צריף-עץ בפינה הדרום-מזרחית של המחנה, בו שכן משרדו הצנוע של תא"ל (אז במיל') יואל בן פורת. שמו הלך לפניו והכרתיו אך מרחוק.

במיוחד הדהד תסכולו העמוק מהעובדה – לשיטתו – שכמפקדה של "עוצבת הסיגינט הלאומית" 848 (לימים - 8200) לא עשה די "להפוך שולחנם של בכירים", בלשונו, להתריע מפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ב-1973. בן פורת סיפר לי, במהלך השנים בהן שימשתי כמפקד בית הספר, שמונה על ידי ראש אמ"ן אז, אהוד ברק, לתפקיד "יועץ ראש אמ"ן למתודולוגיה".

על פיו, ברק העניק לו את המינוי כדי שינתח את שורשי מחדל ההתרעה ערב המלחמה. נושא זה היה קרוב לליבו של בן-פורת והוא בנה בהתמדה ובמסירות רבה תיקי תרגילים וניסח חומר מתודולוגי לעילה. תרגילים שאותם העביר לחניכי הקורסים והמפקדות. 

בחוש ההומור הסרקסטי שלו, תיאר בן-פורת כיצד מצרים את מעמדו, תוך צמצום הגדרת התפקיד: "יועץ ראש אמ"ן", אחר כך "יועץ אמ"ן למתודולוגיה" ולבסוף "יועץ למתודולוגיה". עם הסיגריה הנצחית בזווית הפה, תדיר אפרה נושר על חולצתו, היה מנפנף בידו בתנועה מבטלת ושב ואומר: "מה אכפת לי? את עבודתי אני עושה כך או כך". וגם, הוסיף בגאווה עם בדל-חיוך ממזרי: "אבל נתנו לי מכשיר פקס". 

יואל, יליד 1931 שהלך לעולמו ב- 2007, היה שריד שואה, מעפיל שגורש לקפריסין, קצין מודיעין משובח. ויותר מכל, היה אדם, מצרף של אישיות רגישה, ידע עצום ונפש תרבותית ("אירופאית" הדגיש), וכן העמיק ידע במזרח התיכון ובשפה הערבית. 

מורי ורבי, זכרו עמי.

אולי יעניין אותך גם