עצמאות 72: "אופק 1" - הלוויין הישראלי הראשון
יום העצמאות בישראל דיפנס: טל ענבר בוחר בלוויין הישראלי הראשון כמרכיב זהות של מדינת ישראל ב-72 שנות קיומה
טל ענבר
| 26/04/2020
בוקרו של ה – 19 בספטמבר 1988 החל כמו כל בוקר. אולם בשעה 11:32 ניתן האות ומשגר לוויינים "כחול לבן" מדגם "שביט" המריא ממשטח השיגור בבסיס חיל האוויר פלמחים, דקות לאחר מכן נכנס אל החלל הלוויין הישראלי הראשון, "אופק 1". ישראל הפכה בכך למדינה השמינית בעולם ששיגרה לוויין מפיתוח עצמי, באמצעות משגר לוויינים מתוצרתה.
באפריל 1995, לאחר מספר שיגורי ניסוי נוספים, החל הלוויין "אופק 3" לחוג בחלל, והיה ללוויין התצפית הראשון של ישראל. עידן חדש בתחום המודיעין נפתח – כיסוי מודיעיני איכותי של המזרח התיכון ומעבר לו, הרבה מעבר, התאפשר לראשונה. מאז שוגרו לוויינים רבים, יכולתם השתפרה, נכנסו יכולות SAR (לווייני מכ"ם ה"רואים" גם בלילה ודרך עננים) – ותחום החלל הישראלי התרחב גם ללווייני תקשורת, המאפשרים הפעלת יכולות ישראליות הרחק מעבר לטווחים שהיו מקובלים עד אז.
תעשיות החלל של ישראל עברו משברים וטלטלות, וספגו גם כישלונות לאורך הדרך. עם זאת, ניצבת כיום מדינת ישראל – 25 שנה לאחר תחילת עידן המודיעין החזוי מהחלל – במקום טוב מאוד מבחינת היכולות של מחקר, פיתוח וייצור, כמו גם תפיסות הפעלה.
ביום העצמאות 2020 פועלים בחלל מספר לוויינים של מערכת הביטחון, לצידם לוויינים נוספים שפותחו עבור צרכים אזרחיים – מחקר, שירותים ויישומים טכנולוגיים. תשתית החלל של ישראל נסמכת על אדנים נוספים, ביניהם האקדמיה, כוח האדם המדעי והטכנולוגי ותשתיות פיזיות בתעשיות השונות. אין ספק כי השילוב של גורמים אלה מהווה תוספת משמעותית ליכולותיה של המדינה ולעוצמתה. השמיים הם הגבול התחתון, כשמדובר בחלל, והיכולות הישראליות יכולות לנסוק עוד בהינתן הכוונה נאותה, חזון וגיבוי תקציבי הולם.
יום העצמאות בישראל דיפנס: טל ענבר בוחר בלוויין הישראלי הראשון כמרכיב זהות של מדינת ישראל ב-72 שנות קיומה
בוקרו של ה – 19 בספטמבר 1988 החל כמו כל בוקר. אולם בשעה 11:32 ניתן האות ומשגר לוויינים "כחול לבן" מדגם "שביט" המריא ממשטח השיגור בבסיס חיל האוויר פלמחים, דקות לאחר מכן נכנס אל החלל הלוויין הישראלי הראשון, "אופק 1". ישראל הפכה בכך למדינה השמינית בעולם ששיגרה לוויין מפיתוח עצמי, באמצעות משגר לוויינים מתוצרתה.
באפריל 1995, לאחר מספר שיגורי ניסוי נוספים, החל הלוויין "אופק 3" לחוג בחלל, והיה ללוויין התצפית הראשון של ישראל. עידן חדש בתחום המודיעין נפתח – כיסוי מודיעיני איכותי של המזרח התיכון ומעבר לו, הרבה מעבר, התאפשר לראשונה. מאז שוגרו לוויינים רבים, יכולתם השתפרה, נכנסו יכולות SAR (לווייני מכ"ם ה"רואים" גם בלילה ודרך עננים) – ותחום החלל הישראלי התרחב גם ללווייני תקשורת, המאפשרים הפעלת יכולות ישראליות הרחק מעבר לטווחים שהיו מקובלים עד אז.
תעשיות החלל של ישראל עברו משברים וטלטלות, וספגו גם כישלונות לאורך הדרך. עם זאת, ניצבת כיום מדינת ישראל – 25 שנה לאחר תחילת עידן המודיעין החזוי מהחלל – במקום טוב מאוד מבחינת היכולות של מחקר, פיתוח וייצור, כמו גם תפיסות הפעלה.
ביום העצמאות 2020 פועלים בחלל מספר לוויינים של מערכת הביטחון, לצידם לוויינים נוספים שפותחו עבור צרכים אזרחיים – מחקר, שירותים ויישומים טכנולוגיים. תשתית החלל של ישראל נסמכת על אדנים נוספים, ביניהם האקדמיה, כוח האדם המדעי והטכנולוגי ותשתיות פיזיות בתעשיות השונות. אין ספק כי השילוב של גורמים אלה מהווה תוספת משמעותית ליכולותיה של המדינה ולעוצמתה. השמיים הם הגבול התחתון, כשמדובר בחלל, והיכולות הישראליות יכולות לנסוק עוד בהינתן הכוונה נאותה, חזון וגיבוי תקציבי הולם.
