מכ"ם בכרטיס

מפעל הנדסה ומערכות של אלתא, מבית התעשייה האווירית, מבצע לאחרונה שינוי מבני שיתאים אותו למציאות העסקית בעולם הביטחון, בה מצפים הלקוחות לראות עדכון תוכנה אחרי כל אירוע - בדיוק כמו בסלולרי שלהם. "במציאות כזו אי אפשר להתנהל עם מבנה ארגוני מבוזר, אנחנו מייצרים היום את כל המכ"ם בכרטיס אחד", אומר מנהל המפעל אסף שרביט

צוות ההנהלה של מפעל הנדסה ומערכות באלתא. מימין לשמאל: גל אלון סגן מנהל מפעל לפרויקטים ור' מנהל הנדסת מערכות ופרויקטים. אסף שרביט מנהל מפעל הנדסה ומערכות. מיטל מישוק מנהלת משאבי אנוש מפעל הנדסה ומערכות. אורן גדג' סגן מנהל מפעל לתפעול ור' מנהל הנדסת מערכות ייצור. צילום: תעשייה אווירית

מפעל הנדסה ומערכות באלתא אחראי על פיתוח ואספקת מערכות מכ"ם, תקשורת ומערכות הלוחמה האלקטרונית של אלתא והתעשייה האווירית. המפעל הוא חלק מתשתית של שבעה מפעלים שונים באלתא, שניים הנדסיים (חומרה ותוכנה) ועוד חמישה מפעלים עסקיים המהווים את הקשר מול לקוחות בארץ ובחו"ל. "אנחנו מפתחים את כלל האלקטרוניקה עבור כלל מערכות אלתא", מסביר אסף שרביט, מנהל מפעל הנדסה ומערכות. שרביט מוביל בתקופה האחרונה תהליכי שינוי מבניים במפעל שיתאימו אותו למציאות העסקית בעולם הביטחוני. "לקוחות היום רוצים שתגיע מהר לשוק, הם לא מוכנים לשלם על פיתוח, מבקשים הדגמה מהיצרן לפני החלטה על רכש, ורוצים סבבי שדרוג כמו בטלפון סלולרי", מסביר שרביט.

"בשנים האחרונות השוק האזרחי מקדים את הצבאי. מכוניות, רובוטים,IOT ועוד. עולמות תוכן טכנולוגיים פורצים קדימה. תוסיף לזה את יכולות המזעור שהביאה מהפכת ה-MEMS ואת האפשרות להכליל את כל הרכיבים באותו כרטיס עם יכולות עיבוד של ARM. במציאות כזו אי אפשר להתנהל עם מבנה ארגוני מבוזר, אלא צריך אנשים שיודעים לעבוד במגוון עולמות תוכן. אנחנו מייצרים היום את כל המכ"ם בכרטיס אחד", אומר מנהל המפעל בראיון לישראל דיפנס.

רב-תחומי

המהפכה הארגונית שמוביל שרביט באה להחליף את המבנה הארגוני הקודם. בעבר, כל גוף היה מתכנן כל מרכיב בנפרד בתחום המיקרוגל. גופי הטכנולוגיה היו מחולקים לפי הביזור של הטכנולוגיה. היו גופי תכן אלקטרוני עבור אלמנטים שונים באנטנה  -יצירת אותות, ערוצי קליטה, עיבוד אות, תכן מכני, מכ", תקשורת, ל"א. עם השנים, עולם המכ"מים עשה שינוי גדול - ממכ"מים פלנאריים עם אנטנה מסתובבת ושפופרת משדרת לעיבוד דיגיטלי. שינוי זה קירב את יחידות העיבוד לאנטנה ואפשר לאלתא להכניס את כל המכ"ם, כאמור, בכרטיס אחד.

"היום כל אלמנט באנטנה הוא יחידה משדרת-קולטת. בעבר אלמנטים אלו היו אנלוגיים. מכ"ם כיפת ברזל הוא כזה. כיום אנחנו יודעים להפוך כל אנטנה אנלוגית כזו לדיגיטלית, ואת החישוב עושים דיגיטלית באנטנה. יחידות העיבוד, שבעבר היו רחוקות מהאנטנה, הפכו להיות מוכללות בה. כמעט כל המתחרים שלנו בעולם עושים זאת היום. התפקיד שלנו הוא לייצר יתרון בהיבטים של ריבוי תדרים, ריבוי אלומות, שינויים דינמיים לרוחב הפס, יכולות עיבוד מידע. בשביל זה צריך צורת התארגנות אחרת, מסביר שרביט. 

אזרחי-ביטחוני

המהנדסים של אלתא עסוקים, בין היתר, בניסיון להביא טכנולוגיות מהעולם האזרחי לתוך האנטנות. תעשיית הרכב, הסלולר ועוד. "מי חשב פעם לעשות עם ARM עיבוד אות מכ"מי", אומר שרביט. "לפני עשור פיתחנו יחידות עיבוד גדולות לאותות. בעולם האזרחי לא היה בזה צורך. מאז, עולם הסלולר התקדם ויחידות העיבוד הפכו למוצר קטן ונפוץ. זה קירב את יחידות העיבוד לאלמנטים באנטנה. כמו אצל המשתמש של הטלפון הסלולרי, כך עבורנו האלמנט באנטנה הוא המשתמש. אנחנו לומדים את אותן המגמות הטכנולוגיות על מנת 'לגייר' אותן לעולם הביטחוני". 

"קח לדוגמא את ה-IOT. היום יש לנו מגבלות ביטחון מידע לשימוש בתקשורת אלחוטיות בתוך מערכות מכ"ם, אבל העולם הולך לשם. אז יש לך מגבלות, ומצד שני העולם הולך לשם. זה מאלץ אותנו לחשוב איך מטמיעים את הטכנולוגיה האזרחית בעולם הצבאי, בהינתן המגבלות. אנחנו גם מסתכלים על עולם הסייבר. כיצד מונעים מתקפות על המערכות שלנו. תקיפה כזו יכולה להגיע ממגוון כיוונים, כולל לוויין שמשדר אות ומשבש את המכ"ם כי יש לך רכיב חומרה אזרחי במערכת, שמשמש גם את תעשיית החלל.

אחד האתגרים של העולם האזרחי הוא שליטה בשרשרת האספקה. אי אפשר להכניס רכיב בשני דולר מסין ולהניח שזה לא יפגע במערכת. משקיעים באבטחת שרשרת האספקה והמערכת. לפעמים זה היצרן או הלקוח שחושפים איום ללא כוונה תחילה. אחד המפעילים של המערכת ראה שיש שקע USB, והוא התחבר בהתקן אחסון נייד בשביל לשמוע מוזיקה", אומר מנהל המפעל. 

מתוך הדאגה לביטחון מידע, קיים באלתא מפעל ייחודי לייצור שבבים. מדובר באלמנט ייצור המאפשר עצמאות בפיתוח וייצור רכיבים למערכות החברה. בנוסף, עצמאות בייצור מאפשרת לאלתא להתמודד עם מגבלות ייבוא הנובעות ממשטרי פיקוח של מדינות זרות. "ככל שהרכיבים הופכים נפוצים יותר, כך משטר הפיקוח הופך להיות פחות קשיח. יש תמיד מתח עסקי - את הרכיבים שאנחנו רוצים קשה לקנות בחו"ל, ומה שרוצים למכור לנו אנחנו לא רוצים", מסביר שרביט. 

עוד אתגר בתחום ייצור רכיבים הוא הסכמי רכש גומלין עם לקוחות החברה. בשוק הביטחוני הנוכחי, כמעט כל לקוח שרוכש מערכות במיליוני דולרים רוצה לממן ברכישה גם ידיים עובדות אצלו. דרישות אלו מאלצות את אלתא להקים פעילות ייצור בארצות זרות. "אנו מייצרים בעולם רכיבים שמתכננים בארץ, כאשר ניהול שרשרת האספקה נמצא באלתא. כאשר לקוח רוצה ייצור אצלו, כרטיסים אלקטרוניים או רכיבים אחרים, יש מספר חלופות. אפשר להקים מפעל בחו"ל או שאפשר לקיים שת"פ עם תעשיין מקומי. חלופה נוספת היא לעבוד עם קבלן משנה ישראלי שיש לו מפעל בחו"ל או שהוא מתחייב להזמין מוצרים מהלקוח בחו"ל", מסביר שרביט. 

וכאן נשאלת השאלה האם באלתא מודאגים מהעברת טכנולוגיה לחו"ל? "כל המשחק בעולם הטכנו-ביטחוני הוא להרוויח זמן. יש דברים שלא מייצרים בחו"ל אלא רק בארץ. מה שנותנים לחו"ל, זו טכנולוגיית ייצור, כלומר היא פותחה לפני חמש שנים והיום יש דור חדש. 4-5 שנים בעולם שלנו זה המון זמן", אומר שרביט.

יחי המלכה החדשה: המודולריות

אחת מתפישות הפיתוח שממצבת את אלתא כמובילה בתחומה היא המודולריות. הליך הפיתוח מתחיל במחשבה כיצד מייצרים מערכת מודולרית שאפשר לשדרג בקלות. שינוי גודל, אלקטרוניקה, תוכנה או הספק. "אם רוצים עוד יכולות במכ"ם של כיפת ברזל, פשוט מוסיפים או משנים את המודולים הקיימים בלי לשנות את כל המכ"ם. הצבא מקבל את אותו המכ"ם עם אותו ממשק אדם-מכונה, בתוספת פיצ'רים. לפעמים מדובר בעדכוני תוכנה, ולפעמים החלפת חומרה. יש פעמים בהן החומרה מלכתחילה מתוכננת עם יכולות מסוימות, ורק בעתיד מפעילים אותן עם עדכוני תוכנה", אומר שרביט.

"במערכת דיגיטלית אפשר להגדיל את ההספק במקום להגדיל את מפתח האנטנה. כדי לעשות זאת מגדילים הספק בכל מודול. הלקוחות היום אינם מוכנים לחכות למחזורי שדרוג של עשר שנים. המשתמשים מצפים לראות אחרי כל אירוע או סבב לחימה עדכון תוכנה - בדיוק כמו בסלולרי שלהם. העולם האזרחי משפיע על ציפיית המשתמשים", הוא אומר עוד.

במערכת מכ"ם כל עדכון אמור לטפל באתגרים שהציף סבב הלחימה האחרון. לצד דרישות המשתמשים, גם האויב לומד ומגיב בהתאמה לשינויים שמתבצעים במערכת. בהקשר זה, המהנדסים של אלתא משחקים משחק "חתול ועכבר" עם מהנדסים של חמאס, ג'יהאד אסלאמי, חיזבאללה ואיראן. "גם לקוחות בעולם רוצים שדרוגים למרות שאין להם מלחמות כמו אצלנו. הם רואים מה קורה בעולם, קוראים חדשות, ורוצים עוד סיווגי מטרות ויכולות נוספות", מסביר שרביט. "אנחנו גם נותנים אופק שדרוג ללקוחות. לפעמים לקוח רוצה הספק שאין היום, אבל הוא כבר מגדיר את הדרישה לדור הבא. במקרה כזה מספקים פתרונות על ידי החלפת מודולים, שדרוגי תוכנה או החלפת אלמנטים באנטנה".

מהפכת המדף

שינוי נוסף שמוביל שרביט באלתא הוא הרצון לממש יכולות - אבני בניין - מוכנות מהמדף. כלומר, בניית יכולות טכנולוגיות גנריות ככל הניתן, כך שיתאימו למגוון סוגי מערכות שמוכרת החברה. בצורה כזו, כאשר מגיעה דרישה מלקוח להדגמה בזמן קצר, הולכים למדף, לוקחים את אבני הבניין, ומהר מפתחים רק את התוספת הייעודית להדגמה.

"מאז השינוי הארגוני התחלנו לעבוד אחרת. פיתוח מוצרים במקום פרויקטים. נניח שיש פרויקט הדורש גילוי מטרות מסוימות מטווח מסוים או מערכת תקשורת בתדרים כאלו וכאלו. אנחנו מקבלים את הבקשה מהמפעל העסקי, ובודקים אם יש במדף ההנדסי אבני בניין שכבר פיתחנו עבור לקוח בעבר. בעולם המכ"ם מפתחים מודולים שצופים להם דרישה עתידית   -טווחים אחרים, מטרות נוספות , זוויות הסתכלות, הפרדת מטרות, הספק גדול יותר. אנחנו גם עוקבים אחרי המתחרים ומהן המגמות במחקרים אקדמאים. אחד התחומים שבוחנים הוא עולם הרכיבים של רשתות סלולר דור חמישי ברוחבי סרט מתאימים. מחיר הרכיבים יורד. מסתכלים גם על עולם ה-WiFi ב-60 גיגה הרץ. חושבים מה אפשר לעשות עם זה באלתא", הוא מספר.

עבודה עם מדף הנדסי של יכולות מאפשרת לאלתא להתמודד במכרזים בינלאומיים ביתר קלות. בשוק הביטחוני הבידול בין היצרנים קטן, והיכולת להגיע מהר לשוק קריטית. בעבר היה אפשר לזכות בפרויקט על בסיס מצגת, והלקוח היה משלם על הפיתוח, שלקח עשור. כיום, הלקוח רוצה הדגמת יכולות בשטח על חשבון היצרן (NCNC), אינו משלם על פיתוח, ורוצה מערכת עובדת בתוך שנתיים לכל היותר. "בשוק של ימינו אתה צריך להגיע עם מערכת קיימת להדגמה ואתך מגיעים עוד כמה יצרנים מהעולם. אתה צריך להיות מוכן מהר להדגמה והיא צריכה להיות קצת יותר טובה מזו של המתחרים. המודולריות והמדף ההנדסי עוזרים לקצר זמני פיתוח", אומר שרביט.

באלתא מסבירים כי אם לא תעמיד מערכת, המתחרים שלך יעמידו. בהקשר של צה"ל, גם הוא אינו שונה מכל לקוח בינלאומי. בצבא רוכשים מכ"מים מחו"ל ומישראל. מכ"ם "נורית" הוא TPQ-37, לפטריוט יש מכ"ם משלו, וגם מל"טים של צה"ל, חלקם, כוללים מכ"מים זרים. "מישהו יביא מערכת להדגמה", אומרים בחברה. "את הלקוח, כולל צה"ל, לא מעניין מאיפה המכ"ם. הלקוח מסתכל על המוצר כמכלול. בשנים האחרונות התחלנו להיכנס ליותר עולמות תוכן עם מכ"מים הודות למודולציה. כיפת ברזל, שרביט קסמים, רז לארטילריה, כולם יושבים על אותן אבני בניין".

אחד היעדים של שרביט לעתיד הוא להפוך את עולם מערכות הביטחון קרוב ככל הניתן לעולם הסלולר. לגשר על ההפרדה הארגונית בין החומרה לתוכנה ולקדם חדשנות. לאחרונה פתח שרביט את "הקפסולה". מתחם חדשנות המעוצב כחלל פתוח ומספק מקום מפגש לשמונה מהנדסים מעולמות תוכן שונים בחברה. לצורך הפיילוט, בוטל מבנה הניהול ההיררכי שלהם, וכולם עובדים יחד כדי לפתח רעיונות חדשים. 

"אנחנו מנסים לתכנן מערכת כמו בעולם הסלולר. בסלולר, יש חומרה ומערכת הפעלה, וכל אחד יכול לכתוב אפליקציות למשתמש. זה הכיוון. מפעל הנדסה ומערכות יספק את החומרה ומערכת ההפעלה ומפעל התוכנה יכתוב את האפליקציות. בהיבט חשיבה חדשנית הקמנו את הקפסולה שהיא כמו חברת הזנק בתוך אלתא", סיכם שרביט.

אולי יעניין אותך גם

החאג׳ במכה, 2019. צילום: REUTERS/Waleed Ali

סעודיה מפתחת פתרונות AI למניעת אסונות בחאג׳

הטרגדיה במירון מתכתבת עם אסונות קודמים בישראל ובעולם בהם צפיפות ובלגן הובילו לאובדן חיי אדם, כגון החאג׳ במכה. אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע ולטכנולוגיה קיימה אתגר לפיתוח פתרונות ניהול קהל