זוכרים את אלוף מוסה פלד: הקשר בין חייל ומפקדו - בין אדם לארצו

במלאות עשרים שנים ללכתו של אלוף מוסה פלד ז"ל, בחרתי להביא מדבריו של פלד לרמטכ"ל מוטה גור ז"ל בשנת 1978. "אי אפשר לדון בשייכות, באיכפתיות, באהבה או בכל רגש אחר, כלפי משהו שאין מכירים", אמר פלד בהתייחס לידיעת ארץ ישראל

מדברי אלוף מוסה פלד ז"ל מפקד גייסות שריון נוב' 78 לרמטכ"ל מוטה גור ז"ל:

לפני שבוע נפטר חברי היקר בטבריה ,בדרכי חזרה מהלוויתו ראיתי זוג חיילים ולקחתי אותם טרמפ.זיהיתי אחד החיילים כאיש עוצבת "כפיר ",לפי תג השרוול. כדרכי בקודש חוקר ושואל , שאלתי –"מי אני, אתה יודע?" ולא ידע .מה הדרגה שלי? והשיב "דרגה גבוהה ,אל"מ או אלוף". שאלתי,  מה שם מפקד האוגדה שלך ? ולא ידע. כך היה לגבי מפקד החטיבה ומפקד הגדוד ."אולי צביקה קנטור? שאלתי, ואז נזכר "אה ,כן,הוא המג"ד." מה יש לומר אם שם המג"ד הנוכחי אינו ידוע לו. 

שאלתי באיזה פלוגה הוא. ענה "פלוגה ג'." ואז סיפרתי לו ,כדי להוכיח כי שם פלוגתו בקשר הוא "גרגרון",כי בוחן הפלוגה שהיה לפני שבועיים היה מוצלח כי המ"פ יגאל, גר באילת והיה חניך מצטיין בקמ"ט וב-קק"ש .שהמג"ד שמו אמנון וספרתי עליו פרטים.

עברתי לשאלות אחרות. שאלתי אותו על הארבל, גבעת המורה,התבור, מסחה וכפר תבור. אותו חייל נחמד, בוגר שמינית בירושלים (דומני משכונת רחביה) גילה "בקיאות " זהה בישראל כמו בשמות מפקדיו. בכל תחום אחר,ספרות או הסטוריה של העם והמדינה, גילה בקיאות.

אני אינני מאשים אותו ,אלא את עצמנו ,את טיפוח  מערכת החינוך .כדי לאהוב – יש לדעת. כדי להזדהות יש להכיר .אי אפשר לדון בשייכות ,באיכפתיות ,באהבה או בכל רגש אחר, כלפי משהו שאין מכירים. אין יודעים אותו. אין להעלות על הדעת תהליך של הזדהות ,של אמון וגיבוש סביב דמות ערטילאית,  חסרת צורה ,שם ואופי. אין אדם יכול להאמין ולבטוח במישהו שאינו מכיר, שאינו יודע דמותו ,מהיכן הוא ,מה עשה וכיצד.

וכפי שנכונים ומדוייקים הדברים בין אדם לחברו – כך הם היחסים בין אדם לארצו. אנו נוטים להזדעזע בשומענו על עריקים ,נפקדים,סרבנים ,ויורדים. הדרישות שאנו דורשים מאזרחינו וחיילינו הם גדולות כי כאלו הם התנאים. בהעדר קשרים עבותים בין אדם לבין ארצו ,למה ניתן לצפות? צריכים לאהוב את הארץ הזו ולכן חייבים להכיר אותה, לדעת אותה ולהכות שורשים. אחרת – החלל ייצור ניכור וחוסר איכפתיות .לא נוח כאן בארץ ,קשה, נדרש קורבן. למה ולא יוותר עליה ויחלפנה באחרת אם אינו יודע קשור בה?

לאחר טכס של השבעת טירוני השריון על המצדה ,אני משוחח עם החיילים ושואלם ,ומגלה לדאבוני כי חלק גדול מדי, רבים מהם, עלו על המצדה זו פעם הראשונה, שלא היו בעמק ואינם יודעים איפה יודפת או עין חרוד. זה מצב עגום מאוד, שמחייב פעולה. בהתייחס לניכור בין חייל למפקדו ,העשיה פשוטה יחסית. על המפקדים לפעול כדי שחייליהם יכירו אותם ואת הממונים עליהם שידעו את שמם ,את דמותם ,מה הם חושבים ומה השקפותיהם .

ובהקשר למדינת ישראל וארצנו. ראשית דבר - הבה ונכיר אנו את ארצנו טוב יותר. שהמפקדים יפעלו אישית ואם כולנו נטרח בדבר ודאי שנשיג תוצאות. כל צעיר משרת שלוש שנים והריהו "בידינו". בפעילותנו ומסענו על פני כול הארץ הבה נְלַמֵּד את שמות המקומות, מה אירע שם, איזה קשר יש למקום ולנו מלפני 2000 שנה ושלושים שנה. הבה נעשה זאת כאשר נוסעים לחופש וכאשר נעים לשטחי כינוס, במסעות ברגל או עם כניסה לשטח חדש בהתחל שלב אימון נוסף. לא ביום אחד ואף לא בחודש - אבל אם נשקיע בכך מחשבה וטיפול, אני בטוח כי נקטוף פירות, לא רק "אנחנו" - אלא עם ישראל.

ברעות השריונאים מביא הדברים לאור בשם אומרם תא"ל מיל' שמעון חפץ מזכירם הצבאי של שרי הביטחון ונשיאי ישראל כמזכרת 20 שנה לזכרו של אלוף מוסה פלד .

אולי יעניין אותך גם