דעה: מגיפת הקורונה לא תביא לשלום במזרח התיכון
בחינה היסטורית תראה כי מגיפות אינן מעכבות תהליכים פוליטיים או צבאיים. ההפוגה הזמנית במתיחות הביטחונית מתעתעת - האיזון בין חברה לצבא יהיה אתגר בעידן פוסט קורונה
ניצן נוריאל
| 20/04/2020
REUTERS/Khalil Ashawi
מגפת הקורונה שנחתה עלינו גורמת לאסכולות מסוימות לפתח תיקווה שבחסות הקורנה יצמח שיווי משקל עולמי חדש, מפויס יותר, שיקהה את הסכסוכים המלווים אותנו בעשורים האחרונים. תקוות לחוד ומעשים לחוד. אני עומד לטעון שמגפות גדולות וחמורות ככול שיהיו אינן מתכונת לשינוי כלל המשחק ואת המנגנונים לפיוס עולמי צריך לחפש במקומות אחרים. אם ניקח את המזרח התיכון, השכונה שלנו, ונבחן את רכיבי הסכסוכים, נגלה שאין בכוחה של מגפה חמורה ככול שתהיה לגשר עליהם.
בראי ההיסטוריה - האם השפעת הספרדית מלפני כמאה שנה שגבתה קורבנות בהיקף של מיליונים עכבה ולו במעט את התהליכים באירופה שהובילו למלחמת העולם השנייה? היינו מצפים שמכלול הנסיבות של סוף שנות ה-20 של המאה הקודמת, המצרף של מלחמת העולם הראשונה והשפעת הספרדית ביחד לרצף של כשש שנים (1914-1920) גרמו לכול כך הרבה צער ונזקים יהוו מעכב משמעותי לאסון עולמי נוסף. פחות מדור לאחר מכן, אירופה צועדת בצעדי ענק למלחמת העולם השנייה. ההיסטוריה הוכיחה כי השפעת הספרדית איננה גורם שעיכב תהליך זה. האם מגפת האבולה באפריקה שבשני הגלים שלה עצרה סכסוכים שבטיים ומאבקים בין מדינות ? גם כאן התשובה לצערי היא לא .
החטא הכפול
אמנם העולם לשמחתנו איננו עתיר מגפות אבל בשום מקום במאה השנים האחרונות מגפות לא יצרו סדר עולמי חדש. במסגרת המגפות בעבר, וכך גם בקורנה, ישנה התגייסות מקומית, חוצת גבולות. מעין שעה של רצון טוב שמניחה איבה תהומית לרגע קט בצד. הרוסים שמנהלים מלחמת חורמה במחירי הנפט ביו השאר לפגוע באמריקאים נשענים על סיוע אמריקאי במכונות הנשמה. הסינים שרואים באמריקאים אויב ראשי נרתמים ומייצרים ציוד רפואי רלוונטי עבור האמריקאים. בריטניה שפרשה מהאיחוד בין השאר כדי לסגור את גבולותיה מצאה את עצמה שהצוות רפואי שהציל את חייו של ראש הממשלה מורכב ממהגרים. ויש עוד סיפורים רבים לנרטיב.
כל אלו אינם משנים סדרי עולם ומי שמשכנע עצמו שיש כאן הזדמנות, בחסות הקורנה ,לבנות כללים חדשים חוטא כפול. החטא הראשון הוא תקוות השווא. עומק הציפיות הוא כעומק האכזבה. החטא השני הוא הזנחת ההכנות לחידוש האיבה כפי שההיסטוריה מראה. במגרש הפרטי שלנו, המזרח התיכון, ניתן להניח כי החמא"ס בחסות הקורנה לא יצטרף לתנועה הציונית,המצב בסוריה לא ישתנה לשלום אזורי, האיראנים לא ישנו את דרכם ומעורבות המעצמות תמשיך. מחובתנו להניח שהוא שהיה - זה שיהיה.
איזון חברה - צבא
נכון לבחון ולנתח מגמות חדשות ואפילו לזהות הזדמנויות חדשות, אולם כול אלו חייבים להיעשות תוך שמירת ופיתוח יכולות המדינה להמשיך ולהגן על עצמה. מגפת הקורנה איננה הסיכוי למזרח תיכון חדש, אלא היא עתידה להשפיע על חלוקת המשאבים בין הצורך להתאושש מהקורונה אל מול הצורך להמשיך ולהגן על עצמנו. זהו האתגר המרכזי לקברניטי המדינה.
בחינה היסטורית תראה כי מגיפות אינן מעכבות תהליכים פוליטיים או צבאיים. ההפוגה הזמנית במתיחות הביטחונית מתעתעת - האיזון בין חברה לצבא יהיה אתגר בעידן פוסט קורונה
REUTERS/Khalil Ashawi
מגפת הקורונה שנחתה עלינו גורמת לאסכולות מסוימות לפתח תיקווה שבחסות הקורנה יצמח שיווי משקל עולמי חדש, מפויס יותר, שיקהה את הסכסוכים המלווים אותנו בעשורים האחרונים. תקוות לחוד ומעשים לחוד. אני עומד לטעון שמגפות גדולות וחמורות ככול שיהיו אינן מתכונת לשינוי כלל המשחק ואת המנגנונים לפיוס עולמי צריך לחפש במקומות אחרים. אם ניקח את המזרח התיכון, השכונה שלנו, ונבחן את רכיבי הסכסוכים, נגלה שאין בכוחה של מגפה חמורה ככול שתהיה לגשר עליהם.
בראי ההיסטוריה - האם השפעת הספרדית מלפני כמאה שנה שגבתה קורבנות בהיקף של מיליונים עכבה ולו במעט את התהליכים באירופה שהובילו למלחמת העולם השנייה? היינו מצפים שמכלול הנסיבות של סוף שנות ה-20 של המאה הקודמת, המצרף של מלחמת העולם הראשונה והשפעת הספרדית ביחד לרצף של כשש שנים (1914-1920) גרמו לכול כך הרבה צער ונזקים יהוו מעכב משמעותי לאסון עולמי נוסף. פחות מדור לאחר מכן, אירופה צועדת בצעדי ענק למלחמת העולם השנייה. ההיסטוריה הוכיחה כי השפעת הספרדית איננה גורם שעיכב תהליך זה. האם מגפת האבולה באפריקה שבשני הגלים שלה עצרה סכסוכים שבטיים ומאבקים בין מדינות ? גם כאן התשובה לצערי היא לא .
החטא הכפול
אמנם העולם לשמחתנו איננו עתיר מגפות אבל בשום מקום במאה השנים האחרונות מגפות לא יצרו סדר עולמי חדש. במסגרת המגפות בעבר, וכך גם בקורנה, ישנה התגייסות מקומית, חוצת גבולות. מעין שעה של רצון טוב שמניחה איבה תהומית לרגע קט בצד. הרוסים שמנהלים מלחמת חורמה במחירי הנפט ביו השאר לפגוע באמריקאים נשענים על סיוע אמריקאי במכונות הנשמה. הסינים שרואים באמריקאים אויב ראשי נרתמים ומייצרים ציוד רפואי רלוונטי עבור האמריקאים. בריטניה שפרשה מהאיחוד בין השאר כדי לסגור את גבולותיה מצאה את עצמה שהצוות רפואי שהציל את חייו של ראש הממשלה מורכב ממהגרים. ויש עוד סיפורים רבים לנרטיב.
כל אלו אינם משנים סדרי עולם ומי שמשכנע עצמו שיש כאן הזדמנות, בחסות הקורנה ,לבנות כללים חדשים חוטא כפול. החטא הראשון הוא תקוות השווא. עומק הציפיות הוא כעומק האכזבה. החטא השני הוא הזנחת ההכנות לחידוש האיבה כפי שההיסטוריה מראה. במגרש הפרטי שלנו, המזרח התיכון, ניתן להניח כי החמא"ס בחסות הקורנה לא יצטרף לתנועה הציונית,המצב בסוריה לא ישתנה לשלום אזורי, האיראנים לא ישנו את דרכם ומעורבות המעצמות תמשיך. מחובתנו להניח שהוא שהיה - זה שיהיה.
איזון חברה - צבא
נכון לבחון ולנתח מגמות חדשות ואפילו לזהות הזדמנויות חדשות, אולם כול אלו חייבים להיעשות תוך שמירת ופיתוח יכולות המדינה להמשיך ולהגן על עצמה. מגפת הקורנה איננה הסיכוי למזרח תיכון חדש, אלא היא עתידה להשפיע על חלוקת המשאבים בין הצורך להתאושש מהקורונה אל מול הצורך להמשיך ולהגן על עצמנו. זהו האתגר המרכזי לקברניטי המדינה.
