כך מיישם פיקוד העורף את השליטה והבקרה בימי קורונה
מערכת שליטה ובקרה בעורף הלאומי או שוע"ל בקצרה פותחה על ידי חברת TSG עבור פיקוד העורף. המערכת משמשת את אלוף הפיקוד, דרך מרכזי הפיקוד ועד הצוותים הפועלים בשטח, כאשר היא משמשת לניהול האירועים וככלי המציף נתונים מהשטח
עמי רוחקס דומבה
| 19/04/2020
תמונה מתוך מערכת שוע"ל. באדיבות חברת TSG
מערכת שליטה ובקרה בעורף הלאומי או שוע"ל בקצרה פותחה על ידי חברת TSG עבור פיקוד העורף. המטרה במערכת היא לנהל אירועי חירום ברמה הלאומית בין השאר באמצעות איגוד של כלל ארגוני ההצלה והרשויות המקומיות תחת מערכת אחת ליצירת תמונת מצב עדכנית בעורף. במקור, פותחה המערכת עבור שימוש צבאי של פיקוד העורף בעת אסון. עם הזמן, הוסבה המערכת גם לגרסה בלתי מסווגת לשימוש על ידי רשויות מקומיות וגורמים אזרחיים נוספים בישראל.
המערכת משמשת את אלוף הפיקוד, דרך מרכזי הפיקוד ועד הצוותים הפועלים בשטח, כאשר היא משמשת לניהול האירועים וככלי המציף נתונים מהשטח גם עבור גורמים נוספים השותפים בניהול מצבי המשבר הלאומיים. במשבר הקורונה משמשת המערכת ככלי שליטה ובקרה מרמת מפקדות הפיקוד ומטה.
המערכת פותחה על מנת לאפשר לפיקוד העורף לממש את אחריותו במסגרת חוק הג"א על התגוננות אזרחית ברשויות מקומיות. לפיקוד יש את אנשי היקל"ר - יחידת קישור לרשות - שתפקידה לתאם את פעולות הפיקוד הצבאי מול הרשות המקומית. שוע"ל נועדה לאפשר לראש הרשות ולצבא לראות את אותה תמונת מצב בהתאם להרשאות במערכת.
במהלך השנתיים האחרונות המערכת הותקנה בכ-50 רשויות בארץ מתוך 257 עם תכנית הטמעה לשנתיים הקרובות לעוד כמאה רשויות. הפריסה המלאה צפויה להסתיים תוך ארבע-חמש שנים. ברשויות בהן אין מערכת, הקשר בין הצבא לרשות מתנהל באמצעות טלפונים. המערכת מאפשרת שיתוף וידאו, תמונות, טקסט וקול. בנוסף, המערכת מאפשרת לפיקוד לקבל מידע מהסנסורים הפרוסים ברשויות כמו מוקד עירוני, מצלמות, מיקום הפקחים וכל סנסור אחר שניתן לחבר למערכת.
הרשות מצידה יכולה לראות את פעילות הפיקוד בתחומי אחריותה, כולל ארגוני הצלה נוספים המחוברים למערכת שוע"ל. "הערך המוסף של הרשויות הוא שימוש במערכת גם בשגרה", מסבירים בTSG. "רשויות שאין להן מערכת שו"ב משלהן יכולות להשתמש במערכת שוע"ל בשגרה ללא כל השקעה במערכת ייחודית. למערכת מחוברים פיקוד העורף, רשויות, משטרה, מד"א, כיבוי אש, רח"ל (כזרוע של משרד הביטחון), משרד הקליטה (מקבצי דיור). חברת חשמל ונתיבי ישראל יחוברו בשנה הקרובה. יש גם ממשק למערכת 'אדם' של משרד הבריאות המרכזת מידע על נפגעים שמגיעים לחדרי מיון (לא בשימוש בקורונה)."
על גבי המערכת פיקוד העורף מנהל פורטל מידע עם שכבות נוספות ממקורות שלו. המערכת מאפשרת גם תחקור של אירועים כאשר כל המידע שמיוצר במערכת נשמר ומוקלט ומאפשר גישה מהירה, כולל הערכות המצב שנעשו בעת האירוע.
במשבר הקורונה חלק מהרשויות משתמשות במערכת ביניהן רמת השרון, קרית אתא, אילת, יבנה ועוד. "הרשויות ממפות לעצמן שכבות מידע. כמו למשל כתובות של חולים ומה שניתן לפי החוק. הפיקוד משתמש במערכת לשלל פעילויות כולל חלוקת מזון, בקרת בתי אבות ועוד. הכול מנוהל במערכת מרמת הטלפון הנייד של החייל ועד רמת הפיקוד. מפקדות האוגדות המוכפפות לפיקוד העורף גם מנוהלות על ידי שוע"ל", מסבירים בחברה.
על אף שניתן להתקין את המערכת על כל טלפון סלולרי, במציאות, יש בשטח שימוש במספר מערכות; ביניהן שוע"ל, ועוד מערכות שפותחו בצה"ל. מדובר בשימוש ברמות השטח מתחת למפקדת האוגדה. "בעקבות הקורונה יש עליה ניכרת בהתעניינות במערכת מצד ממשלות ורשויות מוניצפיליות וגופי חירום בעולם", מסכמים בחברה.
מערכת שליטה ובקרה בעורף הלאומי או שוע"ל בקצרה פותחה על ידי חברת TSG עבור פיקוד העורף. המערכת משמשת את אלוף הפיקוד, דרך מרכזי הפיקוד ועד הצוותים הפועלים בשטח, כאשר היא משמשת לניהול האירועים וככלי המציף נתונים מהשטח
תמונה מתוך מערכת שוע"ל. באדיבות חברת TSG
מערכת שליטה ובקרה בעורף הלאומי או שוע"ל בקצרה פותחה על ידי חברת TSG עבור פיקוד העורף. המטרה במערכת היא לנהל אירועי חירום ברמה הלאומית בין השאר באמצעות איגוד של כלל ארגוני ההצלה והרשויות המקומיות תחת מערכת אחת ליצירת תמונת מצב עדכנית בעורף. במקור, פותחה המערכת עבור שימוש צבאי של פיקוד העורף בעת אסון. עם הזמן, הוסבה המערכת גם לגרסה בלתי מסווגת לשימוש על ידי רשויות מקומיות וגורמים אזרחיים נוספים בישראל.
המערכת משמשת את אלוף הפיקוד, דרך מרכזי הפיקוד ועד הצוותים הפועלים בשטח, כאשר היא משמשת לניהול האירועים וככלי המציף נתונים מהשטח גם עבור גורמים נוספים השותפים בניהול מצבי המשבר הלאומיים. במשבר הקורונה משמשת המערכת ככלי שליטה ובקרה מרמת מפקדות הפיקוד ומטה.
המערכת פותחה על מנת לאפשר לפיקוד העורף לממש את אחריותו במסגרת חוק הג"א על התגוננות אזרחית ברשויות מקומיות. לפיקוד יש את אנשי היקל"ר - יחידת קישור לרשות - שתפקידה לתאם את פעולות הפיקוד הצבאי מול הרשות המקומית. שוע"ל נועדה לאפשר לראש הרשות ולצבא לראות את אותה תמונת מצב בהתאם להרשאות במערכת.
במהלך השנתיים האחרונות המערכת הותקנה בכ-50 רשויות בארץ מתוך 257 עם תכנית הטמעה לשנתיים הקרובות לעוד כמאה רשויות. הפריסה המלאה צפויה להסתיים תוך ארבע-חמש שנים. ברשויות בהן אין מערכת, הקשר בין הצבא לרשות מתנהל באמצעות טלפונים. המערכת מאפשרת שיתוף וידאו, תמונות, טקסט וקול. בנוסף, המערכת מאפשרת לפיקוד לקבל מידע מהסנסורים הפרוסים ברשויות כמו מוקד עירוני, מצלמות, מיקום הפקחים וכל סנסור אחר שניתן לחבר למערכת.
הרשות מצידה יכולה לראות את פעילות הפיקוד בתחומי אחריותה, כולל ארגוני הצלה נוספים המחוברים למערכת שוע"ל. "הערך המוסף של הרשויות הוא שימוש במערכת גם בשגרה", מסבירים בTSG. "רשויות שאין להן מערכת שו"ב משלהן יכולות להשתמש במערכת שוע"ל בשגרה ללא כל השקעה במערכת ייחודית. למערכת מחוברים פיקוד העורף, רשויות, משטרה, מד"א, כיבוי אש, רח"ל (כזרוע של משרד הביטחון), משרד הקליטה (מקבצי דיור). חברת חשמל ונתיבי ישראל יחוברו בשנה הקרובה. יש גם ממשק למערכת 'אדם' של משרד הבריאות המרכזת מידע על נפגעים שמגיעים לחדרי מיון (לא בשימוש בקורונה)."
על גבי המערכת פיקוד העורף מנהל פורטל מידע עם שכבות נוספות ממקורות שלו. המערכת מאפשרת גם תחקור של אירועים כאשר כל המידע שמיוצר במערכת נשמר ומוקלט ומאפשר גישה מהירה, כולל הערכות המצב שנעשו בעת האירוע.
במשבר הקורונה חלק מהרשויות משתמשות במערכת ביניהן רמת השרון, קרית אתא, אילת, יבנה ועוד. "הרשויות ממפות לעצמן שכבות מידע. כמו למשל כתובות של חולים ומה שניתן לפי החוק. הפיקוד משתמש במערכת לשלל פעילויות כולל חלוקת מזון, בקרת בתי אבות ועוד. הכול מנוהל במערכת מרמת הטלפון הנייד של החייל ועד רמת הפיקוד. מפקדות האוגדות המוכפפות לפיקוד העורף גם מנוהלות על ידי שוע"ל", מסבירים בחברה.
על אף שניתן להתקין את המערכת על כל טלפון סלולרי, במציאות, יש בשטח שימוש במספר מערכות; ביניהן שוע"ל, ועוד מערכות שפותחו בצה"ל. מדובר בשימוש ברמות השטח מתחת למפקדת האוגדה. "בעקבות הקורונה יש עליה ניכרת בהתעניינות במערכת מצד ממשלות ורשויות מוניצפיליות וגופי חירום בעולם", מסכמים בחברה.
