"אין תחליף לאיסוף המודיעין באמצעות גורמי אנוש"
ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות וקצב האירועים המסחרר שאנו חווים מיום ליום, משפיעים במידה ניכרת על הדרך שבה מדינות וארגונים צבאיים מייצרים תמונת מודיעין. עד כמה תשפיע הטכנולוגיה על התחום והאם אנחנו עדים לסוף עידן הסוכנים. ניתוח מיוחד
אייל פינקו
| 18/04/2020
REUTERS/Fabrizio Bensch/Files
המודיעין הוא מוסד לבירור המציאות, כתב פרופ' יצחק בן-ישראל. אך כל העוסק במודיעין מהלך בשדה מוקשים, שתקלות יכולות לקרות בו בכל צעד ושעל, מכיוונים שאין לצפותם מראש, הוסיף פרופ' יהושפט הרכבי.
עולם המודיעין הוא עולם מורכב, בעל מציאות מורכבת, שתפקידו, באמצעות איסוף תמידי (ואולי אף סיזיפי) של פריטי מידע, הערכתם וניתוחם, לגלות ולצייר את תמונת המציאות של היריב במהימנות ובדיוק גדולים ככל הניתן, ובזמן אמת, כך שיהיה רלוונטי עבור צרכניו. המודיעין הצבאי משמש מקבלי החלטות בדרגים השונים, הצבאיים והמדיניים, בתהליכי קבלת החלטות אסטרטגיים וטקטיים, בבניין הכוח הצבאי, בפעילויות מבצעיות ובמניעת הפתעות. בניית תמונת העולם המודיעינית היא תהליך מורכב, המבוסס על תהליכים של איסוף פרטי מידע להרכבת הפאזל השלם, שנדמה כמו לעולם אינו נשלם ובנייתו לא תושלם לעולם, במיוחד בימינו אנו, בהם קצב השינויים הולך וגובר, שמעצבים מחדש את העולם בו אנו חיים מיום ליום.
תמונת המודיעין, ניתוחה והערכתה, מתבססת על איסוף של פרטי מידע רבים באמצעות אמצעי איסוף שונים ומגוונים. בין אמצעי האיסוף המופעלים על ידי ארגוני מודיעין צבאי ניתן למנות: איסוף באמצעות גורמי אנוש – "סוכנים" (איסוף המכונה "יומינט" – Human Intelligence); איסוף אותות אלקטרוני (המכונה "סיגינט" – Signal Intelligence) לאיסוף מידע על שיחות טלפון (למשל מספרי המתקשרים, מיקומם וזמן ההתקשרות ביניהם); איסוף מידע מתוך שיחות טלפון (האזנה) ואיסוף מודיעיני מאמצעים משדרים אחרים (Communication Intelligence). סוג איסוף נוסף בתחום הסיגינט הוא איסוף מידע על מערכות לחימה קורנות כגון מכ"מים וראשי ביות של טילים (איסוף מסוג זה מכונה "אלינט" - Electronic Intelligence).
אמצעי איסוף אחרים המשמשים את העולם המודיעיני הצבאי הינם איסוף מידע חזותי מהאוויר באמצעות צילום מכלי טיס (מאוישים ולא מאוישים) או צילום מהחלל באמצעות לוויינים. איסוף חזותי אחר הוא צילום "אופקי" באמצעות מערכות צילום קרקעיות/ימיות. מאמצי האיסוף החזותי מכונים "ויזינט" (Visual Intelligence).
מהפכת ממד הסייבר
בעשור האחרון של המאה העשרים ותחילתה של מהפכת המידע, החלה התפתחות הממד הווירטואלי, הסייבר, והתפתח עד מאוד השימוש בו. הממד הווירטואלי, הנוגע בכל אורחות חיינו, מספק לנו נגישות רבה ומהירה למידע אינסופי, חוצה יבשות, מדינות וזמנים. ממד הסייבר מאפשר לנו לפעול בחופשיות וביעילות, להיות נגישים למידע לפי דרישתנו, בכל זמן ובכל מקום. ומכאן, שהוא גם שינה את פני האיסוף המודיעיני.
איסוף המודיעין באמצעות ממד הסייבר נחלק לשניים. הראשון הוא האיסוף המודיעיני ממקורות גלויים כגון רשתות חברתיות, מסדי נתונים, אתרים ופורומים ברשת ועוד. איסוף זה מכונה – אוסינט או וובינט (Open Source Intelligence או WEB Intelligence). סוג האיסוף האחר בממד הסייבר הוא באמצעות תקיפה של רשתות, שרתים, טלפונים ניידים או שאר אמצעי מחשוב ואחסון, והוצאת מידע שלא ברשות מבעליו. עידן הסייבר והמידע מציב בפני האיסוף המודיעיני אתגרים מחודשים ושונים מאלה אשר ניצבו בפניו בעבר.
חדירה מדויקת למרחב האויב
העולם הדיגיטלי והתקשורתי בו אנו חיים כיום מציב בפני מערכות, אמצעי ויכולות האיסוף המודיעיני מספר אתגרים מרכזיים. במסגרת זו ברצוני לציין שלושה סוגים של אתגרים מרכזיים, הניצבים מול ארגוני המודיעין. אתגר המודיעין הראשון הוא אתגר האיסוף, והיכולת לאסוף מידע מדויק, מהימן, רלוונטי ובזמן אמת אודות היריב. בעולם התקשורתי ובממד הסייבר הגלוי אתגר האיסוף הולך ומתעצם לאור ריבוי אמצעי התקשורת והמחשוב, והצורך בזיהוי מדויק של היריב, נשוא האיסוף.
אתגר האיסוף באמצעי תקשורת הולך ומתעצם במיוחד מול יריבים, המבינים את היתרונות אך גם את החסרונות התווך התקשורתי ובוחרים שלא לעשות בו שימוש או בוחרים לעשות בו שימוש מוגבל, המקשה על יכולת האיתור שלו והפקת המידע ממנו. בתווך הסייבר אתגר האיסוף מתמקד בשני אלמנטים מרכזיים. הראשון שבהם הוא יכולת איסוף מידע מהימן, ערכי ורלוונטי מ"אוקיינוס" המידע שברשתות החברתיות, פורומים (פתוחים או סגורים), אתרים, מסדי נתונים ומידע אחר הקיים ברשת האינטרנט.
אתגר האיסוף השני בתווך הסייבר הינו היכולת לחדור לרשתות סגורות או לרשתות המוגנות באמצעי אבטחת מידע משמעותיים כגון הצפנות או שימוש בענני מידע, המקשים על החדירה לרשתות המחשבים ואיסוף המידע הרלוונטי והערכי מתוכן. בעולם האיסוף האנושי האתגר הינו בגיוס והפעלת סוכנים ללא השארת סימנים ועקבות תקשורתיים הן, מאמצעי התקשורת הניידים האישיים שלהם והן כתוצאה מפעולות איסוף המידע שלהם.
לנתח מידע באוקיינוס של רעש
אתגר המודיעין השני המשמעותי הוא אתגר הניתוח וההערכה. אתגר הניתוח וההערכה נוגע ביכולות לעיבודו ולניתוחו של המידע המודיעיני, וממנו היכולת לגלות, לזהות ולהבין תופעות ותהליכים המתרחשים אצל היריב. בעידן המידע, שפע המידע הרב, הסוגים השונים של המידע, וקצב זרימתו של המידע אל אנשי המודיעין, ובמיוחד אל חוקרי המודיעין, מקשים, יותר מבעבר, על שימור הידע לאורך שנים (ובמיוחד בעת החלפת בעלי תפקידים) וחיבור חלקי הפאזל לכדי תמונת מודיעין שלמה, מהימנה ומזוקקת, ולמציאת האותות המודיעיניים האמיתיים ב"רעש" המידע הרב אודות היריב, יכולותיו, פעולותיו וכוונותיו.
יתר על כן, שימור המידע הרב, שליפתו, השימוש בו וניתוחו הופכים ליקרים ולמורכבים יותר. בהקשר זה, רק לאחרונה פורסם בכלי התקשורת כי אגף המודיעין של צה"ל החל בהשמדת מידע מהעבר, שכן עלות אחסונו גבוהה. אתגר נוסף הינו היכולת לייצר אינטגרציה והיתוך מידע מאמצעי איסוף רבים (סייבר, סיגינט, יומינט, חוזי ועוד) לכדי תמונת מודיעין אחודה.
אתגר המודיעין השלישי המרכזי, אשר יוצג במסגרת מאמר זה, הינו אתגר ההטמעה. אנו חיים בתקופה בה המידע הזורם לידנו רב מאמצעי התקשורת השונים, וככל שהמידע רב יותר וזמין יותר, כך סבלנותנו לקרוא ולקבלו הולכת וקטנה. אנו קוראים בעיקר כותרות ומעדיפים מידע חזותי מהיר וקל להבנה (ולרוב שטחי). קל וחומר, מקבלי החלטות אשר משאבי הזמן העומדים לרשותם יקרים ומצומצמים.
האתגר המשמעותי הניצב בפני אנשי המודיעין הינה להביא לידי מקבלי ההחלטות מידע מלא ורלוונטי, המתאר את המציאות המודיעינית הנשקפת מההערכות המודיעיניות, את הדילמות העומדות בבסיס ההערכה המודיעינית, משמעויות ההערכה המודיעינית והמלצות לפעולה. האתגר הינו להציג מידע מהיר לקריאה ומלא בהיקפו.
עידן הסוכנים מגיע לקיצו?
ניתן לציין מספר מגמות מרכזיות, הצפויות בעשור הקרוב בעולם המודיעין. המגמה הראשונה הינה דווקא בתחום האיסוף האנושי. ישנם חוקרים במכוני מחקר שונים הטוענים כי עידן איסוף המודיעין האנושי מגיע אל קיצו. טענת הכותב הינה שלמרות יכולות האיסוף הסיגינטי והאיסוף בממד הסייבר הרחבות, הרי שלאיסוף המודיעין באמצעות גורמי אנוש אין תחליף ואף לא יימצא לו תחליף. היכולת של סוכן המופעל להשגת מידע רגיש, איכותי וממוקד הינה רחבה מאוד על אף הסיכון הטמון בהפעלתו והעלות הגבוהה של מאמצי איסוף אלו.
המגמה השנייה הינה בתחום האיסוף החזותי. ישנה התפתחות אדירה בכל הקשור יכולות הטכנולוגיות בתחום הצילום, החישה מרחוק ועיבוד התמונה. היכולות הטכנולוגיות לצילום בתחומי ספקטרום שונים, היתוך תמונה מסנסורים שונים ויכולת עיבוד תמונה מתקדמת, כולל זיהוי עצמים, זיהוי שינויים בשטח, איתור תבניות ויצירת הדמיות תלת-ממדיות מתמונות אלה, יזניקו קדימה את תחום האיסוף החזותי.
הטכנולוגיות החדשות בתחום האיסוף החזותי יאפשרו יצירת מודיעין תשתיתי גיאוגרפי משמעותי מאוד, אשר יאפשר מחד לתכנן פעילות כוחות ותמרונם, ומאידך, יאפשר התרעה אוטומטית לחוקרי המודיעין על שינויים בשטח, אשר עשויים לרמוז ולהתריע בזמן קצר יחסית על הקמה או שינוי של תשתיות צבאיות (למשל הקמת בסיסי צבא, הצבת משגרי שיגור רקטות וטילים או למשל חפירת מנהרות תת קרקעיות). או לחלופין, להתריע על תזוזת כוחות צבאיים. מגמה משמעותית נוספת בתחום האיסוף החזותי הינה שימוש ביכולת זיהוי פנים וזיהוי ביומטרי כולל, אשר עשויה לסייע מאוד בניטור ובסיכול מפגעי טרור.
אינטליגנציה מלאכותית מודיעינית
המגמה השלישית הינה בתחום האיסוף בממד הסייבר. האיסוף בממד הסייבר, הן בממד הגלוי שלו והן בממד ההתקפי, צפוי להתעצם משמעותית. ראשית, איסוף המודיעין בממד הסייבר, הן בממד הגלוי והן באמצעות חדירה לרשתות סגורות ומסווגות של היריב, צפוי להוות כלי מרכזי ביכולותיהם של ארגוני מודיעין לאסוף מודיעין על יריביהם, כוונותיהם ופעילותם.
שנית, ממד הסייבר יהפוך יותר ויותר לממד בו ייעשה שימוש לביצוע פעולות התקפיות ברמה המדינתית, וליצור אפקטים צבאיים משלימים לפעולות צבאיות קינטיות התקפיות או הגנתיות קלאסיות. בתוך אלה ישולבו יכולות תמרון ואש של פלטפורמות וכוחות צבאיים, בים, באוויר וביבשה.
המגמה הנוספת בתחום המודיעין הינה השימוש במערכות ניתוח מתקדמות, לביצוע ניתוח, מחקר והערכה של מידע מודיעיני וזיקוקו המהיר למידע מעובד ורלוונטי. התפתחות טכנולוגיות אזרחיות של בינה מלאכותית (Artificial intelligence) וניהול מסדי נתונים גדולים (Big data). אלה ייושמו במערכות מודיעיניות ובארגונים מודיעיניים, ויאפשרו להתגבר על מגבלות האדם בכלל וחוקר המודיעין בפרט, לחיפוש ואיתור מידע מודיעיני, התגברות על "רעשים" ומציאת האותות המודיעיניים הנכונים, חיבור פריטי המידע הרבים, הערכתם וניתוחם, לכדי תמונת מודיעין קוהרנטית, נכונה ורלוונטית.
טכנולוגיות הבינה המלאכותית, על פי ד"ר מרווין מינסקי, אשר כונה "אבי האינטליגנציה המלאכותית", מתבססות על מבני אלגוריתמיקה חכמים, המאפשרים לחקות את דרך הפעולה של המוח האנושי, ללמוד, להשתנות ולזהות תבניות, הצפויות לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך.
טכנולוגיות הבינה המלאכותית, המשולבות ב-Big data, הן להערכתי המנוע המרכזי להתפתחות יכולות המחקר והאיסוף של ארגוני מודיעין. ומכאן צפוי, להערכתי, כי עיקרי ההשקעה של ארגוני המודיעין ברחבי העולם יינתנו לפיתוח יכולות כאלו.
המגמה האחרונה אותה ברצוני לציין בתחום המודיעין לעשור הקרוב הינה בהפצת מודיעין לצרכנים. מערכות הלימוד המקוון המתקדמות בעולם האזרחי, המבוססות על יכולות בינה מלאכותית, תקשורת מהירה והתאמת חומר הלימוד ללומד, עשויות להשפיע רבות על אופן הפצת מידע מודיעיני לצרכנים. כך, המידע יהיה ממוקד לצרכיהם השונים ומותאם למגבלותיהם השונות, לרבות ההצפה במידע והמחסור במשאבי הזמן. לסיכום, הטכנולוגיות המתפתחות בהן אנו עושים שימוש לצורכי היום-יום לא רק משפיעות על אורחות חיינו אלא משפיעות גם על היכולות הביטחוניות והצבאיות, ובעיקר על עולם המודיעין.
טכנולוגיות רבות, כגון טכנולוגיות איסוף מידע, עיבוד מידע, טכנולוגיות חישה אך בעיקר טכנולוגיות של בינה מלאכותית ו-Big data, משפיעות וישפיעו עוד יותר בעתיד על יכולותיהם של ארגוני מודיעין לאסוף מידע מדויק, איכותי ורלוונטי יותר, לעבדו ולנתחו במהירות גבוהה יותר, להפיק ממנו מסקנות ותובנות ולהעבירו לצרכניו, לשם קבלת החלטות טובה יותר. הארגונים המודיעיניים צפויים לאמץ את הטכנולוגיות האזרחיות החדשות, אשר יישומן צפוי לסייע בתהליכים המודיעיניים השונים.
ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות וקצב האירועים המסחרר שאנו חווים מיום ליום, משפיעים במידה ניכרת על הדרך שבה מדינות וארגונים צבאיים מייצרים תמונת מודיעין. עד כמה תשפיע הטכנולוגיה על התחום והאם אנחנו עדים לסוף עידן הסוכנים. ניתוח מיוחד
REUTERS/Fabrizio Bensch/Files
המודיעין הוא מוסד לבירור המציאות, כתב פרופ' יצחק בן-ישראל. אך כל העוסק במודיעין מהלך בשדה מוקשים, שתקלות יכולות לקרות בו בכל צעד ושעל, מכיוונים שאין לצפותם מראש, הוסיף פרופ' יהושפט הרכבי.
עולם המודיעין הוא עולם מורכב, בעל מציאות מורכבת, שתפקידו, באמצעות איסוף תמידי (ואולי אף סיזיפי) של פריטי מידע, הערכתם וניתוחם, לגלות ולצייר את תמונת המציאות של היריב במהימנות ובדיוק גדולים ככל הניתן, ובזמן אמת, כך שיהיה רלוונטי עבור צרכניו. המודיעין הצבאי משמש מקבלי החלטות בדרגים השונים, הצבאיים והמדיניים, בתהליכי קבלת החלטות אסטרטגיים וטקטיים, בבניין הכוח הצבאי, בפעילויות מבצעיות ובמניעת הפתעות. בניית תמונת העולם המודיעינית היא תהליך מורכב, המבוסס על תהליכים של איסוף פרטי מידע להרכבת הפאזל השלם, שנדמה כמו לעולם אינו נשלם ובנייתו לא תושלם לעולם, במיוחד בימינו אנו, בהם קצב השינויים הולך וגובר, שמעצבים מחדש את העולם בו אנו חיים מיום ליום.
תמונת המודיעין, ניתוחה והערכתה, מתבססת על איסוף של פרטי מידע רבים באמצעות אמצעי איסוף שונים ומגוונים. בין אמצעי האיסוף המופעלים על ידי ארגוני מודיעין צבאי ניתן למנות: איסוף באמצעות גורמי אנוש – "סוכנים" (איסוף המכונה "יומינט" – Human Intelligence); איסוף אותות אלקטרוני (המכונה "סיגינט" – Signal Intelligence) לאיסוף מידע על שיחות טלפון (למשל מספרי המתקשרים, מיקומם וזמן ההתקשרות ביניהם); איסוף מידע מתוך שיחות טלפון (האזנה) ואיסוף מודיעיני מאמצעים משדרים אחרים (Communication Intelligence). סוג איסוף נוסף בתחום הסיגינט הוא איסוף מידע על מערכות לחימה קורנות כגון מכ"מים וראשי ביות של טילים (איסוף מסוג זה מכונה "אלינט" - Electronic Intelligence).
אמצעי איסוף אחרים המשמשים את העולם המודיעיני הצבאי הינם איסוף מידע חזותי מהאוויר באמצעות צילום מכלי טיס (מאוישים ולא מאוישים) או צילום מהחלל באמצעות לוויינים. איסוף חזותי אחר הוא צילום "אופקי" באמצעות מערכות צילום קרקעיות/ימיות. מאמצי האיסוף החזותי מכונים "ויזינט" (Visual Intelligence).
מהפכת ממד הסייבר
בעשור האחרון של המאה העשרים ותחילתה של מהפכת המידע, החלה התפתחות הממד הווירטואלי, הסייבר, והתפתח עד מאוד השימוש בו. הממד הווירטואלי, הנוגע בכל אורחות חיינו, מספק לנו נגישות רבה ומהירה למידע אינסופי, חוצה יבשות, מדינות וזמנים. ממד הסייבר מאפשר לנו לפעול בחופשיות וביעילות, להיות נגישים למידע לפי דרישתנו, בכל זמן ובכל מקום. ומכאן, שהוא גם שינה את פני האיסוף המודיעיני.
איסוף המודיעין באמצעות ממד הסייבר נחלק לשניים. הראשון הוא האיסוף המודיעיני ממקורות גלויים כגון רשתות חברתיות, מסדי נתונים, אתרים ופורומים ברשת ועוד. איסוף זה מכונה – אוסינט או וובינט (Open Source Intelligence או WEB Intelligence). סוג האיסוף האחר בממד הסייבר הוא באמצעות תקיפה של רשתות, שרתים, טלפונים ניידים או שאר אמצעי מחשוב ואחסון, והוצאת מידע שלא ברשות מבעליו. עידן הסייבר והמידע מציב בפני האיסוף המודיעיני אתגרים מחודשים ושונים מאלה אשר ניצבו בפניו בעבר.
חדירה מדויקת למרחב האויב
העולם הדיגיטלי והתקשורתי בו אנו חיים כיום מציב בפני מערכות, אמצעי ויכולות האיסוף המודיעיני מספר אתגרים מרכזיים. במסגרת זו ברצוני לציין שלושה סוגים של אתגרים מרכזיים, הניצבים מול ארגוני המודיעין. אתגר המודיעין הראשון הוא אתגר האיסוף, והיכולת לאסוף מידע מדויק, מהימן, רלוונטי ובזמן אמת אודות היריב. בעולם התקשורתי ובממד הסייבר הגלוי אתגר האיסוף הולך ומתעצם לאור ריבוי אמצעי התקשורת והמחשוב, והצורך בזיהוי מדויק של היריב, נשוא האיסוף.
אתגר האיסוף באמצעי תקשורת הולך ומתעצם במיוחד מול יריבים, המבינים את היתרונות אך גם את החסרונות התווך התקשורתי ובוחרים שלא לעשות בו שימוש או בוחרים לעשות בו שימוש מוגבל, המקשה על יכולת האיתור שלו והפקת המידע ממנו. בתווך הסייבר אתגר האיסוף מתמקד בשני אלמנטים מרכזיים. הראשון שבהם הוא יכולת איסוף מידע מהימן, ערכי ורלוונטי מ"אוקיינוס" המידע שברשתות החברתיות, פורומים (פתוחים או סגורים), אתרים, מסדי נתונים ומידע אחר הקיים ברשת האינטרנט.
אתגר האיסוף השני בתווך הסייבר הינו היכולת לחדור לרשתות סגורות או לרשתות המוגנות באמצעי אבטחת מידע משמעותיים כגון הצפנות או שימוש בענני מידע, המקשים על החדירה לרשתות המחשבים ואיסוף המידע הרלוונטי והערכי מתוכן. בעולם האיסוף האנושי האתגר הינו בגיוס והפעלת סוכנים ללא השארת סימנים ועקבות תקשורתיים הן, מאמצעי התקשורת הניידים האישיים שלהם והן כתוצאה מפעולות איסוף המידע שלהם.
לנתח מידע באוקיינוס של רעש
אתגר המודיעין השני המשמעותי הוא אתגר הניתוח וההערכה. אתגר הניתוח וההערכה נוגע ביכולות לעיבודו ולניתוחו של המידע המודיעיני, וממנו היכולת לגלות, לזהות ולהבין תופעות ותהליכים המתרחשים אצל היריב. בעידן המידע, שפע המידע הרב, הסוגים השונים של המידע, וקצב זרימתו של המידע אל אנשי המודיעין, ובמיוחד אל חוקרי המודיעין, מקשים, יותר מבעבר, על שימור הידע לאורך שנים (ובמיוחד בעת החלפת בעלי תפקידים) וחיבור חלקי הפאזל לכדי תמונת מודיעין שלמה, מהימנה ומזוקקת, ולמציאת האותות המודיעיניים האמיתיים ב"רעש" המידע הרב אודות היריב, יכולותיו, פעולותיו וכוונותיו.
יתר על כן, שימור המידע הרב, שליפתו, השימוש בו וניתוחו הופכים ליקרים ולמורכבים יותר. בהקשר זה, רק לאחרונה פורסם בכלי התקשורת כי אגף המודיעין של צה"ל החל בהשמדת מידע מהעבר, שכן עלות אחסונו גבוהה. אתגר נוסף הינו היכולת לייצר אינטגרציה והיתוך מידע מאמצעי איסוף רבים (סייבר, סיגינט, יומינט, חוזי ועוד) לכדי תמונת מודיעין אחודה.
אתגר המודיעין השלישי המרכזי, אשר יוצג במסגרת מאמר זה, הינו אתגר ההטמעה. אנו חיים בתקופה בה המידע הזורם לידנו רב מאמצעי התקשורת השונים, וככל שהמידע רב יותר וזמין יותר, כך סבלנותנו לקרוא ולקבלו הולכת וקטנה. אנו קוראים בעיקר כותרות ומעדיפים מידע חזותי מהיר וקל להבנה (ולרוב שטחי). קל וחומר, מקבלי החלטות אשר משאבי הזמן העומדים לרשותם יקרים ומצומצמים.
האתגר המשמעותי הניצב בפני אנשי המודיעין הינה להביא לידי מקבלי ההחלטות מידע מלא ורלוונטי, המתאר את המציאות המודיעינית הנשקפת מההערכות המודיעיניות, את הדילמות העומדות בבסיס ההערכה המודיעינית, משמעויות ההערכה המודיעינית והמלצות לפעולה. האתגר הינו להציג מידע מהיר לקריאה ומלא בהיקפו.
עידן הסוכנים מגיע לקיצו?
ניתן לציין מספר מגמות מרכזיות, הצפויות בעשור הקרוב בעולם המודיעין. המגמה הראשונה הינה דווקא בתחום האיסוף האנושי. ישנם חוקרים במכוני מחקר שונים הטוענים כי עידן איסוף המודיעין האנושי מגיע אל קיצו. טענת הכותב הינה שלמרות יכולות האיסוף הסיגינטי והאיסוף בממד הסייבר הרחבות, הרי שלאיסוף המודיעין באמצעות גורמי אנוש אין תחליף ואף לא יימצא לו תחליף. היכולת של סוכן המופעל להשגת מידע רגיש, איכותי וממוקד הינה רחבה מאוד על אף הסיכון הטמון בהפעלתו והעלות הגבוהה של מאמצי איסוף אלו.
המגמה השנייה הינה בתחום האיסוף החזותי. ישנה התפתחות אדירה בכל הקשור יכולות הטכנולוגיות בתחום הצילום, החישה מרחוק ועיבוד התמונה. היכולות הטכנולוגיות לצילום בתחומי ספקטרום שונים, היתוך תמונה מסנסורים שונים ויכולת עיבוד תמונה מתקדמת, כולל זיהוי עצמים, זיהוי שינויים בשטח, איתור תבניות ויצירת הדמיות תלת-ממדיות מתמונות אלה, יזניקו קדימה את תחום האיסוף החזותי.
הטכנולוגיות החדשות בתחום האיסוף החזותי יאפשרו יצירת מודיעין תשתיתי גיאוגרפי משמעותי מאוד, אשר יאפשר מחד לתכנן פעילות כוחות ותמרונם, ומאידך, יאפשר התרעה אוטומטית לחוקרי המודיעין על שינויים בשטח, אשר עשויים לרמוז ולהתריע בזמן קצר יחסית על הקמה או שינוי של תשתיות צבאיות (למשל הקמת בסיסי צבא, הצבת משגרי שיגור רקטות וטילים או למשל חפירת מנהרות תת קרקעיות). או לחלופין, להתריע על תזוזת כוחות צבאיים. מגמה משמעותית נוספת בתחום האיסוף החזותי הינה שימוש ביכולת זיהוי פנים וזיהוי ביומטרי כולל, אשר עשויה לסייע מאוד בניטור ובסיכול מפגעי טרור.
אינטליגנציה מלאכותית מודיעינית
המגמה השלישית הינה בתחום האיסוף בממד הסייבר. האיסוף בממד הסייבר, הן בממד הגלוי שלו והן בממד ההתקפי, צפוי להתעצם משמעותית. ראשית, איסוף המודיעין בממד הסייבר, הן בממד הגלוי והן באמצעות חדירה לרשתות סגורות ומסווגות של היריב, צפוי להוות כלי מרכזי ביכולותיהם של ארגוני מודיעין לאסוף מודיעין על יריביהם, כוונותיהם ופעילותם.
שנית, ממד הסייבר יהפוך יותר ויותר לממד בו ייעשה שימוש לביצוע פעולות התקפיות ברמה המדינתית, וליצור אפקטים צבאיים משלימים לפעולות צבאיות קינטיות התקפיות או הגנתיות קלאסיות. בתוך אלה ישולבו יכולות תמרון ואש של פלטפורמות וכוחות צבאיים, בים, באוויר וביבשה.
המגמה הנוספת בתחום המודיעין הינה השימוש במערכות ניתוח מתקדמות, לביצוע ניתוח, מחקר והערכה של מידע מודיעיני וזיקוקו המהיר למידע מעובד ורלוונטי. התפתחות טכנולוגיות אזרחיות של בינה מלאכותית (Artificial intelligence) וניהול מסדי נתונים גדולים (Big data). אלה ייושמו במערכות מודיעיניות ובארגונים מודיעיניים, ויאפשרו להתגבר על מגבלות האדם בכלל וחוקר המודיעין בפרט, לחיפוש ואיתור מידע מודיעיני, התגברות על "רעשים" ומציאת האותות המודיעיניים הנכונים, חיבור פריטי המידע הרבים, הערכתם וניתוחם, לכדי תמונת מודיעין קוהרנטית, נכונה ורלוונטית.
טכנולוגיות הבינה המלאכותית, על פי ד"ר מרווין מינסקי, אשר כונה "אבי האינטליגנציה המלאכותית", מתבססות על מבני אלגוריתמיקה חכמים, המאפשרים לחקות את דרך הפעולה של המוח האנושי, ללמוד, להשתנות ולזהות תבניות, הצפויות לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך.
טכנולוגיות הבינה המלאכותית, המשולבות ב-Big data, הן להערכתי המנוע המרכזי להתפתחות יכולות המחקר והאיסוף של ארגוני מודיעין. ומכאן צפוי, להערכתי, כי עיקרי ההשקעה של ארגוני המודיעין ברחבי העולם יינתנו לפיתוח יכולות כאלו.
המגמה האחרונה אותה ברצוני לציין בתחום המודיעין לעשור הקרוב הינה בהפצת מודיעין לצרכנים. מערכות הלימוד המקוון המתקדמות בעולם האזרחי, המבוססות על יכולות בינה מלאכותית, תקשורת מהירה והתאמת חומר הלימוד ללומד, עשויות להשפיע רבות על אופן הפצת מידע מודיעיני לצרכנים. כך, המידע יהיה ממוקד לצרכיהם השונים ומותאם למגבלותיהם השונות, לרבות ההצפה במידע והמחסור במשאבי הזמן. לסיכום, הטכנולוגיות המתפתחות בהן אנו עושים שימוש לצורכי היום-יום לא רק משפיעות על אורחות חיינו אלא משפיעות גם על היכולות הביטחוניות והצבאיות, ובעיקר על עולם המודיעין.
טכנולוגיות רבות, כגון טכנולוגיות איסוף מידע, עיבוד מידע, טכנולוגיות חישה אך בעיקר טכנולוגיות של בינה מלאכותית ו-Big data, משפיעות וישפיעו עוד יותר בעתיד על יכולותיהם של ארגוני מודיעין לאסוף מידע מדויק, איכותי ורלוונטי יותר, לעבדו ולנתחו במהירות גבוהה יותר, להפיק ממנו מסקנות ותובנות ולהעבירו לצרכניו, לשם קבלת החלטות טובה יותר. הארגונים המודיעיניים צפויים לאמץ את הטכנולוגיות האזרחיות החדשות, אשר יישומן צפוי לסייע בתהליכים המודיעיניים השונים.
