המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד שימוש בשב"כ במשבר הקורונה

"לא רק שהמדינה לא מתכוונת להפסיק את השימוש בשב"כ, אלא בכוונתה להעמיק יותר ויותר את החדירה לפרטיות עם עוד ועוד סמכויות", כותבות ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ. "ישראל היא המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שבחרה בדרך של מעקב בכפייה על-ידי שירות חשאי"

ראש השב"כ נדב ארגמן. צילום: שב"כ

המכון הישראלי לדמוקרטיה העביר חוות דעת וסקירה השוואתית אשר צורפה לעתירה לבג"ץ נגד תקנות החירום למעקב אחרי חולי קורונה – ובה שורת המלצות להגנה על הפרטיות בשלב הבא של מגיפת הקורונה. "בשבועות האחרונים בחרה הממשלה בצעדים חסרי תקדים שהביאו לפגיעה הרחבה ביותר בפרטיות בהיסטוריה של מדינת ישראל, ועם האוכל בא התיאבון. כעת, כאשר אין מדובר במצב חירום שמרכיב אי הוודאות בו גבוה כפי שהיה, יש למנוע מצב שבו בחסות הקורונה הופכת ישראל למדינת מעקב בעוצמה ועומק שלא ידענו בעבר".  

כותבות חוות הדעת, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, מזהירות, "כפי שחזינו, לא רק שהמדינה לא מתכוונת להפסיק את השימוש בשב"כ, אלא בכוונתה להעמיק יותר ויותר את החדירה לפרטיות עם עוד ועוד סמכויות. העובדה שישראל היא המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שבחרה בדרך של מעקב בכפייה על-ידי השירות החשאי, לצד פעילותו במחשכים והיעדר ביקורת אפקטיבית עליו, צריכה להטריד כל אזרח בישראל.  מי שממשיך לטעון שהשב"כ הוא הגוף היחיד שמסוגל לספק את שירותי המעקבים טועה ומטעה, ואת הצלת החיים של אזרחי ישראל אפשר היום להשיג בקלות באמצעים אחרים. כמו שבמלחמה בטרור לא כל אמצעי הוא כשר ואנחנו משתדלים לשמור על צלם דמוקרטי כך גם עכשיו". 

השתיים מציינות כי אין לאפשר מציאות שבה מדינת ישראל נוקטת בצעדים הקיצוניים ביותר מכל הדמוקרטיות: בקצה האחד, מדינות האיחוד האירופי, בריטניה וארצות הברית מבצעות מעקב בהסכמת נושא המידע או באופן מותמם; בתווך, הדמוקרטיות האסיאתיות (טיוואן ודרום קוריאה) המאפשרות מעקב אישי בכפיה אך מעבירות המידע לרשויות הבריאות; ואילו בקצה האחר ממוקמת ישראל, המבצעת מעקב על ידי השב"כ, המשטרה והשלב הבא שעל הפרק מעורבות הצבא; ובקצה השני, סין שבה קיים מעקב חודרני גם בימי שגרה.

להלן עיקר ההמלצות: 

הגדרה מחודשת ושקופה של תכליות המעקב ההמוני ובחינת הצורך בו: ככל שמתקדם הזמן, הצורך באיתור החייבים בבידוד יורד והצורך בהתארגנות מערכתית עולה. יש לבחון האם עדיין נדרש לבצע איכון אישי בכפיה של כלל אזרחי ישראל, בהינתן כמות הנדבקים.

הערכה מחודשת של נחיצות השימוש בשב"כ: ככל שמספר רב יותר של אזרחים נמצא בבידוד או תחת סגר, כך קטן הצורך בשימוש בשב"כ. זאת לצד הימצאותן של מערכות אזרחיות בהן ניתן לעשות שימוש אפקטיבי. לכן, אין לאפשר הארכה של פעילות האיכון של השב"כ מעבר ל- 30 הימים שהוקצו לכך ויש לבחון באופן מיידי מערכות חלופיות. כבר עתה יש לקבוע תוכנית מסודרת ומפוקחת על ידי ועדת חוץ וביטחון למחיקת כל החומר שנאסף וכל נגזרותיו.

מעבר לאיסוף מידע המבוסס על הסכמה, תוך שימוש בלבדי באפליקציית מגן, ומעקב ללא הסכמה ייעשה רק לקביעת החייבים בבידוד ובהתאם לצורך בכך.

יצירת הסדרים וכללים לאיסוף מידע על-ידי משרד הבריאות ורשויות שלטון נוספות, בשיתוף חברות מסחריות, ביניהן: חברות הסלולר, פלטפורמות האינטרנט כמו גוגל וחברות האשראי. על משרד הבריאות ליידע את מושאי המעקב, תוך הגדרה מראש של הרשאים לגשת למידע והעברתו באופן מאובטח ולתכליות מוגדרות.

הקמת גוף ייעודי לפיקוח על איסוף ושימוש במידע פרטי להתמודדות עם משבר הקורונה, תחת חסותה של ועדת הקורונה בכנסת. בגוף זה יהיו חברים נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד המשפטים והרשות להגנת הפרטיות, מומחים ונציגי חברה אזרחית.

איסור שימוש במערכות סיווג ומידרוג אוכלוסיה המבוססות על בינה מלאכותית - ובהן מערכת "ציון ההידבקות" שמציע השר בנט - אשר יוכלו להפוך בקלות למערכת "דירוג חברתי", המעניקה ציונים לכל אזרח - אלא רק בקריטריונים ברורים ושקופים. למשל: סיווג אוכלוסיה לקבוצות סיכון בהסתמך על קריטריון של גיל בשילוב רשימה של מחלות רקע. תהליכי ניבוי וסיווג לצורך בהתייחסות רפואית מיוחדת לאדם מסויים, ייעשו על ידי קופות החולים אך לא על ידי משרד הבריאות ולא לתכליות שאינן טיפול רפואי באדם קונקרטי.

לקריאת חוות הדעת המלאה והסקירה ההשוואתית: לחצו כאן.

אולי יעניין אותך גם