סלקום מכרה נתוני איכון לחברה פרטית

בתום כחמש שנות מאבק משפטי, סלקום נדרשה לשלם בגין תביעה ייצוגית סביב מכירת נתוני מיקום של מנויים לצד ג' ללא ידיעתם. כל שותף לתביעה קיבל פיצוי של שקלים בודדים. עלות התביעה לסלקום לפחות 12 מליוני ש"ח בשל עסקה של כ-200 אלף ש"ח

סלקום מכרה נתוני איכון לחברה פרטית

bigstockphoto

חברת סלקום מכרה נתוני איכון סלולרי לחברת טנדאיט בין משנת 2011 לפחות ועד ספטמבר 2014, כך עולה מהסכם פשרה בין הצדדים שהותר לפרסום. ההסכם הגיע לאחר כמעט חמש שנים של דיונים משפטיים בעקבות תביעה ייצוגית, כאשר זוכים העיקריים הם בעיקר עורכי הדין של הצדדדים. "מדובר בתובענה שהתנהלה במשך חמש שנים. סכום ההטבה לקבוצה עומד על סכום שבין 12 לכ- 22 מיליון ש"ח", נכתב בפסק דין. הסיפור נחשף על ידי העיתונאי אבי וייס. על פי פסק הדין, הכנסותיה של סלקום משיתוף הפעולה עם חברת טרנדאיט (Trendit) התמצו בכ-200,000 ש"ח בלבד.

מי היא חברת טרנדאיט? ובכן, פרסום של כלכליסט משנת 2016 חושף כי מדובר בחברה בבעלות קבוצת משקיעים בראשות ג'וש רורקה ואהוד גינתי שהונפקה בבורסה בלונדון ב2016. את החברה הקים ב־2008 הפיזיקאי ד"ר ארז ויינרוט. "היא ספרה את האנשים שנכחו בכל הפגנה באמצעות אותות מהטלפונים הסלולריים שלהם", לפי הפרסום. "[...] יום המסחר האחרון במניית החברה היה ב־26 ביולי (2016), ומאז מושהה המסחר בה מסיבה לא ברורה."

חזרה למקרה של סלקום. לפי פסק הדין, העבירה החברה לצד ג' את מספר הIMSI של המכשיר המאפשר זיהוי חד ערכי של המכשיר (גם כאשר המשתמש מחליף סים) ונתוני מיקום. החברה עשתה שימוש גם בנתונים גלויים של הלמ"ס. "החברה מעולם לא ידעה את זהותם ואת פרטיהם האישיים של לקוחות המשיבה", טוענת חברת טרנדאיט בפסק דין. "[...] כל שקיבלו לקוחות החברה באתר שלה, היה אומדנים סטטיסטיים של מספר ביקורים ומספר מבקרים בתא שטח מסוים, נתונים אודות התפלגות אזור מגורים משוער של המבקרים, התפלגות המבקרים מבחינת דירוג סוציו אקונומי וכד'. כולם אומדנים סטטיסטיים אנונימיים. [...] באמצעות הטכנולוגיה האמורה מסוגלת החברה לספק מידע אודות תנועתם ומאפייניהם של מקבצי אוכלוסייה למשל בקניונים, מוזיאונים, פארקים וכו'.

"החברה סיפקה שירותים אלה באמצעות תוכנת  people analytics ללקוחות שונים באירופה ובצפון אמריקה. היא גם ביצעה מחקרים שונים אודות מקבצי אוכלוסייה עבור משרד התיירות האוסטרי באמצעות נתוני מיקום שקיבלה מרשת אוסטרית. החברה גם ביצעה פרויקטים נוספים במדינות שונות. החברה והמשיבה שיתפו פעולה בהפעלת שירות people analytics בישראל וזאת עד לספטמבר 2011 .היחסים הסתיימו עקב חילוקי דעות מסחריים."

מה קיבל כל פרט שהיה שותף לתביעה הייצוגית? ובכן, גודל הפיצוי נע בין 5-9 ש"ח בדמות שירותים או מוצרים (בהתחלה הציע סלקום כבל טעינה לסלולרי). כמו כן, לבעלי מכשיר 'כשר' , הציעה סלקום "הנחה בשווי 50 ש"ח לרכישת מכשיר "כשר" חדש בחנויות סלקום ובמוקד הטלפוני של סלקום, עד לשווי מצטבר של מליון ש"ח." (החלטה המשרתת את השיווק של סלקום היות והמנויים נשארים של החברה).

פסק הדין, דרך אגב, פותר את שאלת ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) ושל שר הפנים, אריה דרעי בוועדת הקורונה של הכנסת מהימים האחרונים. ח"כ חיימוביץ' שאלה בהקשר יכולות האיכון של שב"כ "האם הטכנולוגיה של השב"כ לאיתור חולים פוטנציאלים וחקירה אפידמיולוגית דרך איכון סלולרי מתאפשרת גם עבור חולים במגזר החרדי עם טלפונים כשרים?". באותו דיון, שר הפנים אריה דרעי השיב כי הוא עצמו מחזיק בטלפון כשר ואינו יודע אם זה מתאפשר. אז כן, זה מתאפשר.

לסיכום, השופטת מיכל נד"ב טענה כי "אפילו עומד הסדר הפשרה על 12 מיליון ש"ח בלבד, הרי שבתוספת תשלומי הגמול ושכר הטרחה המוסכמים העומדים על 2.4 מיליון, ובתוספת עלויות ההתדיינות וביצוע ההסכם, יש בהוצאות אלה כדי הרתעה בהתחשב בשווי ההתקשרות. [...] הסדר הפשרה הביא להתחייבות המשיבה לפעול בעתיד על פי הדין, עת פרשנות הדין על ידי היועמ"ש ידועה לה כעת. "

מסלקום נמסר לגלובס, כי "סלקום לא העבירה מידע, אלא נתונים אנונימיים וסטטיסטיים שאינם ניתנים לזיהוי, בשיטות שהיו מקובלות בארץ ובעולם, ואשר נועדו לקבל אומדן משוער סטטיסטי בלבד לגבי מקבצי אוכלוסיה גדולים באזורים מסוימים. מדובר על מידע מלפני שנים רבות שאינו רלוונטי לימים אלו".

אולי יעניין אותך גם

טל חן, שותף במחלקת בנקאות השקעות ומימון תאגידי בDeloitte- ישראל (טל היה בין מובילי הדוח) | קרדיט צילום: אלמוג סוגבקר

Deloitte ישראל: קיטון בהוצאות על מוצרי סייבר יגדיל מיזוגים בענף

גיוסי השקעות בשוויי Down-Round, עשויים לשמש כקטליזטור לרכישות חברות סייבר על ידי חברות בינ"ל