המטרה: למדוד את אפקטיביות צעדי הממשלה בניהול משבר הקורונה

שר הביטחון, נפתלי בנט, דוחף לשימוש מערכת השו"ב של חברת NSO. המערכת תאפשר למשרד הבריאות ולממשלה להיות יותר אפקטיביים בניהול משבר הקורונה ולהוציא את המשק מהמשבר. ובניגוד לשמועות, המערכת נבחרה ללא התערבות מצד שר הביטחון

צילום מסך של המערכת

שר הביטחון, נפתלי בנט, הצהיר על רצונו לבצע שימוש במערכת של NSO לצורך שליטה ובקרה על התפשטות מגיפת הקורונה בארץ. בעקבות ההודעה החלו לצוף ברשת שמועות כי ההחלטה נפלה בשל היכרותו של בנט עם נשיאת NSO - שירי דולב. ובכן, מקורות של ישראל דיפנס מוסרים כי ההחלטה על השימוש במערכת של NSO התקבלה ללא התערבות מצד השר. במשרד הביטחון מסרבים להגיב לדברים. 

האם בנט מכיר את דולב? כן. "שר הביטחון, נפתלי בנט, מכיר את שירי דולב היכרות כללית בלבד.  השר מעודד כל גוף, ציבורי או פרטי, לקחת חלק במאבק הלאומי נגד נגיף הקורונה, וימשיך לעשות זאת בכל כוחו. יוזמות אלו, הצלחתן תציל חיי אדם ותאפשר את החזרת הכלכלה לסדרה", נאמר מלשכת שר הביטחון. 

אתר הארץ מוסיף כי דולב היא חברה טובה של איילת שקד, שותפתו הפוליטית של בנט. שקד מעולם לא הסתירה קשר זה שצף מזמן ברשתות החברתיות ובתכניות טלוויזיה. עם זאת, כאמור, ההחלטה לבחור בNSO ללא מכרז (הליך נפוץ במשרד הביטחון) התקבלה על ידי הדרג המקצועי במשרד ולא בלשכת השר. אזכיר כי המערכת עדיין לא פעילה בישראל. הוועדה המיוחדת לענייני שב"כ בהובלת רא"ל (מיל') גבי אשכנזי החליטה שהנתונים המועברים למשרד הבריאות לא ישותפו עם משרדים אחרים, רשויות מקומיות וחברות אזרחיות. גם במשרד המשפטים לא מכירים פניה רשמית להשתמש במערכת. 

כל שימוש במערכת כזו, כפי שנתנו לשב"כ או למשטרה סביב איכון סלולרי, יצטרך לעבור את אישור הוועדה של אשכנזי, להכנס תחת תקנות שעת חירום שיגדירו את מנגנוני הפיקוח על המערכת. זאת ועוד, המערכת של NSO, אם וכאשר תכנס לשימוש, תמכר כמוצר למשרד הבריאות שיתקין אותה על שרתים שלו וגם יפעיל אותה. חברת NSO לא מפעילה את המוצר בעצמה ואין לה גישה לבסיסי הנתונים מהם שואבת המערכת את המידע לצורך היתוכו. 

כיצד עובדת המערכת של NSO? 

ובכן, מדובר במערכת על בסיס פיתוחים קודמים של NSO למטרת אנליזת נתונים סלולריים שהותאמה בחודש וחצי האחרונים לטובת התמודדות עם הקורונה. המטרה של החברה היא למכור את המערכת למדינות מסביב לעולם. החלק הארי של הכנסות החברה מגיע מייצוא ולא ממכירת שירותים לממשלת ישראל. בשבועיים האחרונים החלה החברה להראות את המערכת למדינות שונות (דמו) על מנת לעזור להן לנהל את משבר הקורונה על בסיס נתונים. כולל מדינות באירופה שם נאכפת הפרטיות ברמה הגבוהה ביותר באמצעות רגולציית GDPR. 

המערכת לוקחת נתונים בארבע שדות - מזהה רנדומאלי, מיקום, חותמת זמן ומי חולה. את הנתונים מזין הלקוח המפעיל. במקרה של משרד הבריאות, הנתונים עתידים להגיע ממפעילות הסלולר ומהמשרד עצמו. אף אחד מהם לא כולל פרטים מזהים של המשתמש. על בסיס הנתונים, מנועי ההיתוך של המערכת יודעים לגלות שלושה מעגלי הסתברות רלוונטים להתפשטות המגיפה בתא שטח נתון. 

מעגל ראשון לאתר מקומות "חמים" עם הסתברות גדולה להדבקה המונית. זאת, מכיוון שהחולה המאומת שהה בהם הרבה זמן או הגיע לשם לעיתים תכופות טרם נבדק ונכנס לבידוד. הצלבה נוספת תגלה את המעגל השני של האנשים שהיו איתו במגע (חקירה אפידמולוגית). עוד הצלבה תגלה את המעגל השלישי של אלו ששהו במקומות בהם היה חולה מאומת (המקומות החמים) אך לא היו לידו פיזית. 

חיזוי מוקדי התפרצות

על בסיס שלושת מעגלי ניתוח אלו המערכת יודעת לספק הסתברות הדבקה והידבקות לכל מנוי. לאחר טעינת הנתונים לממשק הגרפי, מתקבלת תמונת התפשטות המגיפה על מפה של מדינת ישראל. בתמונה (כמו "מפת חום" של אתר אינטרנט) ניתן לראות את מוקדי ההתפרצות בארץ. מלבד חקירה אפידמולוגית, ועל בסיס המעגל השלישי, המערכת יודעת לספק גם חיזוי של מוקדי התפרצות. 

כיצד? ובכן, אם זמן המחלה הוא שבועיים בו פלוני יכול להדביק, אזי אם מזהים בעיר מסוימת מספר רב של מקומות "חמים" (כאלו שחולה מאומת שהה בהם זמן רב) כמו חנויות מזון המשרתות הרבה אנשים, ניתן למפות מוקדי דגירה שעתידים להתפרץ בקרוב. מוקדים אלו על בסיס יומי יכולים לצפות כיצד תראה התפשטות המגיפה באזורים בארץ בעוד מספר ימים כאשר מוקדי הדגירה יתחילו לפתח סימפטומים ויתחילו להדביק אחרים. 

מידע כזה יכול לעזור לממשלה לווסת את העומסים הצפויים בבית חולים, להכווין את פיקוד העורף והמשטרה בהתאם להתפשטות המגיפה. כמו כן, בהתאם לחיזוי מוקדי ההתפרצות ולמפת החום (איפה יש מוקדים במעגל השני) ניתן להחליט את מי כדאי לבדוק ראשון לקורונה בהנתן ויש מגבלת בדיקות יומית. 

מדידה של אפקטיביות צעדי הממשלה

המערכת נמצאת עדיין בפיתוח ויכולה לאפשר בעתיד גם תרחישי What-If שיאפשרו לספק לממשלה כלי החלטות מבוסס בינה מלאכותית. למשל, אם הממשלה רוצה להגביל את כמות המועסקים במשק מ30 אחוזים ל15 אחוזים, היא תוכל לראות בעזרת כלי כזה את ההשפעות בפועל של ההחלטה בשבועיים לאחר ההחלטה. בתרחיש אחר הממשלה תוכל לחזות את האפקט של סגר סלקטיבי על יישוב או שכונה מסוימים. הרעיון בהטלת סגר הוא שיש בצידו תועלת למשק הרפואה בישראל. כלומר, החמרת סגר צריכה להביא לבלימת המגיפה או שיטוח העקומה בצורה אחרת. נכון להיום אין לממשלת ישראל כלי חיזוי כזה. 

הדחיפה של אימוץ הכלי מצד שר הביטחון נועדה, לפיו, לאפשר למשק הישראלי לחזור לשגרת פיננסית. באמצעות ניטור רציף של מוקדי ההתפרצות הקיימים וחיזוי המוקדים הבאים הממשלה תוכל לנתב משאבי בדיקות לעצירת ההדבקה וכן אלו לתמיכה באוכלוסיה במוקדי תחלואה. כאמור, הפעלת הכלי תלויה באישור ממשלה, כנסת ושימוש בתקנות חירום.

אולי יעניין אותך גם