השאיפות הימיות של טורקיה: דוקטרינת המולדת הכחולה

במסגרת דוקטרינת "המולדת הכחולה" חיל הים הטורקי פועל באופן קבוע בים האדום, במצרי באב אל מנדב, במרחבי הים התיכון, בים השחור ובים האגאי. המטרה: עצמאות אנרגטית והשפעה אזורית

פעולותיה של טורקיה בים התיכון ובים האגאי, כמו פעולותיה האחרות בסוריה, בים האדום ובמקומות נוספים בעולם, הן חלק ממכלול גדול יותר, מתוכנית גדולה, אשר נועדה לטורקיה לבסס שליטה ימית בימים המקיפים אותה שתאפשר לה עצמאות כלכלית ואנרגטית. התוכנית הטורקית, הידועה כ"דוקטרינת המולדת הכחולה" (Mavi Vatan), הוכרזה על ידי האדמירל הטורקי Gurdeniz Cem ב- 2006. 

בשלהי 2019 חתמה טורקיה הסכם עם לוב על חלוקת שטחה הימי של לוב וקבעה הלכה למעשה "מסדרון" ימי במזרח הים התיכון, השייך לטורקיה ומאפשר לה לכאורה שליטה על האזור, לרבות מאגרי הגז שבאזור, העברת צינורות גז מישראל ליוון, תנועת כלי שיט ועוד. ההסכם נחתם למורת רוחן של המדינות יוון, מצרים, קפריסין ושל צרפת. גם למורת רוחו של האו"ם, שלא אישר את ההסכם. תגובה מדינית ישראלית לא נשמעה.

בפברואר 2020 הודיע הצבא הלאומי של לוב (LNA) על כך שהפציץ בנמל טריפולי מטען אונית סוחר טורקית אשר נשאה על סיפונה אמצעי לחימה עבור הממשל המכהן בלוב, הנתמך על ידי האו"ם וטורקיה. מבט כולל ואסטרטגי על רצף האירועים להם שותפה טורקיה בעת האחרונה, שופך אור על מאמציה להפוך למעצמה אזורית ימית. 

דוקטרינת המולדת הכחולה

מטרת הדוקטרינה אשר הוכרזה על ידי האדמירל הטורקי, בחסות הממשל, הינה שליטה והתבססות של טורקיה בשלושת הימים הסובבים אותה, להקנות לה השפעה אזורית ובינלאומית ולאפשר לה מקורות אנרגיה, אשר יתמכו בצמיחתה הכלכלית והדמוגרפית ללא תלות במדינות אחרות.

מעבר למטרותיה המוצהרות של דוקטרינת "המולדת הכחולה", הרי שמטרתה הנסתרת של טורקיה היא ביטול השפעות הסכם "לוזן". הסכם זה שנכפה על טורקיה ב-1923, לאחר מלחמת העולם הראשונה ונפילת האימפריה העותומאנית, הצר את צעדיה וחייב אותה להיות תחת "חסות" מערבית לאורך כמעט מאה שנים. עד שנות ה- 2000 נהנתה טורקיה מחסות מערבית ואמריקאית בעיקרה, שאפשרה לה להגן על עצמאותה מהאיום הקומוניסטי. 

עם נפילת הגוש הקומוניסטי והחלשות רוסיה, ובד בבד עם התעצמותה הכלכלית והדמוגרפית של טורקיה (כ- 81 מיליון תושבים כיום עם צפי גידול לכ- 90 מיליון תושבים ב- 2030), עלו צרכיה האנרגטיים. הדלק והגז הם המנוף לכלכלת טורקיה.  כלכלת טורקיה מבוססת בעיקרה כלכלת שוק מקומית המתבססת על השפעות והשקעות זרות, ומקורות האנרגיה שלה הם חיצוניים בלבד. ספקיות האנרגיה המרכזיות של טורקיה הן רוסיה, איראן, עיראק ולוב. ממדינות אלו ייבאה טורקיה ב- 2018 למעלה ממיליון חביות נפט ביום ולמעלה מ- 51 מיליארד קוב של גז. 

ההתבססות על מקורות אנרגיה זרים גורמת לטורקיה מחד להיות לוחמנית ופעילה צבאית על מנת להבטיח את המשך אספקת הנפט (למשל בצפון סוריה, צפון עיראק, לוב ובקרן אפריקה), ומאידך מטילה על טורקיה מחוייבות מדינית מול מדינות אלו. גם אם היא אינה רוצה בכך. הלחימה בצפון סוריה, המתיחות והתיאום העדין מול הרוסים, ממחישים את מחויבותה של טורקיה לרוסיה, גם אם בניגוד לאינטרסים המדיניים, הצבאיים והכלכליים שלה. לכן, גם הסבירות למערכה צבאית בין רוסיה לטורקיה (בכלל ובסוריה בפרט) הינה נמוכה מאד. ההבנה הטורקית את הצורך בעצמאות אנרגטית הביאה אותה לניסוח דוקטרינת "המולדת הכחולה", שתכליתה, כאמור, שליטה על מקורות אנרגיה ויצירת עצמאות בתחום זה. 

דוקטרינת "המולדת הכחולה" הציבה יעדים לשליטה טורקית בשתי מעטפות טווחים. המעטפת הראשונה הינה מעטפת שלושת הימים המקיפים אותה – הים התיכון, הים האגאי והים השחור. המעטפת השנייה היא המעטפת האסטרטגית הכוללת את הים האדום, הים הכספי, והים הערבי לרבות המפרץ הפרסי. השליטה הטורקית ויישום דוקטרינת "המולדת הכחולה" מתבטאת מחד בשליטה ימית טורקית באזורים אלו, כולל שליטה על מאגרי נפט וגז, ומאידך תמיכה מדינית במדינות האזור, הקמת בסיסים צבאיים והכשרת כוחות צבאיים שיעמדו לצידה. 

בתוך כך ניתן לציין את תגבור הנוכחות הצבאית בקווקז, לרבות הנחת צינורות נפט אזרביג'אן לטורקיה (במקביל לצינורות הרוסים) ופעילות מדינית אינטנסיבית בגיאורגיה. בנוסף, הקימה טורקיה בסיסים צבאיים בסומליה, בסודאן, בלוב ובקטאר, לרבות הכשרה ואימון של חיילים, אספקת אמצעי לחימה, נשק, תחמושת ותמיכה צבאית. לאחרונה אף פורסם שטורקיה שלחה ללוב כ- 2000 שכירי חרב מסוריה ויועצים צבאיים, הפועלים בשמה לשימור השלטון. 

חיל הים הטורקי פועל באופן קבוע בים האדום, במצרי באב אל מנדב בואכה הים הערבי והמפרץ הפרסי, ואף פועל באופן גובר והולך במרחבי הים התיכון, בים השחור (בדגש מול בולגריה) ובים האגאי, בסמוך לשרשרת האיים המזרחית של יוון. חיל הים הטורקי אף פועל בשיתוף פעולה עם פקיסטאן, מתוך ראייה אסטרטגית לפיתוח נוכחות קבועה בים הערבי ובמפרץ ההודי.  

בניין הכוח הימי

טורקיה מבינה שהטופוגרפיה היבשתית שלה, המכוסה הרים, הינה יתרון מגננתי ונותן לה שקט מפני תקיפות קרקעיות. יחד עם זאת, גבולה הימי המשתרע על פני שלושה ימים הוא אזור התורפה שלה מחד, ומאידך, מהווה הזדמנות להתרחבותה ועצמאותה הכלכלית. הבנה זו, הטמונה היטב בשורשי ההיסטוריה העותומאנית, הביאה את ארדואן זמן קצר לאחר עלייתו לשלטון, להתחיל במיזם התעצמות ובניין כוח הימי, המכונה Milgem. 

מיזם זה עתיר ממון ואמצעים, התבסס גם על ההבנה, כי המפתח להתעצמותה של טורקיה ולהתבססותה כמעצמה אזורית ועולמית, הוא פיתוח עצמאי וטכנולוגי של התעשייה המקומית הטורקית בפיתוח כלי שיט, כלי טיס ומערכות נשק מתקדמות עבור הצבא בכלל ועבור הצי בפרט. זאת ועוד, השאיפה הטורקית הינה להפוך ליצואנית נשק מובילה עולמית, מהלך שיאפשר לה השפעה על מדינות ומדיניות, כפי שקורה בדגם האמריקאי והרוסי. 

במסגרת פרוייקט Milgem פותחו ונבנות ארבע קורבטות ללחימת צוללות, קורבטת איסוף מודיעין, ארבע פריגטות ללחימת שטח וארבע פריגטות ללוחמה נגד מטוסים. במסגרת הפרוייקט אף נבנות ארבע קורבטות עבור חיל הים הפקיסטני. במהלך השנים האחרונות יוצרו 33 ספינות נחיתה (נחתות) עבור חיל הים הטורקי, המיועדות להנחית גדודי חיל רגלים וכלים משוריינים על חופי אויב. פיתוח יכולת האיגוף הימי והנחיתה על חופים על ידי טורקיה מאפשרים לה לפעול כנגד האיים המזרחיים של יוון, ולהשתלט עליהם בעת מערכה. 

בנוסף בונה טורקיה באופן עצמאי במספנות המקומיות שלה שש צוללות גרמניות מדגם U-214 (כולל יכולות AIP, המאפשרות להן זמן שהייה ארוך מתחת למים), תחת אישור וסיוע מספנות HDW הגרמנית. שש הצוללות הטורקיות צפויות להיות מבצעיות בין השנים 2021 ל- 2027 ולהצטרף לכוח של עשר צוללות נוספות אותן מפעילה טורקיה זה מכבר. גולת הכותרת של בניין הכוח הימי הטורקי היא בניית נושאת מטוסים, ממנה יופעלו מטוסי F-35. נושאת המטוסים צפויה להיות מבצעית ב- 2021 והיא מהווה יכולת מבצעית חשובה מאד עבור טורקיה בים התיכון ובים האדום, בדגש לפעולתה בלוב, סודאן ובמדינות נוספות באזור. 

אין ספק כי הפעלת נושאת מטוסים מהווה יכולת הרתעה קריטית. במקביל שוקלת טורקיה בניית נושאת מטוסים נוספת. במהלך השנים הקרובות צפוי חיל הים הטורקי להפעיל 16 מטוסי סיור, כ- 40 מסוקים, 16 צוללות (כולל ששת הצוללות החדשות), 21 פריגטות, 18 קורבטות, 35 ספינות טילים, 32 מקשות, אוניית אם לתספוק בטווחים רחוקים, ועוד עשרות רבות של כלי שיט כלליים. בצי הטורקי משרתים כ- 260 אלף חיילים, כולל כוחות קומנדו ונחתים, המאומנים באופן קבע על ידי ארצות הברית ומצוידים במיטב הטילים, הרכבים המשוריינים ואמצעי החימוש ללחימה יבשתית. 

כוחות אלו צברו ניסיון מבצעי רב במערכה בסוריה ובלוב, אשר צפוי שיסייע בידם לשיפור יכולתם המבצעית ותורת הלחימה שלהם. 

איום ישיר ועקיף על ישראל

חזון "המולדת הכחולה" הממומש הלכה למעשה בשנים האחרונות מייצג לא רק שאיפה אישית של ארדואן, המנהיג הטורקי, אלא מייצג שאיפה לאומנית טורקית, הקוראת לטורקיה לחזור להשפיע מדינית וכלכלית על האזור שהיה נתון למרות האימפריה העותומאנית. חזון זה מונע משיקולים מדיניים וכלכליים, שעיקרם הפיכת טורקיה לעצמאית בהיבט כלכלי ומכאן קורא לעצמאותה של טורקיה בהיבט האנרגטי. העצמאות האנרגטית של תלויה ביכולתה לשלוט במרחבי הים התיכון, הים השחור, הים האגאי, הים האדום ועד המפרץ הפרסי. 

דוקטרינת "המולדת הכחולה" הביאה לבניין כוח ימי משמעותי טורקי, הכולל הצטיידות בעשרות כלי שיט חדשים וטכנולוגיות לבניית כלי שיט, כלי טיס ופיתוח מערכות לחימה, שמקורן ובסיסן בטורקיה. בניין הכוח הטורקי יביא אותה בשנים הקרובות להפעלת כוח ימי של למעלה מ- 140 כלי שיט (כולל צוללות), למעלה מ- 60 כלי טיס (כולל מטוסי קרב) ואלפי חיילי נחתים. 

צעדי בניין הכוח של חיל הים הטורקי נתמכים בצעדים מדיניים וצבאיים נוספים כגון בניין בסיסי צבא, והכשרת כוחות לוחמים ואספקת אמצעי לחימה במדינות מרוחקות דוגמת לוב, סודאן, קטאר, סומליה, ופקיסטאן. בראשית מרץ 2019 ביצע חיל הים הטורקי את תרגיל הקרב הגדול ביותר מהקמתו. התרגיל אשר כונה "המולדת הכחולה", תרגל ותיקף למעשה את הדוקטרינה הטורקית מ- 2006 ונתן כמעין "חותמת" ליכולתה הצבאית, לרבות יכולות תקיפה מהים ויכולות החפה, אשר מומשו כ- 13 שנים לאחר כתיבתה. בטקס שהתקיים בחיל הים הטורקי, בספטמבר 2019, הצטלם ארדואן עם מפקד חיל הים על רקע תמונת "המולדת הכחולה", ובכך ביטא את תוקפה המדיני של התוכנית. 

ארדואן מבין, כי ישראל, רוסיה, צרפת, מצרים, ערב הסעודית, יוון וקפריסין אינן תומכות בשאיפותיו המדיניות-כלכליות, ועל כן פועל ליישום איטי ומדוד של הדוקטרינה, כך שלא תתפס כמאיימת על היציבות האזורית. מימוש הדוקטרינה הטורקית יבטיח את עצמאותה האנרגטית של טורקיה ויאפשרו לה להיות מעצמה ימית, כלכלית ומדינית, השולטת במרחבי הים התיכון, הים האגאי, הים השחור והים האדום. 

התעצמותה הצבאית בכלל והימית בפרט, פעילותה המבצעית בים התיכון ובים האדום, עם נטיותיה (ההולכות וגוברות) האנטי-ישראליות של טורקיה בשנים האחרונות, וקרבתה ליריבותיה של ישראל (לרבות איראן) מהוות איום ישיר ועקיף על ישראל, אשר בעתיד עלול אף להתפתח לאיום השווה ערך לאיום האיראני.

אולי יעניין אותך גם